נמליים – הבדלי גרסאות

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Erel Segal (שיחה | תרומות)
1,259 עריכות
מאין תקציר עריכה
Erel Segal (שיחה | תרומות)
1,259 עריכות
שורה 154: שורה 154:


יש נמלים שמייצרות צלילים על-ידי [[w:en:Stridulation|צרצור]] - חיכוך איברי גוף זה בזה. צלילים אלה משמשים לתקשורת עם נמלים במושבה, או עם מינים אחרים.<ref>{{cite journal |author=Hickling R, Brown RL |year=2000 |title=Analysis of acoustic communication by ants |journal=[[Journal of the Acoustical Society of America]] |volume=108 |issue=4 |pages=1920&ndash;1929 |doi=10.1121/1.1290515}}</ref><ref>{{cite journal |author=Roces F, [[Bert Holldöbler|Hölldobler B]] |year=1996 |title=Use of stridulation in foraging leaf-cutting ants: Mechanical support during cutting or short-range recruitment signal?|journal=[[Behavioral Ecology and Sociobiology]] |volume=39 |pages=293 |doi=10.1007/s002650050292}}</ref>
יש נמלים שמייצרות צלילים על-ידי [[w:en:Stridulation|צרצור]] - חיכוך איברי גוף זה בזה. צלילים אלה משמשים לתקשורת עם נמלים במושבה, או עם מינים אחרים.<ref>{{cite journal |author=Hickling R, Brown RL |year=2000 |title=Analysis of acoustic communication by ants |journal=[[Journal of the Acoustical Society of America]] |volume=108 |issue=4 |pages=1920&ndash;1929 |doi=10.1121/1.1290515}}</ref><ref>{{cite journal |author=Roces F, [[Bert Holldöbler|Hölldobler B]] |year=1996 |title=Use of stridulation in foraging leaf-cutting ants: Mechanical support during cutting or short-range recruitment signal?|journal=[[Behavioral Ecology and Sociobiology]] |volume=39 |pages=293 |doi=10.1007/s002650050292}}</ref>

===התגוננות מטורפים===
[[Image:WeaverAntDefense.JPG|thumb|left|נמלה-אורגת בעמדת מלחמה]]
נמלים תוקפות ומגנות על עצמן על-ידי נשיכות, ובמינים רבים גם על-ידי עקיצות. בדרך-כלל הן מזריקות או מרססות חומרים כימיים כמו [[חומצה פורמית]].

העקיצה הכואבת ביותר, מבין כל העקיצות של חרקים, מיוחסת לנמלה מסוג "[[נמלת הקליע]]" (Bullet ant, Paraponera clavata), הנפוצה במרכז אמריקה ובדרומה. עקיצתה אמנם כואבת אך אינה קטלנית לבני אדם. לעקיצה שלה מיוחס הדירוג הגבוה ביותר ב[[אינדקס העקיצות הכואבות של שמיט]].

נמלה אחרת, מסוג "[[הנמלה הקופצת]]" (Jack jumper ant), עוקצת באופן שעלול להיות קטלני,<ref>{{cite journal|author=Clarke PS|year=1986|title=The natural history of sensitivity to jack jumper ants (Hymenoptera: Formicidae: ''Myrmecia pilosula'') in Tasmania|journal=Medical Journal of Australia |volume=145|pages=564&ndash;566}}</ref> אך ישנו [[נסיוב]] המנטרל אותה.<ref>{{cite journal|title=Efficacy of ant venom immunotherapy and whole body extracts|author=Brown SGA, Heddle RJ, Wiese MD, Blackman KE|journal=Journal of Allergy and Clinical Immunology|volume=116|issue=2|year=2005|pages=464&ndash;465|doi = 10.1016/j.jaci.2005.04.025}}</ref>

[[נמלי אש]] מתייחדות בכך שיש להן שק-ארס המכיל אלקלואידים של [[פיפרידין]].<ref>{{cite journal |author=Obin MS, Vander Meer RK |year=1985 |title=Gaster flagging by fire ants (''Solenopsis spp.''): Functional significance of venom dispersal behavior|journal=[[Journal of Chemical Ecology]] |volume=11 |pages=1757&ndash;1768 |doi=10.1007/BF01012125}}</ref> העקיצות שלהן כואבות, ועלולות להיות מסוכנות לאנשים רגישים במיוחד.<ref>{{cite journal|title=Hypersensitivity to fire ant venom|author=Stafford CT|year=1996|journal=Annals of allergy, asthma, & immunology|volume=77|issue=2|pages=87&ndash;99}}</ref>

לנמלים מהסוג "Odontomachus" יש לסתות הנקראות "לסתות מלכודת", שנסגרות מהר יותר מכל איבר אחר המיועד לטרף בממלכת החי.<ref name="TrapJawPatek"> {{cite journal
| title=Multifunctionality and mechanical origins: Ballistic jaw propulsion in trap-jaw ants
| journal=Proceedings of the National Academy of Sciences
| date=22 August 2006
| author=Patek SN, Baio JE, Fisher BL, Suarez AV
| volume=103
| issue=34
| pages=12787&ndash;12792
| doi= 10.1073/pnas.0604290103
| url=http://www.pnas.org/content/103/34/12787.full.pdf
| format=PDF
| accessdate=7 June 2008
| pmid=16924120 }}</ref> במחקר אחד על המין "Odontomachus bauri" נצפו מהירויות שיא של 126 עד 230 קמ"ש. הלסתות נסגרו בממוצע תוך 130 מיקרו-שניות (0.00013 שניה - בערך שמינית של אלפית השניה). הנמלים משתמשות בלסתות שלהם גם כמעין מקלע כדי לפלוט פולשים, או כדי להטיל את עצמן אחורה כדי להימלט מאיום.<ref name="TrapJawPatek" /> לפני המתקפה, הנמלה פותחת את הלסתות שלה למרחק גדול במיוחד, ונועלת אותן במצב זה על-ידי מכניזם פנימי. אנרגיה נאצרת ברצועה רחבה של שריר, ומשוחררת במהירות של התפוצצות ברגע שמתקבל איתות מגירוי של [[קולטן|קולטנים בצורת שערות]] על החלק הפנימי של הלסתות. הלסתות מסוגלות לנוע גם באיטיות ובעדינות, על-מנת לבצע משימות אחרות.

לסתות-מלכודת מסוג זה נצפו גם במינים אחרים: "Anochetus", "Orectognathus", "Strumigenys,<ref name="TrapJawPatek" /> וכן בכמה פרטים השייכים לשבט "Dacetini"<ref>{{cite journal|title=The trap-jaw mechanism in the Dacetine ant ''Daceton Armigerum'' and ''Strumigenys'' sp|author=Gronenberg W|year=1996|journal=The Journal of Experimental Biology |volume=199 |issue=9 |pages=2021&ndash;2033 |url=http://jeb.biologists.org/cgi/reprint/199/9/2021.pdf|format=PDF}}</ref>, שהמדענים רואים בהם דוגמה ל[[אבולוציה מתכנסת]].

===התגוננות מפגעי טבע===

[[Image:Ant mound.jpg|thumb|חורים בתל-נמלים מגנים על הקן מפני חדירת מים בזמן הגשם.]]
בנוסף להגנה מפני טורפים, נמלים צריכות להגן על מושבותיהן מפני [[פתוגן|גורמי מחלה]].

יש נמלים פועלות שתפקידן הוא לדאוג להיגיינה במושבה, והן עוסקות בין השאר ב"קבורה" - סילוק נמלים מתות מהקן.<ref>{{cite journal|author=Julian GE, Cahan S|title=Undertaking specialization in the desert leaf-cutter ant ''Acromyrmex versicolor''|journal=Animal Behaviour|year=1999|volume=58|issue=2|pages=437&ndash;442|doi=10.1006/anbe.1999.1184}}</ref>
כשנמלה מתה, הגוף שלה מפריש [[חומצה אולאית]], והנמלים ה"קברניות" מזהות חומר זה ומתחילות בפעולת ה"קבורה"; כך התגלה במחקר על נמלים מהסוג "Atta mexicana".<ref>{{cite journal|author=López-Riquelme GO, Malo EA, Cruz-López L, Fanjul-Moles ML|year=2006|title=Antennal olfactory sensitivity in response to task-related odours of three castes of the ant ''Atta mexicana'' (hymenoptera: formicidae)|journal=Physiological Entomology|volume=31|issue=4|pages=353&ndash;360|url=http://www.blackwell-synergy.com/doi/abs/10.1111/j.1365-3032.2006.00526.x | doi = 10.1111/j.1365-3032.2006.00526.x}}</ref>

קן הנמלים מתוכנן ובנוי כך שיהיה עמיד בפני איומים פיסיים כמו שטפונות וחום כבד. <ref>{{cite journal|author=Tschinkel WR|year=2004|title=The nest architecture of the Florida harvester ant, ''Pogonomyrmex badius''|journal=Journal of Insect Science|volume=4|issue=21|pages=1&ndash;19|url=http://insectscience.org/4.21/}}</ref><ref>{{cite journal|author=Peeters C, Hölldobler B, Moffett M, Musthak Ali TM|year=1994|title=“Wall-papering” and elaborate nest architecture in the ponerine ant ''Harpegnathos saltator''|journal=Insectes Sociaux|volume=41|pages=211&ndash;218|doi=10.1007/BF01240479}}</ref>

נמלים פועלות מהסוג "Cataulacus muticus", מין שחי בחללים בתוך עצים וצמחים, מגיבות לשטפונות בשתיית מים מתוך הקן ופליטתם החוצה.<ref>{{cite journal|title=Communal peeing: a new mode of flood control in ants|journal=Naturwissenschaften|year=2000 |volume=87 |issue=12 |pages=563&ndash;565 |author=Maschwitz U, Moog J |doi=10.1007/s001140050780}}</ref>


==התייחסות תרבותית==
==התייחסות תרבותית==

גרסה מ־00:07, 27 ביולי 2009
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים [ שם_מדעי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןנמליים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: דבוראים
תת־סדרה: Apocrita
משפחה: נמליים
שם מדעי
Formicidae
‏לטריי, 1809
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נמליים (שם מדעי: Formicidae), משפחה בסדרת הדבוראים.

תפוצה ושונות

איזור מספר מינים [1]
ניאוטרופי 2162
ניארקטי 580
אירופה 180
אפריקה 2500
אסיה 2080
מלנזיה 275
אוסטרליה 985
פולינזיה 42

הנמלים נמצאות בכל היבשות פרט לאנטארקטיקה. רק במספר מועט של איים גדולים, כמו גרינלנד, איסלנד, חלק מפולינזיה ואיי הוואי, אין אוכלוסיה מקומית של נמלים. [2][3] הנמלים ממלאות תחום רחב של נישות אקולוגיות, ומסוגלות לנצל תחום רחב של מזונות. רוב המינים הם אוכלי-כל, אך לא כולם. ניתן למדוד את השליטה האקולוגית שלהם על-ידי מדד שנקרא ביומסה. לפי הערכות שבוצעו בסביבות שונות, הנמלים תורמות 15% עד 20% בממוצע (ועד 25% באזורים טרופיים) לביומסה הכללית של חיות יבשתיות, שיעור שעולה על זה של החולייתנים.[4]

גודלן של הנמלים נע בין 0.75 ל-52 מילימטר.[5][6] צבעיהן משתנים: רובן אדומות או שחורות, יש גם כמה מינים ירוקים, ולכמה מינים טרופיים ישנו גוון מטאלי. כיום ידועים יותר מ-12000 מינים (הערכה גבוהה יותר אומרת שיש 14000), כאשר הגיוון הגדול ביותר נמצא באיזורים טרופיים. קיימים מאגרי מידע מקוונים של מיני נמלים, המסייעים לחוקרים לעקוב אחרי המינים הידועים והמינים החדשים שמתגלים מפעם לפעם.[7] הקלות היחסית שבה ניתן ליצור מנמלים קבוצות-דגימה גרמה לכך שהן משמשות כמין מייצג במחקרים על שונות ביולוגית.[8][9]

הסוג הבולט בארץ ישראל הוא נמלת קציר - מצויים בישראל כ-15 מינים ותת-מינים שלה.

מבנה גוף

לנמליים גוף המורכב משלושה חלקים: ראש, חזה ובטן. לנמליים שלושה זוגות רגליים. זוג רגליים היוצא מהחלק העליון של החזה, ושני זוגות רגליים היוצאות מהחלק התחתון של החזה. בראשן ישנו זוג מחושים המאפשרים להן:

  • הרחה - הנמלים מבחינות בריחות רבים, התקשורת בין חברי המושבה נעשית בעזרת פרומונים (חומרי הפרשה בעלי טעם וריח). לדוגמה: פרומון שביל המסמן את השביל למקור מזון. הנמלים מרבות לנקות את מחושיהן, מכיוון שכל גרגר לכלוך עליהם מפריע להן בהרחה.
  • מישוש - הן נוגעות במחושיהן אלה באלה כדי להבחין בין בנות קן לפולשים, וכדי להפיץ מידע על מקור מזון חדש או על סכנה. חוש המישוש מפותח אצלן מאד.

בנוסף למחושים יש לנמלים גם זוג צבתות (מנדיבולות) המשמשות אותן לאחיזת מזון וללחימה.

מחזור החיים

הנמלה ידועה כמי שמסוגלת לשאת משקל הגדול ממשקל גופה

הנמלה מתפתחת בגלגול מלא: מביצה לפגית, ההופכת לגולם ואחר כך לנמלה בוגרת.

הנמלה מתחילה את חייה כביצה. אם הביצה מופרית, הצאצא יהיה נקבה; אחרת, הוא יהיה זכר (ראו פלואידיות).

בשלב הפגית, הנמלה אינה יכולה לזוז, ונמלים אחרות ("פועלות" במושבה) דואגות להאכיל אותה. האכלה נעשית - הנמלה הפועלת יורקת מזון מהזפק שלה לתוך הפה של הפגית. במינים מסויימים מאכילים את הפגיות גם במזון מוצק שהובא מבחוץ, או בביצים לא מופרות שהוטלו במיוחד למאכל, ולפעמים גם מוציאים אותן מהקן כדי שיוכלו לאכול טרף שנלכד בחוץ.

סוג התזונה שנותנים לפגיות הוא שיקבע אם הפגית תתפתח, בסופו של דבר, להיות מלכה או פועלת, ואיזה סוג של פועלת.

הפגית משירה את עורה כמה פעמים בתהליך הגדילה שלה, עד שהיא הופכת לגולם. הגולם עטוף בעטיפות שאינן צמודות לגופו[10]

פגיות וגלמים צריכים להיות בטמפרטורה קבועה כדי להתפתח כראוי, ולכן הנמלים הפועלות מעבירות אותם לעתים קרובות מתא לתא בקן.[11]

נמלה הבוקעת מהגולם כפועלת, מתחילה שלב זה של חייה בטיפול במלכה ובפגיות. לאחר מכן הוא עוברת לעבוד בחפירה ועבודות אחרות הקשורות לתחזוקת הקן. לאחר מכן היא עוברת לעבוד בהגנה ובחיפוש מזון. החלפת ה"מקצוע" נעשית במהירות רבה. הסבר אפשרי לסדר זה של עבודות הוא, שהגנה וחיפוש מזון הן פעולות מסוכנות עם סיכוי גבוה להיפגע ולמות, ולכן משתלם יותר שדווקא הנמלים הזקנות יותר, שממילא עומדות לסיים את חייהן, יעבדו בעבודות אלו.[12][13]

תוחלת החיים של נמלים נקבות נעה בין שנה אחת לשלוש. לעומתן המלכה יכולה לחיות כ- 30 שנה. הזכרים, לעומתן, חיים רק מספר שבועות בודדים[14]. אורך החיים הממוצע של מלכת נמלים הוא פי 100 מזה של חרקים אחרים באותו גודל החיים לבד[15].

באזורים טרופיים, הנמלים פעילות במשך כל ימות השנה, אולם באזורים קרירים יותר, הן אינן פעילות במהלך החורף אלא נכנסות לתרדמת חורף. יש מינים שבהם רק הנמלים הבוגרות נכנסות לתרדמה, ויש מינים שבהם גם הפגיות נכנסות למצב של הפסקה בהתפתחות (דיאפאוזה).[16]

מושבות ורבייה

הנמלים חיות במושבות, כל חבורה עם קן משלה. בכל חבורה יש בעלי תפקידים שונים: מלכה, זכרים, פועלות וחיילות, ומבנה גופן מותאם לתפקידן. כל תושבי הקן פועלים כצוות, שמטרתו להרחיב את המושבה.

נמלים בזמן הזדווגות.

בדרך כלל יש בכל קן מלכה אחת בלבד, אך יש מיני נמלים שבקן שלהן יש כמה מלכות, או שאין אף מלכה. מושבות שיש בהן מלכה נקראות "queen-right colonies", ומושבות שאין בהן מלכה נקראות "gamergate colonies".[17]

הזכרים הם בעלי שני זוגות כנפיים, ונקראים "בטלנים" (drones). ברוב ימי חייהם הם לא עושים שום דבר פרט לאכילה.

ישנן גם נקבות בעלות שני זוגות כנפיים, המסוגלות להתרבות, ובדרך כלל רק הן מסוגלות להזדווג. רוב הפועלות חסרות כנפיים וכלל אינן מסוגלות להתרבות, משום שכיס הזרע שלהן מנוון.

נמלה מופרה מתחילה לחפור קן חדש

בעונת ההזדווגות הקצרה, הזכרים וכן כל הנקבות המסוגלות להתרבות (פרט למלכה) יוצאים החוצה מהקן. בדרך-כלל בעונה זו יוצאים גם זכרים ונקבות מקנים אחרים. הם מתחילים לעופף ומזדווגים תוך כדי תעופה. הזכרים מתים זמן קצר לאחר מכן. יש נקבות שמזדווגות עם כמה זכרים. לנקבות ישנה שחלות וכיס שבו נאגרים תאי הזרע למשך שנים ספורות, וכך מתאפשרות הפריות חוזרות ללא נוכחות זכרים.

לאחר סיום מעוף ההזדווגות, הנקבות המופרות מחפשות מקום להקים בו קן חדש, שבו הן יהיו המלכות. הן משירות את שני זוגות הכנפיים שלהן, ומתחילות להטיל ביצים ולטפל בהן. הפועלות הראשונות הבוקעות מהביצים הן חלשות יחסית, ובכל זאת הן מתחילות מייד לעבוד - הן מרחיבות את הקן, מחפשות מזון ומטפלות בביצים האחרות.

במינים שבהם ישנן כמה מלכות בקן, ייתכן שמלכה אחת תעזוב את הקן עם כמה פועלות, והן ילכו להקים קן חדש.[18] תהליך זה דומה לתהליך הרביה המקובל אצל דבורים.

ישנם מינים של נמלים שבהן הנקבות מסוגלות להתרבות על-ידי רביית בתולים[19] באחד ממיני הנמלים, הנקרא Mycocepurus smithii, יש רק נקבות.[20]

התנהגות

תקשורת

שלוש נמלים-אורגות משתפות פעולה כדי לבתר נמלה אדומה (שתי הנמלים בקצוות מושכות אותה, והנמלה האמצעית חותכת אותה)

נמלים מתקשרות ביניהן בעזרת פרומונים - חלקיקי ריח.[21] צורה זו של איתות כימי מפותחת יותר בנמלים מאשר במשפחות אחרות של דבוראים. כמו חרקים אחרים, הנמלים קולטות ריחות בעזרת זוג מחושים ארוכים, צרים וניידים. המחושים מספקים מידע על הכיוון והעוצמה של הריח. מכיוון שרוב הנמלים חיות על הקרקע, הן נוהגות להשאיר פרומונים על הקרקע כדי להעביר מסרים לנמלים אחרות. במינים הנוהגים לחפש מזון בקבוצות, נמלה שמוצאת מזון מסמנת בעזרת פרומונים את המסלול מהמזון שמצאה אל הקן. נמלים אחרות צועדות על המסלול אל מקום המזון. אם גם הן מצאו שם מזון, הן מחזקות את עוצמת הסימון כאשר הן חוזרות לקן, אך אם הן גילו שהמזון נגמר, הן חוזרות לקן מבלי לחזק את הסימון, וכך במשך הזמן הסימון ייעלם.

התנהגות זו עוזרת לנמלים להתמודד עם שינויים בסביבתן. לדוגמה, כשהמסלול המוכר אל מקור המזון נחסם על-ידי מכשול, הפועלות יוצאות מהמסלול כדי לחפש מעקף. נמלה שהצליחה למצוא מעקף, מסמנת את המסלול הקצר ביותר בדרכה חזרה. ככל שהמסלול מוצלח יותר, כך יהיו יותר נמלים שילכו בו ויחזקו את הסימון, וכך בהדרגה מצליחה קבוצת הנמלים למצוא את המסלול הטוב ביותר. [22]

חוקרים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון פיתחו אלגוריתמים מבוזרים לחקירת רשת האינטרנט, המדמים את אופן פעולתן של הנמלים המחפשות מזון.[23]

נמלים משתמשות בפרומונים גם למטרות אחרות. נמלה שנמעכה משדרת פרומוני אזעקה, הגורמים לנמלים סמוכות להיכנס למצב של מתקפה, ומושכים נמלים ממקומות מרוחקים יותר. מינים מסויימים של נמלים משתמשים ב"פרומוני הטעיה", כדי לבלבל נמלים עוינות ולגרום להם להילחם זו בזו.[24].

פרומונים מיוצרים על-ידי בלוטות שנמצאות במקומות שונים בגוף הנמלה - על הגב, החזה, השוקיים, האחוריים ועוד.

לפעמים הפרומונים מעורבבים עם האוכל ומועברים על-ידי האכלה מפה לפה, וכך מעבירים מידע ו"חדשות" תוך כדי האכילה.[25] זה גם מאפשר לנמלים לדעת מה תפקידן של נמלים אחרות במושבה.[26] במיני נמלים עם מלכה, הפועלות מתחילות לגדל מלכות חדשות במושבה ברגע שהמלכה הנוכחית מפסיקה לייצר פרומון מסויים, דבר שמראה שהיא כבר זקנה ויש למצוא לה מחליפה.[27]

יש נמלים שמייצרות צלילים על-ידי צרצור - חיכוך איברי גוף זה בזה. צלילים אלה משמשים לתקשורת עם נמלים במושבה, או עם מינים אחרים.[28][29]

התגוננות מטורפים

נמלה-אורגת בעמדת מלחמה

נמלים תוקפות ומגנות על עצמן על-ידי נשיכות, ובמינים רבים גם על-ידי עקיצות. בדרך-כלל הן מזריקות או מרססות חומרים כימיים כמו חומצה פורמית.

העקיצה הכואבת ביותר, מבין כל העקיצות של חרקים, מיוחסת לנמלה מסוג "נמלת הקליע" (Bullet ant, Paraponera clavata), הנפוצה במרכז אמריקה ובדרומה. עקיצתה אמנם כואבת אך אינה קטלנית לבני אדם. לעקיצה שלה מיוחס הדירוג הגבוה ביותר באינדקס העקיצות הכואבות של שמיט.

נמלה אחרת, מסוג "הנמלה הקופצת" (Jack jumper ant), עוקצת באופן שעלול להיות קטלני,[30] אך ישנו נסיוב המנטרל אותה.[31]

נמלי אש מתייחדות בכך שיש להן שק-ארס המכיל אלקלואידים של פיפרידין.[32] העקיצות שלהן כואבות, ועלולות להיות מסוכנות לאנשים רגישים במיוחד.[33]

לנמלים מהסוג "Odontomachus" יש לסתות הנקראות "לסתות מלכודת", שנסגרות מהר יותר מכל איבר אחר המיועד לטרף בממלכת החי.[34] במחקר אחד על המין "Odontomachus bauri" נצפו מהירויות שיא של 126 עד 230 קמ"ש. הלסתות נסגרו בממוצע תוך 130 מיקרו-שניות (0.00013 שניה - בערך שמינית של אלפית השניה). הנמלים משתמשות בלסתות שלהם גם כמעין מקלע כדי לפלוט פולשים, או כדי להטיל את עצמן אחורה כדי להימלט מאיום.[34] לפני המתקפה, הנמלה פותחת את הלסתות שלה למרחק גדול במיוחד, ונועלת אותן במצב זה על-ידי מכניזם פנימי. אנרגיה נאצרת ברצועה רחבה של שריר, ומשוחררת במהירות של התפוצצות ברגע שמתקבל איתות מגירוי של קולטנים בצורת שערות על החלק הפנימי של הלסתות. הלסתות מסוגלות לנוע גם באיטיות ובעדינות, על-מנת לבצע משימות אחרות.

לסתות-מלכודת מסוג זה נצפו גם במינים אחרים: "Anochetus", "Orectognathus", "Strumigenys,[34] וכן בכמה פרטים השייכים לשבט "Dacetini"[35], שהמדענים רואים בהם דוגמה לאבולוציה מתכנסת.

התגוננות מפגעי טבע

חורים בתל-נמלים מגנים על הקן מפני חדירת מים בזמן הגשם.

בנוסף להגנה מפני טורפים, נמלים צריכות להגן על מושבותיהן מפני גורמי מחלה.

יש נמלים פועלות שתפקידן הוא לדאוג להיגיינה במושבה, והן עוסקות בין השאר ב"קבורה" - סילוק נמלים מתות מהקן.[36] כשנמלה מתה, הגוף שלה מפריש חומצה אולאית, והנמלים ה"קברניות" מזהות חומר זה ומתחילות בפעולת ה"קבורה"; כך התגלה במחקר על נמלים מהסוג "Atta mexicana".[37]

קן הנמלים מתוכנן ובנוי כך שיהיה עמיד בפני איומים פיסיים כמו שטפונות וחום כבד. [38][39]

נמלים פועלות מהסוג "Cataulacus muticus", מין שחי בחללים בתוך עצים וצמחים, מגיבות לשטפונות בשתיית מים מתוך הקן ופליטתם החוצה.[40]

התייחסות תרבותית

בתרבויות שונות הנמלה היא סמל לחריצות. בעברית ישנן מספר פתגמים המזרזים ללמוד חריצות ממנה:

במשלי איזופוס ישנו משל בשם הצרצר והנמלה שמעלה על נס את חריצותה של הנמלה לעומת בטלנותו של הצרצר.

חז"ל ייחסו לנמלה דרך ארץ שהיא בורחת מן הגזל ואינה גוזלת משל חברותיה. כמובא בגמרא מסכת עירובין, ”גזל למדים מהנמלה... שאין אחת גוזלת מחברתה“.

בסדרת הטלביזיה בזיק ויויו ישנם כמה פרקים שבהם הגיבורים מבקרים במושבת נמלים ומתוודעים לאורח החיים של הנמלים.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: נמליים
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נמליים
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Formicidae

הערות שוליים

  1. ^ Hölldobler & Wilson (1990), p. 4
  2. ^ Jones, Alice S. "Fantastic ants - Did you know?". National Geographic Magazine. נבדק ב-5 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Thomas, Philip (2007). "Pest Ants in Hawaii". Hawaiian Ecosystems at Risk project (HEAR). נבדק ב-6 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Schultz TR (2000). "In search of ant ancestors". Proceedings of the National Academy of Sciences. 97 (26): 14028–14029. doi:10.1073/pnas.011513798. PMID 11106367.
  5. ^ Hölldobler & Wilson (1990), p. 589
  6. ^ Shattuck SO (1999). Australian ants: their biology and identification. Collingwood, Vic: CSIRO. p. 149. ISBN 0-643-06659-4.
  7. ^ Agosti D, Johnson NF (eds.) (2005). "Antbase". American Museum of Natural History. נבדק ב-6 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה); |author= has generic name (עזרה)
  8. ^ Agosti D, Majer JD, Alonso JE, Schultz TR (eds.) (2000). Ants: Standard methods for measuring and monitoring biodiversity. Smithsonian Institution Press. {{cite book}}: |author= has generic name (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  9. ^ Johnson NF (2007). "Hymenoptera name server". Ohio State University. נבדק ב-6 ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Gillott, Cedric (1995). Entomology. Springer. p. 325. ISBN 0306449676.
  11. ^ Hölldobler & Wilson (1990), pp. 351, 372
  12. ^ Traniello JFA (1989). "Foraging strategies of ants". Annual Review of Entomology. 34: 191–210. doi:10.1146/annurev.en.34.010189.001203.
  13. ^ Sorensen A, Busch TM, Vinson SB (1984). "Behavioral flexibility of temporal sub-castes in the fire ant, Solenopsis invicta, in response to food". Psyche. 91: 319–332. doi:10.1155/1984/39236.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  14. ^ Keller L (1998). "Queen lifespan and colony characteristics in ants and termites". Insectes Sociaux. 45: 235–246. doi:10.1007/s000400050084.
  15. ^ Franks NR, Resh VH, Cardé RT (eds) (2003). Encyclopedia of Insects. San Diego: Academic Press. pp. 29–32. ISBN 0125869908. {{cite book}}: |author= has generic name (עזרה); פרמטר לא ידוע |publishers= (הצעה: |publisher=) (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  16. ^ Kipyatkov VE (2001). "Seasonal life cycles and the forms of dormancy in ants (Hymenoptera, Formicoidea)". Acta Societatis Zoologicae Bohemicae. 65 (2): 198–217.
  17. ^ Peeters C, Holldobler B (1995). "Reproductive cooperation between queens and their mated workers: The complex life history of an ant with a valuable nest" (PDF). Proceedings of the National Academy of Sciences. 92: 10977–10979. doi:10.1073/pnas.92.24.10977. PMID 11607589.
  18. ^ Hölldobler & Wilson (1990), pp. 143–179
  19. ^ Heinze, Jurgen (1995). "Ant reproductive strategies" (PDF). Res. Popul. Ecol. 37 (2): 135–149. {{cite journal}}: פרמטר לא ידוע |coauthors= (הצעה: |author=) (עזרה)
  20. ^ Himler, Anna G. (2009). "No sex in fungus-farming ants or their crops". Proc. R. Soc. B. doi:10.1098/rspb.2009.0313. {{cite journal}}: פרמטר לא ידוע |coauthors= (הצעה: |author=) (עזרה)
  21. ^ Jackson DE, Ratnieks FL (2006). "Communication in ants". Curr. Biol. 16 (15): R570–R574. doi:10.1016/j.cub.2006.07.015. PMID 16890508. {{cite journal}}: פרמטר לא ידוע |month= (עזרה)
  22. ^ Goss S, Aron S, Deneubourg JL, Pasteels JM (1989). "Self-organized shortcuts in the Argentine ant". Naturwissenschaften. 76: 579–581. doi:10.1007/BF00462870.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  23. ^ ראו מצגת המסכמת מאמרים של ולדימיר ינובסקי, ישראל וגנר, מיכאל לינדנבאום, אלפרד ברוקשטיין. ראו גם מאמר מאת אלפרד ברוקשטיין: BRUCKSTEIN, A., "Why the ant trails look so straight and nice", The Mathematical Intelligencer, Vol. 15, No. 2, pp. 58-62, 1993.
  24. ^ D'Ettorre P, Heinze J (2001). "Sociobiology of slave-making ants". Acta ethologica. 3: 67–82. doi:10.1007/s102110100038.
  25. ^ Detrain C, Deneubourg JL, Pasteels JM (1999). Information processing in social insects. Birkhäuser. pp. 224–227. ISBN 3764357924.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  26. ^ Greene MJ, Gordon DM (2007). "Structural complexity of chemical recognition cues affects the perception of group membership in the ants Linephithema humile and Aphaenogaster cockerelli". Journal of Experimental Biology. 210: 897–905. doi:10.1242/jeb.02706. PMID 17297148.
  27. ^ Hölldobler & Wilson (1990), p. 354
  28. ^ Hickling R, Brown RL (2000). "Analysis of acoustic communication by ants". Journal of the Acoustical Society of America. 108 (4): 1920–1929. doi:10.1121/1.1290515.
  29. ^ Roces F, Hölldobler B (1996). "Use of stridulation in foraging leaf-cutting ants: Mechanical support during cutting or short-range recruitment signal?". Behavioral Ecology and Sociobiology. 39: 293. doi:10.1007/s002650050292.
  30. ^ Clarke PS (1986). "The natural history of sensitivity to jack jumper ants (Hymenoptera: Formicidae: Myrmecia pilosula) in Tasmania". Medical Journal of Australia. 145: 564–566.
  31. ^ Brown SGA, Heddle RJ, Wiese MD, Blackman KE (2005). "Efficacy of ant venom immunotherapy and whole body extracts". Journal of Allergy and Clinical Immunology. 116 (2): 464–465. doi:10.1016/j.jaci.2005.04.025.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  32. ^ Obin MS, Vander Meer RK (1985). "Gaster flagging by fire ants (Solenopsis spp.): Functional significance of venom dispersal behavior". Journal of Chemical Ecology. 11: 1757–1768. doi:10.1007/BF01012125.
  33. ^ Stafford CT (1996). "Hypersensitivity to fire ant venom". Annals of allergy, asthma, & immunology. 77 (2): 87–99.
  34. ^ 1 2 3 Patek SN, Baio JE, Fisher BL, Suarez AV (22 באוגוסט 2006). "Multifunctionality and mechanical origins: Ballistic jaw propulsion in trap-jaw ants" (PDF). Proceedings of the National Academy of Sciences. 103 (34): 12787–12792. doi:10.1073/pnas.0604290103. PMID 16924120. נבדק ב-7 ביוני 2008. {{cite journal}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  35. ^ Gronenberg W (1996). "The trap-jaw mechanism in the Dacetine ant Daceton Armigerum and Strumigenys sp" (PDF). The Journal of Experimental Biology. 199 (9): 2021–2033.
  36. ^ Julian GE, Cahan S (1999). "Undertaking specialization in the desert leaf-cutter ant Acromyrmex versicolor". Animal Behaviour. 58 (2): 437–442. doi:10.1006/anbe.1999.1184.
  37. ^ López-Riquelme GO, Malo EA, Cruz-López L, Fanjul-Moles ML (2006). "Antennal olfactory sensitivity in response to task-related odours of three castes of the ant Atta mexicana (hymenoptera: formicidae)". Physiological Entomology. 31 (4): 353–360. doi:10.1111/j.1365-3032.2006.00526.x.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  38. ^ Tschinkel WR (2004). "The nest architecture of the Florida harvester ant, Pogonomyrmex badius". Journal of Insect Science. 4 (21): 1–19.
  39. ^ Peeters C, Hölldobler B, Moffett M, Musthak Ali TM (1994). ""Wall-papering" and elaborate nest architecture in the ponerine ant Harpegnathos saltator". Insectes Sociaux. 41: 211–218. doi:10.1007/BF01240479.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  40. ^ Maschwitz U, Moog J (2000). "Communal peeing: a new mode of flood control in ants". Naturwissenschaften. 87 (12): 563–565. doi:10.1007/s001140050780.

תבנית:Link FA

תבנית:Link FA

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נמליים&oldid=7305276"