איזופוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איזופוס או איסופוס (מיוונית Αἴσωπος ) ( 620 לפנה"ס–562 לפנה"ס), ממשיל משלים יווני. מקום היוולדו לא ידוע בוודאות - גרסאות שונות מציעות את פריגיה, אתונה, סארדס, תראקיה או מקומות אחרים. בין היתר תואר כמוקיון בעל חטוטרת, מכוער, כבד פה, אך בעל שכל חריף וכשרון הלצה ושנינה.
כוהני דלפי הרגו את איזופוס משום שעלב בדבריו את האורקל שלהם, ששכן במשכן האלים והיה משיב לשאלות של האזרחים הפשוטים. איזופוס אמר שהאורקל מסייע לכוהנים להרוויח ממצוקותיהם של המאמינים הפשוטים. בתגובה הסתירו כוהני דלפי קערת זהב קדושה בין חפציו של איזופוס, האשימו אותו בגניבה, וכעונש זרקו אותו מראש צוק אל המים.
איזופוס נזכר לראשונה בכתבי ההיסטוריון היווני הרודוטוס מן המאה ה-5 לפנה"ס.
במשך דורות רבים נלמדו משליו של איזופוס, שהשתמש בדמויות של אדם וחיה בצורה אלגורית. כמו האפוסים של הומרוס, גם משלי איזופוס עברו משך שנים רבות מפה לאוזן, עד שבערך בשנת 300 לפנה"ס הם תועדו בכתב, ובתקופה ההלניסטית נלמדו משליו בבתי הספר, ופילוסופים השתמשו בהם להבהרת טיעוניהם. אף חז"ל עשו בהם שימוש (למשל רבי יהושע בן חנניה במשל האריה והחסידה). משליו הם המקורות למטבעות לשון רבים כגון ענבים חמוצים או זאב בעור של כבש. משלי איזופוס תורגמו ללשונות רבות.
ממשליו הידועים:
- "הצב והארנב"
- "הצפרדע והעקרב"
- "הצרצר והנמלה"
- "השועל והכרם"
- "השועל והעורב"
- "זאב זאב"
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|

