אדוארד דאונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סר אדוארד תומאס דאונסאנגלית:Sir Edward Thomas "Ted" Downes, ‏17 ביוני 1924 - 10 ביולי 2009) היה מנצח אנגלי, שהתמחה באופרה.

דאונס עמד בקשרים עם בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן משנת 1952 ועם אופרה אוסטרליה משנת 1970. כמו כן נודע ביחסי העבודה הממושכים שלו עם הפילהרמונית של הבי.בי.סי. ובעבודה עם תזמורת הרדיו ההולנדית. בתחום האופרה, נודע בעיקר כמנצח של ורדי.

דאונס ואשתו ג'ואן, בת 74, התאבדו במשותף במכון דיגניטאס בציריך בשווייץ, המסייע לאנשים שמבקשים מוצא מכובד מחייהם. דאונס, שהיה בן 85 במותו, היה כמעט עיוור ואיבד בהדרגה את שמיעתו. אשתו, רקדנית בלט לשעבר ומפיקה בטלוויזיה, הייתה חולת סרטן.

ילדות, נעורים ולימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאונס נולד בברמינגהם שבאנגליה. בגיל חמש החל ללמוד נגינה בפסנתר ובכינור ושר במקהלת נערים. בגיל שש-עשרה זכה במלגת לימודים לאוניברסיטת ברמינגהם, שם למד ספרות אנגלית ומוזיקה והחל לנגן בקרן אנגלית. מלגה של קרן אנדרו קרנגי מאוניברסיטת אברדין מימנה לו שנתיים של לימודי ניצוח אצל הרמן שרכן אחרי השתלמות בקולג' המלכותי למוזיקה.‏[1]

נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60' של המאה ה-20 נשא לאישה את ג'ואן, רקדנית בבאלט המלכותי, שהייתה בהמשך לכוראוגרפית ומפיקת טלוויזיה.

קריירת ניצוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשר הארוך והפורה של דאונס עם בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן החל ב-1952 עם התמנותו כעוזר לרפאל קובליק. עבודתו הראשונה הייתה לחשן למריה קאלאס. הוא נשאר חבר בלהקה למשך 17 שנים ואחר המשיך לחזור לשם מדי שנה כמנצח אורח לפני שהתמנה למנהל מוזיקלי ב-1991. דאונס ניצח לפחות על 950 הצגות של 49 אופרות בקובנט גארדן.

פרט לכך, כיהן כמנהל מוזיקלי של אופרה אוסטרליה בשנת 1970 וניצח על ההצגה הראשונה של בית האופרה של סידני בשנת 1973, הצגת הבכורה האוסטרלית של "מלחמה ושלום" מאת סרגיי פרוקופייב. דאונס היה מנצח ראשי של תזמורת הרדיו ההולנדית עד 1983. דאונס עבד עם רבות מן התזמורות הסימפוניות בעולם, אך קיים קשר ארוך במיוחד עם הפילהרמונית של הבי.בי.סי. (לפנים התזמורת הסימפונית הצפונית של הבי.בי.סי.), שם כיהן כמנצח אורח ראשי, אחר מנצח ראשי‏[2]ולבסוף כמנצח אמריטוס.

רפרטואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאונס נודע בתמיכתו במוזיקה בריטית ובניצוח על יצירות פרוקופייב וורדי. הוא היה מליץ יושר לסימפוניות של ג'ורג' לויד והעלה בביצוע בכורה יצירות משל פיטר מקסוול דייוויס ומלקולם ארנולד. התלהבותו מפרוקופייב באה לביטוי בביצועי יצירותיו, הן חשובות והן פחותות בחשיבותן, ברחבי העולם. כמו כן ניצח על ביצוע הבכורה באנגליה של "מלחמה ושלום" בביצוע קונצרטנטי בלידס, בשנת 1967. ב-1979 השלים את התזמור ל"מדלנה", אופרה במערכה אחת של פרוקופייב; הוא ניצח על ההקלטה הראשונה בשנת 1979 ועל הצגת הבכורה העולמית ב-1981.

התנסותו הראשונה של דאונס על המוזיקה של ורדי הייתה בשנת 1953, כשרפאל קובליק ביטל את השתתפותו בהפקת אותלו בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן ודאונס ניצח על האופרה ללא כל חזרות. הוא הרגיש כדג במים, ובהמשך תמך בחידוש הפקות ורדי באנגליה. הוא ניצח על 25 מתוך 28 האופרות של ורדי והעלה את הרעיון לבצע את כולן לקראת יובל המאה למות המלחין בשנת 2001.

דאונס ביטא פעם את צערומ על שמעולם לא ניצח על "אלצירה", "מלך ליום אח" וכן, במיוחד, על "ערביות סיציליאניות". וכך אמר המנצח: "אני סבור, שאני מבין את ורדי כאדן. הוא היה איכר. רגלו האחת בשמיים והאחרת נטועה בקרקע, ומשום כך הוא קוסם לאנשים בני כל המעמדות, מן הבקיאים במוזיקה ועד לאלה השומעים אותה לראשונה בחייהם.‏[3]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף כי מחלתו לא הייתה סופנית, דאונס התמודד במשך שנים רבות עם חירשות גוברת ועיוורון מלא כמעט. מצבו התדרדר לאחר החלפת מפרק ירך והוא הגיע למצב של תלות מלאה כמעט באשתו, שאובחנה כחולת סרטן סופנית, שנותרו לה רק שבועות ספורים לחיות.‏[4]

ליידי דאונס הסבירה במכתב למשפחה את החלטתה לסרב לטיפול והוסיפה, כי:

Cquote2.svg

כל התוכניות שיש לבצען התקבלו.

עכשיו, אני מוכרחה להגיד לכם, שאם כי קיוויתי להיות כאן עוד זמן מה, המוות איננו מדאיג אותי כלל וכלל.

אין לי שום דת וככל הנוגע לי, מדובר בסך הכל ב"הזזת מתג הכיבוי", כך שאחרי שתחשבו על זה קצת, אל תדאגו.

היו לי חיים טובים ומעניינים ואינני מתחרטת על דבר. אין לי מושג כמה זמן אחזיק מעמד אבל אני שולחת אהבה לכם ולכל משפחותיכם המורחבות.

תהנו מחייכם על עוד הם נמשכים. באהבה לכולכם, ג'ואן.

Cquote3.svg

[5]

סר אדוארד, בן 85, ולידי דאונס, בת 74, סיימו את חייהם בהתאבדות מתוכננת במרפאת דיגניטאס להמתת חסד בציריך שבשווייץ, ב-10 ביולי 2009.‏[4] אף כי ג'ואן לא רצתה בנוכחות הילדים, אך דיגניטאס עודדה זאת ודווח, כי השניים היו מרוצים בהגיע השעה. ילדיהם מסרו הצהרה, שדיברה על "בעיות בריאות חמורות" שמהן סבלו הוריהם.‏[6][7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]