אהימסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל האהימסה

אהימסה או אהינסההינדי: अहिंसा) הוא עיקרון דתי המקובל בחברה ההודית כולה, על פיו יש לנהוג באי-אלימות במחשבה ובמעשה כלפי כל חלקי העולם.

האהימסה הוא עיקרון מוסרי רחב, המחייב התנהגות ראויה כלפי כל היצורים החיים כחלק מאורח חיים כולל. דהיינו, לא די בהימנעות מאלימות חיצונית כלפי כל היצורים החיים, אלא יש לנהוג כלפיהם בחמלה ובכבוד, ולפעול למען טובתם.

מקורות האהימסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקרון האהימסה מוזכר בכתבים מהמאה ה-6 לפנה"ס, אולם זכה להכרה ותפוצה נרחבת רק במאה ה-3 לפנה"ס כאשר הקיסר אשוקה נהג בחייו לפי עקרון זה, וכתוצאה מהעלאת ערך קדושת חייהם של בעלי חיים ביטל את מסעות הציד המלכותיים.

בודהה הדגיש כי החיים הם הרכוש היקר ביותר, ושיש לנהוג בחייהם של אחרים כחשובים ויקרים יותר מהחיים שלנו. העזרה לאחרים היא מטרת ההיוולדות מחדש, כלומר, יש להימנע מלפגוע ביצורים חיים אחרים. הרעיון ההוליסטי הפילוסופי של האהימסה אומר שהאל נמצא בכל מקום ומכאן גם בכל יצור חי ולאדם אסור לפגוע בתואם (הסדר ההרמוני) של העולם.

יישום האהימסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גישת האהימסה המטפחת טוב לב וחמלה כלפי כל היצורים החיים, היא זו שהביאה להתפשטות הצמחונות בהודו. במדינות בודהיסטיות ישנה שאיפה חזקה להביא לפתרון בעיות בדרך לא אלימה.

הג'ייניזם היא דת שאימצה את האהימסה כחלק המרכזי בגישתה ודוגלת בגישה שיש להתייחס ברגש לכל ייצור חי ונושם. ידוע סיפור על נזיר ג'ייני שהמתין בצד שביל עד שנמלה שהייתה עליו עברה, ובכך נמנע מפגיעה במסלולה הטבעי. בהודו הקדומה בקרב קבוצות ג'ייניסטיות מסוימות היה נהוג לפעול לפי עקרון האהימסה במיליטנטיות, עד כדי כך שהיו שמים מסכות על הפנים, במטרה להימנע מנשימת חרקים קטנים.

הבודהיזם שילב את האהימסה בכלל הראשון של כללי המוסר. נזירים בודהיסטים אימצו את עקרון האהימסה, הם הוציאו חרקים ממי השתייה שלהם, ונמנעו ממסעות בעונת הגשמים, מחשש לדרוך על מיני יצורים חסרי הגנה. אומנם זו היא דוגמה מאוד קיצונית של התנהגות לפי עקרון האהימסה, אולם, הבודהיזם באופן כללי מפרש את האהימסה באופן פחות קיצוני, ומתייחס רק ללקיחת חיים באופן מכוון. לפיכך הריגת נמלה בטעות לא תחשב למעשה שלילי שיביא לקארמה רעה, לעומתו הריגה מכוונת של אותה נמלה, תחשב לפעולה שלילית.

ישנה מחלוקת בין אלו הגורסים שאדם חייב ליישם את עקרון האהימסה גם כלפי עצמו ולכן אסור לו לסגף את גופו, לבין החושקים בהארה המאמינים שבדרך חיים של נהנתנות אי אפשר להגיע לשלווה הדרושה לשם השגת ההארה.

אהימסה בעולם המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה מודרנית המתקשרת לאהימסה היא הפעילות הלא-אלימה של מוהנדס קרמצ'נד גאנדי, מנהיג תנועת השחרור ההודית, אשר ביסס את עקרון הסאטיאגרהא, המאבק הבלתי אלים שלו כנגד הקולוניאליזם הבריטי, על עקרונות האהימסה.

בעולם המערבי אימצו תנועות שלום ותנועות למען זכויות בעלי חיים את עקרון האהימסה כצו מוסרי מנחה.

במושגי המערב ניתן לתרגם את האהימסה ככבוד לכל חיים באשר הם. בקרב פילוסופים רבים, ביניהם אלברט סוטשר, זוכה פרס נובל לשלום, עיקרון זה נחשב לעיקרון האתי החשוב ביותר.