ראש האופוזיציה

ראש האופוזיציה בישראל, המכונה גם יושב ראש האופוזיציה, הוא מנהיג האופוזיציה בכנסת, ובדרך כלל ממלא את התפקיד מי שעומד בראשות הסיעה הגדולה מבין סיעות האופוזיציה. לראש האופוזיציה במדינת ישראל לא היה תפקיד מוגדר בחוק עד שנת 2000, אז שינתה הכנסת את החוק, והתפקיד הפך למשמעותי ולנחשק יותר.

היסטוריה

עד שנת 2000

עד שנת 2000 תפקיד יושב ראש האופוזיציה לא היה תפקיד רשמי אלא תפקיד של כבוד. ראש המפלגה הגדולה ביותר שלא נמצאת בממשלה כיהן כיושב ראש האופוזיציה. במשך למעלה מיובל שנים (למעט פעמיים) הוקמה ממשלה על ידי הליכוד (בגלגוליו השונים) או על ידי מפלגת העבודה (בגלגוליה השונים) בלא שהמפלגה השנייה תכהן בה, וכך יצא שלמעט בתקופת ממשלות האחדות של לוי אשכול וגולדה מאיר (1967-1970) ובתקופת ממשלות האחדות של שמעון פרס ויצחק שמיר (1984-1990), בהן ישבו הליכוד והעבודה לממשלה אחת, תמיד עמד בראשות האופוזיציה יושב ראש הליכוד או יושב ראש מפלגת העבודה, ואף מקובל לומר שבאותן השנים בהן הליכוד והעבודה ישבו בממשלה אחת, לא היה לכנסת ראש אופוזיציה בקנה מידה רחב.

במהלך 52 השנים הראשונות של המדינה, לא היה ליושב ראש האופוזיציה תפקיד מוגדר בחוק, ולכאורה ראש הממשלה לא היה מחויב להתייחס אליו במישור הפרלמנטרי. על אף זאת, היו ראשי הממשלות מעדכנים את ראשי האופוזיציה ומתייעצים עמם בהחלטות מרכזיות בחייה של המדינה (למשל, זכור כי טרם הפצצת הכור בעיראק ב-7 ביוני 1981, התייעץ ראש הממשלה בגין עם יושב ראש האופוזיציה פרס, אף שלא היה חייב בכך), וכן היה לו איזשהו תפקיד מסורתי מסוים בדיוניה של הכנסת.

מאז שנת 2000

אמנם, גם בהיעדר חוק, היה קיים נוהג של פגישות עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, אך הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה, בלי שמוטלת עליו חובה של דיווח תקופתי. כמו כן, בעת קיום ממשלת אחדות לאומית לא היה מנהיג אופוזיציה מוכר. השאלה האם לקיים את חובת הדיווח או את הנוהל של עדכון ודיווח לראש האופוזיציה או לא הייתה לפי דעתו ורצונו של ראש הממשלה. לכן הוצרכה הכנסת לחוקק חוק שיעגן את מעמדו של ראש האופוזיציה, מתוך רצון לחיזוק מעמד האופוזיציה כמנגנון בקרה על העשייה הממשלתית.

בראשית שנת 2000 הוגשו שתי הצעות חוק לתיקון מעמדו של יושב ראש האופוזיציה, האחת הצעת חוק ממשלתית, והשנייה הצעת חוק פרטית של ח"כ עוזי לנדאו. שתי הצעות החוק מוזגו על ידי ועדת הכנסת להצעת חוק אחת, וב-17 ביולי 2000 קיבלה הכנסת את תיקון מס' 8 לחוק הכנסת, ה'תשנ"ד-1994, בו תוקן פרק ו' לחוק, שעסק בתפקידו של ראש האופוזיציה.

נוסח התיקון

פרק ו': ראש האופוזיציה

11. קביעת ראש האופוזיציה

(א) ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.

(ב) יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתום 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי סעיף 14 לחוק-יסוד: הממשלה, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו - סמוך לאחר הקביעה; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.

(ג) בסעיף זה, "סיעות האופוזיציה" - הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.

12. הפסקת כהונה

(א) ראש האופוזיציה יחדל לכהן בתפקידו באחת מאלה:

(1) הוא נפטר או התפטר מכהונתו;

(2) הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;

(3) נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי סעיף 11.

(ב) הוראות סעיפים 7 ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי סעיף 11.

13. דיווח ראש הממשלה לראש האופוזיציה

ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בענייני המדינה.

14. מעמד ראש האופוזיציה בכנסת

ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד אחרי ראש הממשלה; הוראות נוספות בעניין מעמדו ותפקידיו של ראש האופוזיציה בכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.

15. מעמד ראש האופוזיציה בטקסים ממלכתיים

לראש האופוזיציה ייוחד מקום בטקסים ממלכתיים שבהם משתתף ראש הממשלה, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי הממשלה.

16. שכר ותנאי עבודה

(א) ועדת הכנסת תקבע את שכרו של ראש האופוזיציה בהתאם לפרק ט'; ובלבד שלא יפחת שכרו של ראש האופוזיציה משכרו של שר; כן תקבע ועדת הכנסת הוראות בדבר תנאי עבודתו של ראש האופוזיציה, ובדבר הצוות המקצועי והמינהלי שיעמוד לרשותו.

(ב) בסעיף זה, "שכר" - משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.

תוצאות התיקון לחוק

מאז התיקון לחוק, הפך התפקיד, שהיה עד אז 'תפקיד של כבוד', למשמעותי יותר, ובהתאם, לנחשק יותר. האופוזיציה שמורכבת בדרך כלל ממספר מפלגות שהדבר היחיד המשותף ביניהן הוא שאינן חברות בממשלה, אינה מאוחדת סביב זהות היושב ראש, כשלעתים קיים החשש שיושב ראש האופוזיציה לא יוכל לאחד תחתיו את כל סיעות האופוזיציה, ולייצג את האינטרסים של כל אחת מהן.

הדברים הגיעו לידי ביטוי, למשל, כאשר שינוי "הופרשה" מהקואליציה, ומפלגת העבודה נכנסה במקומה, נבחר יוסף לפיד ב-10 בינואר 2005 לראשות האופוזיציה, אך הסיעות החרדיות (יהדות התורה וש"ס) לא הכירו במרותו, וטענו כי אינו מייצג אותן.

יושבי ראש האופוזיציה

עד שנת 2000

עד שנת 2000 בראשות האופוזיציה עמד תמיד יו"ר הליכוד או יו"ר העבודה:

• 1948–1967: מנחם בגין
• 1967–1970: לא היה ראש אופוזיציה מוגדר. ראש הסיעה הגדולה ביותר היה יצחק מאיר לוין (אגודת ישראל, 4 מנדטים).
• 1970–1977: מנחם בגין
• 1977–1984: שמעון פרס
• 1984–1990: לא היה ראש אופוזיציה מוגדר, ראש הסיעה הגדולה ביותר היה, לכאורה, יובל נאמן (התחיה-צומת, 5 מנדטים) בשנים 1984–1988, ושולמית אלוני (ר"צ, 5 מנדטים) בשנים 1988–1990.
• 1990–1992: שמעון פרס
• 1992–1993: יצחק שמיר
• 1993–1996: בנימין נתניהו
• 1996–1997: שמעון פרס
• 1997–1999: אהוד ברק
• 1999–2000: אריאל שרון

מאז שנת 2000

לאחר חקיקת החוק, יושב ראש האופוזיציה היה מי שהסיעה הגדולה ביותר באופוזיציה קבעה, או מי שקיבל חתימותיהם של רוב חברי האופוזיציה:

היום הראשון בתפקיד	היום האחרון בתפקיד	שם ראש האופוזיציה
17 ביולי 2000	6 במרץ 2001	אריאל שרון
7 במרץ 2001	2 בנובמבר 2002	יוסי שריד
3 בנובמבר 2002	27 בפברואר 2003	בנימין בן אליעזר
28 בפברואר 2003	11 במאי 2003	עמרם מצנע
12 במאי 2003	19 ביוני 2003	דליה איציק(בתור ראש הסיעה בכנסת)
20 ביוני 2003	9 בינואר 2005	שמעון פרס
10 בינואר 2005	22 בנובמבר 2005	יוסף לפיד
23 בנובמבר 2005	3 במאי 2006	עמיר פרץ
4 במאי 2006	31 במרץ 2009	בנימין נתניהו
1 באפריל 2009	2 באפריל 2012	ציפי לבני
3 באפריל 2012	8 במאי 2012	שאול מופז
9 במאי 2012	22 ביולי 2012	שלי יחימוביץ'
23 ביולי 2012	8 באפריל 2013	שאול מופז
9 באפריל 2013	מכהנת	שלי יחימוביץ'

ראשי האופוזיציה של מדינת ישראל
מנחם בגין | שמעון פרס | יובל נאמן (לא מוגדר רשמית) | שולמית אלוני (לא מוגדרת רשמית) | יצחק שמיר | בנימין נתניהו | שמעון פרס | אהוד ברק | אריאל שרון | יוסי שריד | עמרם מצנע | דליה איציק | שמעון פרס | יוסף לפיד | עמיר פרץ | בנימין נתניהו | ציפי לבני | שאול מופז | שלי יחימוביץ' | שאול מופז | שלי יחימוביץ'