ממשלת ישראל העשרים ושבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ממשלת ישראל העשרים ושבע בראשות בנימין נתניהו הושבעה ב-18 ביוני 1996, וסיימה כהונתה ב-6 ביולי 1999.

תוצאות הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש
פורטל - הממשל בישראל
רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות הערות
העבודה שמעון פרס 34 818,741 27.5%
  • בהמשך כהונת הכנסת:
    • פרשו שני חברי כנסת והקימו, יחדיו עם ארבעה חברי כנסת מהליכוד, את מפלגת המרכז
    • פרשו שלושה חברי כנסת והקימו את סיעת עם אחד
הליכוד-גשר-צומת בנימין נתניהו 32 767,401 25.8%
  • רשימה משותפת למפלגות הליכוד, גשר, וצומת
  • בהמשך כהונת הכנסת:
    • פרשו שלושה חברי כנסת והקימו את סיעת גשר
    • פרשו שלושה חברי כנסת והקימו את סיעת חרות
    • פרשו ארבעה חברי כנסת והקימו, יחדיו עם שני חברי כנסת ממפלגת העבודה,
      את מפלגת המרכז
    • פרשו שלושה חברי כנסת והקימו את סיעת צומת, מהם פרש אחד והצטרף למולדת
ש"ס אריה דרעי 10 259,796 8.7%
מפד"ל זבולון המר 9 240,271 8.1%
  • בהמשך כהונת הכנסת פרשו שני חברי כנסת והקימו את סיעת תקומה
מרצ יוסי שריד 9 226,275 7.5%
ישראל בעליה נתן שרנסקי 7 174,994 5.8%
  • בהמשך כהונת הכנסת פרשו שני חברי כנסת והקימו את סיעת עלי"ה
חד"ש-בל"ד 5 129,455 4.4%
  • רשימה משותפת למפלגות חד"ש ובל"ד
  • בהמשך כהונת הכנסת התפלגה לרכיביה
יהדות התורה 4 98,657 3.3%
הדרך השלישית אביגדור קהלני 4 96,474 3.2%
מד"ע-רע"ם עבד אל-והאב דראושה 4 89,514 3.0%
מולדת רחבעם זאבי 2 72,002 2.4%
מועמד מספר קולות אחוז מהקולות
בנימין נתניהו 1,501,023 50.5%
שמעון פרס 1,471,566 49.5%

הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתניהו ביקש שלא לכלול בממשלתו את אריאל שרון. אולם דוד לוי התייצב לצד של שרון ודרש להעניק לו תיק ביצועי בכיר. עקב התעקשותו של לוי נאלץ נתניהו למנות את שרון לשר התשתיות הלאומיות, תפקיד שכלל אוסף סמכויות ממשרדים שונים, ונוצר אד הוק לפתרון התסבוכת לאחר שכבר הורכבה הממשלה. לימים יצפה לוי להכרת תודה מצידו של שרון בעת שזה ירכיב את ממשלתו שלו, אך לשווא.

ציוני דרך ומדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הביטחוני זכורה ממשלתו הצרה של נתניהו בשל צמצום הטרור, וכן בשל אירועי מנהרת הכותל וניסיון ההתנקשות הכושל באיש החמאס בירדן, חאלד משעל, ניסיון שגרר את שחרורו מכלאו של אחמד יאסין על פי דרישתו של המלך חוסיין, על מנת לשמר את הסכם השלום עם ירדן. ב-4 בפברואר 1997 התרחש אסון המסוקים בו נהרגו 73 חיילי צה"ל שהיו בדרכם לפעילות מבצעית בלבנון. האסון גימד את הצלחתו היחסית של צה"ל בסוף שנות ה-90 לצמצם את מספר הנפגעים בלבנון על ידי מיגון מוגבר במוצבים, והביא להקמת תנועת ארבע אמהות ולהעלאת התמיכה הציבורית בנסיגה מרצועת הביטחון, לה התנגד נתניהו. אסון השייטת שאירע ב-5 בספטמבר 1997 הגביר אף הוא את הביקורת הציבורית על השהייה של צה"ל בלבנון.

אירועים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתניהו, הדוגל באסכולת שוק חופשי, העלה על נס את ערכי "הכלכלה החופשית" ואת ההפרטה. לראייתו של נתניהו, לממשלתו הראשונה היו מספר הישגים כלכליים:

  1. הורדת האינפלציה מתחום 15-17 אחוזים לתחום 3-4 אחוזים.
  2. הפחתת הגרעון התקציבי
  3. ליברליזציה במטבע החוץ, כולל ביטול "רצועת האלכסון" (על רקע מהלך זה התפטר דן מרידור מתפקידו כשר האוצר)
  4. ביצוע הפרטה של גופים ממשלתיים שונים, כולל הפרטת בזק
  5. פתיחת שוק התקשורת לתחרות - הוספת מפעיל סלולרי שלישי, תחילת שירותיה של "חברת הטלוויזיה בלוויין "Yes" והוספת חברות לשוק שיחות הטלפון הבינלאומיות.

בתקופת ממשלתו הראשונה של נתניהו, כיהנו שלושה שרי אוצר; כל אחד למשך פרק זמן של כשנה.

הממשלה השקיעה יותר מקודמותיה בהתנחלויות, בתקציבי הדתות, וברווחה. היו ניסיונות לעשות הפרטות בחברות הממשלתיות, שנחלו הצלחה חלקית. משרד האוצר ניהל מדיניות של ריסון תקציבי ובנק ישראל ניהל מדיניות של ריבית גבוהה.

מדיניות ה"ניהול המנוהל" של השקל הופחתה על ידי הרחבת רצועת האלכסון, ששיפרה את חופשיות המסחר בו. מחלוקת על רקע זה הובילה לפרישת שר האוצר דן מרידור, שהתנגד למהלך. בתקופת נתניהו פחתו האינפלציה והגירעון הממשלתי של ישראל, אך האבטלה גדלה.

התפוררות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר באביב 1998 הממשלה החלה להתערער, כאשר היחסים הרעועים בין דוד לוי מנהיג גשר ורה"מ נתניהו הביאו לפרישת גשר מהממשלה והסיעה המשותפת. זאב בנימין בגין פרש יחד עם חברים נוספים מהליכוד והקים את חרות - התנועה הלאומית, ואילו יריביו של נתניהו בליכוד, יצחק מרדכי אותו פיטר מתפקידו כשר הביטחון, ודן מרידור שהתפטר קודם לכן מתפקידו כשר האוצר, פרשו והקימו את מפלגת המרכז, יחד עם ראש עיריית תל אביב לשעבר מטעם הליכוד רוני מילוא, והרמטכ"ל שהשתחרר זה עתה מצה"ל אמנון ליפקין שחק.

למרות מצבה הקשה של הקואליציה, ניסה נתניהו להעביר את תקציב המדינה לשנת 1999 בכנסת, אך כשל לאחר שש"ס ויהדות התורה סירבו לתמוך בו ללא מילוי דרישות כספיות שנתפסו בעיניו כמופלגות, ישראל בעלייה סירבה בגלל טענותיה להפרת הבטחותיו של נתניהו למנהיג המפלגה נתן שרנסקי, מולדת הסכימה בתנאי שנתניהו יקרע את הסכם חברון מעל בימת הכנסת ויבטל את הסכמי אוסלו, ואילו הדרך השלישית הייתה מצויה בשלבי התפוררות.

כאשר הסתבר כי המפד"ל היא הסיעה היחידה מלבד הליכוד המוכנה לתמוך בתקציב, וישנם פחות מ-40 ח"כים המוכנים להצביע בעדו, החליט נתניהו כי אין טעם להמשיך במאמצים, והסכים לפזר את הכנסת.

סיעות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
הליכוד-גשר-צומת 32 משרד ראש הממשלה, משרד האוצר,
משרד המדע, משרד המדע והטכנולוגיה,
משרד המשפטים, משרד השיכון,
המשרד לענייני דתות, משרד החוץ,
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לאיכות הסביבה,
משרד התיירות, משרד הביטחון,
משרד הבריאות, משרד התשתיות הלאומיות,
משרד התקשורת, שר בלי תיק
משרד האוצר,
משרד הביטחון,
משרד החינוך, התרבות והספורט,
משרד ראש הממשלה
18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 גשר פרשה מהסיעה ומהקואליציה ב-23 בפברואר 1999
ש"ס 10 משרד העבודה והרווחה, משרד הפנים,
המשרד לענייני דתות
משרד הבריאות,
המשרד לענייני דתות
18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
המפד"ל 9 משרד החינוך, התרבות והספורט, המשרד לענייני דתות,
משרד האנרגיה והתשתית, משרד התחבורה
משרד ראש הממשלה,
המשרד לענייני דתות
18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
ישראל בעלייה 7 משרד התעשייה והמסחר, המשרד לקליטת עלייה 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
יהדות התורה 4 משרד השיכון 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
הדרך השלישית 4 המשרד לביטחון פנים 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
מספר הח"כים החברים בקואליציה

66 לפני פרישת חברי גשר מהממשלה (23.2.1999 עד סיום הכהונה)

הרכב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה מנתה 18 שרים, אך במהלך כהונתה בגלל חילופי אישים כיהנו בו בסה"כ 25 אישים כשרים, מתוכם 7 כיהנו בעבר בממשלה (דוד לוי, המר, רפאל איתן, קצב, מרידור, ארנס, שרון) ו-18 שרים כיהנו לראשונה כשרים בממשלה זו (נתניהו, קהלני, ישי, נאמן, סויסה, בני בגין, מצא, אדלשטיין, יצחק לוי, מרדכי, לבנת, שטרית, מיכאל איתן, שרנסקי, שלום, הנגבי, יהלום, עמור)

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות
בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת משרד ראש הממשלה, משרד האוצר,
משרד המדע, משרד המשפטים,
משרד השיכון, המשרד לענייני דתות
18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
  • ראש הממשלה
  • שימש גם כשר האוצר החל מ-20 ביוני 1997 לאחר פרישת השר מרידור,
    ועד למינוי השר נאמן ב-9 ביולי 1997, ושוב לאחר פרישתו של זה החל
    מ-18 בדצמבר 1998, ועד למינוי השר שטרית ב-23 בפברואר 1999
  • שימש גם כשר המדע החל מ-16 בינואר 1997, לאחר פרישת השר בגין,
    ועד למינוי השר איתן לתפקיד "שר המדע והטכנולוגיה" ב-9 ביולי 1997
  • שימש גם כשר המשפטים החל מ-10 באוגוסט 1996, לאחר פרישת השר
    נאמן, ועד למינוי השר הנגבי ב-4 בספטמבר 1996
  • שימש גם כשר השיכון לאורך כל כהונתו
  • שימש גם כשר לענייני דתות החל מהקמת הממשלה ועד למינוי השר סויסה
    ב-7 באוגוסט 1996, שוב לאחר פרישתו של זה ב-12 באוגוסט 1997
    ועד למינוי השר המר עשרה ימים לאחר מכן, ושוב לאחר פטירתו של זה
    ב-20 בינואר 1998, ועד למינוי השר לוי חמישה ימים אחר כך
דוד לוי הליכוד-גשר-צומת משרד החוץ 18 ביוני 1996 6 בינואר 1998
זבולון המר המפד"ל משרד החינוך, התרבות והספורט,
המשרד לענייני דתות
18 ביוני 1996 20 בינואר 1998
רפאל איתן הליכוד-גשר-צומת משרד החקלאות ופיתוח הכפר,
המשרד לאיכות הסביבה
18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
משה קצב הליכוד-גשר-צומת משרד התיירות 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
דן מרידור הליכוד-גשר-צומת משרד האוצר 18 ביוני 1996 20 ביוני 1997
יעקב נאמן לא היה ח"כ משרד המשפטים, משרד האוצר 18 ביוני 1996
9 ביולי 1997
10 באוגוסט 1996
18 בדצמבר 1998
מאיר שטרית הליכוד-גשר-צומת משרד האוצר 23 בפברואר 1999 6 ביולי 1999
יצחק לוי מפד"ל משרד האנרגיה והתשתית, משרד התחבורה,
המשרד לענייני דתות, משרד החינוך, התרבות
והספורט
18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
  • שימש כשר האנרגיה והתשתית עד להקמת משרד התשתיות הלאומיות
    בראשות אריאל שרון ב-8 ביולי 1997
  • שימש כשר התחבורה עד ל-25 בפברואר 1998, עת החליפו השר יהלום
  • שימש כשר לענייני דתות החל מ-25 בפברואר 1998, בעקבות פטירת השר המר, ועד ל-13 בספטמבר 1998, עת החליפו השר סויסה
  • שימש כשר החינוך, התרבות והספורט החל מ-25 בפברואר 1998, בעקבות פטירת השר המר
יצחק מרדכי הליכוד-גשר-צומת משרד הביטחון 18 ביוני 1996 25 בינואר 1999
משה ארנס לא היה ח"כ משרד הביטחון 27 בינואר 1999 6 ביולי 1999
  • מונה במקום השר מרדכי שפוטר מהתפקיד
  • שימש כשר מטעם הליכוד
צחי הנגבי הליכוד-גשר-צומת משרד הבריאות, משרד המשפטים 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
יהושע מצא הליכוד-גשר-צומת משרד הבריאות 12 בנובמבר 1996 6 ביולי 1999
  • התמנה כשר בעקבות התפטרותו של יעקב נאמן, והחליף את השר הנגבי כשר הבריאות לאחר שהנגבי קיבל את תיק המשפטים שהיה בידי יעקב נאמן
אריאל שרון הליכוד-גשר-צומת משרד התשתיות הלאומיות, משרד החוץ 8 ביולי 1996 6 ביולי 1999
בני בגין הליכוד-גשר-צומת משרד המדע 18 ביוני 1996 16 בינואר 1997
מיכאל איתן הליכוד-גשר-צומת משרד המדע והטכנולוגיה 9 ביולי 1997 13 ביולי 1998
  • נכנס לממשלה לאחר שהתפנה מקום בעקבות התפטרות בני בגין ולאחר שהושג הסכם רוטציה בינו לבין סילבן שלום, על פיו כל אחד מהם יכהן כשר למשך שנה. פרש מהתפקיד לאחר שנה על פי הסכם הרוטציה עם סילבן שלום ועבר להיות סגן שר במשרד ראש הממשלה
סילבן שלום הליכוד-גשר-צומת משרד המדע והטכנולוגיה 13 ביולי 1998 6 ביולי 1999
  • החליף את השר איתן
אלי ישי ש"ס משרד העבודה והרווחה 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
אלי סויסה לא היה ח"כ משרד הפנים, המשרד לענייני דתות 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
שאול יהלום מפד"ל משרד התחבורה 25 בפברואר 1998 6 ביולי 1999
  • נכנס לממשלה בעקבות פטירתו של זבולון המר. קיבל מידי השר לוי את תיק התחבורה, לאחר שלוי קיבל את תיק החינוך שהיה בידי המר
נתן שרנסקי ישראל בעליה משרד התעשייה והמסחר 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
לימור לבנת הליכוד-גשר-צומת משרד התקשורת 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
אביגדור קהלני הדרך השלישית המשרד לביטחון פנים 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
יולי אדלשטיין ישראל בעליה המשרד לקליטת עלייה 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999
שאול עמור הליכוד-גשר-צומת שר בלי תיק 20 בינואר 1999 6 ביולי 1999

סגני השרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות
דוד מגן הליכוד-גשר-צומת משרד האוצר 18 ביוני 1996 20 במאי 1997
סילבן שלום הליכוד-גשר-צומת משרד הביטחון 9 ביולי 1997 13 ביולי 1998
  • מונה לשר המדע והטכנולוגיה
שלמה בניזרי ש"ס משרד הבריאות 13 באוגוסט 1996 6 ביולי 1999
משה פלד ליכוד-גשר-צומת משרד החינוך, התרבות והספורט 8 ביולי 1996
28 בינואר 1998
20 בינואר 1998
2 בנובמבר 1998
  • סיים תפקידו על פי חוק עקב פטירת השר המר, וחזר לכהן לאחר מספר ימים
אליעזר זנדברג ליכוד-גשר-צומת משרד החינוך, התרבות והספורט 2 בנובמבר 1998 6 ביולי 1999
מאיר פרוש יהדות התורה משרד השיכון 24 ביוני 1996 6 ביולי 1999
אריה גמליאל ש"ס המשרד לענייני דתות 13 באוגוסט 1996
24 באוגוסט 1997
25 בפברואר 1998
22 באוגוסט 1997
20 בינואר 1998
6 ביולי 1999
  • סיים את תפקידו עם מינוי השר המר, וחזר לכהן כעבור יומיים
  • סיים את תפקידו על פי חוק עקב פטירת השר המר, וחזר לכהן כעבור כחודש
יגאל ביבי מפד"ל משרד ראש הממשלה,
המשרד לענייני דתות
8 ביולי 1996
13 באוגוסט 1996
25 בפברואר 1998
7 באוגוסט 1996
20 בינואר 1998
6 ביולי 1999
מיכאל איתן הליכוד-גשר-צומת משרד ראש הממשלה 13 ביולי 1998 6 ביולי 1999

חילופי שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת המשרד לענייני דתות מסירת התיק לשר במשרה מלאה 7 באוגוסט 1996 אליהו סויסה לא היה ח"כ בעת כהונתו 7 באוגוסט 1996
יעקב נאמן לא היה ח"כ משרד המשפטים התפטרות 10 באוגוסט 1996 בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת 10 באוגוסט 1996
בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת משרד המשפטים מסירת התיק לשר במשרה מלאה 4 בספטמבר 1996 צחי הנגבי הליכוד-גשר-צומת 4 בספטמבר 1996
צחי הנגבי הליכוד-גשר-צומת משרד הבריאות מסירת התיק לשר במשרה מלאה 12 בנובמבר 1996 יהושע מצא הליכוד-גשר-צומת 12 בנובמבר 1996
בני בגין הליכוד-גשר-צומת משרד המדע התפטרות 16 בינואר 1997 בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת 16 בינואר 1997
דן מרידור הליכוד-גשר-צומת משרד האוצר התפטרות 20 ביוני 1997 בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת 20 ביוני 1997
בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת משרד האוצר מסירת התיק לשר במשרה מלאה 9 ביולי 1997 יעקב נאמן לא היה ח"כ 9 ביולי 1997
בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת משרד המדע מסירת התיק לשר במשרה מלאה 9 ביולי 1997 מיכאל איתן
(כשר המדע והטכנולוגיה)
הליכוד-גשר-צומת 9 ביולי 1997
אליהו סויסה לא היה ח"כ המשרד לענייני דתות 12 באוגוסט 1997 בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת 12 באוגוסט 1997
בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת המשרד לענייני דתות מסירת התיק לשר במשרה מלאה 22 באוגוסט 1997 זבולון המר מפד"ל 22 באוגוסט 1997
דוד לוי הליכוד-גשר-צומת משרד החוץ התפטרות 6 בינואר 1998 אריאל שרון הליכוד-גשר-צומת 13 באוקטובר 1998
זבולון המר מפד"ל המשרד לענייני דתות פטירה 20 בינואר 1998 בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת 20 בינואר 1998
זבולון המר מפד"ל משרד החינוך, התרבות והספורט פטירה 20 בינואר 1998 יצחק לוי מפד"ל 25 בפברואר 1998
בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת המשרד לענייני דתות מסירת התיק לשר במשרה מלאה 25 בפברואר 1998 יצחק לוי המפד"ל 25 בפברואר 1998
יצחק לוי מפד"ל משרד התחבורה מונה לשר החינוך, התרבות והספורט,
ולשר לענייני דתות
25 בפברואר 1998 שאול יהלום מפד"ל 25 בפברואר 1998
מיכאל איתן הליכוד-גשר-צומת משרד המדע והטכנולוגיה התמנה לסגן שר במשרד ראש הממשלה 13 ביולי 1998 סילבן שלום הליכוד-גשר-צומת 13 ביולי 1998
יצחק לוי מפד"ל המשרד לענייני דתות 13 בספטמבר 1998 אליהו סויסה לא היה ח"כ 13 בספטמבר 1998
יעקב נאמן לא היה ח"כ משרד האוצר התפטרות 18 בדצמבר 1998 בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת 18 בדצמבר 1998
יצחק מרדכי הליכוד-גשר-צומת משרד הביטחון פיטורין 25 בינואר 1999 משה ארנס לא היה ח"כ 27 בינואר 1999
בנימין נתניהו הליכוד-גשר-צומת משרד האוצר מסירת התיק לשר במשרה מלאה 23 בפברואר 1999 מאיר שטרית הליכוד-גשר-צומת 23 בפברואר 1999
יגאל ביבי המפד"ל סגן שר במשרד ראש הממשלה 7 באוגוסט 1996 מיכאל איתן הליכוד-גשר-צומת 13 ביולי 1998
דוד מגן הליכוד-גשר-צומת סגן שר במשרד האוצר 20 במאי 1997 לא מונה מחליף
אריה גמליאל ש"ס סגן שר במשרד לענייני דתות 22 באוגוסט 1997 אריה גמליאל (חזר לתפקיד) ש"ס 24 באוגוסט 1997
משה פלד הליכוד-גשר-צומת סגן שר במשרד החינוך, התרבות והספורט סיים תפקידו עקב פטירת השר המר 20 בינואר 1998 משה פלד (חזר לתפקיד) הליכוד-גשר-צומת 28 בינואר 1998
אריה גמליאל ש"ס סגן שר במשרד לענייני דתות סיים תפקידו עקב פטירת השר המר 20 בינואר 1998 אריה גמליאל (חזר לתפקיד) ש"ס 25 בפברואר 1998
יגאל ביבי המפד"ל סגן שר במשרד לענייני דתות סיים תפקידו עקב פטירת השר המר 20 בינואר 1998 יגאל ביבי (חזר לתפקיד) המפד"ל 25 בפברואר 1998
משה פלד הליכוד-גשר-צומת סגן שר במשרד החינוך, התרבות והספורט 2 בנובמבר 1998 אליעזר זנדברג הליכוד-גשר-צומת 2 בנובמבר 1998

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
ממשלת ישראל העשרים ושש
1996-1995
ממשלת ישראל העשרים ושבע
18 ביוני 1996 - 6 ביוני 1999
הבא:
ממשלת ישראל העשרים ושמונה
2001-1999