אילעאי עופרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילעאי עופרן
לידה 1982 (בן 42 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים אושיית רשת ופסיכולוג
רבותיו הרב דוד ביגמן
בת זוג אביטל עופרן רוזנק
אם מירה עופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב מרדכי אילעאי עופרן (נולד ב-1982) הוא רב, פסיכולוג, ואושיית רשת ישראלי. מכהן כרב קבוצת יבנה, ראש המכינה הקדם צבאית 'רוח השדה', וראש תוכנית "ערבים זה לזה" במכון שחרית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים ב-1982 למירה עופרן, פיזיקאית, בתם של גרטה והפרופסור ישעיהו ליבוביץ, ולאברהם עופרן (זפרני). גדל בירושלים, למד בתיכון הימלפרב. היה חניך בתנועת הנוער הצופים הדתיים. עופרן למד בישיבת מעלה גלבוע, משם התגייס לצה"ל. שירת בחיל מודיעין השדה, תחילה במסלול קרבי אך לאור פציעה סיים את שירותו כתומך לחימה[1]. לאחר מכן למד תקופה בישיבת הר עציון וכיום משמש כקצין מילואים בפיקוד העורף.

עופרן הוא בוגר לימודי פסיכולוגיה ותלמוד באוניברסיטת בר-אילן ולימודי רבנות בבית מורשה בירושלים. השלים תואר שני בפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל אביב יפו. במשך שנים התנדב במרכז הסיוע לגברים דתיים נפגעי תקיפה מינית.

משמש כרב קבוצת יבנה משנת תשס"ט. בשנת תשע"ז הקים יחד עם הרב איתמר חייקין את המכינה הקדם-צבאית רוח השדה. המכינה שוכנת בקיבוץ בארות יצחק ומונה כ-70 תלמידים.

בנוסף להיותו ראש המכינה הוא מלמד גם במת"ן - מכון תורני לנשים, במכינת צהלי ובמכללה האקדמית הרצוג[2], והוא חבר תנועת נאמני תורה ועבודה.

במהלך השנים פרסם שלל טורי דעה ומאמרים הלכתיים ודברי תורה בכתבי עת, בעלונים ובספרים שונים והצית דיון ציבורי בשלל נושאים.

ביוני 2021 ביטל הרצאה שתוכננה להתקיים במושב נחלים לאחר שרב המושב הורה שלא לאפשר לה להתקיים בבית הכנסת[3].

בשנת 2019 נכלל ברשימת "הצעירים המבטיחים - מנהיגי העתיד" שמתפרסמת על ידי העיתון "גלובס"[4].

לעופרן כ־16,000 עוקבים בפייסבוק. ב"סקר אושיות רשת" שנערך בשנת 2017 בקרב דתיים הוא הגיע למקום ה-15 בקטגוריית פוליטיקה ואקטואליה[5]. בריאיון לגבי הפופולריות שלו בפייסבוק אמר עופרן: "הבעיה האמיתית שלי עם פייסבוק היא היצר הרע. פייסבוק מתגמל מדי... אני יודע שמצופה ממני להגיד: 'מה פתאום, זה בכלל לא מעסיק אותי, אני לא מסתכל על הלייקים', אבל זה לא נכון. אני לא מתגאה בזה, אבל זה המצב. פתאום שמתי לב שהפעילות שלי בפייסבוק עלולה להיות קשורה לדברים אחרים לגמרי. כשיש לי יום שבו אני מרגיש שלא ראו אותי, אני יכול למצוא את עצמי מעלה פוסט ומקבל את זה דרך הפייסבוק. וזה נורא ואיום. זו הפרה של החוזה שבין רב לקהילתו"[6].

עופרן התייחס לנתוני גיוס גבוהים ליחידות קרביות בקרב בני המגזר הדתי-לאומי וביישובים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה בהם אין ערבים, חרדים וקבוצות ייחודיות דוגמת אתיופים. לדבריו, "הבעיה היא שצה"ל, צבא העם האהוב והחשוב שלנו, עלול להפוך מגורם המאחד של החברה הישראלית על שלל גווניה, למליציה חמושה של קבוצת מיעוט".[7].

עופרן הוא נכדו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ והוא מתייחס לא פעם להשקפתו ולהגותו של סבו בדבריו ובכתיבתו, והסתייג מאמירתו על ״יהודונאצים״[8].

נשוי לעו"ד אביטל עופרן רוזנק, העוסקת בחינוך ומשמשת כמנהלת התיכון בבית ספר "פלך" בקרית עקרון, ולהם חמישה ילדים.

בן דודו היה הרב שמואל זעפרני.

משנתו ודרכו בתחום המיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב עופרן פרסם פסקי הלכה שונים בתחום המיניות. התיר במקרה הצורך לבעל לגעת באשתו בזמן הלידה[9]. הפסק עורר ביקורת ובריאיון רדיו משותף עם הרב בורשטין, ראש מכון פוע"ה, הטיח הרב עופרן ברב בורשטיין כי הוא "מפכ"ל משטרת המחשבות". בעקבות הביקורת התנצל עופרן על דבריו[10].

כתב בעניין הוצאת זרע לבטלה כי המשימה היא להשתדל, ולא רק להצליח[11]. עופרן רואה בתנועת Me Too# בשורה דתית ורוחנית[8] והשתתף במיזם Ted in Bed, בו מתקיים שיח אינטימי על מיניות בפרהסיה[12].

הוא סובר כי הדרך להימנע מניצול היא להימנע מהערצת רבנים או מפורסמים, "הבעיה אינה להעריץ האדם הלא נכון, אלא עצם ההערצה, שהיא אולי העלובה שבמידות האנושיות". הרב אברהם סתיו מתח ביקורת על דבריו, ובאנלוגיה לקריאתו הציע את ביטול מוסד הנישואין כדי להימנע מאלימות במשפחה[13].

בעקבות פרשיית אונס הילדה מבנימין בה נחשד פלסטיני באונס ילדה בת 7 יצא עופרן נגד המחאה וכתב פוסט קצר שהסתיים כך: "בלתי נתפס שבסופו של דבר, מה שמסעיר את המדינה זו דמותו של הפוגע ולא דמותה של הנפגעת". בעקבות התגובות השליליות והמחאה שעורר כתב עופרן כי הסיר את הפוסט הקודם מהפיד הגלוי שלו, והסביר: "מעולם לא קיבלתי נאצות ואיומים כפי שקיבלתי על אותן מילים קצרות. אנרגיות הזעם והאלימות שהופנו כלפי, גרמו לי להתכנס ולהיזהר"[14].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקודקוד השלישי- ריאיון עם הרב אילעאי עפרן ,29 בנובמבר 2010, באתר נאמני תורה ועבודה
  2. ^ מי בבית : הרב אילעאי עופרן באתר בית הלל.
  3. ^ עדיאל שביט, ‏צלם בהיכל: במושב נחלים אסרו על הרב עופרן לקיים אירוע במבנה ציבורי, באתר "סרוגים", 3 ביוני 2021
  4. ^ גלובס: 40 הצעירים המבטיחים 2019 - אילעאי עופרן
  5. ^ הדר ת"ש, ‏שכוייח: תוצאות סקר אושיות הפייסבוק במגזר הדתי-לאומי, באתר ‏מאקו‏, 16 במרץ 2017
  6. ^ אריאל הורוביץ, ‏הרב אילעאי עופרן לא מפחד משאלות קשות, בעיתון מקור ראשון, 31 במרץ 2021
  7. ^ גיא עזרא, ‏הרב אילעאי עופרן: "נתוני הגיוס הם לא כבוד למגזר אלא פצצה מתקתקת", באתר "סרוגים", 4 בדצמבר 2018
  8. ^ 1 2 חן ארצי סרור, "סבא שלי היה נביא, אבל לא מקשיבים לנביאים", באתר ynet, 17 באוקטובר 2018
  9. ^ הרב אלעאי עופרן: במקרה הצורך, ניתן להתיר נגיעה בין בני זוג בזמן לידה, באתר כיפה, 2 בדצמבר 2015
  10. ^ ערוץ 7, ההאשמה החריפה הובילה להתנצלות פומבית, באתר ערוץ 7, 29 בדצמבר 2015.
  11. ^ איסור הוצאת זרע לבטלה? המשימה אינה להצליח אלא להשתדל, באתר כיפה, 26 בדצמבר 2017
  12. ^ לראשונה: שיח אינטימי על מיניות בפרהסיה ,10 במאי 2015, באתר כיפה
  13. ^ גיא עזרא, ‏הרב סתיו לרב עופרן: אולי גם נבטל את מוסד הנישואין?, באתר "סרוגים", 7 ביולי 2019
  14. ^ נתי יפת, "איך מייצרים זהות יהודית מובחנת שאינה גזענית? זה האתגר הגדול", באתר זמן ישראל, 1 ביולי 2019
  15. ^ לנבוכי העולם החדש - אילעאי עופרן | ידיעות ספרים שאוהבים, באתר www.ybook.co.il