אליעזר סופינו
 | |
| שער קונטרס על עניין שבת החתונה | |
| לידה |
1685 בערך ליוורנו |
|---|---|
| פטירה |
16 בנובמבר 1746 ג' בכסלו ה'תק"ז ישראל |
| כינוי | "השר המסכים" "החכם ששתק" |
| מקום קבורה | הר הזיתים ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 16 בנובמבר 1746  |
| השתייכות | יהודים איטלקים |
| תחומי עיסוק | תלמוד הלכה |
| רבותיו | רבי שמואל די פאס |
| בני דורו | רבי רפאל מלדולה |
| חיבוריו | קונטריס על עניין שבת החתונה |
רבי אליעזר סוּפִּינוֹ (Supino) היה רב איטלקי, רב העיר פיזה, מחבר ספרי הלכה, ודמות מרכזית בפולמוס שבת החתונה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אליעזר נולד לרבי יעקב סופינו לפני שנת ה'תמ"ה,[1] בצעירותו למד בליוורנו אצל רבי שמואל די פאס, בתקופה מחייו גר בעיר סיינה, בשנת תצ"ב התמנה לרב העיר פיסה.
בפולמוס שבת החתונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פולמוס שבת החתונה
בקהילת פיזה (בערך בשנת תצ"ה), לכבוד עליה לתורה לחתן הביאו חזן מיוחד. בעת הקריאה העלו את החתן כחלק משבעה קרואים, החזן שתק ולא אמר דבר מפני שראה שהמרא דאתרא רבי אליעזר סופינו שתק. לאחר השבת שאל לרבי דוד (בן אברהם) מילדולה האם נהג כשורה, רדב"א ענה לו ששגו בדין, רבי דוד ביקש את עזרת גיסו רבי רפאל מילדולה ואף הוא כתב תשובה בנושא, כששמע רבי אליעזר סופינו על תשובתו חלק על דבריו בחריפות ופסק שהדין עם הציבור.
לאחר שתשובות רבי דוד ורבי רפאל מילדולה נדפסו בשו"ת מים רבים, רבי אליעזר כתב קונטרס ובו תגובות לדבריהם ושלחו להדפסה באמשטרדם, כנראה מפני דלותו של המחבר לקח להדפסה זמן רב, והיא נגמרה רק לאחר שלוש שנים, בדרך פלא נודע למשפחת מילדולה על ההדפסה ובטרם הגיעו הקונט' לליוורנו הוחרמו הקונטרסים על ידי הבית דין על סמך פסקו של רבי אריה ליב בן שאול נכדו של החכם צבי, לאחר תקופה הקונטרסים נשרפו כליל.
הרב מרדכי הכהן במאמרו על הפולמוס כתב כך:
הספר נשרף לא מפני שחשדו את המחבר במינות אפיקורסות או שבתאות אלא בשל דין אחד שהיה שנוי במחלוקת בין המחבר לבין חבירו שכמותו דין שאינו מהווה עיקר מעיקרי היהדות ואינו עומד ברומו של עולמה וכל עצמו אינו אלא תלוי במנהג המקום ולא על הספר לבדו יצא הקצף אלא אף על מחברו שהשתדלו להסתיר שמו ולא להשאיר לו זכר
רבי דוד בן רבי רפאל מילדולה אסף תשובות מרבני דורו אשר הסכימו עם פסק אביו ותכנן להדפיסם, לפני הדפסת דברי רבי דוד ושאר הרבנים, החליט רבי אליעזר לעלות לארץ, ולהתיישב בירושלים.
לפני שעזב את איטליה, ”התנצל לפני ב' המאורות הנזכרים זלה"ה לעיל ומרוב ענוותנותם קבלו התנצלותם והתקיים בהם את והב בסופה ונעשו אוהבים זה את זה ובפרט קודם נסעו לארץ ישראל נתראו פנים אל פנים ונתפרדו איש מאחיו באהבה רבה ובחיבה יתירה”, כך לפי רבי דוד מילדולה.
החיד"א פגשו בצעירותו בירושלים וכלשונו:[2] ”נהירנא כד הוינא טליא בעלות ההרה ירושלים עה"ק ת"ו החכם השלם החסיד כמהר"ר אליעזר סופינו זלה"ה שהקשה בשם רבינו ליוורנו הקדמונים...”
לרבי אליעזר היה בן אחד, ושתי בנות, האחת - רחל נישאה לרבי מהללאל הכהן, והשנייה נישאה לרבי יעקב פאריינטי.[3]
רבי אליעזר נפטר בג' כסליו תק"ז, על מצבתו נכתב:
נברשתא דדהבא, ה"ה החכם השלם, הדיין המצוין, הרב הכולל, חסידא קדישא, ישיש ונשוא פנים, המקובל האלוקי מוהר"ר... נתבקש בישיבה של מעלה, ובפקידת החודש, דרש דרשן, מתושבי ירושלים לכבוד
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונטריס על עניין שבת החתונה הקונטרס נשרף על ידי רבי דוד מילדולה, ולא נשאר לו שריד, שמואל גליק מצאו באקראי במסגרת המפעל הביבליוגרפי של ספרות השו"ת שבמכון שוקן, והדפיסו על ידי מוסד הרב קוק.[4]
- שני תשובות בעניין חמץ שעבר עליו הפסח לרבי יהודה בן רבי אברהם סגרי נדפסו על ידי גליק בתוך קונטריס על עניין שבת החתונה.[5]
- תשובה בשו"ת בית יהודה סימן א לרבי יהודה עייאש על איסור עליית לוי במקום אחד מהעולים, על תשובה זו כתב הרב עובדיה יוסף ”שייחס לכמה ראשונים אשר לא עלתה על ליבם... וכל דבריו בזה אין להם שחר”.[6]
- תשובה בפחד יצחק (אנציקלופדיה) (ערך קדושי עד אחד קט:-קיא.) יחד עם רבני איטליה.
תשובה אליו נדפסה בספר דבר שמואל לרבי שמואל אבוהב (סימן שכז)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנציקלופדיה ארזי הלבנון חלק א עמוד 290.
- רבי מרדכי הכהן, "גורלו של ספר", כתב העת סיני, כרך עד עמ' רמא-רסב.[7]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל גליק, קונטריס בעניין שבת החתונה לרבי אליעזר סופינו, באתר אוצר החכמה[8]
- רבי אליעזר סופינו באתר הספרייה הלאומית
- רבי אליעזר סופינו באתר ויקישיבה
- יאיר שלג, כל הספרים נשרפו עקב סכסוך רבנים, חוץ מאחד, באתר הארץ, 30 במרץ 2006
אליעזר בן יעקב סופינו, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בקונטרס דף יג. כותב שהוא מבוגר מרבי רפאל מילדולה ורבי רפאל נולד בשנת התמ"ה
- ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי, פתח עיניים, מסכת פסחים דף נו.
- ^ אודותיו ראה יצחק רפאל, אגרות רבי יעקב פאריינטי לרבי שלמה חיים סנגוינטי, סיני כרך ע עמ' פא-צו, מוסד הרב קוק, תשל"ב
- ^ מציאת הקונטרס עוררה פרסום ואף נדפסה מחדש בתמלול וצילום, אך למעשה שלוש התשובות הראשונות נדפסו בשו"ת דברי דוד והתשובה הרביעית קיימת בשני כתבי היד המצויים בנחלת הכלל
- ^ רבי יוסף אירגאס ראה את תשובה זו וכתב, ”שם היה אהובינו המשכיל אליעזר סופינו והוא ערער על כל דברי”, ראה [ פסק החרם של רבי יעקב פולק על הרב אבי"ה מינץ] עמוד 53-54
- ^ שו"ת יביע אומר חלק ו או"ח כד
- ^ דבריו נדפסו לאחר מותו בספר ליד המעיין, עמ' 26–40, מכון יד רמ"ה, ירושלים תש"ן.
- ^ ניתן לראות את ההקדמה לספר כאן וכן מאמר של שמואל גליק באתר מכון שכטר באותו תוכן כאן
| בקרת זהויות |
|
|---|