אמג'זדה חוסיין פאשא קפרולו
.jpg) | |||||||||
| לידה |
1644 Kozluk, טורקיה  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1702 (בגיל 58 בערך) סיליברי, טורקיה | ||||||||
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית | ||||||||
| מקום קבורה |
איסטנבול | ||||||||
| שושלת משפחת קפרולו | |||||||||
|
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
אמג'זדה חוסיין פאשא קפרולו (בטורקית: Köprülü Amcazade Hacı Hüseyin Paşa; 1644 – 19 בספטמבר 1702) ממשפחת קפרולו, היה הווזיר הגדול של האימפריה העות'מאנית תחת מוסטפא השני מספטמבר 1697 עד ספטמבר 1702.[1] אמג'זדה חוסיין פאשא קפרולו היה קרוב לנתינים עות'מאניים מוסלמים רגילים בהיותם חבר במסדר מוולווי (אנ'). הוא נודע כמי שדאג לצרכים של פשוטי העם כמו גם לצרכים של המעמדות הצבאיים והבירוקרטיים.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
חייו עד מינויו לווזיר גדול[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמג'זדה חוסיין נולד ב-1644 והיה בנו של חסן אאה קפרולו (Hasan Ağa Kypriljoti), אחיו של מהמט פאשא קפרולו, ומסיבה זו הוא כונה "amcazade" (אחיין). ידוע מעט עליו נעוריו והשכלתו. לאביו היו אחוזות חקלאיות בכפר הטורקי "קוזלוג'ה" (Kozluca) בבולגריה של ימינו וחוסיין הצעיר בילה שם את נעוריו. הוא בוודאי היה בעל השכלה טובה של סופר או צבאי קלאסי עות'מאני, שכן כאשר הוא מוזכר לראשונה הוא קצין מטה. הוא השתתף במערכה של המצור על וינה ב-1683, כקצין מטה גבוה בצבא העות'מאני מכיוון שעל העות'מאנים פיקד הווזיר הגדול קארה מוסטפא פאשה (אנ'), שהיה קרוב משפחתו. לאחר תבוסת העות'מאנים בקרב וינה והנסיגה לבלגרד, הוצא קארה מוסטפא להורג ואמג'זדה חוסיין נעצר בגלל יחסיו הקרובים למפקד שהוצא להורג.
ב-1684 הוא שוחרר מהכלא, אך נשלח הרחק ממרכז השלטון כמנהל מחוזות בדרגת ביילרביי (אנ'). תחילה הוא מונה למושל של קרדק (Cardak) ליד גליפולי במיצרי הדרדנלים; לאחר מכן הוא קיבל דרגת וזיר וקיבל עבודה דומה אך יוקרתית יותר בסדולבהיר (אנ'). בשנת 1691 לתקופה מסוימת הוא מונה למושל הזמני (קאימקאם) של איסטנבול וחזר לתפקידו העיקרי בדרדנלים. ב-1694 הוא מונה לקפודן פאשה (אנ') (מפקד הצי העות'מאני) והיה פעיל בעזרתו של מצו מורטו חוסיין פאשה (אנ') בהשתלטות מחדש על כיוס מידי הוונציאנים בשנת 1695. על הצלחה זו מונה למושל כיוס. בשנת 1696 מונה שוב למושל הזמני של איסטנבול, אך עד מהרה נשלח לתפקיד המושל של בלגרד. באוגוסט 1697 הצבא העות'מאני בפיקודו של הסולטן מוסטפא השני היה במערכה צבאית נגד האוסטרים והגיע לבלגרד. במועצת המלחמה שתכננה מה לעשות הלאה, הציע אמג'זדה חוסיין פאשא שהצבא העות'מאני יטיל מצור על המבצר של ואראז'דין. עם זאת, אחרים טענו שעליו לצעוד לכיוון טמסוואר; הצעתם התקבלה והצבא העות'מאני הופתע והובס בצורה מוחצת בקרב זנטה (אנ')
בתו נישאה לאהמט פאשה קבנוז (אנ'), שהיה הווזיר הגדול לזמן קצר ב-1703.
כווזיר גדול[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמג'זדה חוסיין פאשא קפרולו מונה לווזיר הגדול ב-17 בספטמבר 1697, מיד לאחר התבוסה העות'מאנית הרת האסון בקרב זנטה ב-11 בספטמבר 1697. הסולטאן הבטיח לו שתהיה לו יד חופשית בממשלתו באימפריה ללא שום התערבות של הסולטאן. הסולטאן קיווה שבמהלך המשא ומתן לשלום שיתקיים בקרלוביץ, הוא יוכל להשתמש ביכולת המשפחתית כדי להשיג את התנאים הטובים ביותר לסיום המלחמה הארוכה נגד הליגה הקדושה (אנ'), קואליציה של מעצמות אירופאיות כולל מלוכת הבסבורג, האיחוד הפולני-ליטאי, הרפובליקה של ונציה ופיוטר הגדול מרוסיה. לאחר חודשים ארוכים של משא ומתן נחתם הסכם קרלוביץ ב-26 בינואר 1699. העות'מאנים ויתרו למלוכה ההבסבורגית, על כל המחוז העות'מאני של הונגריה כולל טרנסילבניה שנכבשה לאחר 1526; פודוליה הוחזרה לפולין ורוב דלמטיה ומוראה (חצי האי פלופונסוס בדרום יוון) עברו לוונציה. עם האובדן הכבד של החיילים המקצועיים בקרב זנטה והשטחים הגדולים שהועברו, התברר שיש לתקן את המערכת הצבאית העות'מאנית, המערכת הפיננסית והמערכות הבירוקרטיות המקיימות את הצבא והמדינה. משימה זו נפלה בעיקר על כתפיו של הווזיר הגדול אמג'זדה חוסיין פאשא קפרולו.
אמג'זדה חוסיין התחיל עם רפורמות כלכליות ופיננסיות. המס על טבק וקפה, שהוכפלו פי ארבע במהלך המלחמה כדי לספק מימון למאמץ צבאי, הופחתו במידה ניכרת וכך גם המיסים על מוצרי צריכה חיוניים, למשל סבון ושמן בישול. במהלך המלחמה נוצרו מיסים מיוחדים ועל כל מי שלא יכול היה לשלם העלאות מס חריגות אלו הוטל קנס כבד. אמג'זדה חוסיין ביטל הטלת מיסים יוצאי דופן אלה והכריז על חנינה ממס על מי שלא היה מסוגל לשלם ושנדרש לשלם קנסות כבדים. שיעורי המיסים המסורתיים הופחתו כך שיתאימו ליכולת התשלום. מטבעות שערכם נמוך שהוטבעו במהלך המלחמה הוחלפו במטבעות בעלי ערך מלא. חקלאים חדשים של טורקומנים נוודים, שוכנעו להתיישב במקומות כמו אורפה, מלטיה, אנטליה וקפריסין, שבהם ירד מספר האיכרים לרמות נמוכות מאוד. נעשו מאמצים לפתח בסיס ייצור חדש, במקום תעשיות מלאכה עות'מאניות הרוסות והחלפת היבוא מאירופה.
ואז בדק אמג'זדה חוסיין את גובה השכר של הצבא המקצועי. היניצ'רים, שמספרם הגיע ל-70,000 איש לפני הסכם קרלוביץ, שמתוכם רק 10,000 לוחמים בפועל, צומצמו ל-34,000 לוחמים; ואילו חיל התותחנים הצטמצם מ-6,000 ל-1,250. היה גיוס חדש לחיל הסיפאהים. באופן דומה, בוצעו רפורמה של הטימריוטים (אנ') המחוזיים על ידי ביטול השוחד והקפדה על תחזוקה והכשרה נאותה.
גם הצי אורגן מחדש בפיקודו של מצו מורטו חוסיין פאשה (אנ'), שהיה בעל ברית קרוב של אמג'זדה חוסיין. לבסוף, צי חדש של גליאונים שהונעו באמצעות רוח החליף את ספינות המשוטים. גם קציני חיל הים ואנשי הצוות אורגנו מחדש באופן מלא ויצרו היררכיה שלמה של קצינים. אנשי צוות הגליאון בדרגים הנמוכים יותר שוכנו כראוי וקבוע בקסרקטינים; קיבלו שכר הוגן ואפילו על פרישתם חשבו לראשונה בצי העות'מאני. לבסוף, הבירוקרטיה של כתבנים של השלטון המרכזי ושל הארמון אורגנה מחדש, תוך פרישה של כתבנים ותיקים ובלתי יעילים והכנסת חדשים שהוכשרו בבתי ספר חדשים לכתבנים.
הסולטאן הושפע מאוד מהתבוסה בקרב זנטה, שם הוא נכח באופן אישי. הוא נתן לאמג'זדה חוסיין יד חופשית בניהול ממלכתו, הוא נסוג לחיי החצר, לא באיסטנבול אלא בארמון הישן באדירנה. יועצו הקרוב היה המורה הוותיק שלו, איש דת בשם פייזולה אפנדי, שאותו מינה לשייח' אל-אסלאם. עד מהרה הפך פייזולה אפנדי לקולו של הסולטאן. ברגע שנגמרו השפעות הסכם קרלוביץ, אסף סביבו פייזולה אפנדי קליקה של קרובי משפחה ובני ברית; החל למנות אותם לתפקידי מפתח במדינה והפך למרכז התככים נגד הווזיר הגדול אמג'זדה חוסיין. פייזולה אפנדי נתן לבנו פתהוללה אפנדי מינוי שהיה מעניק לו את תפקיד השייח' אל-אסלאם כאשר אביו יפרוש מהתפקיד. המינוי של שייח' אל-אסלאם על ידי באמצעות תורשה היה חסר תקדים לחלוטין, אבל לאמג'זדה חוסיין לא הייתה אפשרות להתערב בכך. מאז ואילך בכל פעם שהמדינה תחת אמג'זדה חוסיין החלה להשפיע לרעה על האינטרסים שלו, היה פייזוללה אפנדי מסוגל להתערב ולהפסיק החלת מדיניות זו. ביולי 1701 מת מצו מורטו חוסיין פאשה, שהיה בן בריתו של אמג'זדה חוסיין, ומאזן הכוחות העדין בין איסטנבול לאדירנה נטה לעבר פייזולה אפנדי באדירנה. זה כל כך תסכל את אמג'זדה חוסיין פאשה, עד שמחלתו הקשה מיוחסת לחוסר האונים הזה. לאחר המחלה ההיא בספטמבר 1702 התפטר אמג'זדה חוסיין פאשה מתפקיד הווזיר הגדול.
הוא עבר לגור באחוזתו בסיליברי, ליד איסטנבול. לפני סוף השנה נפטר באחוזתו. הוא נקבר בטורבה (אנ') (קבר) ברובע "סראצ'נבסי" (Sarachanebasi) באיסטנבול.
מנהל מוכשר ורפורמטור חשוב הפגין שוב את יכולתו של חבר משושלת קפרולו להשיב את הכוח העות'מאני על כנו לאחר משבר גדול, אך בסופו של דבר הוא הודח מתפקידו על ידי איש דת רב עוצמה.
אחת מאחוזות החוף העתיקות ביותר על הבוספורוס ליד הגשר התלוי הראשון, היא שרידים חלקיים של אחת שהייתה שייכת לו בשם "קפרולו אמג'זדה חוסיין יאליסי". נטען כי אמג'זדה חוסיין סקר את העותק הסופי של חוזה קרלוביץ בחלק נותר זה של האחוזה.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Kuprili 1911 Encyclopædia Britannica
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Shaw, Stanford J. (1976), History of the Ottoman Empire and Modern Turkey Vol.1 Empire of the Gazis: The Rise and Decline of the Ottoman Empire, Cambridge:Cambridge University Press ISBN 0-521-29163-1
- ^ Touristic publicity at the Provincial Government of Istanbul website (אורכב 19.01.2012 בארכיון Wayback Machine) (Turkish)