גליאון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גליאון ספרדית מן המאה ה-16

גליאון (אנגלית: Galleon‏, ספרדית: Galeón) הייתה סוג של אוניית מפרשים חמושה גדולה בעלת כמה סיפונים, שהייתה בשימוש מדינות באירופה מן המאה ה-16 עד המאה ה-18, למטרות מלחמה ומסחר.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "גליאון" היה בשימוש זמן רב לפני שסוג האוניות המתואר כאן נכנס לשירות. המושג "גליאון" ניתן בתחילה לגליאות, ספינות משוטים למטרות מלחמה שהיו נהוגות במהלך ימי הביניים. היסטוריונים מן המאה ה-12 והמאה ה-13 מכנים בשם "גליאון" ספינות משוטים בעלות 60, 64 ו-80 משוטים, שנועדו למטרות מלחמה ומסעות חקר. גם בתיאורי מסעי הצלב מוזכרות גליאונים וגליאוטים, וכנראה שמדובר בגליאות האמורות. מאוחר יותר החל המונח "גליאון" להתייחס לספינות המונעות במפרשים, ומשמעותו השתנתה לאוניית מלחמה חמושה היטב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליאון ספרדית יורה בתותחיה

הגליאון הייתה חוליה בשרשרת התפתחותן של אוניות מסחר ומלחמה שהיו יכולות להפליג בימים הסוערים שמצפון וממערב לאירופה. הגליאות שהיו מקובלות בעולם העתיק ובימי הביניים התיאמו לשיט במימי הים התיכון השקט יחסית, ולא היו יכולות לעמוד בסערות ובגלים הגבוהים של חופי אירופה. מול חופים אלה הפליגו ספינות שהיו מונעות במפרש, ובנויות כך שיוכלו לעמוד בדרישות המסחר והמלחמה באזורים אלה. במאה ה-15, עם התעצמותם של מסעות הגילויים של ספרד ופורטוגל ברחבי העולם, הופיע הקאראק (Carrak‏), אונייה שהייתה יכולה להפליג באוקיינוס: היא הייתה גדולה דיה כדי לעמוד בגלים הגדולים וגם כדי לשאת די אספקה ומזון למסעות ארוכים.

הגליאון הייתה שכלול של הקאראק. היא הייתה בעלת גוף ארוך יותר וצור חרטום נמוך יותר, וכן חתך צר יותר. האורך הרב יותר איפשר יציבות רבה יותר בעת השיט יחד עם יכולת תמרון גבוהה יותר, והחתך הצר צמצם את התנגדות הרוח והגדיל את מהירות האונייה. ירכתי הגליאון היו רבועים, לעומת הירכתים המעוגלות יותר של הקאראק, והקטנת צור החרטום אפשרה התקנת מעין זרבובית או גליף חרטום.

הגליאונים בפורטוגל היו קטנות יותר מן הקאראק - הקאראק הייתה ספינה גדולה מאד יחסית לזמנה, כ-1,000 טון לעומת הגליאונים שהיו כמחצית מגודל זה. מאידך, הגליאונים שהפליגו ממנילה לספרד עלו בסופו של דבר בגודלן על 2,000 טון. הספינות מטיפוס קאראק היו בעלות חימוש קל יחסית, ונועדו בעיקר להעברת מטען בדרך הים. הגליאונים, לעומתן, יועדו מלכתחילה לשימוש מלחמתי, והיו בעלות מבנה חזק יותר כוחימוש כבד יותר. למרות זאת, הן היו זולות יותר מן הקאראק - במחירן של שלוש ספינות מטיפוס קאראק ניתן היה לבנות 5 גליאונים.

כמה מדינות טוענות לזכות הראשונים בבניית גליאונים, אך בפועל כל מעצמה ימית לחופי האוקיינוס האטלנטי בנתה גליאונים, תוך התאמה לצרכיה הייחודיים. מקובל שדגם ספינת הגליאון הטוב ביותר נבנה בספרד על ידי רב החובל ומתכנן הספינות אלווארו דה באזאן, באמצע המאה ה-16.

הגליאון הונעה על ידי הרוח בלבד, באמצעות מפרשים שנישאו על שלושה או ארבעה תרנים. התורן האחורי נשא בדרך כלל מפרש לטיני. מפרשים אלה הוחלפו במפרשים רבועים באוניות המפרש של המאות הבאות. כאמור, בגליאון נעשה שימוש מלחמתי ומסחרי; הגליאונים הגדולים ביותר היו הספינות שהובילו זהב ואוצרות ממרכז אמריקה ומהפיליפינים לספרד. הגליאונים היוו כלי מרכזי בהשתלטות הפורטוגלים והספרדים על העולם החדש, בשל יכולתן לשאת מספר רב של חיילים וכמות גדולה של אספקה אל הארצות החדשות שמעבר לאוקיינוס, וסחורות רבות בדרך חזרה. ספינות גליאון רבות עברו הסבות מייעוד מלחמתי לייעוד מסחרי ולהיפך, וחזרה, לעתים כמה פעמים במהלך שירותן. אוניות המלחמה העיקריות שלחמו עם הארמדה הספרדית ונגדה ב1588 היו גליאונים: הגליאונים של הצי הספרדי הוכיחו את עמידותן ושרידותן, ואילו הגליאונים של הצי הבריטי נבנו במיוחד כדי שתהיינה מהירות וזריזות.

הגליאונים היו חוליה חשובה בתהליך התפתחותן של אוניות המפרש, ולמעשה היוו את אב הטיפוס של כל האוניות שהתפתחו אחריהן במאתים וחמישים השנים הבאות. הגליאונים הוסיפו לשמש כאוניות מלחמה וסוחר עד להופעתם של סוגי אוניות חדשים שלהן חִבֵּל מתוחכם יותר, ובהן אוניות הקו, שהחליפו את הגליאונים כאוניות המלחמה עיקריות במהלך המאה ה-18.

מבנה ואיפיונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליאון מוונציה, המאה ה-16. ניתן לראות את מאפייני הגליאון: הזרבובית המתמשכת מן החרטום, המפרש הלטיני על התורן האחרוי (מגולגל על הסקריה) והירכתים הרבועות

שדרית הגליאונים נבנתה מעץ אלון, התרנים מאורן, והגוף מעצים אחרים כמו מילה. למרות שגליאון הייתה זולה מקאראק, עדיין נדרשו משאבים ניכרים כדי לבנותה. גליאונים לשימוש מסחרי נבנו בדרך כל על ידי התאגדות של אנשי עסקים שהשקיעו יחד במיזם. מאפייניה הבולטים של הגליאון היו הזרבובית שהתמשכה בראש החרטום, המפרש הלטיני על התרנים האחוריים וגלריית הירכתיים הרבועה. בגליאונים גדולים נוסף מאחור תורן רביעי, שנשא גם הוא מפרש לטיני.

תנאי החיים הקשים בהפלגות ארוכות בים הביאו לתמותה רבה בקרב הצוות, עקב מחלות, תאונות ופעולות מלחמתיות. בשל כך נבנתה מערכת החִבֵּל כך שניתן יהיה להשיט את האונייה על ידי צוות מצומצם בלבד, במקרי חירום.

גליאונים מפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגליאון היפנית דייט מארו, שנקראה לאחר מכירתה לספרדים סאן חואן באוטיסיטה
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – גולדן היינד, ואסה
  • סאו ז'ואו בפטיסטה (São João Baptista), שכונתה "בוטאפוגו" (Botafogo), הייתה אוניית המלחמה החזקה ביותר בעולם כאשר הושקה בשנת 1534 בפורטוגל.
  • הגליאון אדלר פון ליבק (Adler von Lübeck‏)הייתה האונייה הגדולה בעולם כאשר הושקה ב-1566. הגליאון הייתה חלק מהצי של העיר ליבק, אחת מערי ההנזה; אורכה היה כ-80 מטרים ונפחה בין 2,000 ל-3,000 טון.
  • הגליאון של מנילה (Manila Galleons‏) היו ספינות סוחר ספרדיות שחצו את האוקיינוס השקט פעם או פעמיים בשנה, והובילו סחורות רבות ערך ממנילה לאקפולקו, בספרד החדשה.
  • סאן סלבדור הייתה אוניית הדגל של חואן רודריגז קברילו במסעות הגילוי שלו לאורך החוף המערבי של אמריקה הצפונית בשנת 1542.
  • גולדן היינד (Golden Hind‏) הייתה אונייתו המפורסמת של סר פרנסיס דרייק. באונייה זו הפליג דרייק מסביב לעולם בשנים 1577 - 1580.
  • ארק ראלי (Ark Raleigh), גליאון שתוכננה ונבנתה על ידי סר וולטר ראלי. מאוחר יותר נרכשה האונייה על ידי הכתר האנגלי, ולורד הווארד, אדמירל הצי, קבע אותה כספינת הדגל שלו בעת הקרב עם הארמדה הספרדית ב-1588. בתקופה זו שונה שמה של האונייה לארק רויאל.
  • Revenge הייתה אוניית הדגל של דרייק בעת הקרב עם הארמדה הספרדית. האונייה נלכדה בידי הספרדים ליד האיים האזוריים ב-1591, וטבעה בעת ההפלגה חזרה לספרד.
  • סאו מרטינו (São Martinho) הייתה אוניית הדגל של הדוכס מדינה סידוניה, מפקד הארמדה הספרדית.
  • טריומף הייתה הגליאון הגדול ביותר של האנגלים. בעת הקרב עם הארמדה הספרדית פיקד עליה סר מרטין פרובישר, מיורדי הים המפורסמים בתקופה האליזבתנית.
  • דייט מארו (יפנית: 伊達丸) הייתה גליאון שנבנה ביפן, וחצתה בשנת 1614 את האוקיינוס השקט עד ספרד החדשה. הגליאון נבנתה על פי הדגם הספרדי, שנקרא ביפן נאנבאן סֶן. ב-1617 נמכרה האונייה לספרדים, ושמה הוחלף לסאן חואן באוטיסטה.
  • נואסטרה סנירה דה לה קונספסיון (Nuestra Señora de la Concepción) הייתה גליאון פורטוגזי, שכונתה גם "קאגאפואגו" (Cagafuego) בשל עוצמת האש הרבה של תותחיה (משמעות הביטוי הפורטוגזי היא "מחרבנת אש"). למרות עוצמתה, נלכדה האונייה בידי פרנסיס דרייק ב-1578, ועליה אוצר גדול: תפוקה של שנה שלמה ממכרות במרכז אמריקה בשווי של כ-400,000 פסו (שווה ערך לכ-12 מליון לירות שטרלינג כיום).
  • פדרה אטרנו (Padre Eterno), גליאון פורטוגזי שהושקה ב-1663, הייתה האונייה הגדולה ביותר בעולם בזמנה. האונייה נשאה 144 תותחים והייתה יכולה לשאת כ-2,000 טון.
  • ואסה הייתה גליאון שבדית שהושקה ב-1627, אך טבעה בהפלגת הבכורה שלה ב-1628. האונייה נמשתה ב-1961, שוחזרה ושומרה; זוהי הגליאון המקורית היחידה ששרדה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גליאון בוויקישיתוף