אמנזיה רטרוגרדית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

אמנזיה רטרוגרדית (Retrograde amnesia) היא מושג מתחום הפרעות הזיכרון - אובדן זיכרון של תקופת חיים שקדמה לאירוע שגרם לאובדן הזיכרון. היא נגרמת כתוצאה מפגיעה קוגניטיבית במערכת הזיכרון באזור ההיפוקמפוס ( "השער", אזור פנימי במוח, באונות הטמפורליות, שתפקידו קידוד אינפורמציה חדשה).

נזק באונה הטמפורלית המדיאלית (בעיקר ההיפוקמפוס) ובקו האמצע של הדיאנצפלון (גרעין דורסלימדיאלי של התלמוס) פוגע ביכולת להיזכר באירועים שקרו בסמוך לפגיעה אך לא פוגע בזיכרונות אפיזודיים וסמנטיים שנרכשו במהלך החיים בעוד שהיכולת ליצור זיכרונות חדשים יכולה להישאר שלמה. חולים עם אמנזיה יכולים ללמוד מידע חדש כמו למשל ידע פרוצדורלי (מיומנויות), ולעתים אף ידע סמנטי.

האמנזיה הרטרוגרדית אינה מלאה בדרך כלל ויכולה להיות זמנית (למשל אחרי שתיית אלכוהול) או לאורך זמן (למשל עקב שימוש כרוני באלכוהול, או לאחר פציעת ראש קשה). קיימות סיבות נוספות שעלולות לגרום לאמנזיה רטרוגרדית, ביניהן חבלה חיצונית או תסמונת קורסקוף (נזק מוחי אופייני לאלכוהוליסטים). בדרך כלל הפגיעה היא מבנית, ויכולה לנבוע מפגיעות מוח עקב תאונות, ניתוחים, שבץ, דלקת המוח, אלכוהוליזם והלם חשמלי.

[עריכה] מאפיינים

1. האמנזיה היא דינאמית, בהתאם לחוק ריבוט (1882): הרס הזיכרון פועל בדפוס לוגי: ראשיתו בזיכרונות הכי טריים שבקושי חזרו עליהם. האינפורמציה שהכי נפגעת היא זו שקרובה לאירוע. הסיבות למאפייני שכחה אלה:
   • אצל חולי קורסקוף, הנזק והתדרדרות בזיכרון נגרמים בתקופת השתייה.
   • צורת שימור הזיכרון במוח הינה שלאחר שנתיים-שלוש הזיכרונות מאופסנים עמוק יותר והם כבר לא תלויים במבנה הטמפורלי מדיאלי.
   • חזרה על אירועים בזיכרון גורמת למוח לשמר את המידע בצורה סמנטית תוך איבוד ההקשר המיידי, דבר השומר אותם מפגיעה בעקבות נזק מוחי. כלומר, זיכרונות מוקדמים מוגנים בעקבות חזרות רבות.
2. אינפורמציה מתאוששת מהסוף להתחלה.
3. לא כל סוגי הזיכרון נפגעים באמנזיה. החולים יכולים לזכור וללמוד כישורים תפישתיים ומוטוריים, והדבר מציע שישנו זיכרון שונה עבור כישורים של מיומנויות (זיכרון פרוצדוראלי) מאשר עבור עובדות (זיכרון הצהרתי). באמנזיה משתמרות מיומנויות מוטוריות (לדוגמה קשירת שרוכים, רכיבה על אופניים) ותפישה חושית.

[עריכה] כיצד בודקים את מאפייני השכחה?

1. מראים פרצופים של אנשים מוכרים מתקופות שונות. שיטה זו מוטלת בספק כי ישנם גורמים משפיעים כמו השכלה, חשיפה לתקשורת וכדומה.

2. ההשוואה לאוטוביוגרפיה שכתב אדם לפני שנפגע.

3. דיווחים ספונטאניים, אסוציאציות.

באמנזיה רטרוגרטית, אדם שהוצא לו חלק מההיפוקמפוס בניתוח לטיפול באפילפסיה יכול להתקשות בזיהוי אנשים שהיו מוכרים לו מלפני הניתוח, אך לא יתקשה לזכור את שמם מרגע שיוכרו לו מחדש.

[עריכה] דוגמאות

אדם שנפגע בתאונת דרכים וסבל מפגיעות באונה הטמפורלית הפנימית, כמו גם באזורים קורטיקלים פרונטלים, פריאטלים ואוקסיפיטלים. הנזק היה גדול יותר בהמיספרה השמאלית. הוא הראה אינטליגנציה נורמלית (94 IQ) ויכולות תקינות של זיכרון לטווח-קצר. אבל אותו אדם סבל מאמנזיה רטרוגרדית ואנטרוגרדית. האמנזיה הרטרוגרדית שלו הייתה אפיזודית לחלוטין. הוא לא זכר שום מאורע שקרה לו לפני הפגיעה, אך זכר עובדות לגבי עברו: מקום לימודיו, כמה אחים יש לו וכדומה. הידע הסמנטי שהיה לו על העולם נשאר והוא יכול היה גם ללמוד עובדות חדשות אך ללא יכולת לזכור את האופן שבו למד אותן.

דוגמה ידועה נוספת היא הסיפור של הגנן א' שנזרק מאופנועו ב – 1933. א' חזר לעצמו פרט לכך שהיה משוכנע כי הוא תלמיד בית-ספר ושהשנה היא 1922. אחת עשר שנים נמחקו כליל מזיכרונו. במהלך השבועות שלאחר התאונה זכרונו החל אט אט לשוב אליו עד שזכר פרטים ואירועים שקדמו במספר דקות לתאונה. את הרגעים האחרונים לפני התאונה לא זכר כלל.