אנג'ליקה שר

אנג'ליקה שר

לידה	1969 (בת 55 בערך) וילנה, ברה"מ
לאום	ישראלית
תחום יצירה	צילום
https://angelikasherart.com

אנג'ליקה שר (נולדה ב-1969) היא צלמת ישראלית.

ביוגרפיה

אנג'ליקה שר נולדה בווילנה שבליטא הסובייטית דאז. סבה, לייב שר, היה צייר. עלתה לישראל לבדה בשנת 1990. היא בוגרת תואר ראשון ברנטגנאות ומדעי הטבע באוניברסיטת בר-אילן, בה למדה בשנים 1991–1995.

למדה במכללה לצילום בקריית אונו בשנים 2002–2005, שם הושפעה ממורתה פסי גירש. שר למדה בבצלאל בשנים 2007–2008. בבצלאל צילמה את סדרת התמונות Growing down, שרוב מושאיה הם ילדים, בעיקר נערות מתבגרות.

שר צילמה את סדרת התמונות "13", הכוללת שלוש עשרה תמונות. הסדרה הציגה ב-2009 בתחרות של חברת סוני בנושא צילום קונצפטואלי מבוים וזכתה במקום השלישי. היא התארחה בגלריה לאמנות עכשווית "ספיה" בצ'לסי, ניו יורק, בביאנלות ברחבי תבל, בכללן בשאנגחאי ובמוסקבה ובגלריית טבי דרזדנר בתל אביב.

Twilight Sleep, היא סדרת התמונות הראשונה שלה שאינה עוסקת בילדיה. היא הוצגה בביאנלה הים-תיכונית הראשונה בחיפה. שר עשתה פרויקט עם בית איזי שפירא על אנשים מוגבלים. ב-2012 עשתה פרויקט צילומים של שחקני תיאטרון גשר, בשם "מסע לתולדות היופי".

אנג'ליקה שר נשואה למוזיקאי והמפיק ולדימיר לומברג, מייסד להקת "ג'וריתמיקס", להם שלושה ילדים והם מתגוררים בקריית אונו.

אודות עבודתה

אנג'ליקה שר מצלמת בסגנון Tableau vivant, שילוב בין אמנות הצילום לאמנות הציור. האמן (צייר או צלם) היה מלביש אדם או קבוצה בתלבושות ומציב אותם בסיטואציה שהוא רואה בעיני רוחו. שר שואבת השראה מתולדות האמנות והצילום ולעיתים אף מצטטת ישירות מעבודותיהם של צלמים, ציירים או פסלים.

היא מצלמת את משפחתה וסביבתה הקרובה. צילומיה עוסקים ביופי, כמיהה, זרות, הגירה, התבגרות, הורות ובדידות.

סדרות תמונות

אלבום משפחתי

הציגה מהגרים שהגיעו מברית המועצות לשעבר וחיים בישראל, תמונות שלכאורה צולמו בברית המועצות, אבל למעשה צולמו בישראל.

Upstairs

התבגרות נעדרת תמימות. מיניות הפכפכה שסגורה בחלל קלסטרופובי, התנגשות שמעבירה תחושה של אי-נוחות ומורת רוח.

מעיל הפרווה של אמא

סיפורה האישי של משפחתה של שר, עולים חדשים מוילנה. נעשה ניסיון לשמר את מסורת הארץ ממנה היא הגיעה, המנהגים, המאכלים, השפה, הלבוש ולקיים את הקשר בין הדורות.

Growing Down

בתמונה אחת, שתי נערות יושבות במרפסת. אחת בין ישיבה לכריעה, מביטה במבט מזוגג למצלמה, עורה צחור ותנוחת גופה מושכת למטה. הנערה השנייה יושבת בתנוחה ילדית, גוון עורה כהה יותר, חיוני יותר. בין שתי הנערות יושבים שני כלבים שמפנים את גבם למצלמה, מעין פסלי חיות. בתמונה אחרת שתי נערות ניצבות בפתחן של שתי דלתות. אחת מביטה באופן מודע וגופה מפלרטט עם המצלמה. השנייה רזה מאוד, מבטה חלול. הסדרה שואלת מעולם הציור הבארוקי של קאראווג'ו וולסקז המביאים את הריאליסטי אל הנשגב.

הילדים והנערים אפופי זרות, ילדים בעלי מראה מזרח אירופאי ליד חבריהם הישראלים המושרשים בהוויה המקומית, משחק בין דומות, ניסיון לאינטגרציה, לבין שונות, עד כדי ניכור. שר מתבוננת על מתבגרים ויחסיהם זה לזה, לחלל ולגוף שלהם. סדרה זו מונעת מניסיון ההורות הפרטי של שר, שטומנת בחובה חרדה לא קטנה. כך גם הצילומים: הם מאיימים, מלנכוליים, מנוכרים וקרים מאוד.

Twilight Sleep

בתצלום אחד נראה סוס לבן ואציל, אבל היותו נתון באורווה פשוטה מוריד אותו מהגבוה לנמוך.

בתצלום אחר רואים אישה על מיטה ירוקה, על הקיר תלוי שטיח ועל המיטה בינה לבין הקיר שוכב גבר, ראשו טמון מאחורי האישה ורואים רק את צדו האחורי של גופו. הגבר מושפל, נראה כגופה ואילו האישה מוצגת בגאון במלוא הדרה.

בתצלום שולחן החג המזרח אירופאי מסודר בדייקנות סטרילית, כמדמה טקס אשכבה.

תצלום הגדי הנתון בתוך עדר הכבשים מדמה במבט ראשון קורבן, אך במבט שני נוצר הדימוי של היחיד מול הרבים והגדי היוצא מתוך יריעת הברזנט מדמה תהליך של לידה.

בסדרה זו התרחקה שר ממשפחתה הגרעינית, לפחות כך נראה במבט ראשון. אך צצות שאלות אחרות, על זיכרון תרבותי, הקרבה, גורל ומוות. התמונות בסדרה הן סמליות, מטפוריות, יוצרות שיח פתוח עם דימויים של טבע דומם וסמלים אחרים.

13

התמונות צולמו בעבודת מיצג עם ילדים. הילדים נראים מרוחקים, התמונות שואלות אלמנטים מתקופות שונות באמנות הציור.

בתמונה אחת בסדרה "13" נראים ילדים כלואים בחממה במרכזו של שדה ירוק. מלפני החממה יש חבית עטורה בציורי ילדים על רקע צהוב, מרחוק מאחוריה רואים בית צבוע צהוב. החממה נועדה להגן על צמחים מפני פגעי הטבע ולספק להם קרקע גידול אידיאלי, אך כאן הילדים לכודים בה ואינם מסוגלים לתקשר עם העולם החיצון.

בתמונה אחרת ילדים יושבים מאחורי שולחן ומבטם אינו פוגש במצלמה. סדרת התמונות מתמקדת באימהות. כאן גדל המרחק בין המצלמה לסובייקטים ויוצר ריחוק בלתי מושג של ההורים מילדיהם, עד שיש תחושה של חרדה קיומית.

מסע לתולדות היופי

תערוכת צילומים של שר בתיאטרון גשר. התיאטרון הזמין סקר שביקש לבחור את השחקנים או השחקניות בגשר שמגלמים את רעיון ה"פאם פאטאל". בדומה לאומברטו אקו בספרו "תולדות היופי", כך גם שר עקבה בתצלומיה אחר מושג היופי כפי שהתפתח בתקופות השונות.

סשה דמידוב צולם כאיש הרנסאנס: אידיאל של אצילות, שניחן בהרמוניה פנימית. לנה קריינדלין צולמה בסגנון המאה ה-16: פנים בהירות בפרופיל על רקע כהה, שמדגישות ואצילות ועדינות נשית, אבל מעמעם את המימד האינדיבידואלי. אלון פרידמן מצולם בסגנון הבארוק, בולט היחסי האמביוולנטי בין עולמות הטבע והנפש, ושאילה ממוטיב הניגוד בין האור לצל של רמברנדט. נטשה מנור צולמה בסגנון הבארוק שהדגיש את חוסר השלמות והחיפוש העצמי. שאילה מטכניקת קיארוסקורו של קאראווג'ו, שיוצרת ניגוד חד בין אור וצל. לוסי דובינצ'יק צולמה בסגנון התקופה הרומנטית. האדם הוצג כבעל אישיות רוחנית, יצירתית ובעל יצרים ומצבי רוח עזים חזקים.

ליליאן רות צולמה בסגנון האקספרסיוניזם, התצלום הדגיש מורכבות, דואליות ואמוציות חזקות. אפרת בן צור צולמה בסגנון הפילם נואר ונראית כפאם פאטאל. התצלום מבטא קדרות, חרדה וחוסר שקט. נטע שפיגלמן צולמה בסגנון הפופ ארט. ניתוץ ערכים ושימוש ללא כללים והגבלה באמצעים וחומרים. הנרי דוד צולם בסגנון שחקן קולנוע אמריקאי המגלם את היופי הגברי.

שירת דבורה

סדרת צילומים החוקרת את השינוי שחל בבתה של הצלמת ובצעירות אחרות בזמן השירות הצבאי, בזמן שהן בודקות סוגיות של עצמאות, ציות, כוח, שליטה, היררכיה, שמירה על גבולות ואוטונומיה. במקביל משקפת הסדרה את השינוי הרגשי והתודעתי שחל באם, בעת שהיא ובתה מתמודדות עם מפגש בין תרבויות, דתות והיסטוריות, תוהות על תפקידן של נשים בתקופה זו ומחפשות משמעות בכל אלה.

Egle

סדרה המבוססת על אגדת עם ליטאית. שמה של הסדרה הוא בעל משמעות כפולה משום שפרט לאגלה גיבורת המיתוס הטרגי, מופיעה בצלומים השחקנית הליטאית אגלה מיקולוניטה שבדירתה השיכון שלה צולמו כמה מהעבודות. סדרה זו הוצגה בליטא ונרכשה בשלמותה ע"י מוזיאון MO

הִיא יוֹשְׁבָה לַחַלּוֹן

סדרה העוסקת במשאלות של מהגרים, בסיפורים שהם מספרים לעצמם על אודות החיים ובפער בין הכמיהות והשאיפות שלהם לבין המציאות הצורבת, התפוררותם של אידיאלים ואבדן הציפיה לעתיד טוב יותר. בסדרה זו מתכתבת אנג'ליקה שר באופן צורני ורעיוני עם האמן יוסל ברגנר ועם טכניקת הקינצ'וגי היפנית (אמנות התיקון המוזהב).

לקריאה נוספת

• תומר יעקובסון, "על הגשמה עצמית: ריאיון עם אנג'ליקה שר", קומפוזיציה 8 – מרץ 2010, עמ' 40–57.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנג'ליקה שר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של אנג'ליקה שר
• תערוכת הצילומים של שר בתיאטרון גשר (אורכב 15.10.2013 בארכיון Wayback Machine)
• על אנג'ליקה שר, באתר מוזיאון חיפה לאומנות
• נעה ברק, ‏13 לא מספר רע: אנג'ליקה שר בתערוכה, באתר nrg מעריב, 18 במרץ 2009
• סמדר שפי, נערות האמבטיה הצפופות והמנותקות של אנג'ליקה שר, באתר הארץ, 17 באפריל 2009
• יאיר ברק, אנג'ליקה שר: Twilight sleep, באתר של אליסיה שחף, 19 ביוני 2010
• סמדר שפי, העין מחפשת על מה להיעצר, באתר הארץ, 7 בפברואר 2007
• גבי מנשה, ללא הבדל דת, באתר ynet, 2 בפברואר 2007
• נטע-לי בינשטוק, תמונות של מלאכים (אורכב 05.09.2010 בארכיון Wayback Machine), באתר mynet‏, 6 ביולי 2010
• הילה שקולניק-ברנר, רוצים להרגיש שהמשפחה שלכם ממש נורמלית?, באתר הארץ, 20 באפריל 2009
• רותם רוזנטל, דרכים צדדיות, באתר nrg מעריב, 2 בפברואר 2007
• עוזי צור, עוצם עין אחת, רשמיו של משוטט, באתר הארץ, 25 ביוני 2010