התבגרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נערה בגיל ההתבגרות

התבגרות היא שלב ביניים בהתפתחותו של אדם, בין הילדות לבגרות.

תקופת גיל ההתבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת מעבר זו בין הילדות לבגרות נקראת "גיל ההתבגרות". אין הגדרה אחידה ומקובלת על הכול למשכה של ההתבגרות. עם זאת, רוב החוקרים מסכימים שהיא מתחילה בסביבות גיל 12-13, ומסתיימת בתחילת שנות העשרים.

שינויים המתרחשים בתקופת ההתבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ההתבגרות כולל פיתוח של שליטה עצמית על מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו של האדם‏[1]. בהתאם לכך, במהלך תקופת ההתבגרות מתרחשים אצל המתבגרים תהליכים פיזיולוגיים, שינויים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים המשפיעים אלה על אלה.

המתבגרים מפתחים מודעות גבוהה יותר למראה החיצוני שלהם ומראים עיסוק גובר בקוד הלבוש ובצורות אחרות של ביטוי עצמי‏[2].

שינויים ביולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני נוער

תקופת ההתבגרות מאופיינת בשינויים פזיולוגיים פנימיים וחיצוניים‏[2].

שינויים רבים מתרחשים במסגרת תהליך ההתבגרות המינית. עקב הפרשה מוגברת של הורמוני המין הזכריים - אנדרוגנים, והורמוני המין הנקביים - אסטרוגנים, מתרחשים מספר שינויים ביולוגיים. איברי המין של המתבגרים מתפתחים. אצל הבנות מתחיל מחזור הווסת סביב גיל 12, ואצל הבנים מיוצר הזרע לראשונה בגיל 12 ומעלה‏[3]. גוברת התשוקה המינית. כמו כן, מופיעים שיעור, הזעה ולפעמים פצעי עור ("אקנה"). כתפי הבנים מתרחבות, הם בונים מסת שריר וקולם נעשה עמוק יותר. ההתבגרות הגופנית של הנערה מפגישה אותה עם ההיבטים של הנשיות ותהליכי הפריון, הטעונים רגשות מעורבים; המחזור החודשי, גדילת החזה וסממני המין האחרים טעונים משמעויות אישיות וחברתיות חשובות עבורן.

בתקופת ההתבגרות ישנה צמיחה לגובה, אשר לרוב מלווה בירידה במשקל‏[2]. בנים גובהים במשך זמן רב יותר, אך הצמיחה שלהם מתחילה מאוחר מזו של הבנות. בנות גובהות בקצב מהיר עד גיל 13‏[4], ובנים – עד גיל 15‏[5]. הצמיחה המואצת מביאה לשינויים ביחסים בין חלקי הגוף, דבר העלול להוביל לבעיות בדימוי העצמי, במיוחד בקרב נערות שקצב התפתחותן הגופנית מהיר מהממוצע. כאשר נערה מקבלת את המחזור החודשי, קצב הצמיחה שלה נעשה איטי יותר, ותוך שנתיים-שלוש היא מגיעה לגובהה המרבי. אחרי קבלת המחזור החודשי, הנערות מתפתחות מבחינה גופנית. השדיים שלהן גדלים ושער הערווה צומח, מסתלסל ומתכהה.

שינויים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת ההתבגרות מתחזק הקשר עם קבוצת השווים.

בני נוער נוטים לבלות זמן רב יותר משעות הפנאי שלהם עם קבוצת השווים ופחות זמן עם ההורים[2].

קבוצת השווים שונה מבני המשפחה בכך שהיא מאפשרת לפעול ללא השגחתם הישירה של ההורים, תוך עצמאות (חלקית). סוד קסמה של קבוצת השווים היא מתן היכולת לחבריה לעסוק בפעילויות שנאסרו עליהם על ידי עולם המבוגרים (לרוב הורים ומורים).

יחד עם החשיבות הגוברת של קבוצת השווים מתעורר הצורך בהשתייכות המגביר את ההשפעה של לחץ חברתי[2]. לחץ חברתי הוא שינוי בהתנהגות של הפרט כתוצאה מהקונפליקט בין רצונו לנהוג ככל העולה על רוחו לבין הצורך בהשתייכות והדחף להתאים עצמו לחברה שסביבו. ההשפעה חברתית המופעל על האדם מצד האנשים הסובבים אותו, עשויה לגרם לו "להיכנע" ולבצע פעולות מסוימות, על אף שאינן תואמות את הרגליו, העדפותיו או מצפונו.

השפעות תרבותיות ותקופתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעות תקופתיות על גילאי ההתבגרות- צילום משנת 1934

בעבר אדם נחשב בוגר עם הבשלת מערכת הרבייה שלו, אך כיום נתפסת ההתבגרות כמורכבת יותר.

קיימים הבדלים תרבותיים בהגדרת נקודות הכניסה להתבגרות והיציאה ממנה. כך, למשל, יש שבטים בהם נהוגים "טקסי מעבר" שמטרתם להבדיל בצורה חדה מילדות לבגרות, ואילו בחלק ממדינות ארצות הברית מותרות התנהגויות בוגרות, כגון שתיית אלכוהול, רק מגיל 21.

בהשוואה לעבר, ההתבגרות כיום ארוכה יותר, ומתחילה מוקדם יותר. הסיבות לתופעה זו מגוונות, ובהן שיפור בתנאי והרגלי התזונה וריבוי המיומנויות והידע שהחברה מצפה מאדם לרכוש בטרם ייחשב בוגר.

משבר גיל ההתבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נערים בגיל ההתבגרות
בגיל ההתבגרות גובר הצורך להשתייכות חברתית לקבוצת השווים

בתרבות המערבית נתפס כיום גיל ההתבגרות כמאופיין במתחים ותחושות סותרות של המתבגר כלפי עצמו. לדוגמה: הוא עשוי לחוש צעיר ובוגר בו זמנית, או לחוש לעתים שיש משמעות לחייו ולעתים לחוש כלפיהם ניכור[6].

סממנים רגשיים והתנהגותיים שנתפסים כאופייניים לגיל ההתבגרות בתרבות המערבית, ועשויים להיחלש או להיעלם עם תום תקופת ההתבגרות, הם למשל:

  • חיפוש פעיל אחר זהות מינית
  • תחושה שהוריו ומשפחתו של המתבגר אינם מבינים אותו ואינם קשובים לצרכיו
  • נטייה למרד בסמכויות, בפרט סמכות ההורים ובתי הספר
  • נטייה להפכפכות רגשית
  • התנהגות לא שקולה ונטילת סיכונים לא מחושבים
  • תחושת ריקנות
  • תחושת ניכור
  • חיפוש פעיל אחר הגדרה עצמית ובידול הפרט מסביבתו
  • צורך מוגבר בפרטיות, ואף התבודדות
  • התחברות לקבוצות המסומנות חברתית כמרדניות

מעשי אובדנות נפוצים בגיל ההתבגרות יותר מבכל טווח גילאים אחר.

"משבר גיל ההתבגרות", המאופיין בסממנים אלו, מקושר לרוב לתרבות המערבית, בעוד בחברות מסורתיות סממנים אלו מופיעים בעוצמה נמוכה יחסית, או שאינם מופיעים כלל. יש הטוענים כי לטקסי מעבר בחברה השבטית יש השפעה חיובית על הפרט המתבגר, ושלילתם מן המתבגרים במערב גוררת הגברה בעוצמת סממני ההתנהגות האופייניים.

עם זאת, ל"משבר גיל ההתבגרות" ישנם גם פנים חיוביים רבים. חלק מהמתבגרים מגלים עניין בפילוסופיה, וקוראים תיגר על מוסכמות, שחלק מהן אכן נתפסות בהמשך כשגויות. אחרים מסתייעים בגיבוש זהותם בספרות רעיונית ופרוזה המתאימה לגיל זה.

רווחה רגשית ואיכות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתבגרים

ישנם מספר גורמים המשפיעים על הרווחה הנפשית ואיכות החיים של המתבגרים. למשל, הסקרנות היא אחד המנבאים לרווחה נפשית של מתבגרים; במחקרים נמצא כי למתבגרים בעלי רמה גבוהה של סקרנות יש יותר שביעות רצון, רגשות חיוביים, תחושת מטרה ותקווה, בהשוואה למתבגרים בעלי סקרנות ממוצעת או נמוכה‏[7].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Berger, Andrea , (2011). Self-regulation: Brain, cognition, and development. Human brain development series., (pp. 3-17). Washington, DC, US: American Psychological Association
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Litner, B. (2003). Teens with ADHD: The Challenge of High School. Child & Youth Care Forum, 32(3), 137-158.
  3. ^ הגילאים אינם קבועים, והפוריות עשויה להקדים או לאחר אצל פרטים שונים. מקרה יוצא דופן של פוריות מוקדמת באישה, למשל, הוא המקרה של לינה מדינה.
  4. ^ http://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/Documents/g-height-age-5-19.pdf
  5. ^ http://www.health.gov.il/Subjects/KidsAndMatures/Documents/b-height-age-5-19.pdf
  6. ^ שלמה קניאל, (2006). חינוך לחשיבה: חינוך קוגניטיבי לשליטה על התודעה. רעננה: רמות.
  7. ^ Jovanovic, V., & Brdaric, D. (2012). Did curiosity kill the cat? Evidence from subjective well-being in adolescents. Personality and Individual Differences,52(3), 380-384.‏