אנכיצרטופס
 |
|
|---|---|
יציקת גבס בצורת גולגולת של אנכיצרטופס
|
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: נכחד (EX) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| קבוצה: | דינוזאוריה |
| סדרה: | בעלי אגן דמוי עוף |
| תת-סדרה: | צרטופים |
| משפחה: | צרטופסיים |
| סוג: | אנכיצרטופס |
| מינים | |
|
|
| שם מדעי | |
 Anchiceratops(בארנום בראון, 1914) |
|
אנכיצרטופס (שם מדעי: Anchiceratops) הוא סוג של דינוזאור ממשפחת הצרטופסיים שהתקיים בתקופת הקרטיקון. פירוש השם הוא "כמעט פניים בעלי קרניים" (אנכי αγχι - כמעט או קרוב, צראט/קראט κερατ - קרן, אופס ωψ - פנים). האנכיצרטופס חי בקרטיקון העליון כ-72.5-71 מיליון שנה לפני זמננו באמריקה הצפונית. הוא היה דינוזאור צמחוני שהלך על ארבע. כמו שאר הצרטופסיים בתת-המשפחה Chasmosaurinae הוא היה בעל עטרה ארוכה בחלק האחורי של הגולגולת, ו-3 קרניים: 2 קרניים ארוכות מעל אזור הגבות וקרן קצרה מעל האף. אורכו היה בין 4.5 ל-6 מטר ומשקלו נע בין 2 ל-3 טון.
תוכן עניינים |
[עריכה] גילוי ומינים
הפלאונטולוג האמריקאי בארנום בראון סיווג ותיאר את האנכיצרטופס ב-1914. הוא האמין שהאנכיצרטופס הוא צורת מעבר בין מונוקלוניוס לטריצרטופס. כיום יש רק מין אחד תקף (A. ornatus), ששמו "ornatus" (מקושט) מתייחס לקשקשי ה-epoccipitals שקישטו את שולי העטרה. צ'ארלס מורטרם שטרנברג נתן שם למין נוסף, A. longirostris, ב-1929, אך כיום מין זה נחשב כפרט צעיר של A. ornatus ולא כמין נפרד תקף.
השרידים הראשונים של אנכיצרטופס נתגלו ב-1912 בנהר רד דיר באלברטה שבקנדה על ידי משלחת שהנהיג בארנום בראון. ההולוטייפ הוא חצי החלק האחורי של גולגולת, כולל העטרה הארוכה, וכן מספר גולגולות חלקיות שנמצאו באותו זמן, וכיום מאוחסנות במחסני המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע בניו יורק. צ'ארלס מורטרם שטרנברג גילה גולגולת שלמה ב-1924 ו-5 שנים מאוחר יותר סיווג אותה כמין חדש A. longirostris. ממצא אחר, שאסף שטרנברג ב-1925 לא כולל גולגולת אך מלבד פרט זה זהו השלד השלם ביותר של דינוזאור צרטופסיי הידוע כיום, וכולל עמוד שדרה שלם עד לחולייה האחרונה של הזנב. המאובנים שגילה שטרנברג נמצאים כיום במוזיאון הקנדי לטבע באוטווה. מאז נתגלו עוד ממצאים, כולל מספר מצעי עצמות באלברטה, אך רק מהם תוארו מדעית.
העטרה של האנכיצרטופס ייחודית לו. היא מלבנית בצורתה, בעלת קשקשי epoccipitals בולטים בשולייה, ובעלת "חלונות" קטנים הקטנים יותר מאלה של Chasmosaurinae אחרים כגון כסמוזאור, פנטצרטופס וטורוזאור. עוד מאפיין הוא מעין עצמות בולטות בשני צידי הקורה האמצעית (זו שבין ה"חלונות"), באזור סוף העטרה.
רוב מאובני האנכיצרטופס נתגלו בתצורת קניון פרסת הסוס (Horseshoe Canyon Formation), ושייכים לחלק המאוחר של הקמפניאן בתקופת הקרטיקון העליון (שרידי אנקכיצרטופס נתגלו בחלק הנמוך יותר של התצורה, וטווח גילם נע בין 75.2 ל-71 מיליון שנה לפני זמננו). שברי עטרה נמצאו במאאסטריכטיאן המוקדם בתצורת אלמונד בוויומינג שבארצות הברית דומים לאלה של אנכיצרטופס. ברם, חלק של עטרה נמצא בשני מקומות בתצורת אולדמן הקדומה יותר, ובתצורות פארק דינוזאור (קמפניאן מאוחר, 76.5-75 מיליון שנה לפני זמננו) עם תבניות אופייניות לאלה של אנכיצרטופס. ייתכן שממצאים אלה מייצגים עדויות קדומות יותר ל-A. ornatus או אולי מין אחר, קדום יותר.
[עריכה] פלאוביולוגיה
אנכיצרטופס לא היה נפוץ כמו צרטופסיים אחרים באזור, ונמצא בדרך כלל ליד משקעים ימיים, הן בתצורת קניון פרסת הסוס והן בתצורת פארק דינוזאור. זה מרמז שאנכיצרטופס חיי ליד שפכי נהרות שם צרטופסיים אחרים לא חיו. צמחים בעלי פרחים התרבו בקצב מהיר, אך עדיין היו נדירים יחסית למחטניים, ציקסינים ושרכים. האחרונים היוו כנראה היו רוב המזון שאכלו הצרטופסיים.
[עריכה] דו-צורתיות זוויגית
שטרנברג סיווג גולגולת קטנה יותר של אנכיצרטופס שמצא כמין חדש Anchiceratops longirostris, בגלל גודלה וגם בגלל החוטם הארוך יותר שלה והקרניים הקצרות יותר שכוונו קדימה ולא למעלה. ברם, פלאונטולוגים מודרניים גילו שהגודל והצורה של הגולגולת הנ"ל מתאימה לוואריאציות שנצפו ב-A. ornatus ולכן כנראה מדובר בפרט מאותו מין ולא במין חדש.
פלאונטולוגים שיערו שאנכיצרטופס היה בעל דו-צורתיות זוויגית, כאשר הגולגולת של A. longirostris למעשה מייצגת נקבה. גולגולות אחרות של אנכיצרטופסים גדולות יותר וקצרות יותר, בעלות חוטם מוצק יותר וקרניים ארוכות הרבה יותר המכוונות יותר למעלה. צורה זו כנראה מייצגת את הזכרים. דו-צורתיות זוויגית נראית גם בסוגים אחרים של צרטופסיים מתת-משפחת ה-Chasmosaurinae, בעיקר בפנטצרטופס וטורוזאור וייתכן שגם בטריצרטופס (טענה זו עדיין נחקרת) ובאופן פחות בולט גם בכסמוזאור. גם פרוטוצרטופס מראה דו-צורתיות זוויגית.
