אתל מרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Let Me Call You Sweetheart (1932)
You Try Somebody Else (1932)
Time on My Hands (1932)
בסרט Alexander's Ragtime Band מ-1938
בסרט Alexander's Ragtime Band מ-1938
בסרט There's No Business Like Show Business מ-1954

אתל מרמןאנגלית: Ethel Merman; ‏ 16 בינואר 1908 - 15 בפברואר 1984), זמרת מצו סופרן/אלט ושחקנית אמריקאית, זוכת פרס טוני ופרס גלובוס הזהב, שנודעה ככוכבת הגדולה ב"תור הזהב" של מחזות הזמר של ברודוויי. קולה החזק היווה יתרון של ממש בימים שלפני ההגברה המלאכותית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נולדה כאתל אגנס צימרמן (Ethel Agnes Zimmermann), להורים ממוצא גרמני וסקוטי ברובע קווינס בניו יורק ומגיל צעיר הלכה לצפות במחזות בברודוויי. היא עבדה כמזכירה בחברת מסחר למכוניות ועבדה במקביל בוודוויל בתיאטרון פלס, ב"סקנדלים" של ג'ורג' וייט, למוזיקה של ג'ורג' גרשווין. בהדרגה הפכה להיות שחקנית וזמרת במשרה מלאה, בלי ללמוד שיעורי פיתוח קול. הופעתה במחזמר Girl Crazy ‏ (1930) אותו כתבו ג'ורג' ואיירה גרשווין ובייחוד שירתה את הלהיט I Got Rhythm ממחזה זה הפכו אותה לכוכבת.

בהמשך שיתפה פעולה עם קול פורטר בחמישה מחזות זמר, בייחוד Anything Goes ‏ (1934), בו שרה את הלהיטים I Get a Kick Out of You ו-Anything Goes; ו-Red, Hot and Blue ועם אירווינג ברלין. השניים ניצלו גם את יכולות המשחק הקומי שלה בדואטים עם בני זוגה להופעות אלה. מרמן הופיעה בברודוויי עד 1970. תפקידה האחרון היה דולי בהפקת !Hello, Dolly.

משנות ה-30 הופיעה גם במספר סרטי קולנוע הוליוודיים בהם Anything Goes, ‏(1936) The Big Broadcast of 1936, ‏ Alexander's Ragtime Band, ‏ (1938), There's No Business Like Show Business ‏ (1954). הופעתה האחרונה בקולנוע הייתה בתפקיד קטן בסרט "טיסה נעימה (1980)", בו היא מגלמת חייל הסובל מהלם קרב ומשוכנע שהוא אתל מרמן ועל כן פוצח בשירים ידועים ממחזות הזמר שלה מדי פעם. היא הופיעה גם בפרקים מזדמנים בסדרות טלוויזיה כספינת האהבה והחבובות.

מרמן הייתה נשואה ארבע פעמים. לביל סמית (1940 - 1941), לרוברט לויט (1941 - 1952) ממנו נולדו לה שני ילדים, לרוברט סיקס (1953 - 1960) ולשחקן ארנסט בורגנין לו הייתה נשואה 32 ימים ב-1964.

מרמן נפטרה כתוצאה מגידול במוחה.

אזכורים תרבותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולה הרם והמתכתי של מרמן הפך אותה למושא לפרודיות. בסרט בוקר טוב, וייטנאם מחקה השדרן אדריאן קרונאואר (בגילומו של רובין ויליאמס) את מרמן השרה את "!I've got a feeling that love is here to stay" בקול רם ומשבשת את המכ"ם הרוסי.

בפרק "השוד" מהסדרה סיינפלד (1990) מתלוננת איליין בניס על שותפתה הרעשנית: "זה כמו לגור עם אתל מרמן, רק בלי הכשרון".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]