אנפה אפורה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
מצב שימור: ללא חשש (LC) |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | חסידאים |
| משפחה: | אנפתיים |
| סוג: | אנפה |
| מין: | אנפה אפורה |
| שם מדעי | |
 Ardea cinerea |
|
| תחום תפוצה | |
|
|
אנפה אפורה (שם מדעי: Ardea cinerea) היא עוף מים ממשפחת האנפתיים. עוף חברותי החי בלהקות גדולות ליד מקורות מים מתוקים.
תוכן עניינים |
[עריכה] תפוצה
האנפה האפורה היא עוף בעל אזור תפוצה נרחב מאוד. היא חיה בבריטניה ובסקנדינביה ובכל רחבי אירופה דרך ארצות המזרח ועד דרום-מזרח אסיה.
היא חיה במקומות שונים בזכות התכונה שלה להתקיים בתנאי אקלים שונים אחד מהשני, מהקוטב הצפוני (בריטניה וסקנדינביה) ועד ליערות גשם טרופיים (אינדונזיה ודרום-מזרח אסיה).
להקות האנפה האפורה שחיות במערב אירופה, הן להקות יציבות. אך הלהקות בשאר חלקי אירופה נודדות דרומה בחורף. האנפה האפורה חורפת בחלקים הטרופיים של אפריקה ובארצות הים התיכון
בין ארצות הים התיכון הלהקות חולפות וחורפות בישראל. בארץ, האנפה האפורה חולפת מעל מישור החוף והחופים הצפוניים של חצי האי סיני. באביב, כשהלהקות חוזרות צפונה הן חולפות דרך הערבה.
[עריכה] מאפיינים פיזיים
האנפה האפורה היא עוף גדול: גובהה כמאה ס"מ, משקלה כ-2 ק"ג, רגליה וצווארה ארוכים מאוד, ואורך המקור של האנפה כעשרה ס"מ. כנפיה של האנפה מעוגלות ורחבות ומגיעות לאורך של 185 ס"מ. גבה, כנפיה, עורפה ושולי צווארה צבועים באפור, ומכאן שמה. ציצית הראש של האנפה האפורה וקדמת הצוואר שלה צבועים בשחור. ראשה, בטנה והחלקים התחתונים בגופה, לבנים. עיניה צהובות והאישון שלה עגול.
[עריכה] תזונה
האנפה האפורה ניזונה בעיקר מדגים, רכיכות, צפרדעים, סרטנים, תולעים, וזוחלים קטנים. האנפה האפורה אוכלת בכל יום כ20% דגים מכלל משקלה.
על מנת ללכוד דגים, קופאת האנפה על עומדה מבלי לזוז במשך זמן רב, כאשר הדגים חושבים שה"פסל" לא יכול לפגוע בהם לרעה, הם מתקרבים, והאנפה טורפת אותם במקורה הארוך והחד.
[עריכה] רבייה
האנפה האפורה מקננת ודוגרת בדרך כלל באירופה, על העצים. הנקבה מטילה בקן שתיים עד חמש ביצים בצבע טורקיז, שני בני הזוג דוגרים במשך 25 ימים. בגיל 10 ימים יוכלו גוזלי האנפה לצאת מהקן, ובגיל 7 שבועות הם עוזבים את הקן וחוזרים אליו רק מדי ערב. בהגיעם לגיל חודשיים נהיים הגוזלים עצמאיים ועוזבים את הוריהם.
[עריכה] האנפה והאדם
המין היה מצוי תמיד בסכנת הכחדה, בעבר היה זאת משום שהאצילים צדו את האנפות האפורות בתור תחביב, כשלשם כך הם הסתייעו בבזים ובדורסי יום אחרים. גם הדייגים היו צדים את האנפות האפורות מפני שהאנפות היו אוכלים להם את הדגים ומחבלים בפרנסתם.
הגורמים כיום לסכנת ההכחדה, הם ייבוש הביצות וכריתת עצי הקינון של האנפות האפורות, הנעשים על ידי אדם. אך ישנם כיום חברות שמגינות על האנפה האפורה, ונעשים מאמצים רבים בעולם כדי למנוע את הכחדתה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- נח רוטרי, האנפה האפורה, באתר הספרייה הווירטואלית של המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
