אסקל
ערך זה עוסק בעיר בארגנטינה. אם התכוונתם לנזיר יהודי שפעל באתיופיה במאה ה-15, ראו צאגה אמלק.
|
||||||||||||||||||||
אסקל (בספרדית: Esquel) היא עיר בפרובינציית צ'ובוט שבפטגוניה הארגנטינאית. בשנת 2001 התגוררו בה כ-28 אלף תושבים.
אסקל נוסדה ב-25 בפברואר 1906 בידי ולשים מהעיירה טרוולין, השוכנת כ-20 ק"מ דרומית-מערבית אליה. פירוש שמה בשפת המפוצ'ה הוא "קוץ", והוא מרמז על הצמחייה האופיינית לאזור. ב-1922 חוברה אסקל לרשת מסילות הברזל, כאשר רכבות החלו לקשר בינה לבין אינחניירו ג'קובאצ'י שבפרובינציית ריו נגרו, 402 ק"מ צפונית-מזרחית ממנה. קו רכבת זה, המכונה "לה טרוצ'יטה" או "El Viejo Expreso Patagónico" ("האקספרס הפטגוני הישן"), עודו פועל באמצעות קטרי קיטור, אך כיום הוא משמש בעיקר לתיירות. ב-1951 בתפרסמה העיר, כשחקלאי מקומי מצא מטאור במשקל 755 ק"ג. המטאור, שזכה לכינוי "אסקל", הכיל אוליבין.
תושבי אסקל מתפרנסים בעיקר מיערנות, מסחר, חקלאות ותיירות. אתרי התיירות המרכזיים הם הטרוצ'יטה, אתר הסקי לה אוז'ה, והפארק הלאומי לוס אלרסס, המרוחק 50 ק"מ ממנה. בסמוך לאסקל פועל המרכז ההידרואלקטרי פוטלאופו (Futaleufú). מאז ראשית המאה ה-21 מנהלים תושבי העיר מאבק נגד הכוונה לפתוח מכרה זהב בסמוך אליה, מחשש לנזקים שייגרמו לסביבה.
לאסקל עיר תאומה אחת, אייבריסטווית' שבוויילס.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מידע תיירותי על אסקל
- מידע על העיר באתר משרד הפנים הארגנטינאי (בספרדית)
- אתר הטרוצ'יטה (בספרדית)
