ארטור בודנצקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארטור בודנצקי
Artur Bodanzky
לידה 16 בדצמבר 1877
וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בנובמבר 1939 (בגיל 61)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סליפי הולו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית, אוסטריה, ציסלייטניה (ארצות אוסטריה) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארטור בודנצקי (בגרמנית: Artur Bodanzky; ‏16 בדצמבר 1877, וינה - 23 בנובמבר 1939, ניו יורק) היה מנצח יהודי-אוסטרי-אמריקאי, ששמו נקשר בעיקר עם אופרות של וגנר.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בודנצקי, בן למשפחת סוחרים יהודית, למד נגינה בכינור והלחנה אצל אלכסנדר זמלינסקי. אחרי גמר לימודיו התמנה בודנצקי לעוזר ניצוח לגוסטב מאהלר בווינה, משם המשיך למשרות בברלין, בתיאטרון הגרמני החדש בפראג (אוגוסט 1907), שם היה לתקופה קצרה עמית לאוטו קלמפרר, ובמנהיים. ב-1915 היגר לארצות הברית, שם התקבל לעבודה במטרופוליטן אופרה בניו יורק. מחליפו במנהיים היה וילהלם פורטוונגלר. בודנצקי היה אחראי לרפרטואר הגרמני במטרופוליטן, תפקיד שאליו קיבל אותו טוסקניני בהמלצת בוזוני. ב-1921 הזמינה אותו הפילהרמונית של ניו יורק כמנצח אורח. ב-1928 הודיע בודנצקי על התפטרותו מן המטרופוליטן. את מקומו תפס תומאס רוזנשטוק, שקיבל ביקורת גרועה כל כך בעיתונות, שהגיש את התפטרותו כמעט מיד, על רקע בריאותי, ובודנצקי נשכר מחדש ונשאר במטרופוליטן עד מותו. תומאס ביצ'ם פנה אליו בהצעה לנצח בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן בלונדון בשנת 1936, אבל השכר שביקש בסך 250 לירות שטרלינג לכל הופעה נחשב לגבוה מדי.

סגנון ניצוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר התמנה בודנצקי למשרתו במנהיים, זכה לשבחים כ"מנצח בוגר ושקדן" עם "מגרעת אחת בלבד: כבדות-ידיים מסוימת, נטייה מוקדמת לריטרדנדו". לעומת זאת, במטרופוליטן נודע בודנצקי לשמצה "בשל הטמפי המהירים שלו, בייחוד אצל וגנר". נאמר על בודנצקי, שהיה מקצץ באופרות שהכין להצגה יותר מהרבה מנצחים אחרים בני זמנו, והיו מי שהעלו סברה, כי הוא להוט לסיים את האופרה בעוד מועד להספיק למשחק קלפים. ה. ל. מנקן ביקר את יכולותיו כמנצח סימפוני באמרו, כי "בודנצקי עשה רושם שאיננו מתמצא בחומר שהיה אמור לנצח עליו."

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Beaumont, Anthony (2000). Zemlinsky. Ithaca, NY: Cornell University Press. ISBN 0801438039.
  • Horowitz, Joseph (2005). Classical Music in America: A History of Its Rise and Fall. New York, NY: W. W. Norton and Company. ISBN 0393057178.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארטור בודנצקי בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ארטור_בודנצקי&oldid=33607485"