ארנושט לוסטיג

ארנושט לוסטיג
Arnošt Lustig
לידה	21 בדצמבר 1926; פראג, צ'כוסלובקיה
פטירה	26 בפברואר 2011 (בגיל 84); פראג, צ'כיה
מדינה	צ'כוסלובקיה, צ'כיה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי החדש בפראג
אירועים משמעותיים	Transport Ek from Theresienstadt,Ghetto,Czechoslovakia to Auschwitz Birkenau,Extermination Camp,Poland on 28/09/1944; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
מקום לימודים	University of Political and Social Affairs
שפות היצירה	צ'כית, אנגלית
בן או בת זוג	Věra Weislitzová-Lustigová
צאצאים	Eva Lustigová, Josef Lustig
פרסים והוקרה	אזרחות כבוד של פראג 2 (2006); עיטור ארטיס בוהמי אמיקיס (20 בדצמבר 2006); פרס פרנץ קפקא (2008); פרס קארל צ'אפק; מדליית ההצטיינות ;

ארנושט לוסטיג (צ'כית: Arnošt Lustig‏, 21 בדצמבר 1926 – 26 בפברואר 2011) היה סופר, תסריטאי מחזאי, יהודי-צ'כי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפראג, שרד את מחנות הריכוז הנאציים טרזיינשטאט (טרזין), אושוויץ ובוכנוואלד. בשנת 1945 הצליח להימלט מרכבת שהובילה יהודים אל מחנה הריכוז דכאו, והוא חזר לפראג ונטל חלק בפעילות אנטי נאצית. לאחר מלחמת העולם השנייה למד עיתונאות ועבד ברדיו הצ'כי. כחלק מעבודתו סיקר את מלחמת העצמאות. החל לכתוב רומנים וסיפורים קצרים בשנות ה-50 ספריו תורגמו לעשרות לשונות בכל רחבי העולם. כמו כן, כתב בהמשך מחזות ותסריטים, הוא היה מראשי הגל החדש בקולנוע הצ'כי. רבות מיצירותיו עוסקות בהשלכות של מלחמת העולם השנייה על בני אדם, וגיבורי סיפוריו מגוונים מבחינת מעמדם האזרחי ודתם. ארנושט לוסטיג נחשב לסופר ותסריטאי צ'כי חשוב ומרכזי והיה חברו הקרוב של העיתונאי והסופר אוטה פאוול. הוא נחשב למתנגד למשטר הקומוניסטי בצ'כיה ולידיד ישראל ובעקבות מלחמת ששת הימים, הוא ביקר את המשטר הצ'כי אשר החליט לנתק את היחסים עם ישראל. זמן קצר לאחר הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ב-1968 הוא עזב את צ'כוסלובקיה והגיע לישראל. ומישראל עקר לארצות הברית והשתקע בה, הוא היה חוקר ספרות וקולנוע באוניברסיטה האמריקאית^[1] בוושינגטון. החל מ-1989 בעקבות נפילת הקומוניזם הוא חלק את חייו בין פראג לוושינגטון ובשנת 2003 בעקבות פרישתו מהאוניברסיטה בוושינגטון ויחסי הידידות שלו עם נשיא צ'כיה ואצלב האוול הוא חזר להתגורר במולדתו צ'כיה ושם הוא חי עד יום מותו. בשנת 2006 זכה הסופר לרגל יום הולדתו השמונים לקבל אות הערכה על תרומתו לספרות והתרבות הצ'כית, הוא קיבל דירה המצויה במצודת פראג.