ארקדי מגדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארקדי בינוסוביץ' מגדל

ארקדי בינוסוביץ' (בנדיקטוביץ') מגדלרוסית: Арка́дий Бе́йнусович (Бенеди́ктович) Мигда́л, ‏, 11 במרץ 1911 לידא - 9 בפברואר 1991 פרינסטון, ניו ג'רזי) היה פיזיקאי-תאורטיקן רוסי, יהודי יליד בלארוס, אשר נודע בין היתר בזכות פיתוח הנוסחה המסבירה את אפקט לנדאו-פומרנצ'וק-מגדל, הפחתת חתכי פעולה של קרינת בלימה ויצירת זוג באנרגיות גבוהות או צפיפויות גבוהות של חומר. היה חבר האקדמיה למדעים של ברית המועצות משנת 1966 (חבר בהתכתבות משנת 1953).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארקדי מגדל נולד בלידא, אז בפלך וילנה של האימפריה הרוסית, כבן של הרוקח בינוס מגדל ושל אשתו, רחל לבית פופקו, בת למשפחת תעשיינים ידועים בעיר‏[1]. הוא חי שם עד גיל 4. בתחילת מלחמת העולם הראשונה משפחתו עברה למינסק. בגיל 11-12 עבר להתגורר בסנט פטרסבורג (לנינגרד דאז). באותה תקופה גילה עניין בספר על משחקי פיזיקה וניסה להמציא המצאות כגון מפסק אוטומטי למקרי קצר חשמלי.

את מאמרו הראשון פרסם עוד בגיל 16, בשנת 1927, בכתב עת של פיזיקה, מתמטיקה וכימיה לתלמידים. במאמר הציע התקן לבקרת תאוצה שעורר את תשומת הלב של אחד הפיזיקאים הידועים אז, אורסט חבולסון. בהמלצת חבולסון, התקבל לאוניברסיטה. בשנים 1931-1936 נאלץ, כ"בעל מוצא לא בריא" (לא פרולטרי) להפסיק את לימודיו באוניברסיטה.‏[2] נעצר ונחקר במשך מספר חדשים‏[3]. בהמשך התאפשר לו לעבוד במעבדה של מפעל למדידות. גם במפעל לא הפסיק להתעניין בפיזיקה. בשנת 1936 סיים שם לימודי פיזיקה. עם מוריו נמנה ולדימיר פוק שלימד אותו מכניקה קוונטית. לאחר מכן השתלם והכין עבודה לתואר קנדידט למדעים תחת הדרכתו של החוקר הצעיר מטביי פ. ברונשטיין, שנעצר בשנת 1938 ונפל קרבן לטיהורים הגדולים.‏[4]

החל משנת 1938 עבד עם לב לנדאו שחזר באותה תקופה מחרקוב למוסקבה. בין השנים 1991-1943 עבד במכונים אקדמיים למחקר מדעי. בין השנים 1943-1945 במכון לשאלות פיזיקליות על־שם פיוטר קפיצה של האקדמיה הסובייטית למדעים. בתחילת שנות ה־1950 היה פעיל בסמינרים של לנדאו במוסקבה. אחרי שסיים עבודת הדוקטורט בשנת 1943, החל משנת 1944 ללמד כפרופסור באוניברסיטת מוסקבה. עבד תקופה במכון לפיזיקה אטומית על־שם איגור קורצ'טוב במוסקבה, שם התמנה מאוחר יותר לראש החוג לתאוריה. בנוסף בשנת 1945 התמנה כפרופסור במכון לטכניקה פיזיקלית בבירה. בשנת 1971 התמנה כפרופסור במכון על־שם לנדאו לפיזיקה תאורטית של האקדמיה הרוסית למדעים במוסקבה.

מגדל נודע במיוחד בשיטות היישום שלו מתורת השדות הקוונטית בתחום פיזיקת החלקיקים והפיזיקה הגרעינית, בעיקר בשיטת הקוואזי-חלקיקים שפיתח יחד עם לב לנדאו, ויקטור גליצקי וספרטק בליאייב.

בשנות ה-1970 פיתח מגדל את יחסי הרקורסיה מגדל-קדאנוב בתאוריות הכיול ובשנות ה־1980, יחד עם מקיינקו[דרושה הבהרה], ניסח כרומודינמיקה קוונטית עם משתני לולאת וילסון. בנוסף עסק מגדל בתורת המערבולת.

בשנת 1955 מגדל היה בין חותמי "מכתב שלוש המאות" בנוגע לצורך בשיקום המדעים הביולוגיים בברית המועצות אחרי העיוותים והרדיפות הסטליניסטיות.

עם תלמידיו הידועים נמנו אנטולי לארקין, ולנטין ווקס ויורי גפונוב.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן הפנוי עסק בפיסול בעץ ובאבן ובכמה ענפי ספורט:אלפיניזם, סקי אלפיני, סקי מים, שחייה וצלילה. החל משנת 1959 היה יושב ראש הראשון של נשיאות הפדרציה הסובייטית לצלילה. בהתחלת שנות ה־1960 מגדל השתתף בשלושה מסעות מחקר מתחת למים.

בנו אלכסנדר מגדל, אף הוא פיזיקאי, מומחה בתורת המיתרים ומלמד באוניברסיטת פרינסטון. הוא נודע גם כיזם בתחום ההיי-טק.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ומאמרים חשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "Nuclear theory: the quasiparticle method“, Benjamin 1968
  • "Theory of finite Fermi Systems and applications to atomic nuclei“, New York, Interscience 1967 (פורסם ב"נאוקה" ב-1983)
  • Migdal, Wladimir Kraĭnov, "Approximation methods of quantum mechanics", Benjamin 1969
  • "Qualitative methods in quantum theory", Benjamin, Reading 1977, Westview Press 2000, ISBN 0738203025
  • "Interaction between electrons and lattice vibrations in a normal metal”, Soviet Physics JETP (Journal of experimental and theoretical Physics) (כרך 7), 1958
    • גם ב- Pines, "The many body problem", 1961
  • Galitskii, Migdal, "Application of Quantum field theory methods to the many body problem", Soviet Physics, (כרך 7), 1958
    • גם ב- Pines, "The many body problem", 1961
  • (1977). Qualitative methods in quantum theory. ISBN 0-8053-7064-1.
  • Качественные методы в квантовой теории. — М.: «Наука». Главная редакция физико-математической литературы, 1975. 336 стр.
  • "Pion fields in nuclear matter", Reviews of modern physics (כרך 50, עמ' 107), 1978
  • “The method of interacting quasiparticles in the theory of the nucleus”, Enrico Fermi Course (כרך 36), 1966
  • , "Recursion equations in gauge theories", Soviet Physics JETP (כרך 42 עמ' 413), 1975
  • "Phase transitions in gauge and spin lattice systems" (כרך 42, עמ' 743), Soviet Physics JETP
  • "Loop equations and 1/N expansion", Physics Reports (כרך 102, עמ' 199 - 290), 1983
  • Migdal, Makeenko, "Quantumchromodynamics as dynamics of loops", Nuclear Physics B (כרך 188, עמ' 269-316), 1981
  • S. Belyaev, Bruno Pontecorvo, Okun, Saperstein, Khalatnikoff, Kogan ואחרים. מאמר הספד ב- Soviet Phys. Uspekhi (כרך 34, עמ' 733-735), 1991
  • Нильс Бор и квантовая физика ("נילס בוהר והפיזיקה הקוונטית") ב 147-10:Soviet Phys. Uspekhi

מאמרי מדע פופולרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Квантовая физика для больших и маленьких [1], "Наука", 1989. 144 с., ISBN 5-02-013880-0
  • Поиски истины (239 с.), Молодая гвардия, 1983
  • Отличима ли истина от лжи? [2], Наука и жизнь, № 1, 1982

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספורה של איירין ניוהאוס לבית פופקו
  2. ^ ולדימיר גריבוב וכו' 1991
  3. ^ שם
  4. ^ גריבוב וכו'