חטיבת הנח"ל

חטיבת הנח"ל
סמל חטיבת הנח"ל
פרטים
מדינה	ישראל
שיוך	חיל הרגלים הישראלי
יחידת אם	עוצבת הפלדה
סוג היחידה	חטיבת חי"ר
תאריכים וזמנים
הקמת היחידה	יוני 1982 (כחטיבה)
מקים היחידה	חיים אורן
מלחמות	כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	רובה סער CTAR-21, מאג ונגב, נגמ"ש ונשק נוסף.
פיקוד
מפקדים	מפורט בהמשך הערך

דגל החטיבה

חטיבת הנח"ל (חטיבה 933), היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה.

שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל), משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, במשך הזמן הורכבה רוב החטיבה מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים. חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות. תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: גרניט, שחם, בזלת והגדס"ר (גדוד הסיור).

מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף משנה אמיר אבולעפיה שנכנס לתפקידו במרץ 2010. אבולעפיה הוא המפקד הראשון של החטיבה שגדל בשורותיה מאז גיוסו‏‏.

מבנה החטיבה

חטיבת הנח"ל הוקמה בשנת 1982 כתגובה לצורך בכוחות סדירים שעלה בזמן מלחמת לבנון. החטיבה הוקמה מצירוף גדודים קיימים ושינוי יעודם:

• גדוד 50 (בזלת) - שהיה גדוד מוצנח (עד 1987) בחטיבת הצנחנים. (תחילה הוקם גדוד 950 אשר בו שירתו חיילי מסלול הנח"ל בפרק הבט"ש המאוחר ואז ב-1987 התמזגו)
• גדוד 931 (שחם) - שהיה גדוד מרחבי של פיקוד צפון.
• גדוד 932 (גרניט) - שהיה גדוד מרחבי של פיקוד מרכז.
• גדוד 934 (טופז) - בנוסף לגדודים הוקמה הפלחי"ק (פלוגת חיל קשר). צוות הסיור הוקם ב-1983 והיה הבסיס לסיירת נח"ל, ב-1991 הוקם הפלנ"ט ("עורב", פלוגת נ"ט) וב-1992 הפלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה). ב-2001 אוחדו הפלוגות לגדוד רביעי של חטיבת הנח"ל - גדוד הגדס"ר.

גדוד 50 (בזלת)

סמל גדוד 50 נח"ל מוצנח

סמל פלחו"ד 50

גדוד 50 (נח"ל מוצנח) ששייך לחטיבת הנח"ל והוא שומר על הכינוי "נח"ל מוצנח" אף שרק מיעוט החיילים בו עוברים קורס צניחה. עד שנת 1990 היה שייך הגדוד לחטיבת הצנחנים.

תחילתו בגדוד נח"ל מוצנח 88 שהיה גדוד סדיר ביחידה 202 (לימים חטיבה 202 ואחר כך חטיבה 35). החיילים אשר שרתו בגרעיני הנח"ל השונים נהגו לעבור מההיאחזויות לאימוני חי"ר במסגרת גדוד האימון המתקדם. את הטירונות עברו החיילים במחנה בית דראס ומשם עברו לבסיס האימון המתקדם של הנח"ל שהיה במחנה נתן בדרום (בא"פ נח"ל). החל מחודש נובמבר 1955 שולבו לוחמי הנח"ל בפעולות התגמול של הצנחנים. באפריל 1956 קיבל את הפיקוד על הגדוד מוטה גור, לימים הרמטכ"ל. ב-1956 שונה שם הגדוד ל"יחידה 88" (ישנה סברה כי היות שבגימטריה נח"ל=88), והיחידה הועברה ממחנה פילון לבסיסה החדש במחנה ביל"ו. הגדוד השתתף בפעולות התגמול של הצנחנים, ובמבצע קדש השתתף בכיבוש כונתילה, תמד וא-נח'ל בסיני ובקרב המיתלה. הגדוד ספג אבדות ופצועים רבים בכל פעולותיו הקרביות, וחייליו זכו לקבל עיטורי גבורה ועיטורי עוז על אומץ לבם בשעת הקרב. לקראת סיום מבצע קדש, השתתפו שתי פלוגות מהגדוד בצניחה מבצעית בא-טור וכבשו שם את שדה התעופה. לאחר מבצע קדש שונה שמו של הגדוד לגדוד 50. הגדוד השתתף בין היתר בפיצוץ משטרת קלקיליה, בקרבות רפיח במלחמת ששת הימים, וכן בעשרות מבצעים בתקופת מלחמת ההתשה.

לאחר מלחמת ששת הימים הוקם בסיס הגדוד בבית סחור על יד בית לחם. הפעולה הגדולה ביותר שביצע הגדוד באותה תקופה הייתה פעולת כראמה. מאוחר יותר שותף הגדוד במבצע תרנגול 53 בחזית המצרית ובמבצע אביב נעורים בלבנון.

במלחמת יום הכיפורים שהו חיילי הגדוד במוצבים הקדמיים של הגיזרה הדרומית והמזרחית ברמת הגולן, ורבים מחייליו נפגעו בקרבות קשים נגד הצבא הסורי. הגדוד, בפיקודו של יורם יאיר התפנה מהחזית הצפונית ולאחר שבוע של התארגנות, הורד לחזית הדרום, שם לחמו חייליו בשטח המצרי הכבוש מול הארמיה המצרית השלישית.

ב-1987, מספר שנים לאחר הקמת חטיבת הנח"ל, הוחלט לאחד את גדוד 50 עם גדוד 950 שעסק בבט"ש והורכב מלוחמים ותיקים של הנח"ל שסיימו את פרק המשימה שלהם. יחד הם הפכו לגדוד 50. גדוד 50 מקבל אליו בני גרעינים במסלול המשלב שנת שירות ותרומה לקהילה.

במהלך גיוס נובמבר בכל שנה מתגייסת לגדוד יחידת הבמל"ים (בני משקים לפיקוד), מסלול שירות ייחודי בגדוד הנח"ל המוצנח - גדוד 50. יחידת חי"ר זו היא יחידה מובחרת (התנדבותית) המורכבת מבני מושבים ומשקים בעלי נתונים גבוהים במיוחד, שמגוייסת בכל שנה בחודש נובמבר לשירות צבאי איכותי בפיקוד. מטרתה להצמיח ולהכשיר את מפקדי העתיד בחטיבה. מסלול הבמל"ים נסגר ב 2007, כיום מתגייסים לוחמים מהבקו"ם במהלך גיוס נובמבר.

בתחילת מלחמת לבנון השנייה היה גדוד 50 בתעסוקה מבצעית ברכס רמים. במלחמה, היה הגדוד הראשון שהשתתף בלחימה לאחר חטיפתם של חיילי צה"ל והפגיעה בטנק שנכנס לחלצם. במהלך משימת החילוץ נהרג חייל הגדוד סמל נמרוד כהן. בהמשך לחם הגדוד בכפרים כילא, רב א-תלתין, אל עדייסה, א-טייבה, מיס א-ג'בל, קנטרה ופארון.

גדוד 931 (שחם)

לוחמי הנח"ל באימון הסוואה

גדוד 931 הוקם ביוני 1976 כגדוד בט"ש בגזרת רכס רמים של פיקוד צפון, אך היה כפוף מנהלתית לפיקוד הנח"ל. כבר באימון ההקמה, באזור הרודיון, ספג הגדוד הרוגים מתאונת אימונים ותאונת דרכים. פעילותו הקרבית הראשונה של הגדוד הייתה ב"מבצע קואופרטיב" בלבנון באוקטובר 1977, בעקבותיו השתתף גם במבצע ליטאני. ב-7 באפריל 1980, התחולל בגזרת הגדוד פיגוע קשה בקיבוץ משגב עם. בתקופה שלאחר מכן הגדוד צריך היה להוכיח את עצמו, ובקו של שנת 1981 הצליח להחזיר את האמון בו בעקבות חיסולן של שלוש חוליות מחבלים, אחת מהן ניסתה לחדור לשטח ישראל באמצעות כדור פורח (16 באפריל 1981, ללא נפגעים לכוחות צה"ל.

עם הקמת חטיבת הנח"ל, בסוף שנת 1982, הפך לגדוד סדיר במסגרתה. יחד עם זאת, המעבר לא היה קל, שכן החטיבה הוקמה תוך כדי מלחמת שלום הגליל, והיה נתק פיזי בין המפקדות.במלחמת של"ג משימתו של הגדוד הייתה לטהר יעדי מחבלים באזור "הפתח-לנד". כמו כן הגדוד השתתף בכיבוש ביירות. במהלך הקרבות נפגע הגדוד קשות עת ב-10 ביוני 1982, ליד הכפר ליביא, עקב טעות בזיהוי, הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי את שיירה שכללה כוחות מהגדוד ומחטיבת שריון וגרמו ל-24 הרוגים ולכ-100 פצועים. אף על פי כן המשיך הגדוד בלחימה.

בשנות ה-80 אירע אירוע חמור בגזרת הגדוד, עת החזיק קו בצפון - אירוע ליל הגלשונים (25 בנובמבר 1987). על אף שהגדוד עצמו תפקד כראוי באירוע, התוצאות המביכות הכתימו את החטיבה הצעירה ואת הגדוד למשך שנים רבות. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ביצע הגדוד, כרוב יחידות צה"ל, פעילות מבצעית ברצועת עזה ובאיו"ש משך חודשים ארוכים. בשנות ה-90 עסק הגדוד בפעילות שגרתית של קו ואימון וכן אימץ את הסיסמה: "שחם - היתרון האנושי". בשנים שלאחר מכן אימצה החטיבה את סיסמת הגדוד לעצמה. באותה התקופה הוקמה בגדוד "פלוגת החוד" - הראשונה בחטיבה ומבין הראשונות בצה"ל. במהלך השנים הראשונות שימשה הפלוגה לבחינה של מודלים שונים לפלוגה מסוג זה ולבסוף קמו פלוגות דומות בכל גדודי החי"ר בסדיר ובמילואים על פי הדגם שהציגה.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עסק הגדוד בפעילות רבה למניעת טרור והגנה על היישובים בגזרת איו"ש. קרב מפורסם של הגדוד היה הפיגוע בציר המתפללים בחברון בו נהרגו 12 ישראלים, ביניהם לוחמי הגדוד.

במלחמת לבנון השנייה לחם הגדוד בין היתר בכפרים א-טייבה, חולא וע'נדוריה. בקרבות אלה חיסל הגדוד מחבלים רבים מארגון החזבאללה וחשף אמצעי לחימה רבים, אך ספג גם אבידות: שני הרוגים ועשרות פצועים. מפקד פלוגת החוד של הגדוד עוטר בצל"ש מח"ט על לחימתו בקרב ואילו שניים מחיילי הפלוגה עוטרו לאחר המלחמה, האחד בעיטור העוז [1] והשני בעיטור המופת [2]. בין מפקדי הגדוד הבולטים לאורך השנים היו יום טוב סמיה, יהודה פוקס, ערן ניב ואבי דהן.

גדוד 932 (גרניט)

סיכת לוחם בחטיבת הנח"ל

גדוד 932 הוקם גם הוא ביוני 1976, ועד למלחמת שלום הגליל תפקד כגדוד ביטחון שוטף שהיה שייך לפיקוד מרכז. עיקר פעילותו לפני מלחמת של"ג הייתה בבקעת הירדן.

במלחמת שלום הגליל היה שטח הלחימה המיועד של הגדוד בדרום הגזרה במזרחית. קרב מפורסם במלחמה זו בו השתתף הגדוד הוא קרב "עין זחלתא", מול גדוד קומנדו ושריון סורים. עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000 ביצע הגדוד תעסוקה במוצבים וזכה להצלחות מרובות, ביניהן פעולות חודרות מעבר לקו האדום וחיסול 4 מחבלים בקרב שאחר כך זכה לכינוי "כרכום 3".

גדוד גרניט זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין, ובו זכו גם מספר לוחמים ביניהם מ"פ המסייעת בציונים לשבח. במסגרת המבצע השתתף הגדוד בכיבוש ובמעצרים בטול כרם, במחנה הפליטים בלאטה, בנור א-שמס, במחנה הפליטים אל אמערי ברמאללה ובמחנה הפליטים בג'נין.

במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד 932 מול מחבלי החזבאללה בקרבות בכפרים מיס-א-ג'בל, רב-א-תלתין, קנטרה וכן בקרב העקוב מדם בואדי סלוקי ובכפר ר'נדוריה, לקראת סופה של המלחמה.

גדוד סיור 934 (טופז)

גדוד 934 הוא גדוד סיור שהוקם בשנת 2001, כגדוד רביעי בחטיבה, מאיחוד הפלוגות החטיבתיות. אלו כללו את הפלס"ר צור, שהוקם על בסיס צוות סיור שנוסד ב-1983 עקב הצורך בליווי כוחות בתוך לבנון, את הפלנ"ט גזית שהוקם ב-1991 כפלוגה מקצועית העוסקת בלוחמה נגד טנקים ואת הפלחה"ן ספיר שהוקם באוגוסט 1992. בשנת 2004 נוספה לפלוגות אלו פלוגת תצפית וצלפים (פלת"צ).

בעקבות מבצע חומת מגן בשנת 2002 זכה גדוד הסיור של הנח"ל בצל"ש מפקד פיקוד. במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד הסיור של הנח"ל בכפר "פרון" לאחר שהוטס במסוקים לנחל הסלוקי.

סיירת נח"ל

סיירת נח"ל הייתה פלוגת הסיור (פלס"ר) של חטיבת הנח"ל. הסיירת חדלה לתפקד כיחידה עצמאית בחטיבה לאחר ארגון מחדש של חטיבות החי"ר ויצירת גדוד סיור חטיבתי. בסיס היחידה היה מחנה בית ליד. ביוני 2002 עוטרה הסיירת בצל"ש אלוף פיקוד מרכז על פעילותה במהלך מבצע חומת מגן. מסלול ההכשרה של לוחם בסיירת נח"ל אורך כשנה וחודשיים וכולל בין היתר אימוני חי"ר מתקדמים, לוחמה בטרור, ניווטים, צניחה, סיור. בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות החי"ר במילואים.

ההכשרה

טקס הענקת הכומתה לגדודי חטיבת הנח"ל

מסלול ההכשרה של לוחם בחטיבת הנח"ל מתחיל בבסיס האימון החטיבתי (בא"ח) בתל-ערד. שם הוא עובר טירונות (הכשרה בסיסית) במשך 4 חודשים (בבסיס נחל-טוב) ולאחר מכן אימון מתקדם שאורכו כארבע חודשים וחצי (בבסיס נחל-קריות). בסוף האימון המתקדם, לאחר שבוע מסכם הכולל תרגילי פלוגה בשטח פתוח ובשטח בנוי, ומסע למצדה - מקבלים הלוחמים את סיכת הלוחם, שמסמלת את עלייתם לגדודים ולתחילת הפעילות המבצעית.

לוחמי גדוד הסיור עוברים מסלול הכשרה ארוך יותר, האורך בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים. לאחר סיום הטירונות והאימון המתקדם הם עוברים הכשרות לוט"ר (הסיירת) ולו"ז (הפלחה"ן והפלנ"ט) וכן הכשרות הנוגעות לפעילותם הספציפית (פלחי"ק - חפ"ק מח"ט, פלס"ר - מודיעין, סיור ולחימה בשטח אויב, פלנ"ט - הפעלת טילי נ"ט, פלחה"ן - מיקוש וחבלה. כמו כן עוברים בערך 15 שבועות ניווט, אימוני קרב מגע רבים ואימוני לוחמה.

נשק ואמצעים

חיילי חטיבת הנח"ל חמושים, בדומה ליתר גדודי החי"ר בצה"ל, ברוס"ר מדגם קרבין M4 או M16. נשקם כולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24 ובארט M82A1, מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72 וRPG-7, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 Browning מק"כ, מקלע רימונים (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ ומרגמה 60 מ"מ מתוצרת סולתם.

כמו כן, החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 על שלל תצורותיהם ובג'יפים ממוגנים מדגמי "סופה" ו"האמר".

בשנת 2011 עברה החטיבה לשימוש ברוס"ר מדגם התבור, כחלק ממעבר של כלל חטיבות החי"ר בצה"ל לשימוש בנשק זה.

צבע הכומתה והסיבות לה

צבע הכומתה ירוק בהיר. הסמח"ט הראשון של הנח"ל, שלמה אלון, מספר שהיו מספר אופציות לכומתה. צהוב נפסל, עקב חשש שהחיילים יכונו "חרציות", כתום נפסל עקב טענה שהחיילים יכונו "שפנים". ההחלטה להעניק לנח"ל כומתה משלה הוכרעה רק ביוני 1988. עד אז היו הלוחמים בעלי כומתות שחורות. לאנשי החטיבה היו שלושה קריטריונים לצבע הכומתה שלהם: שלא תהיה כומתה דומה לה בצה"ל, שהצבע לא ידהה ושהוא יתאים לגוון של מדי הזית ולרקע האדום של הסיכה. בסופו של דבר נבחר גוון ירוק בהיר עקב זיקתו ליסודות החטיבה של חקלאות ושל התיישבות.

פעילות מבצעית

חיילים מגדוד גרניט של חטיבת הנח"ל חוזרים מלבנון, אוגוסט 2006

מאז הקמתה, בשנת 1982, הוצבו גדודי החטיבה ויחידותיה באופן שוטף ברצועת הביטחון בדרום לבנון ובזירות לחימה שונות ומגוונות.

בעבר ספגה החטיבה גם כישלונות מבצעיים דוגמת 'ליל הגילשונים' (1987), אך בהמשך החטיבה זכתה להערכה רבה לאור הפעילות המבצעית ביהודה ושומרון ובעיקר בגזרות הערים חברון (בה פעלה החטיבה בצורה אינטנסיבית, ופגעה קשות בתשתית החמאס והג'יהאד האיסלאמי המקומיות), בית לחם וג'נין. גדוד גרניט (932) זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין. גדוד הסיור של הנח"ל זכה בצל"ש מפקד פיקוד. בעקבות כך עלה בשנים האחרונות הביקוש לשירות בחטיבה באופן דרמטי.

ב-1997 שכלו יחידות החה"ן והעורב שני צוותי-לוחמים במה שנודע כאסון הצבאי הגדול ביותר במדינת ישראל ובהיסטוריה של צה"ל, אסון המסוקים. החטיבה השתתפה בפינוי דרום לבנון, ויחידת החבלה שלה (הפלחה"ן) אף פוצצה את מוצב הבופור עם עזיבתו. באינתיפאדת אל-אקצה פעלה החטיבה במבצע חומת מגן ובמבצעים נוספים ברחבי יהודה ושומרון כנגד תשתיות הטרור הפלסטיני תחת פיקודם של המח"טים גולן, תיבון ונומה.

במלחמת לבנון השנייה פעלו כל כוחות החטיבה בדרום לבנון, תוך התמקדות בגזרה המזרחית- תחת פיקוד אוגדה 162. בעת הלחימה שכלה החטיבה ארבעה מלוחמיה.

מפקדי החטיבה

שם	תקופת כהונה כמח"ט	הערות
חיים אורן	יוני 1982 - ינואר 1983	מפקדה הראשון של החטיבה
מנחם זוטורסקי	ינואר 1983 -ינואר 1984	בעל עיטור העוז לימים מפקד מערך הנח"ל
נחמיה תמרי	ינואר 1984 -ינואר 1985	לימים מפקד פיקוד המרכז
חגי לוי	ינואר 1985 - מאי 1986	לימים ראש מטה פיקוד מרכז ומנכ"ל עיריית חיפה
שמואל צוקר	מאי 1986 - אוקטובר 1987	לימים מפקד אוגדת עזה
ישראל רמות	ינואר 1988 - אפריל 1989	-
יצחק איתן	אפריל 1989 -דצמבר 1990	לימים מפקד פיקוד המרכז ויו"ר האגודה למען החייל
עמוס בן-חיים	דצמבר 1990 - אוקטובר 1992	לימים ראש חטיבת ניהול והדרכה במפקדת זרוע היבשה
שמאי רן	אוקטובר 1992 - יוני 1994	-
אלי אמיתי	יוני 1994 -פברואר 1996	לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון רח"ט המבצעים במטכ"ל ומנכ"ל רשות הטבע והגנים
אילן הררי	פברואר 1996 - אפריל 1998	לימים קצין חינוך ראשי וראש עיריית לוד
טל רוסו	אפריל 1998 - אוגוסט 2000	לימים ראש אגף המבצעים ומפקד פיקוד הדרום
יאיר גולן	אוגוסט 2000 - יולי 2002	לימים מפקד פיקוד הצפון
נעם תיבון	יולי 2002 - אוגוסט 2004	לימים מפקד הגיס הצפוני
רוני נומה	אוגוסט 2004 - מאי 2006	לימים מפקד עוצבת האש
מיקי אדלשטיין	מאי 2006 - מאי 2008	מפקד החטיבה בתקופת מלחמת לבנון השנייה ולימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי
מוטי ברוך	מאי 2008 - מרץ 2010	לימים מפקד עוצבת עידן
אמיר אבולעפיה	מרץ 2010 -	מפקד החטיבה הנוכחי

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חטיבת הנח"ל

• חטיבת הנח"ל - האתר הרשמי
• ראיון עם חיילים בגדוד הסיור של הנח"ל, מעריב, 28.4.2006
• חטיבת הנח"ל- באתר יחידה- אתר יחידות צה"ל
• סיירת נח"ל- באתר יחידה- אתר יחידות צה"ל
• גלריית עורב נח"ל באתר יחידה- אתר יחידות צה"ל
• כתבה בעיתון "במחנה", 3/1/2008
• ניר נוימן, נח"ל איתן, ראיון עם מח"ט הנח"ל אל"מ מיקי אדלשטיין באתר "צופים ברשת" של תנועת הנוער הצופים, ‏ 04.01.2008

הערות שוליים

---

חטיבות חיל רגלים סדירות בצה"ל
חטיבת גולני • חטיבת הצנחנים • חטיבת הנח"ל • חטיבת גבעתי • חטיבת כפיר