חטיבת הנח"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חטיבת הנח"ל
432px-Nahal.png
תג החטיבה
"היתרון האנושי"
פרטים
מדינה ישראל
שיוך חיל הרגלים הישראלי
יחידת אם עוצבת הפלדה
סוג חטיבת חי"ר סדירה
בסיס האם מחנה בית ליד
תאריכים וזמנים
הקמה יוני 1982 (כחטיבה)
מקים חיים אורן
מלחמות

(כחטיבה:) מלחמת לבנון, האינתיפאדה השנייה, מלחמת לבנון השנייה

נתוני היחידה
ציוד עיקרי תבור TAR-21, מאג, נגב, נגמ"ש ונשק נוסף
פיקוד
מפקדים מפורט בהמשך הערך
דגל החטיבה

חטיבת הנח"ל (חטיבה 933), היא חטיבת חיל רגלים סדירה בצבא ההגנה לישראל, הכפופה לעוצבת הפלדה.

שמה של החטיבה נגזר מראשי תיבות של מסגרת נוער חלוצי לוחם (נח"ל), משום שמקורה בגרעיני הנח"ל שהוקמו החל מימיה הראשונים של מדינת ישראל. עם זאת, במשך הזמן הורכבה רוב החטיבה מחיילים מכלל הציבור, שאינם קשורים לתנועת ההתיישבות ולגרעינים. חיילי חטיבת הנח"ל חובשים כומתה בצבע ירוק בהיר עם סמל חיל רגלים ונועלים נעליים אדומות. תג היחידה של הנח"ל מורכב מחרב, מגל וחיטה. החרב מסמלת את ההגנה והמגל והחיטה מסמלים את עבודת האדמה והחלוציות. ארבעת החצים מסמלים את גדודי החטיבה: גרניט, שחם, בזלת והגדס"ר (גדוד הסיור).

מפקד החטיבה הנוכחי הוא אלוף משנה יהודה פוקס שנכנס לתפקידו במרץ 2012.

מבנה החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חטיבת הנח"ל הוקמה בשנת 1982 כתגובה לצורך בכוחות סדירים שעלה בזמן מלחמת לבנון. החטיבה הוקמה מצירוף גדודים קיימים ושינוי יעודם:

  • גדוד 50 (בזלת) - שהיה גדוד מוצנח (עד 1990) בחטיבת הצנחנים. (תחילה הוקם גדוד 950 אשר בו שירתו חיילי מסלול הנח"ל בפרק הבט"ש המאוחר ואז ב-1990 התמזגו)
  • גדוד 931 (שחם) - שהיה גדוד מרחבי של פיקוד צפון.
  • גדוד 932 (גרניט) - שהיה גדוד מרחבי של פיקוד מרכז.
  • גדוד 934 (טופז) - בנוסף לגדודים הוקמה הפלחי"ק (פלוגת חיל קשר). צוות הסיור הוקם ב-1983 והיה הבסיס לסיירת נח"ל, ב-1991 הוקם הפלנ"ט ("עורב", פלוגת נ"ט) וב-1992 הפלחה"ן (פלוגת חבלה והנדסה). ב-2001 אוחדו הפלוגות לגדוד רביעי של חטיבת הנח"ל - גדוד הסיור.

גדוד 50 (בזלת)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל גדוד 50 נח"ל מוצנח
סמל פלחו"ד 50

גדוד 50 (נח"ל מוצנח) ששייך לחטיבת הנח"ל והוא שומר על הכינוי "נח"ל מוצנח". עד שנת 1990 היה שייך הגדוד לחטיבת הצנחנים.

תחילתו בגדוד נח"ל מוצנח 88 שהיה גדוד סדיר ביחידה 202 (לימים חטיבה 202 ואחר כך חטיבה 35). החיילים אשר שרתו בגרעיני הנח"ל השונים נהגו לעבור מההיאחזויות לאימוני חי"ר במסגרת גדוד האימון המתקדם. את הטירונות עברו החיילים במחנה בית דראס ומשם עברו לבסיס האימון המתקדם של הנח"ל שהיה במחנה נתן בדרום (בא"פ נח"ל). החל מחודש נובמבר 1955 שולבו לוחמי הנח"ל בפעולות התגמול של הצנחנים. באפריל 1956 קיבל את הפיקוד על הגדוד מוטה גור, לימים הרמטכ"ל. ב-1956 שונה שם הגדוד ל"יחידה 88" (ישנה סברה כי היות שבגימטריה נח"ל=88), והיחידה הועברה ממחנה פילון לבסיסה החדש במחנה ביל"ו. הגדוד השתתף בפעולות התגמול של הצנחנים, ובמבצע קדש השתתף בכיבוש כונתילה, תמד וא-נח'ל בסיני ובקרב המיתלה. לקראת סיום מבצע קדש, השתתפו שתי פלוגות מהגדוד בצניחה מבצעית בא-טור וכבשו שם את שדה התעופה. לאחר מבצע קדש שונה שמו של הגדוד לגדוד 50. הגדוד השתתף בין היתר בפיצוץ משטרת קלקיליה, בקרבות רפיח במלחמת ששת הימים, וכן בעשרות מבצעים בתקופת מלחמת ההתשה.

לאחר מלחמת ששת הימים הוקם בסיס הגדוד בבית סחור על יד בית לחם. הפעולה הגדולה ביותר בה השתתף הגדוד באותה תקופה הייתה פעולת כראמה. מאוחר יותר שותף הגדוד במבצע תרנגול 53 בחזית המצרית ובמבצע אביב נעורים בלבנון.

בשנת 1969, במהלך תקופת המרדפים בבקעת הירדן נהרגו מפקד הגדוד, משה פלס, וסגנו דורון מנור, במרדף בנחל בזק.

במלחמת יום הכיפורים שהו חיילי הגדוד במוצבים הקדמיים של הגיזרה הדרומית והמזרחית ברמת הגולן, ורבים מחייליו נפגעו בקרבות קשים נגד הצבא הסורי. הגדוד, בפיקודו של יורם יאיר התפנה מהחזית הצפונית ולאחר שבוע של התארגנות, הורד לחזית הדרום, שם לחמו חייליו בשטח המצרי הכבוש מול הארמייה המצרית השלישית.

ב-1990, מספר שנים לאחר הקמת חטיבת הנח"ל, הוחלט לאחד את גדוד 50 עם גדוד 950 שעסק בבט"ש והורכב מלוחמים ותיקים של הנח"ל שסיימו את פרק המשימה שלהם. יחד הם הפכו לגדוד 50. גדוד 50 מקבל אליו בני גרעינים במסלול המשלב שנת שירות ותרומה לקהילה.

במהלך גיוס נובמבר בכל שנה עד 2007 התגייסה לגדוד יחידת הבמל"ים (בני משקים לפיקוד), מסלול שירות ייחודי בגדוד הנח"ל המוצנח - גדוד 50. יחידת חי"ר זו היא יחידה מובחרת (התנדבותית) המורכבת מבני מושבים ומשקים בעלי נתונים גבוהים במיוחד, שמגוייסת בכל שנה בחודש נובמבר לשירות צבאי איכותי בפיקוד. מטרתה להצמיח ולהכשיר את מפקדי העתיד בחטיבה. מסלול הבמל"ים נסגר ב 2007, כיום מתגייסים לוחמים מהבקו"ם במהלך גיוס נובמבר.

בתחילת מלחמת לבנון השנייה היה גדוד 50 בתעסוקה מבצעית ברכס רמים. במלחמה, היה הגדוד הראשון שהשתתף בלחימה לאחר חטיפתם של חיילי צה"ל והפגיעה בטנק שנכנס לחלצם. במהלך משימת החילוץ נהרג חייל הגדוד סמל נמרוד כהן. בהמשך לחם הגדוד בכפרים כילא, רב א-תלתין, אל עדייסה, א-טייבה, מיס א-ג'בל, קנטרה ופארון.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
משה בכר
הלל בר
איציק הבר-כהן
מושיקו בן מלך 1986 - 1987
דודי ציון 1987 - 1988
שלמה בוזי 1988 - 1990
ליאור שליו 1990 - 1992 לימים מפקד חטיבת גבעתי
רוני בלקין 1992 - 1993 לימים מפקד חטיבת הבקעה
עופר שפרן 1993 - 1995 לימים נספח צה"ל בתאילנד
איתן אברהם 1995 - 1996 לימים מפקד חטיבת אפרים
ירון בוים 1996 - 1998 לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח
יוחאי בן ישי 1998 - 2000 לימים מפקד חטיבת הבקעה
דורון מור יוסף 2000 - 2003 לימים מפקד מפקד מחוז דרום בפיקוד העורף
יאיר ברקת 2003 - 2005 לימים מפקד מחוז מרכז בפיקוד העורף
חנן איסרוביץ 2005 - 2006
ציון רצון 2006 - 2008 לימים מפקד עוצבת ברעם
אלעד אופשטיין 2008 - 2010
יריב בן עזרא 2010 - 2012
גלעד עמית 2012 -

גדוד 931 (שחם)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמי הנח"ל באימון הסוואה

גדוד 931 הוקם ביוני 1976 כגדוד בט"ש בגזרת רכס רמים של פיקוד צפון, אך היה כפוף מנהלתית לפיקוד הנח"ל. כבר באימון ההקמה, באזור הרודיון, ספג הגדוד הרוגים מתאונת אימונים ותאונת דרכים. פעילותו הקרבית הראשונה של הגדוד הייתה ב"מבצע קואופרטיב" בלבנון באוקטובר 1977, בעקבותיו השתתף גם במבצע ליטאני. ב-7 באפריל 1980, התחולל בגזרת הגדוד פיגוע קשה בקיבוץ משגב עם. בתקופה שלאחר מכן הגדוד צריך היה להוכיח את עצמו, ובקו של שנת 1981 הצליח להחזיר את האמון בו בעקבות חיסולן של שלוש חוליות מחבלים, אחת מהן ניסתה לחדור לשטח ישראל באמצעות כדור פורח (16 באפריל 1981), ללא נפגעים לכוחות צה"ל.

עם הקמת חטיבת הנח"ל, בסוף שנת 1982, הפך לגדוד סדיר במסגרתה. יחד עם זאת, המעבר לא היה קל, שכן החטיבה הוקמה תוך כדי מלחמת שלום הגליל, והיה נתק פיזי בין המפקדות. במלחמת של"ג משימתו של הגדוד הייתה לטהר יעדי מחבלים באזור "הפתח-לנד". כמו כן הגדוד השתתף בכיבוש ביירות. במהלך הקרבות נפגע הגדוד קשות עת ב-10 ביוני 1982, ליד הכפר ליביא, עקב טעות בזיהוי, הפציצו מטוסי חיל האוויר הישראלי את שיירה שכללה כוחות מהגדוד ומחטיבת שריון וגרמו ל-24 הרוגים ולכ-100 פצועים. אף על פי כן המשיך הגדוד בלחימה.

בשנות ה-80 אירע אירוע חמור בגזרת הגדוד, עת החזיק קו בצפון - אירוע ליל הגלשונים (25 בנובמבר 1987). על אף שהגדוד עצמו תפקד כראוי באירוע, התוצאות המביכות הכתימו את החטיבה הצעירה ואת הגדוד למשך שנים רבות. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה ביצע הגדוד, כרוב יחידות צה"ל, פעילות מבצעית ברצועת עזה ובאיו"ש משך חודשים ארוכים. בשנות ה-90 עסק הגדוד בפעילות שגרתית של קו ואימון וכן אימץ את הסיסמה: "שחם - היתרון האנושי". בשנים שלאחר מכן אימצה החטיבה את סיסמת הגדוד לעצמה. באותה התקופה הוקמה בגדוד "פלוגת החוד" - הראשונה בחטיבה ומבין הראשונות בצה"ל. במהלך השנים הראשונות שימשה הפלוגה לבחינה של מודלים שונים לפלוגה מסוג זה ולבסוף קמו פלוגות דומות בכל גדודי החי"ר בסדיר ובמילואים על פי הדגם שהציגה.

עם פרוץ האינתיפאדה השנייה עסק הגדוד בפעילות רבה למניעת טרור והגנה על היישובים בגזרת איו"ש. קרב מפורסם של הגדוד היה הפיגוע בציר המתפללים בחברון בו נהרגו 12 ישראלים, ביניהם לוחמי הגדוד.

במלחמת לבנון השנייה לחם הגדוד בין היתר בכפרים א-טייבה, חולא וע'נדוריה.[1] בקרבות אלה חיסל הגדוד מחבלים רבים מארגון החזבאללה וחשף אמצעי לחימה רבים, אך ספג גם אבידות: שני הרוגים ועשרות פצועים. מפקד פלוגת החוד של הגדוד עוטר בצל"ש מח"ט על לחימתו בקרב.[2] ואילו שניים מחיילי הפלוגה עוטרו לאחר המלחמה, האחד בעיטור העוז [1] והשני בעיטור המופת [2].

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
עמוס טרטמן יוני 1976 - יולי 1977
יוסי נאווי יולי 1977 - יוני 1978
ויקטור מימון יולי 1978 - אפריל 1979
בני ליבי אפריל 1979 - יוני 1980
יצחק שגב יוני 1980 - אוגוסט 1981
יום טוב סמיה אוגוסט 1981 - יולי 1982 לימים אלוף פיקוד הדרום
הרצל בוקר יולי 1982 - אוקטובר 1982
ויקטור מימון אוקטובר 1982 - יולי 1983
שלמה בשן יולי 1983 - אוקטובר 1983
דני מלר אוקטובר 1983 - נובמבר 1984
גיל שלמוני נובמבר 1984 - ינואר 1986
מירון ענבר ינואר 1986 - יולי 1987
מיכה מרגלית יולי 1987 - אפריל 1989
אבי בורגר אפריל 1989 - יולי 1991
ירון בן נון יולי 1991 - ינואר 1993
גבע ראפ ינואר 1993 - ינואר 1995
גיל ברק ינואר 1995 - יולי 1996
יוסי אנטמן יולי 1996 - ינואר 1998
אייל וייס ינואר 1998 - אוקטובר 1999 לימים מפקד יחידת דובדבן
יהודה פוקס 1999 - 2001 לימים מפקד החטיבה
ערן ניב 2001 - 2003 לימים מפקד בה"ד 1
ערן מקוב 2003 - 2005
אבי דהן[3] 2005 - 2007 לימים מפקד חטיבת אילת
עודד בר מעוז 2007 - 2009
דן גולדפוס 2009 - 2011 לימים מפקד עוצבת חירם
יוגב יפרח 2011 - 2013
שרון אסמן 2013 -

גדוד 932 (גרניט)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת לוחם בחטיבת הנח"ל

גדוד 932 הוקם גם הוא ביוני 1976, ועד למלחמת שלום הגליל תפקד כגדוד ביטחון שוטף שהיה שייך לפיקוד מרכז. עיקר פעילותו לפני מלחמת של"ג הייתה בבקעת הירדן.

במלחמת שלום הגליל היה שטח הלחימה המיועד של הגדוד בדרום הגזרה במזרחית. קרב מפורסם במלחמה זו בו השתתף הגדוד הוא קרב "עין זחלתא", מול גדוד קומנדו ושריון סורים. עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000 ביצע הגדוד תעסוקה במוצבים וזכה להצלחות מרובות, ביניהן פעולות חודרות מעבר לקו האדום וחיסול 4 מחבלים בקרב שאחר כך זכה לכינוי "כרכום 3".

גדוד גרניט זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין, ובו זכו גם מספר לוחמים ביניהם מ"פ המסייעת בציונים לשבח. במסגרת המבצע השתתף הגדוד בכיבוש ובמעצרים בטול כרם, במחנה הפליטים בלאטה, בנור א-שמס, במחנה הפליטים אל אמערי ברמאללה ובמחנה הפליטים בג'נין.

במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד 932 מול מחבלי החזבאללה בקרבות בכפרים מיס-א-ג'בל, רב-א-תלתין, קנטרה וכן בקרב העקוב מדם בואדי סלוקי ובכפר ע'נדוריה,[4] לקראת סופה של המלחמה.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
אברהם ירושלמי יוני 1976
דורון בנדל 1976 - 1978
עדי ליבנת 1978 - 1979
שמואל ביין 1979 - 1980
ישראל רמות 1980 - 1981 לימים מפקד החטיבה
מתי הררי 1981 - 1982 לימים ראש מנהל הסגל
סנדר בן ארי ינואר 1982 - יוני 1982
מוטי מוסקל 10 ביוני 1982 - 28 יוני 1982
יהודה מאיר יוני 1982 - ספטמבר 1982
חי אדיב 1982 - 1983 לימים ראש עיריית הוד השרון
אמל אסעד 1983 - 1984 לימים מפקד מנהלת התיאום והקישור
אלי אמיתי 1984 - 1985 לימים ראש חטיבת המבצעים
דוד זרחון 1985 - 1987
אביעזר סגל 1987 - 1989
גידי בראון 1989 - 1990
עמוס בן אברהם 1990 - 1991 לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה
עופר מלכה 1991 - 1992
שמעון דבוש 1992 - 1993
אייל נוסובסקי 1993 - 1995 לימים מפקד אגד 900
דרור פלטין 1995 - 1996 לימים מפקד המרהו"ם
יריב סנדלון 1996 - 1998
נדב פדן 1998 - 2000 לימים מפקד עוצבת אדום
חן ליבני 2000 - 2002 לימים מפקד עוצבת ברעם
אביב רשף 2002 - 2004 לימים מפקד חטיבת בנימין
רן כהנא 2004 - 2006 לימים מפקד חטיבת אפרים
שמעון אדרי 2006 - 2008 לימים מפקד יחידת דובדבן ומפקד חטיבה 5
עוזי קליגר 2008 - 2010
רועי שטרית 2010 - 2012
אושיק אזולאי 2012 - 2013
בצלאל שנייד 2013 -

גדוד סיור 934 (טופז)[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדוד 934 הוא גדוד סיור שהוקם בשנת 2001, כגדוד רביעי בחטיבה, מאיחוד הפלוגות החטיבתיות. אלו כללו את הפלס"ר צור, שהוקם על בסיס צוות סיור שנוסד ב-1983 עקב הצורך בליווי כוחות בתוך לבנון, את הפלנ"ט גזית שהוקם ב-1991 כפלוגה מקצועית העוסקת בלוחמה נגד טנקים ואת הפלחה"ן ספיר שהוקם באוגוסט 1992. בשנת 2004 נוספה לפלוגות אלו פלוגת תצפית וצלפים (פלת"צ).

בעקבות מבצע חומת מגן בשנת 2002 זכה גדוד הסיור של הנח"ל בצל"ש מפקד פיקוד. במלחמת לבנון השנייה לחם גדוד הסיור של הנח"ל בכפר "פרון"[5] לאחר שהוטס במסוקים לנחל סלוקי.

מפקדי הגדוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת מפקדי הגדוד:

שם תקופת כהונה הערות
אמיר אבולעפיה 2001 - 2003 לימים מפקד עוצבת עידן
שי אלבז[6] 2005 - 2007 פיקד על הגדוד במהלך מלחמת לבנון השנייה
עמוס הכהן 2007 - 2009 לימים מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה
ישראל שומר[7] 2009 - 2011
אבי רוזנפלד 2011 - 2012
מני ליברטי 2012 -

סיירת נח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיירת נח"ל הייתה פלוגת הסיור (פלס"ר) של חטיבת הנח"ל. הסיירת חדלה לתפקד כיחידה עצמאית בחטיבה לאחר ארגון מחדש של חטיבות החי"ר ויצירת גדוד סיור חטיבתי. בסיס היחידה היה מחנה בית ליד. ביוני 2002 עוטרה הסיירת בצל"ש אלוף פיקוד מרכז על פעילותה במהלך מבצע חומת מגן. מסלול ההכשרה של לוחם בסיירת נח"ל אורך כשנה וחודשיים וכולל בין היתר אימוני חי"ר מתקדמים, לוחמה בטרור, ניווטים, צניחה, סיור. בוגרי היחידה במילואים מאיישים את פלוגות הסיור של חטיבות החי"ר במילואים.

מפקדי הסיירת: מיכה מרגלית, עופר שפרן, מושיק טל, אורן דומפרוכט, שמעון כהן, יוסי מורז, אבי אורטל, דרור פלטין, דני סטפלטון, אייל וייס, אמיר אבולעפיה, חן ליבני, חזקי מלאכי, שי אלבז[8], חנן איסרוביץ, דן גולדפוס[9], רן ורדי, ברק רובין[10], יואב כצנלסון, אביב דורות, אריק מויאל, אלי גינזבורג, עמוס שור.

ההכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס הענקת הכומתה לגדודי חטיבת הנח"ל
לוחמי הנח"ל חמושים בתבור-מטול GTAR-21 ומיקרו-תבור MTAR-21 בעת אימון בבא"פ לכיש

מסלול ההכשרה של לוחם בחטיבת הנח"ל מתחיל בבסיס האימון החטיבתי (בא"ח) בתל-ערד. שם הוא עובר טירונות (הכשרה בסיסית) במשך 4 חודשים (בבסיס נחל-טוב) ולאחר מכן אימון מתקדם שאורכו כארבעה חודשים וחצי (בבסיס נחל-קריות). בסוף האימון המתקדם, לאחר שבוע מסכם הכולל תרגילי פלוגה בשטח פתוח ובשטח בנוי, ומסע למצדה - מקבלים הלוחמים את סיכת הלוחם, שמסמלת את עלייתם לגדודים ולתחילת הפעילות המבצעית.

לוחמי גדוד הסיור עוברים מסלול הכשרה ארוך יותר, האורך בין שנה וחודשיים לשנה וארבעה חודשים. לאחר סיום הטירונות והאימון המתקדם הם עוברים הכשרות לוט"ר (הסיירת) ולו"ז (הפלחה"ן והפלנ"ט) וכן הכשרות הנוגעות לפעילותם הספציפית (פלחי"ק - חפ"ק מח"ט, פלס"ר - מודיעין, סיור ולחימה בשטח אויב, פלנ"ט - הפעלת טילי נ"ט, פלחה"ן - מיקוש וחבלה. כמו כן עוברים בערך 15 שבועות ניווט, אימוני קרב מגע רבים ואימוני לוחמה.

נשק ואמצעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשק האישי של חיילי חטיבת הנח"ל הוא התבור על גרסאותיו, בעיקר מיקרו-תבור אך גם תבור-קומנדו CTAR-21 ותבור-מטול GTAR-21. נשקם כולל גם מטול רימונים מדגם M-203, רובי צלפים מדגמים רמינגטון M-24 ובארט M82A1, מטולי רקטות נגד טנקים מדגמי לאו M-72 ומטאדור, מקלע בינוני מאג, מקלע קל נגב, מקלע כבד מדגם M2 בראונינג, מקלע רימונים (מקל"ר) סאקו דיפנס Mk-19 בקליבר 40 מ"מ ומרגמה 60 מ"מ מתוצרת סולתם.

כמו כן, החטיבה מצוידת בנגמ"שי M-113 על שלל תצורותיהם ובג'יפים ממוגנים מדגמי "סופה" ו"האמר".

בשנת 2011 עברה החטיבה לשימוש ברוס"ר מדגם התבור, כחלק ממעבר של כלל חטיבות החי"ר בצה"ל לשימוש בנשק זה.

צבע הכומתה והסיבות לה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבע הכומתה ירוק בהיר. הסמח"ט הראשון של הנח"ל, שלמה אלון, מספר שהיו מספר אופציות לכומתה. צהוב נפסל, עקב חשש שהחיילים יכונו "חרציות", כתום נפסל עקב טענה שהחיילים יכונו "שפנים". ההחלטה להעניק לנח"ל כומתה משלה הוכרעה רק ביוני 1988. עד אז היו הלוחמים בעלי כומתות שחורות. לאנשי החטיבה היו שלושה קריטריונים לצבע הכומתה שלהם: שלא תהיה כומתה דומה לה בצה"ל, שהצבע לא ידהה ושהוא יתאים לגוון של מדי הזית ולרקע האדום של הסיכה. בסופו של דבר נבחר גוון ירוק בהיר עקב זיקתו ליסודות החטיבה של חקלאות ושל התיישבות.[11]

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילים מגדוד גרניט של חטיבת הנח"ל חוזרים מלבנון, אוגוסט 2006

מאז הקמתה, בשנת 1982, הוצבו גדודי החטיבה ויחידותיה באופן שוטף ברצועת הביטחון בדרום לבנון ובזירות לחימה שונות ומגוונות.

בעבר ספגה החטיבה גם כישלונות מבצעיים דוגמת 'ליל הגילשונים' (1987), אך בהמשך החטיבה זכתה להערכה רבה לאור הפעילות המבצעית ביהודה ושומרון ובעיקר בגזרות הערים חברון (בה פעלה החטיבה בצורה אינטנסיבית, ופגעה קשות בתשתית החמאס והג'יהאד האיסלאמי המקומיות), בית לחם וג'נין. גדוד גרניט (932) זכה בצל"ש הרמטכ"ל בעקבות פעילותו באירועי חומת מגן ובמיוחד בקרב בג'נין. גדוד הסיור של הנח"ל זכה בצל"ש מפקד פיקוד. בעקבות כך עלה בשנים האחרונות הביקוש לשירות בחטיבה באופן דרמטי.

ב-1997 שכלו יחידות החה"ן והעורב שני צוותי-לוחמים במה שנודע כאסון הצבאי הגדול ביותר במדינת ישראל ובהיסטוריה של צה"ל, אסון המסוקים. החטיבה השתתפה בפינוי דרום לבנון, ויחידת החבלה שלה (הפלחה"ן) אף פוצצה את מוצב הבופור עם עזיבתו.

באינתיפאדה השנייה פעלה החטיבה במבצע חומת מגן ובמבצעים נוספים ברחבי יהודה ושומרון כנגד תשתיות הטרור הפלסטיני תחת פיקודם של המח"טים גולן,[12] תיבון ונומה. ב-2003 ו-2004 פעלה בגזרת חברון והובילה, ביחד עם הימ"מ, השב"כ וחיל ההנדסה הקרבית, את המצוד אחרי בכירי טרור ומחבלים מהחמאס (בעיקר מחמולת קוואסמה) ומהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

במלחמת לבנון השנייה פעלו כל כוחות החטיבה בדרום לבנון, תוך התמקדות בגזרה המזרחית- תחת פיקוד עוצבת הפלדה. בעת הלחימה שכלה החטיבה ארבעה מלוחמיה. על חלקם בלחימה זכו לוחמים מהנח"ל בעיטור העוז, עיטור המופת ו-7 צל"שים.‏[13]

מפקדי החטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה כמח"ט הערות
חיים אורן יוני 1982 - ינואר 1983 מפקדה הראשון של החטיבה
מנחם זוטורסקי ינואר 1983 -ינואר 1984 בעל עיטור העוז לימים מפקד מערך הנח"ל
נחמיה תמרי ינואר 1984 -ינואר 1985 לימים מפקד פיקוד המרכז
חגי לוי ינואר 1985 - מאי 1986 לימים ראש מטה פיקוד מרכז ומנכ"ל עיריית חיפה
שמואל צוקר מאי 1986 - אוקטובר 1987 לימים מפקד אוגדת עזה
יעקב סלע אוקטובר 1987 - דצמבר 1987 הודח בעקבות אירועי ליל הגלשונים[14]
ישראל רמות ינואר 1988 - אפריל 1989 -
יצחק איתן אפריל 1989 -דצמבר 1990 לימים מפקד פיקוד המרכז ויו"ר האגודה למען החייל
עמוס בן-חיים דצמבר 1990 - אוקטובר 1992 לימים ראש חטיבת ניהול והדרכה במפקדת זרוע היבשה
שמאי רן אוקטובר 1992 - יוני 1994 -
אלי אמיתי יוני 1994 -פברואר 1996 לימים מפקד יחידת הקישור ללבנון רח"ט המבצעים במטכ"ל ומנכ"ל רשות הטבע והגנים
אילן הררי פברואר 1996 - אפריל 1998 לימים קצין חינוך ראשי וראש עיריית לוד
טל רוסו אפריל 1998 - אוגוסט 2000 לימים ראש אגף המבצעים ומפקד פיקוד הדרום
יאיר גולן[15] אוגוסט 2000 - יולי 2002 לימים מפקד פיקוד הצפון
נעם תיבון יולי 2002 - אוגוסט 2004 לימים מפקד הגיס הצפוני
רוני נומה אוגוסט 2004 - מאי 2006 לימים מפקד עוצבת האש
מיקי אדלשטיין מאי 2006 - מאי 2008 מפקד החטיבה בתקופת מלחמת לבנון השנייה ולימים מפקד אוגדת עזה
מוטי ברוך מאי 2008 - מרץ 2010 לימים מפקד עוצבת עידן ומפקד עוצבת הפלדה
אמיר אבולעפיה מרץ 2010 - מרץ 2012 המפקד הראשון של החטיבה שגדל בשורותיה מאז גיוסו‏‏[16] לימים מפקד עוצבת עידן
יהודה פוקס מרץ 2012 - מפקד החטיבה הנוכחי

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תעודת הערכה מטעם אלוף פיקוד המרכז לסמל ראשון אילן רוטשטיין, מתוך אתר צה"ל.
  2. ^ צל"ש מפקד חטיבת הנח"ל לסרן אביב דורות, מתוך אתר צה"ל.
  3. ^ אבי דהן, ‏פיקוד מלפנים ופיקוד מוכוון משימה במלחמת לבנון, מערכות 410-409, דצמבר 2006, עמ' 20-25.
  4. ^ נועה הורוויץ, עיתון "במחנה", ‏בעיניים פקוחות, באתר צה"ל, 15 ביולי 2011
  5. ^ תעודת הערכה מטעם אלוף פיקוד המרכז לסגן אודי שץ, מתוך אתר צה"ל.
  6. ^ אמיר בוחבוט, "אם תהיה עוד מלחמה – אתם תדעו מי ניצח", באתר nrg מעריב, 21 באפריל 2007.
  7. ^ חנן גרינברג, גולני ונח"ל במקום הצנחנים בעוטף עזה: "דרוכים", באתר ynet‏, 31 במרץ 2011.
  8. ^ אביחי בקר, מהים לנח"ל, הארץ, ‏ 11.08.2000, כפי שהועלה באתר "פרש".
  9. ^ עמוס הראללעומת הקסבה בחברון, ג'נין היתה משחק ילדים, באתר הארץ, 19 ביוני 2003.
  10. ^ מירב קריסטל, מח"ט גולני נגד "תדע כל אם", באתר ynet‏, 23 בדצמבר 2007.
  11. ^ תופסים צבע / מאת משה דוד. מוסף "המגזין", של מעריב 11 ביולי 2011, עמ' 4-5.
  12. ^ אלוף יאיר גולן, טבילת האש: הקרב ששינה את חיי אלוף יאיר גולן, באתר nrg מעריב, 27 בספטמבר 2009, "כשפיקדתי על חטיבת הנח"ל במבצע חומת מגן בשנת ‭,2002‬ יישמתי במידה רבה את אותם לקחים שלמדתי ב-1982 במלחמת שלום הגליל".
  13. ^ פלורית שויחט, ‏30 לחטיבת הנח"ל, באתר צה"ל, 17 ביוני 2012.
  14. ^ ‫מאור בוכניק, ‏נכתבו בדם: המחדלים הגדולים בתולדות בצה"ל, באתר ‏mako‏‏, ‏20 בספטמבר 2011‏‬
  15. ^ יאיר גולן, ‏מרכיבי היכולת ללחימה בשטח בנוי - דוגמת חטיבת הנח"ל, מערכות 384, יולי 2002, עמודים 96 - 97.
  16. ^ ‏טל לב-רם, ‏אושר סבב המינויים לחטיבות סדירות בצה"ל, באתר גלי צה"ל, 31 באוגוסט 2009‏


חטיבות חיל רגלים סדירות בצה"ל

Golani tree color.svg חטיבת גולניTag shfifonN-1.png חטיבת הצנחנים432px-Nahal.png חטיבת הנח"לתג חטיבת גבעתי.svg חטיבת גבעתיLogo hativa 900.png חטיבת כפיר


מפקדי חטיבת הנח"ל 432px-Nahal.png

חיים אורן · מנחם זטורסקי · נחמיה תמרי · חגי לוי · שמואל צוקר · יעקב סלע · ישראל רמות · יצחק איתן · עמוס בן-חיים · שמאי רן · אלי אמיתי · אילן הררי · טל רוסו · יאיר גולן · נועם תיבון · רוני נומה · מיקי אדלשטיין · מוטי ברוך · אמיר אבולעפיה · יהודה פוקס