בטי פרידן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בטי פרידן

בטי נעמי גולדשטיין פרידןאנגלית: Bettye Naomi Goldstein Friedan;‏ 4 בפברואר 1921 - 4 בפברואר 2006), פמיניסטית יהודיה אמריקאית, פעילה חברתית וסופרת.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרידן נולדה בפאוריה שבמדינת אילינוי. בצעירותה הייתה פעילה בחוגים מרקסיסטיים ויהודיים. למדה ב-Smith College, שם ערכה את עיתון הקמפוס וסיימה את לימודיה בהצטיינות יתרה בשנת 1942.

לאחר סיום לימודיה למדה פרידן תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת ברקלי, אך סירבה לקבל מלגה ללימודי המשך, ועזבה את ברקלי לטובת עבודה עיתונאית בעיתונים שמאלניים ושל איגודי עובדים. בשנת 1947 היא נישאה לקרל פרידמן ויחד השמיטו את ה"מ" ושינו את שם המשפחה לפרידן. נישואים אלה נמשכו עשרים שנה, וסופם בהאשמות הדדיות באלימות פיזית. בשנת 1952 פוטרה פרידן מה-UE News בעודה בהיריון עם ילדה השני. במהלך העשור הבא של חייה הייתה פרידן עקרת בית.

למפגש המחזורים החמישה עשר של הקולג' שלה, ערכה פרידן סקר על בוגרי Smith College, אשר התמקד בתקופת לימודיהם, החוויות שלאחר סיום לימודיהם ומידת שביעות הרצון שלהם מחייהם באותה עת. המאמר על מחקרה זה, אשר הצביע על הפוטנציאל האבוד של חברותיה ללימודים ושל סטודנטיות בקולג' באותה עת, הוגש לעיתון נשים בשנת 1958, אך עורכי העיתון טענו שהמאמר כתוב מנקודת מבט פמיניסטית מדי ואיימו לדחות אותו מסיבה זו. בטי פרידן סירבה להכניס שינויים במאמרה, משכה את מאמרה וניסתה להרחיבו לכדי ספר.

ספר זה, "המסתורין הנשי" (The Feminine Mystique), פורסם בשנת 1963. הוא תיאר את תפקידן של הנשים בחברות תעשייתיות בכלל ותפקידן כעקרות בית במשרה מלאה בפרט, אותו ראתה פרידן כתפקיד חונק. הספר היה לרב-מכר פמיניסטי.

לפרידן הוצעו משרות אקדמיות. עם ספריה האחרים נמנים "השלב השני (The Second Stage)", אותו כתבה בנימה פחות רדיקלית, "זה שינה את חיי" (It Changed My Life) והאחרון "התחדשות: המעבר לגיל השלישי (The Fountain of Age)" שראה אור בעברית.

ביחד עם פאולי מאריי, אשת הכמורה האפרו-אמריקאית האפיסקופלית הראשונה, הקימה פרידן את "ארגון הנשים הלאומי האמריקאי" והייתה נשיאתו הראשונה (בין השנים 1970-1966). הארגון פעל לשוויון הזדמנויות לנשים, הן בתחומי התעסוקה והן בתחומי הפוליטיקה.

בטי פרידן נחשבת לאחת מהפמיניסטיות המשפיעות ביותר של המחצית השנייה של המאה ה-20.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בטי פרידן בוויקישיתוף