כושר גופני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
חייל אמריקאי באימון כושר

כושר גופני הוא מכלול היכולות של אדם לבצע פעולות גופניות מאומצות לאורך זמן. לכושר הגופני 12 מרכיבים:


כושר גופני גבוה משפר את הבריאות, מאפשר לבצע פעילות עצימה ספציפית כגון הרמת משאות כבדים בפרקי זמן קצרים ויש לו השפעה טובה גם על היכולות המוחיות. כך למשל נוהגים חלק מהשחמטאים הבכירים לבצע אימוני כושר קבועים כדי לשמור על רמת משחק גבוהה.

בישראל לימודי כושר גופני הם מקצוע חובה בבית הספר במסגרת שיעורי חינוך גופני. לפעמים גם מקומות עבודה מעודדים את עובדיהם לעסוק בכושר גופני ואף מקימים מכוני כושר במקום העבודה או מממנים מנוי לחדר כושר במטרה לשפר את תפוקת העובדים.

אורח החיים משפיע על כושר גופני. עיסוק בספורט, במיוחד בשילוב תזונה נכונה, יכול לשפר את הכושר הגופני. גם לגיל יש השפעה ניכרת על הכושר.

אימון כושר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימון כושר הוא הדרך העיקרית לשפר את הכושר הגופני. הוא מתבצע לרוב במקום ייעודי דוגמת חדר כושר או בפארקים, שבהם יש לעתים מתקני כושר, או בבית בעזרת המכשירים הזמינים. על מנת שאימון הכושר יהיה יעיל, עליו להיות מורכב מסוגים שונים של פעילויות. למשל, אימון אירובי – הליכה, רכיבה על אופניים, שחייה, התעמלות. מומלץ להתמיד ולבצע אימון כושר לפחות 3 פעמים בשבוע. למתקדמים רצוי אף לעלות לחמישה אימוני כושר בשבוע ואף להעלות את דרגות הקושי ומשך זמן האימון מפעם לפעם.

מחקרים שנערכו הראו כי אימון כושר בצורה סדירה יכול למנוע מחלות לב, סרטן, מחלות נשימה, מחלות מטבוליות כגון סוכרת וכולסטרול גבוה. אימון הכושר תורם לירידה במשקל ולחיזוק מערכות הגוף.

סבולת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יכולת להתמיד בפעילות לאורך זמן תוך התגברות על מחסור באנרגיה זמינה ועל תוצרי לוואי של ביצוע הפעילות. יכולת שיפור גבוהה 30%-50%.

קיימים שלושה סוגי סבולת:

  1. סבולת קצרת טווח: 0 עד 120 שניות.
  2. סבולת בינונית טווח: 120 שניות עד 15 דקות.
  3. סבולת ארוכת טווח/סבולת לב ריאה: 15 דקות והלאה.

סבולת לב ריאה נמדדת ביכולת הלב והריאות לספק חמצן לגוף בזמן פעילות מאומצת. לסבולת זו שני מרכיבים עיקריים: יעילות ניצול האוויר הנכנס לריאות, ויכולת הלב להתמיד לאורך זמן בקצב גבוה. סיבולת לב גבוהה מאפשרת מאמץ לאורך זמן ומאפשרת אימונים אירובים ארוכים.

גמישות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמישות היא יכולת התנועה של מפרקי הגוף בטווחי התנועה הפיזיולוגים. גמישות מושפעת מהמבנה המרחבי של עצמות המפרק, ממבנה ואיכות הרקמות הרכות המעורבות במפרק (קופסית המפרק, רצועות, מחתלות ושרירים על גידיהם) ומתפקודה של מערכת העצבים. גמישות ניתן לשפר.

תאום עצב-שריר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קואורדינציה

קואורדינציה באה לידי ביטוי במספר יכולות:

  • יכולת השילוב של מספר תנועות פשוטות לתנועה מורכבת.
  • שיווי משקל - שמירה על מרכז הכובד המשתנה ביחס לתנועות הגוף במרחב.
  • עיתוי תזמון תנועתי (דיוק או כושר תנועתי) - היכולת לבקר ולשלוט על ביצוע התנועות לעבר גורם חיצוני.
  • יכולת מצמוץ מבוקר - היכולת נובעת מקשר עין יד, ומהווה ביטוי לקואורדינציה.

גמישות מפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים המשפיעים על טווחי התנועה הם:

  • גורמים תוך-מפרקיים, כמו המבנה האנטומי (גרמי) של המפרק, סחוסי המפרק ורצועות תוך-מפרקיות.
  • גורמים חוץ-מפרקיים, כמו אורך השריר והגידים, אורך הרצועות והקפסולות, נפח השרירים ואורך הפציות והעור.
  • גורמים גנטיים, כרונולוגים ומורפולוגיים, כמו מין, גיל ומבנה גוף. לאלה ניתן להוסיף גם גורמים פתולוגיים, שינויים ניוונים, נזקים טראומטיים, שינויים כתוצאה ממחלות מולדות, צלקות, עוויות (ספזם), התקצרות רקמות (Contractures) וכן גורמים סביבתיים כמו טמפרטורה חיצונית, אופיו של האדם הפועל וסוג עיסוקו.

מתיחת שרירים ורקמות רכות אחרות אפשרית, בתנאי שהמתיחה תבוצע בצורה נכונה ולאורך זמן. מטרת תרגילי המתיחה להגמיש חלק מרקמות החיבור העוטפות את סיבי השריר ברמות השונות. אין בכוונת תרגילי המתיחה להאריך את סיבי השריר, גידיו, או את רצועות המפרק. רקמות החיבור העוטפות את השרירים כוללות את הפציות הבאות: הפציה השטחית המחוברת לעור והפציה האפונאורוטית שתיהן בנויות מרקמה אוורירית. הפציה העמוקה, הצפופה והלא אלסטית והסרקולמה השקופה, האלסטית והחזקה, הנשארת שלמה בדרך כלל גם כשסיבי השריר נקרעים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]