ג'ורג' סמיילי
| הופעה ראשונה |
חיוג אל השאול  |
|---|---|
| יוצרים |
ג'ון לה קארה |
| גילום הדמות |
ג'יימס מייסון, אלק גינס, גארי אולדמן, דנהולם אליוט, רופרט דייוויס |
| מידע | |
| מקצוע | סוכן מודיעין |
| אזרחות |
הממלכה המאוחדת |
| מקום מגורים |
צ'לסי |
| דמויות קשורות | |
| אויבים |
קארלה |
  | |
ג'ורג' סמיילי (באנגלית: George Smiley) הוא דמות בדיונית שנוצרה על ידי ג'ון לה קארה. סמיילי הוא איש ביון המשתייך לסוכנות הביון הבריטית MI6. הוא דמות מרכזית בספרים "חיוג אל השאול", "רצח מתוחכם", "החפרפרת" (במקור "פחח, חייט, חייל, מרגל"), "התלמיד המכובד" ו"כל אנשי סמיילי", ומופיע כדמות משנית במספר ספרים נוספים, ביניהם "המרגל שחזר מן הכפור".
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1959 הצטרף דייוויד קורנוול לשירות הביון הבריטי[1]. בשנת 1961 התפרסם ספרו הראשון, Call for the dead (תורגם לעברית כ"חיוג אל השאול") תחת שם העט "ג'ון לה קארה" . לה קארה שירת כסוכן חשאי בגרמניה, תחת הכיסוי של דיפלומט בריטי[2]. הוא נחשף כאשר המרגל המפורסם ביותר של התקופה, סוכן הק.ג.ב. קים פילבי, העביר את שמו למפעיליו הרוסים[3]. עקב כך שב קורנוול, לבריטניה בשנת 1964, פרש מן השירות ועבר לעבוד כסופר במשרה מלאה תחת שם העט ג'ון לה קארה. לימים העיד כי תקופת שירותו בשירות החשאי הבריטי הייתה מאושרת ומלאת תחושת שליחות וסיפוק[4]. כמו כן סיפר קורנוול כי את ההשראה לספרו המרגל שחזר מן הכפור קיבל מתקופת שירותו כסוכן חשאי בבון שבגרמניה[5], וכי את ההשראה לדמותו של ג'ורג' סמיילי והעזר כנגדו פיטר גוילאם קיבל מגיבורי ספריו של ארתור קונן דויל, שרלוק הולמס ודוקטור ווטסון[6].
ביוגרפיה דמיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
דמותו של סמיילי מהווה אנטיתיזה לדמותו של ג'יימס בונד, אף כי גם הוא היה בעברו איש שטח שפעל רבות מעבר לגבולות אנגליה. סמיילי, נמוך, שמן וממושקף, גויס לביון הבריטי בעת שהיה סטודנט באוניברסיטת אוקספורד והתמחה בשירה גרמנית במאה ה-17. ג'בידי, מדריכו באוניברסיטה, הציע לו לקבל את הצעת העבודה של גוף שכונה "האגודה האקדמית למחקרי- חוץ"[7], והיה למעשה המודיעין הבריטי. הוא עבר הכשרה כלוחם וכסוכן חשאי ב"משתלה", בסיס האימונים של הארגון שבסאראט (אנ')[8] ולחם במלחמת העולם השנייה כסוכן חשאי בריטי באירופה הכבושה על ידי הנאצים, בין היתר בגרמניה עצמה[9].
בתום המלחמה שב לאנגליה ונישא לליידי אן סרקומב, אשה יפהפייה, אשר שימשה במלחמה כמזכירתו של סטיד- אספריי[10], בכיר בשירות החשאי הבריטי ומפקדו של סמיילי[11]. אף כי אן בגדה בסמיילי עם עשרות גברים ועזבה אותו יותר מפעם אחת, תמיד שבה אליו, דבר המעיד כנראה כי היא רוחשת לו אהבה. בספר המרגל שחזר מן הכפור נזכר סמיילי כעמיתו של גיבור הספר, אלק לימאס, אשר מחפש אחריו ומנסה לסייע בידו. כמו כן מציין "קונטרול", ראש השירות החשאי, כי סמיילי מסתייג מן המבצע אליו מתנדב לימאס. לבסוף, זהו סמיילי הממתין לחלץ את לימאס בעת שזה מנסה לטפס מעל חומת ברלין ונורה למוות[12].
"טרילוגיית קארלה" – הספרים "החפרפרת" (במקור "פחח, חייט, חייל, מרגל"), "התלמיד המכובד" ו"כל אנשי סמיילי" – מתארת את מלחמתו של סמיילי ב"קארלה" – ממפקדי הביון הסובייטי, השותל סוכנים בארצות אויב, בקי מאין כמוהו בהבנת נפש המרגל. בין קוראיו של הסופר יש המשערים כי דמותו של רב-המרגלים "קארלה" מבוססת על דמותו של מרקוס וולף[13], ראש מינהל הביון הכללי – חטיבת מודיעין החוץ במשרד לביטחון המדינה (ה"שטאזי") של ממשלת גרמניה המזרחית, אשר נודע בכינוי "האיש ללא פנים" משום שהצליח להישאר אנונימי, מבלי שלזרועות המודיעין המערביות תהיה תמונה שלו. הסופר עצמו רמז כי כך הוא הדבר מספר פעמים בעבר[14], אולם סירב להודות בכך בבירור, אף כאשר רואיין בעקבות מותו של וולף. ספרי הטרילוגיה ממוקדים בסבך הרגשי שבו נתונים המרגלים: הנאמנויות הכפולות והבגידה הבלתי נמנעת, ובתיאור רבים מאנשי ממסד הריגול כלוקים בנפשם, גברים ונשים לא-שלמים ונטולי אושר. בנוסף לכך, עוסקים הספרים במלאכת הריגול עצמה, מצידה האפור והמעיק: איסוף טרחני של פרט לפרט, עד שאחרי עבודה קשה וממושכת מתחוורת אמת נסתרת. בספר הראשון סמיילי, שפוטר משירות הביון הבריטי, חושף ש"קארלה" הצליח לשתול סוכן שלו בראש שרות הביון, ובכך החריב מוסד זה ממסד ועד טפחות. במבצע מתוחכם מתחקה סמיילי על עקבות המרגל ולבסוף אף אוסר אותו בעצמו[15]. בסיום הספר ממונה סמיילי לראש שירות הביון הבריטי המנותץ. בשני מתואר כיצד סמיילי מנסה להפיק מודיעין באמצעות שרות ביון שבור ומלנכולי. את ההתקפה שלו מכוון סמיילי נגד סוכן בכיר של "קארלה". סמיילי אמנם מצליח לגרום לעריקתו של הסוכן הבכיר, אך סוכן של סמיילי מפנה לו עורף ונרצח, וסמיילי עצמו מורחק במזימה מתפקיד ראש הביון, ושוב מוצא את עצמו מפוטר. בספר השלישי סמיילי מנצל משבר שחשיבותו מעטה לגיוס כללי עבור מלחמתו הפרטית ב"קארלה". סמיילי, שכעת מתמרן את אנשיו ואת "קארלה" עצמו כפי ש"קארלה" תמרן אותו בעבר, מנצל את חולשתו האנושית היחידה של "קארלה" וכופה עליו לערוק למערב.
בספר האחרון בו מופיע סמיילי, "הצליין החשאי" תופסת דמותו מקום נכבד, הגם שלא את דמות הגיבור. לה קארה מציין בספרו כי סמיילי הוא יושב ראש ועדת "זכויות הדיג" שפועלת מעל לשירות החשאי הבריטי ואחראית על תיאום ושיתופי פעולה בין הביון הסובייטי והבריטי. בספר זה נחתמים חייו של סמיילי והוא מוצג כאדם אשר הגיע למידה של שלווה רוחנית וסמכות.
"החפרפרת" ו"כל אנשי סמיילי" זכו לעיבוד למיני סדרה טלוויזיונית על ידי ה-BBC, את דמותו של סמיילי, איש השירות החשאי הבריטי, גילם השחקן אלק גינס ואילו את "קארלה", רב המרגלים של הק.ג.ב., גילם השחקן פטריק סטיוארט. מיני הסדרה "החפרפרת" נחשבת ליצירת מופת, וזכתה לביקורות משבחות רבות. הסצנה בה חושף סמיילי בפני טובי אסתרהזי את מזימתו של קארלה, לקראת סיום הסדרה, היא מופת של איכות משחק ודיאלוג, ועל אף מורכבותה נחרטת היטב בזיכרון הצופה. "החפרפרת" עובד גם לסרט קולנוע שהקרנתו החלה בשנת 2011, כאשר דמותו של סמיילי מגלם השחקן גארי אולדמן בתפקיד סמיילי.
ספרי לה קארה שבהם מופיעה דמותו של סמיילי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "חיוג אל השאול" יצא לאור בשנת 1961 (באנגלית "Call for the dead"), תרגם אליעזר כרמי, הוצאת שלגי, 1987.
- "רצח מתוחכם" יצא לאור בשנת 1962 (באנגלית "A murder of quality"), תרגמה אביבה אגמון, הוצאת שלגי, 1987.
- "המרגל שחזר מן הכפור" יצא לאור בשנת 1963 (באנגלית "The Spy Who Came in from the Cold"), תרגמה עדית זרטל, הוצאת זמורה-ביתן, 1983.
- "מלחמת המראות"מלחמת המראות יצא לאור בשנת 1965 (באנגלית "The looking-glass war"), תרגם מיכאל מרגולין, הוצאת שלגי, 1986.
- טרילוגיית קארלה:
- "החפרפרת" יצא לאור בשנת 1974 (באנגלית "Tinker, Tailor, Soldier, Spy"), תרגם חיים גליקשטיין, הוצאת זמורה-ביתן-מודן, 1975.
- "התלמיד המכובד" יצא לאור בשנת 1977 (באנגלית "The Honourable Schoolboy"), תרגמה עדית זרטל, הוצאת זמורה-ביתן-מודן, 1981.
- "כל אנשי סמיילי" יצא לאור בשנת 1979 (באנגלית "Smiley's People"), תרגמה עדית זרטל, הוצאת זמורה-ביתן, 1982.
- "הצליין החשאי" יצא לאור בשנת 1991 (באנגלית " The Secret Pilgrim "), תרגמה מרים יחיל-וקס, הוצאת כנרת, 1991.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ורג' סמיילי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראובן מירן, גורלו של סוכן אנושי, באתר הארץ, 17 במאי 2004
- ^ ראובן מירן, גורלו של סוכן אנושי, באתר הארץ, 17 במאי 2004
- ^ ג'יל לולס | אי-פי, המרגל שפיספס הכל, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2008
- ^ הסופר ג'ון לה קארה מודה: הייתי מרגל, באתר ynet, 26 בדצמבר 2000
- ^ הסופר ג'ון לה קארה מודה: הייתי מרגל, באתר ynet, 26 בדצמבר 2000
- ^ ג'ון לה קארה, "הקדמה: אחד ממספרי הסיפורים הגדולים בעולם, או למה אנחנו אוהבים את קולו של ווטסון", מתוך הספר "כלבם של בני בסקרוויל, ועוד סיפורים", מאת ארתור קונן דויל, הוצאת אריה ניר, 2008, עמודים 8–9, "בלי שרלוק הולמס, האם הייתי ממציא אי- פעם את ג'ורג' סמיילי? ובלעדי ד"ר ווטסון, האם הייתי נותן אי- פעם לסמיילי את העזר- כנגדו פיטר גילם? הייתי רוצה לחשוב שכן, אבל אני מטיל בכך ספק גדול".
- ^ ג'ון לה קארה, חיוג אל השאול, הוצאת שלגי, 1987, עמוד 10
- ^ ג'ון לה קארה, החפרפרת, הוצאת זמורה ביתן, 1975, עמוד 270, "בהעבירו את השפופרת לצד השמאלי שלו, הוא שלף מן הכיס הפנימי של מקטרונו את האקדוח, שם כבר הרס את בטנת- המשי המצוינת. הוא מצא את הניצרה, ולרגע השתעשע ברעיון שאין הוא יודע באיזה כיוון פותחים ובאיזה כיוון סוגרים. הוא שלף את המחסנית והחזירה למקומה, ונזכר שעשה זאת מאות פעמים בתנועה, במטווח-לילה בסאראט לפני המלחמה; הוא זכר שיורים תמיד בשתי ידיים, אדוני, אחת אוחזת באקדוח ואחת במחסנית, אדוני;".
- ^ ג'ון לה קארה, החפרפרת, הוצאת זמורה ביתן, 1975, עמוד 228, "ולרגע היה סמיילי שוב בגרמניה הכבושה, בזמנו הוא כסוכן שדה, חי באימה ופחד, חשוף לעינו של כל זר".
- ^ ג'ון לה קארה, החפרפרת, הוצאת זמורה ביתן, 1975, עמוד 242, "למד את העובדות, נהג סטיד- אספריי לומר, אחר כך מדוד את הסיפורים כמלבושים".
- ^ ג'ון לה קארה, חיוג אל השאול, הוצאת שלגי, 1987, עמוד 16
- ^ ג'ון לה קארה, המרגל שחזר מן הכפור, הוצאת זמורה ביתן, 1983, עמוד 192, "עכשיו היו הכל צועקים, ערבוביה של אנגלית, צרפתית וגרמנית; הוא שמע את קולו של סמיילי 'קרוב אליו: 'הנערה, איפה הנערה'?"
- ^ Staff (9 בנובמבר 2006). "East German spymaster who inspired novelist John Le Carre, dies". Mail Online. נבדק ב-26 בספטמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ גד שמרון, האיש שלנו בברלין, באתר nrg, 12 בנובמבר 2006, "מומחים בתחום ספרי הריגול אומרים שג'ון לה-קארה, אשף ספרי הריגול, עיצב את דמותו של 'קרלה' המרגל הקומוניסטי הבכיר ויריבו של סמיילי, איש השירותים החשאיים של הוד מלכותה, בדמותו של וולף. 'שמעתי על זה', אמר לי וולף, 'זה כמובן מחמיא, אבל אני לא קרלה'."
- ^ ג'ון לה קארה, החפרפרת, הוצאת זמורה ביתן, 1975, עמוד 275, "והוא שמע את סמיילי, מנומס כתמיד, מזמין את 'ביל וקולונל ויקטורוב', כפי שכינה אותם, להרים את ידיהם ולהניחן על ראשיהם עד שיגיע פרסי אלליין."