גורדון לייטפוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לייטפוט בהופעה בטורונטו, 2006

גורדון מרדית' לייטפוט הבן (Gordon Meredith Lightfoot Jr., נולד ב-17 בנובמבר 1938) הוא זמר פולק ופזמונאי קנדי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לייטפוט נולד ב-1938 לג'סיקה לייטפוט ולגורדון מרדית' לייטפוט באוריליה, אונטריו, קנדה. כנער הוא שר במקהלה של כנסיית סיינט פול המאוחדת בניצוח ריי ויליאמס. ב-2005 ציין לייטפוט שוויליאמס היה זה שלימד אותו איך לשיר ברגש ולבטוח בקולו. בתקופה זו הופיע לייטפוט מספר פעמים בתחנות הרדיו המקומיות, באופרטות ובאורטוריות וכן בפסטיבלים מוזיקליים של הארגון החברתי קיוואניס. כמו כן למד לנגן בפסנתר ולימד את עצמו לנגן בתופים ובכלי הקשה אחרים.

לייטפוט עבר לקליפורניה, שם למד הלחנת ג'אז ותיזמור במכללת וסטלייק בהוליווד בשנים 1957-1958. לאחר מכן חזר לקנדה ובין 1958 ל-1961 הופיע עם ה"סווינגינג אייט", הרכב שהופיע בתוכנית "קאנטרי הודאון" ברשת CBC הקנדית ועם "ג'ינו סילבי סינגרז". הוא החל גם להופיע בבתי קפה, בהם ניגן על גיטרה ושר שירי פולק. הוא שר עם טרי ולן בצמד שנקרא ה"טו טונס" והם הקליטו אלבום הופעה בשם "Two Tones at the Village Corner" שיצא בשנת 1962. ב-1963 נסע לייטפוט לאירופה והנחה במשך שנה תוכנית בשם "Country and Western Show" ברשת הבריטית BBC. ב-1964 חזר לקנדה והופיע בפסטיבל הפולק מריפוסה.

לייטפוט התפרסם מעט כפזמונאי ושניים משיריו ("For Lovin' Me" ו-"Early Mornin' Rain") בוצעו בגרסאות כיסוי ב-1964 על ידי הצמד איאן וסילביה. "For Lovin' Me" בוצע פעם נוספת על ידי פיטר, פול ומרי שנה לאחר מכן ונהיה להיט. לאחר מכן פירסמו גם צ'אד וג'רמי ו"ג'וני מאן סינגרז" ביצועים נוספים לשיר. באותה תקופה אמנים כמו מרטי רובינס, לירוי ון דייק, ג'ודי קולינס, ריצ'י הייבנס, קינגסטון טריו והארי בלפונטה הוציאו שירים שכתב לייטפוט והפכו אותם ללהיטים. ב-1966 יצא "Lightfoot!", אלבום הבכורה שלו שבזכותו הוכר לייטפוט כזמר ולא רק ככותב שירים. האלבום כלל את השירים "For Lovin' Me",‏ "Early Mornin' Rain",‏ "Steel Rail Blues" ו-"Ribbon of Darkness".

בזכות אלבום הבכורה שלו, ששילב אלמנטים מקנדה ומשאר העולם, לייטפוט היה לאחד מהזמרים הקנדים הראשונים שהפך לכוכב בארצו מבלי לעבור לארצות הברית. האלבום יצא בתפוצה בינלאומית וזכה להצלחה נאה. לייטפוט הוציא אלבומים נוספים בשנות ה-60 המאוחרות, אך עדיין פרסומו העיקרי היה כפזמונאי. בין הזמרים שביצעו גרסאות כיסוי לשיריו נמנים בוב דילן, ג'וני קאש ואלביס פרסלי.

ב-1967 יצא לייטפוט לסיבוב ההופעות הארצי הראשון שלו בקנדה, שכלל גם מספר הופעות בניו יורק. בין 1967 ל-1971 הופיע גם ברחבי אירופה וקיים שני סיבובי הופעות מוצלחים באוסטרליה. הוא קטע את סיבוב ההופעות שלו ב-1972 לאחר שלקה בשיתוק בל, מצב רפואי שבו חלק מהפנים משותק עקב בעיות בתפקוד העצבים.

בשנת 1971 גירסתו של לייטפוט לשירו "If You Could Read My Mind" נהייתה ללהיט בארצות הברית. השיר נכלל במקור באלבומו "Sit Down Young Stranger" מ-1970, שלא הצליח מבחינה מסחרית. לאחר הצלחת השיר, האלבום יצא מחדש תחת הכותרת "If You Could Read My Mind". באותה שנה נסע לייטפוט באוטובוס לקלגרי, אלברטה ופגש עליו נערה בשם גרייס שחזרה לביתה מטורונטו. ב-1972 הופיע השיר "Alberta Bound", שנכתב על הנערה, באלבומו "Don Quixote".

ב-1974 הוציא את הסינגל "Sundown" מהאלבום שנשא שם זהה והגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי. הסינגל הבא שלו, "Carefree Highway", הגיע לעשרת השירים המובילים במצעדים. ב-1975 קרא לייטפוט מאמר בניוזוויק אודות אוניית המשא "Edmund Fitzgerald" ששטה בימות הגדולות שטבעה בזמן סערה קשה ואיתה כל אנשי הצוות. שירו "The Wreck of the Edmund Fitzgerald", שרוב מילותיו לקוחות מהמאמר, הגיע למקום השני במצעדים האמריקאיים. לאחר שיר זה, היה ללייטפוט עוד להיט אחד שהגיע ל-40 המקומות הראשונים במצעד הבילבורד, "The Circle Is Small (I Can See It In Your Eyes)" שהגיע למקום ה-33 בתחילת 1978

במהלך שנות ה-90 הוציא לייטפוט שני אלבומים וערך כחמישים הופעות בשנה. בסתיו 2002, בעת שהותו באוריליה, הוא לקה בדימום פנימי בבטן ונכנס לתרדמת למשך כחודשיים. הוא החלים וחזר לעסקי המוזיקה עם האלבום "Harmony" שיצא בשנת 2004 ועם הופעה בתוכנית "קנדיאן איידול", הגרסה הקנדית של "פופ איידול". בשנת 2005 יצא לסיבוב הופעות קטן שנקרא בשם ההומוריסטי "Better Late Than Never Tour" ("סיבוב ההופעות מוטב מאוחר מלעולם לא").

הצליל של לייטפוט גובש בהקלטות אולפן ובסיבובי הופעות בעזרת הגיטריסט רד שיה והבסיסטים ג'ון סטוקפיש וריק היינז. נגנים אלה השתתפו פעמים רבות ביצירתו של לייטפוט.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה שלו זכה גורדון לייטפוט ב-15 פרסי ג'ונו והיה מועמד ל-5 פרסי גראמי. הוא נכנס להיכל התהילה של המוזיקה הקנדית בשנת 1986 ולהיכל התהילה של מוזיקת הקאנטרי הקנדית ב-2001. ב-1998 נטבע כוכבו בשדרת הכוכבים של קנדה. במאי 2003 קיבל תואר אביר במסדר קנדה. כמו כן לייטפוט חבר במסדר אונטריו.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן והופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1966 Lightfoot!
  • 1967 The Way I Feel
  • 1968 Did She Mention My Name
  • 1968 Back Here on Earth
  • 1969 Sunday Concert (אלבום הופעה)
  • 1970 Sit Down Young Stranger (יצא מחדש כ-If You Could Read My Mind ב-1971)
  • 1971 Summer Side of Life
  • 1972 Don Quixote
  • 1972 Old Dan's Records
  • 1974 Sundown
  • 1975 Cold on the Shoulder
  • 1976 Summertime Dream
  • 1978 Endless Wire
  • 1980 Dream Street Rose
  • 1982 Shadows
  • 1983 Salute
  • 1986 East of Midnight
  • 1993 Waiting for You
  • 1998 A Painter Passing Through
  • 2002 Live in Reno‏ (DVD בהופעה)
  • 2004 Harmony

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1969 Early Lightfoot
  • 1970 The Best
  • 1971 Classic Lightfoot: The Best of Gordon...
  • 1974 The Very Best of Gordon Lightfoot
  • 1975 Gord's Gold
  • 1976 Early Morning Rain
  • 1985 Songbook
  • 1988 Gord's Gold, Vol. 2
  • 1989 The Best of Gordon Lightfoot
  • 1992 Original Lightfoot
  • 1993 The United Artists Collection
  • 1994 Lightfoot!/The Way I Feel
  • 1999 Songbook
  • 2002 Complete Greatest Hits

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]