גנדאי בודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גֶנדַאי בוּדוֹיפנית: 現代 武道 או "Modern-Day Martial Ways") הוא שמן הכולל של אמנויות לחימה שהתפתחו ביפן לאחר תקופת הרסטורציה של מייג'י במהלך 1868, ובמיוחד לאורך המאה ה-20. פירוש השם גנדאי בודו הוא: "אמנויות לחימה מודרניות". סוגה זו מוגדרת למול הקוריו - שמן של שיטות הלחימה העתיקות. טבען של אמנויות הנחשבות 'גנדאי בודו' הוא שהן עברו התאמה מכמה סוגים אפשריים:

- הפיכתן לפציפיסטיות יותר.

- הדגשת האלמנט הרוחני או הדתי שבהן.

- הדגשת הפן האסתטי שבהן על חשבון זה הלחימתי.

- עידוד תחרותיות על חשבון גישה העוסקת בקרבות "מלוכלכים" והגנה עצמית.

חלק מאמנויות הגנדאי בודו מיישמות את כל השינויים שנמנו מעלה.

המונח גנדאי בודו מתייחס לרוב לאמנויות הלחימה:

תהליך דומה ומקביל לתופעת הגנדאי בודו התרחש בסין בהקשרן של אמנויות לחימה סיניות, בעידוד הממשלה הסינית הקומונסיטית, והביא ליצירתו של ה-וושו המודרני.

שמה של גישת\שיטת הלחימה ג'יט קוואן דו מושפע אף הוא מתופעת הגנדאי בודו. משמעות שמה של שיטת לחימה זו הוא "דרך האגרוף המיירט". בסינית מנדרינית שמה אמור להיכתב: "ג'ייה צ'ואן דאו" (Jie Quan Dao), ובסינית קטונזית כ-"ג'יט קוואן דאו" (Jit Kuan Dao). אף על פי כן, מפתחה של שיטה זו, ברוס לי, בחר להשתמש בסיומת "דו" (הגרסה היפנית של המילה "דאו" בסינית), משום שזו הייתה פופולרית ומקובלת בעולם אמנויות הלחימה בעת פעילותו המקצועית, במחצית השנייה של המאה ה-20.


P sport.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספורט ומשחקים ויפן. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.