ג'ודו
 |
|
| ג'ודו | |
|---|---|
 הטלת ג'ודו |
|
| ארץ מקור |  יפן |
| שנת יסוד | 1882 |
| המייסד | ג'יגורו קאנו |
| סגנון | התגוששות |
| התפתחה מ- | ג'יו ג'יטסו |
| אמנים מפורסמים | ג'יגורו קאנו, קוגה, קוסאי אינוי, דויד דוייה, נקמורה, נמורה, טאני, אורן סמדג'ה, יעל ארד, אריק זאבי |
| ספורט אולימפי | מאז 1964 (גברים), מאז 1992 (נשים) |
ג'ודו (ביפנית: ג'ו - רכה, דו - דרך (柔道)) היא אמנות לחימה מודרנית (גנדאי בודו) בעלת אופי ספורטיבי שנוסדה בסוף המאה ה-19 ביפן על ידי פרופ' ג'יגורו קאנו. אדם המתאמן בג'ודו נקרא ג'ודוקא. הג'ודוקא הראשון במערב שהביא את האמנות לאירופה (צרפת) ואחר כך לישראל הוא ד"ר משה פלדנקרייז, המדען שפיתח את שיטת פלדנקרייז לשכלול היכולת התנועתית.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
בימי הביניים יפן התנהלה בצורה פאודלית, ומקצוע הוראת הלחימה, כמו כל המקצועות בחברה כזאת הועבר מאב לבן והגיע לרמות פיתוח גבוהות מאוד. למאסטרים בתחום הוראת הלחימה היה תפקיד חשוב בהוראת הסמוראים. עם פריצת שערי יפן על ידי האמריקאים הפכה יפן תוך שנים ספורות לחברה מודרנית, שבה למעשה למקצוע הוראת הלחימה של יפן הקלאסית לא היה מקום. כתוצאה מכך חלק גדול של מקצועות הלחימה נזנח ונשכח, אבל חלק מאמנויות הלחימה הצליחו להשתמר על ידי הפיכתם לאומנות אותה ניתן ללמד לקהל הרחב במתכונת המודרנית המקובלת היום. ג'ודו פותח בכוונה להפוך אותו לספורט. לשם כך קאנו חקר ובחן שיטות לחימה יפניות רבות שהיו ידועות בזמנו (הקרויות בשם הכולל ג'ו ג'יטסו), הוציא מהן את הטכניקות המסוכנות (כגון בעיטות, אגרופים), שיכלל חלק מהטכניקות הקיימות ויצר שיטה שמאפשרת להילחם בכל הכוח בלא להיפצע, להרוג או להטיל מום ביריב. ב-1886 פתח בטוקיו, בירת יפן, את "מכון קודוקאן לג'ודו". מכאן ואילך הלך הג'ודו והתפרסם ברחבי יפן ובעולם כולו.
הג'ודו הוא בעל אופי אוניברסלי ומתאים לכל הגילאים. התנועות של הג'ודו הן בעלות השפעה מיוחדת על הגוף כיוון שהן מבוססות על תנועה אופטימלית, ניצול כוחו של היריב, תנועות ספירליות שמפתחות את הגוף ולא נמצאות בשימוש בחיי היום-יום.
מרכז הג'ודו הוא בקודוקאן שבטוקיו, ביפן.
[עריכה] יסודות הג'ודו
קרבות מוכרעים בג'ודו בשני אופנים:
- קרב עמידה - בו מטרת הקרב היא להטיל את היריב על הגב.
- קרב קרקע - בו המטרה היא להכריע את היריב באחת משלוש שיטות:
- ריתוק היריב לקרקע, כאשר הוא על גבו, למשך 25 שניות
- חניקה סתימת האוויר או הדם לראש, ובכך הבאת היריב לכניעה.
- בריח הפעלת לחץ על מרפק היריב או על האזור הקרוב לו, ובכך הבאתו לכניעה.
כניעה מתבצעת על ידי שלוש טפיחות קלות ביד פתוחה על המזרן או על גוף היריב (וזאת במידה שהנכנע אינו מסוגל להגיע למזרן עקב תפיסתו בידי יריבו).
אימוני הג'ודו מורכבים מחימום מיוחד, אוצ'יקומי (כניסות לתרגילים מבלי להפיל), תרגול 'כניסות'. תרגול הטלות משלושה סוגים עיקריים: כאלו שמבוססות בעיקר על שימוש בידיים, כאלו שמבוססות בעיקר על שימוש באגן וכאלו שנעשות באמצעות הרגליים.
כמו כן ישנן הטלות שמבוססות על הקרבה שבה המתחרים נופלים ומפילים באופן זה או אחר את היריב יחד עמם. כמובן, כל תנועה והטלה מתבצעת באמצעות כל הגוף. התרגול נעשה בזוגות וכולל, כאמור, תרגול כניסות ללא הטלה ותרגול טכניקות בעמידה ועל הארץ.
חלק חשוב באימון הוא ה'ראנדורי', הקרב הידידותי, שנעשה בשתי צורות עיקריות: טאצ'י ואזה - בעמידה ונה-ואזה על הארץ (קרב קרקע). בקרקע מתורגלים ונלמדים ריתוקים, חניקות ובריחים. בנוסף יש בג'ודו גם 'שיאיי', שהוא קרב לפי חוקי הג'ודו המתרחש עד להשגת נקודה אחת או באיפון (הכרעה מושלמת) או בצבירת חלקי נקודות עד לסוף הזמן וניצחון.
חלק נוסף חשוב מאוד בתרגול הג'ודו הוא תרגול קאטות, סדרות של תנועות ותרגולים מובנים מראש המסייעים מאוד להתפתחות התלמיד כלוחם ג'ודו וכאדם. הקאטות מתורגלות גם כדי שלוחם יוכל לעבור מחגורה כחולה לחגורה חומה ומחומה לשחורה. המעבר מחגורה לחגורה נעשה על ידי קאטות שונות.
[עריכה] מושגי יסוד בקרב
[עריכה] כללי
על פי התקן הנוכחי, קרב ג'ודו אורך 5 דקות בבוגרים ו-4 דקות בנוער. בכל פעם, שהקרב מופסק על ידי השופט והמתחרים חוזרים למצב ההתחלתי, השעון עוצר (בדומה לכדורסל). במקרה של איפון (הניקוד הגבוהה ביותר), וואזרי (הניקוד המשני) כפול או עונש אונסוקומקה (העונש החמור ביותר), מוכרז ניצחון מידי. במקרה שלא הושג אחד התנאים האלה, מושג ניצחון בתום הזמן, מצבירת נקודות ועונשים פחותים יותר. במקרה, שבתום הזמן יש מצב של תיקו בניקוד, הקרב נמשך להארכה, שאורכה כאורך הקרב המקורי. ההארכה מוכרעת בניקוד זהב, שבו המנצח המיידי הוא מי, שמשיג יתרון כלשהו. אם במשך ההארכה, לא השיג אף אחד מהמתחרים ניקוד, מוכרע הקרב על האנטה - בחירת המנצח על ידי צוות השופטים, לפי מהלך ההופעה שלו בהארכה. שני המתחרים לובשים חליפות ג'ודו, האחד בצבע לבן והשני בצבע כחול.[1]
[עריכה] מילות מפתח
הוראות השופטים ניתנות ביפנית. מספר מילות מפתח לדוגמה:
- ריי - לקוד קידה.
- הג'ימה - להתחיל/להמשיך את הקרב.
- מטה - לעצור/להפסיק את הקרב.
- סור-מטה - סוף הקרב.
- אוסאי קומי - הכרזת השופט על ריתוק חוקי
- טוקטה - הכרזת השופט כאשר המתחרה ברח מהריתוק, כלומר הריתוק הסתיים.
[עריכה] ניקוד
ניקוד הקרב נעשה על פי פרמטרים שונים. ככל שמתחרה מפגין עליונות על המתחרה השני, כך ניקודו יהיה גבוה יותר.
- יוקו - מוענק עבור הטלת היריב על הצד או כעונש ליריב שביצע עבירה שנייה (נחשב גם כ-5 נקודות, 10 נקודות על לוח השעונים הרשמי).
- וואזארי - מוענק עבור הטלת היריב על "חצי גב" (בין גב לצד), או עבור הטלה על הגב שנעשית באיטיות, או כעונש ליריב שביצע עבירה שלישית. השגת שני ווזארי בקרב מביאה לסיומו כאילו בוצע איפון, ולכן וואזארי נחשב ל"חצי איפון" (נחשב גם כ-7 נקודות, 100 נקודות על לוח השעונים הרשמי).
- איפון - מוענק עבור הטלת היריב על הגב, או חניקתו עד כניעה, או ביצוע בריח על מרפק היריב עד כניעה, או ריתוק היריב עד 25 שניות, וכן כעונש ליריב שביצע עבירה רביעית או עבירת הנסוקומקה. איפון מהווה ניצחון מוחלט על היריב ולכן מביא לסיומו המידי של הקרב (נחשב גם כ-10 נקודות, 1,000 נקודות על לוח השעונים הרשמי).
בעבר היה ניקוד רביעי שנקרא "קוקה", אבל הוא הוסר בשנת 2009. כאשר "קוקה" היה בשימוש, שוויו היה 3 נקודות, 1 על לוח השעונים הרשמי, ניקוד נמוך יותר מ"יוקו". כמו "יוקו", "קוקה" היה שובר שוויון, והתחשבו בו רק כאשר לשני היריבים היה מאזן שווה של "וואזרי" ו"יוקו". הובלה של "יוקו" הייתה מביסה כל מספר של "קוקה".
[עריכה] עבירות
העבירות הן שונות:
- יציאה (סתמית) מחוץ לאזור הקרב, בלי פעולת ג'ודו של המתחרה או יריבו וכמו כן דחיפת היריב מחוץ לאזור הקרב.
- הפגנת פאסיביות. אולם התפיסה הכללית החדשה של הג'ודו היא לא למהר להעניש ולתת יותר זמן כדי להכין את ההתקפה ולהגיע לעמדת התקפה טובה.
- מתקפת סרק.
- הכנסת אצבעות לשרוולו של המתחרה. (מכונה: "תפיסת אקדח").
- נפילה על הברכיים מבלי לערער את שיווי משקלו של המתחרה.
- התכופפות בלי סיבה-תפיסת מכנסו של היריב, ללא כניסה לתרגיל.
- עונש חדש הינו תפיסה סתמית של הרגליים בלי שהיריב נכנס לתרגיל רגל או תפיסה של הרגליים ללא הרמה כגון:קטגרומה או טה גרומה
כל אלה יגרמנו לענישה בשידו, כאשר ענישה ראשונה רק תזהיר את היריב (לפני הסרת ה"קוקה", בשנת 2009, היריב זוכה ב"קוקה" לאחר הענישה הראשונה), צ'וי ענישה שנייה שתיתן יוקו, לאחר מכן הענישה השלישית קאיכוקו המזכה את היריב בוואזרי ולבסוף אנסוקומקה - עבירה שמסכנת חייו של המתחרה או עלולה לגרום לפציעתו והתנהגות בלתי ספורטיבית בכלל, עבירה זו מזכה את היריב באיפון.
[עריכה] זירת הקרב
- מבנה הזירה: בשנת 2006 חל שינוי בחוקת הג'ודו בו שונה גם מבנה הזירה. לפי חוקה זו אזור התחרות מחולק לשני חלקים: אזור הקרב ואזור הביטחון.
אזור הקרב יהיה לפחות 8X8 מטר ולא יותר מ- 10X10 מטר. אזור הביטחון יהיה ברוחב 3 מטר ובצבע שונה. אזור הסכנה שהיה בעבר (בצבע אדום ברוחב 1 מטר) יבוטל ויחד איתו גם העונש של 5 שניות שהיה על הקו האדום.
- מיקום בזירה: במרכז הזירה ישנם 2 פסים, אחד כחול ואחד לבן, המסמנים את עמדות ההתחלה של כל אחד מהיריבים. במרכז הזירה ובין המתמודדים ימצא במהלך כל הקרב השופט המרכזי. בנוסף לשופט המרכזי יושבים בשני קצוות מרוחקים של הזירה שופטי הצד.
[עריכה] קטגוריות משקל
בתחרויות הג'ודו מסווגים המחתרים בהתאם למשקלם. כיום ישנן 7 קטגוריות משקל:
| גברים | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| מתחת ל-60 ק"ג | 60-66 ק"ג | 66-73 ק"ג | 73-81 ק"ג | 81-90 ק"ג | 90-100 ק"ג | מעל 100 ק"ג |
| נשים | ||||||
| מתחת ל-48 ק"ג | 48-52 ק"ג | 52-57 ק"ג | 57-63 ק"ג | 63-70 ק"ג | 70-78 ק"ג | מעל 78 ק"ג |
[עריכה] שיטת הדרגות
בג'ודו מקובל מבנה של דרגות האופייני לאמנויות הלחימה היפניות, למעשה מבנה זה הומצא על ידי פרופ' ג'יגורו קאנו ולאחר מכן חדר אל אמנויות הלחימה האחרות. ההתקדמות בדרגות מיוצגת על ידי חגורות ומחולקת לשני חלקים: עד לחגורה שחורה (חגורות: לבנה, צהובה, כתומה, ירוקה, כחולה וחומה) ולאחריה (הדירוג נקבע לפי דאן ולאחר מכן מספר).
[עריכה] דרגות חניכות (KYU)
ביפן כל הדרגות הנמוכות עד לחגורה חומה הן חגורות לבנות. ראשיתו של השימוש בצבעים באירופה ב-1935. מספרי הדרגות הנמוכות הולכים וקטנים עם העלייה בדרגות. מועדון הג'ודו היפני הראשון, הקודוקאן לא מכיר בדרגות שהוענקו על ידי איגודים או מועדונים אחרים.
- KYU6 - חגורה לבנה, בדרגה זו מתחילים ללמוד את הג'ודו.
- חגורה לבנה-סגולה - חגורת מעבר המקובלת בישראל ובמספר מדינות נוספות.
- KYU5.5 - חגורה סגולה (לבנה ביפן).
- KYU5 - חגורה צהובה (לבנה ביפן).
- חגורה צהובה-כתומה - חגורת מעבר המקובלת בישראל ובמספר מדינות נוספות.
- KYU4 - חגורה כתומה (לבנה ביפן).
- חגורה כתומה-ירוקה - חגורת מעבר המקובלת בישראל ובמספר מדינות נוספות.
- KYU3 - חגורה ירוקה (לבנה ביפן).
- חגורה ירוקה-כחולה - חגורת מעבר המקובלת בישראל ובמספר מדינות נוספות.
- KYU2 - חגורה כחולה (לבנה ביפן).
- KYU1 - חגורה חומה, חניך בכיר.
[עריכה] דרגות הדרכה (DAN)
חגורות שחורות, מוענקות על ידי איגוד המדינה
- DAN1
- DAN2
- DAN3
- DAN4
- DAN5
[עריכה] דרגות כבוד
חגורות לבנות-אדומות (או שחורות), מוענקות על ידי איגוד המדינה
- DAN6
- DAN7
חגורות אדומות (או שחורות)
- DAN8, מוענקת על ידי איגוד היבשת
- DAN9, מוענקת על ידי איגוד היבשת
- DAN10, מוענקת על ידי איגוד הג'ודו הבינלאומי ועל ידי DAN10 אחר
[עריכה] ראו גם
[עריכה] הערות שוליים
- ^ חוקת הג'ודו - אתר התאחדות הג'ודו הבינלאומית
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אתר מידע על ג'ודו, מידע מקיף על ג'ודו באנגלית
- איגוד הג'ודו בישראל
| ענפי ספורט אולימפיים | ||
|---|---|---|
|
