קיודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קיודו
弓道
Kyudo Kai 01.jpg
ארץ מקור Flag of Japan.svg יפן
המייסד הונדה טושיזאנה
התפתחה מ- קיוג'וטסו
ספורט אולימפי לא

קיוּ‏דוֹ‏‏‏‏ (弓道, "קיוּ‏" - קשת, "דוֹ‏" - דרך)‏ היא אמנות קליעה בחץ וקשת יפנית, אחת מאמנויות הלחימה המודרניות (גנדאי בודו). בקיודו המתאמן לרוב שואף להגיע להתפתחות רוחנית תוך כדי אימון בקשת, כאשר האימון מתמקד בתהליך נכון ומאוזן של ירייה, ולא בפגיעה במטרה.

קיודו צמח מתוך קיוּ‏ ג'וּ‏טסוּ‏, אמנות הלחימה בקשת המסורתית, והחל להחליפה לאחר התחלת השימוש בנשק חם ביפן במאה ה-16. היום כחצי מליון בני אדם מתאמנים בקיודו.

צורת האימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיודו קיימות אסכולות וסגנונות אימון רבות, וצורת האימון יכולה להיות שונה גם בין דו‏ג'ו לדוג'ו. בדרך כלל האימון מתחיל בישיבת סֶיזָה‏‏‏, ישיבה יפנית מסורתית, לרוב מלווה במדיטצית מוֹ‏קוּ‏סוֹ‏. באסכולות מסוימות, לאחר הסזה מבצע המתאמן מספר תנועות ירייה ללא החץ, כדי להגמיש את השרירים ולבדוק את תקינות הקשת. לאחר מכן, הוא יורה במטרת קש מיוחדת, הנקראת מַ‏קִיוַ‏ארַ‏ה, אשר מוצבת במרחק של כ-2 מטר (אורך הקשת המשוחררת) מהיורה. בגלל התווך הקרוב.

לאחר יריות החימום, המתאמן יכול לעבור לירי במטרה הנקראת מַ‏טוֹ‏. קוטרה של מטו הוא כ-36 סנטימטר, והיא ממוקמת במרחק 28 מטר מהיורה. מרחק זה יכול להתקצר בחצי או ברבע בהתאם לרמה של המתאמן. בדרך כלל המתאמן יבצע שתי יריות בישיבה לפני שיעבור לירי בעמידה.

הקשת וציוד נוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשת היפנית, יוּ‏מִי, ארוכה מהיורה, אורכה מעל שני מטרים ויכול להגיע אף לשני מטרים וחצי. מסורתית, יומי עשויה במבוק, עץ ועור, אך מתאמנים רבים, במיוחד מתאמנים מתחילים, משתשמשים בקשתות העשויים חומרים סינתטיים, היות שקשת במבוק יקרה יותר ורגישה לתנאי מזג אויר קיצונים. אורך היוּ‏מִי תלוי באורך הדריכה של המתאמן, המושפע מגובהו.

החץ היפני עשוי במבוק ומעוטר בנוצות. בעבר, נהגו להשתמש בנוצות עיט ונץ; היום החצים מעוטרים בנוצות תרנגולי הודו וברבורים. מבדילים בין שני מיני חצים: הָאיָה, חצי זכר, המסתובבים בכיוון השעון במעופם, ואוֹ‏טוֹ‏יַ‏ה, חצי נקבה המסתובבים נגד כיוון השעון.

מתאמן בקיודו לובש כפפת עור על יד ימין, הנקראת יוּ‏גַ‏קֵה. לכפפה זו בדרך-כלל שלוש או ארבע אצבעות בהתאם למשקל הדריכה של הקשת – לרוב משתמשים בכפפת שלוש אצבעות עם קשתות עם משקל דריכה עד 20 קילוגרם ובכפפת 4 אצבעות לקשתות עם משקל דריכה של יותר מ-20 קילוגרם. קיימים סוגים נפוצים פחות של הכפפה בעלי אצבע אחת, לשימוש מתאמנים מתחילים, וחמש אצבעות.

דרגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיודו משתמשים בדרגות קיוּ‏, דרגות מתחילים, ודַ‏אן, דרגות מתקדמים, בדומה לאמנויות לחימה יפניות אחרות. הארגון הכלל-יפני לקיודו בוחן לדרגות קיו 3 עד קיו 1 ולדרגות דאן 1 עד דאן 9. בניגוד לשאר אמנויות לחימה, בקיודו לא משתמשים בחגורות צבעוניות לציון דרגה.

בנוסף לדרגות קיו ודאן, בקיודו קיימות דרגות הוראה:

  • רֵנשִי – לקבלת דרגה זו, חייב המתאמן להיות בדרגת דאן 5 ומעלה ולהיות בעל אופי חזק ויכולות הוראה. זהוי הדרגה המרבית אליה ניתן להיבחן מחוץ ליפן.
  • קיוֹ‏שִי – דרגה מתקדמת יותר, המחייבת דאן 6, יכולות הוראה ומנהיגות, וכמות שנים מסוימת בדרגת רנשי.
  • הָ‏אנשִי – הדרגה העליונה, המחייבת דאן 8, התנהגות ברמה הגבוהה ביותר ושליטה מלאה ומושלמת באמנות הקיודו, ותרומה משמעותית לאמנות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]