גראפלינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גראפלינג
grappling
Hawaiian State Grappling Championships.jpg
אליפות הוואי בגראפלינג
ארץ מקור אין
המייסד אין
אמנים מפורסמים משפחת גרייסי, אדי בראבו, מרסלו גרסיה, ג'יגורו קאנו, אריק זאבי
ספורט אולימפי ג'ודו, האבקות

גראפלינג (אנגלית: Grappling) הוא כינוי כללי המתייחס למספר יכולות, אמנויות לחימה וענפי ספורט שמטרתן היא לבסס יתרון גופני בטכניקות שאינן טכניקות סטרייקינג. לדוגמה ביסוס עמדת שליטה גופנית, בריחים, חניקות, היחלצויות והכנעות. אמנויות הלחימה בהן גראפלינג תופס חלק מרכזי הן ג'ו ג'יטסו ברזילאי, ג'ו ג'וטסו קלאסי, MMA וג'ודו. את טכניקות הגראפלינג ניתן לחלק לשתי קטגוריות עיקריות: גראפלינג עמידה וגרפלינג קרקע. בשתיהן הדרך המקובלת להכניע יריב היא באמצעות בריחים - הפעלה של מנוף כנגד אחד מפרקי היריב ואילוצו להיכנע מפאת הכאב, או חניקה, שמטרתה להאט את קצב זרימת הדם לראש ובכך לאלץ את היריב להיכנע כדי לא להסתכן באבדן הכרה.

גרפלינג עמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראפלינג עמידה הוא כינוי לאוסף של טכניקות גראפלינג המשמשות לוחמים בעודם עומדים. מטרתן של טכניקות אלו משתנה בין סגנונות הלחימה השונים, אך לרוב המטרה המרכזית היא ההפלה. הפלה היא הורדה של היריב לגובה הקרקע בצורה שתאפשר למתמודד לבסס עמדת שליטה. באמנויות לחימה מסוימות כגון ג'ודו, עלולה עצם ההפלה לסיים את המשחק, בעוד שבאחרות, כגון ג'ו ג'יטסו ברזילאי, סמבו ו-MMA ההפלה מיועדת להוביל להכנעת המתמודד על הקרקע. בנוסף ישנן גם יכולות הכנעה שונות גם בעמידה כדוגמת בריחי עמידה וחניקות שונות. באומנויות שונות משתמשים בגראפלינג עמידה לצד שימוש במכות שונות (בעיקר אגרופים ובעיטות) לדוגמה ב-MMA וקרב מגע.

אמנויות לחימה השמות דגש על גראפלינג עמידה:

גראפלינג קרקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גראפלינג קרקע הוא כינוי לאוסף טכניקות המשמשות את הלוחמים כאשר הם אינם עומדים על רגליהם. בחלק גדול מענפי ספורט הלחימה ואמנויות הלחימה בהן משתמשים בטכניקות גראפלינג קרקע המטרה היא כינון עמדה שולטת והיחלצות מעמדת נחיתות. עמדה שולטת היא עמדה המקנה למתמודד אופציה לצאת למגוון של טכניקות הכנעה, ומונעת באותה עת אופציות דומות מיריבו (לדוגמה, ב-מאונט) המתמודד המצוי בעמדת נחיתות, מנסה לרוב להיחלץ לעמדה יותר שוויונית או לעמדת יתרון המעניקה לו הגנה ויכולת תקיפה, למשל גארד.

אמנויות לחימה בהן משתמשים בטכניקות גראפלינג קרקע:

טכניקות בסיסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלינצ' תאילנדי מוצג על ידי חיילים אמריקאים

את סוגי הטכניקות ניתן לקטלג בכלליות למספר קבוצות: קלינצ' (clinch), הפלות והטלות, הכנעות, ריתוקים ועמדות שליטה, הפיכות והחלצויות.

  • קלינצ' או "קלינצ' פייטינג" היא קבוצת טכניקות המשמשות כששני הלוחמים במצב עמידה ומטרתן להתגונן מפני מכות שונות, ויצירת קירבה מספקת להפלה. באיגרוף תאילנדי, שם הפלות הן לא חוקיות, הקלינצ' מאפשר למתמודד להתגונן מפני התקפות תוך שמירה על אופציות תקיפה חדשות.
  • הפלות והטלות הן מספר טכניקות שמטרתן לשנות את מצב הקרב מעמידה לקרב במצב שכיבה, תוך כינון עמדה שולטת. קבוצת טכניקות זו כוללת את הטלות הירך מג'ודו, מגוון הפלות מהאבקות ועוד.
  • ההכנעות מתחלקות לשני סוגים: האחד הוא "בריחים", והשני "חניקות". "בריח" הוא הפעלה של מנוף על מפרק מסוים בגוף ואילוץ היריב להיכנע מפאת הכאב. בתורות הגנה עצמית ואמנויות לחימה צבאיות, כגון קרב מגע, סמבו, ג'ו ג'יטסו יפני וכו', מטרת הבריח היא שבירת העצם או פריקת המפרק (ראה פריקת כתף). ברוב התחרויות הספורטיביות בריחים על הפרקים הקטנים (כגון אצבעות ובהונות) אסורים מכיוון שהם מסוכנים ועלולים להביא לשבר או פריקה בקלות יחסית. גם חניקות מתחלקות לשני סוגים: חניקות גרגרת וחניקות דם. בחניקות גרגרת מופעל לחץ על הגרגרת המקשה על היריב לנשום ויוצר רפלקס הקאה קל, המאלץ אותו להיכנע. בחניקות דם (הסוג הנפוץ יותר של חניקה) מופעל לחץ על העורקים התרדמניים המוליכים דם לראש, ומסכן את היריב באבדן הכרה אם לא ייכנע. ברוב קרבות הגראפלינג הכנעה היא היעד העליון והיא מכריעה סופית את הקרב.

בתחרויות ג'ודו מותרות כל החניקות אך בריחים מותרים רק על המרפק. בתחרויות סמבו אסורות כל החניקות אך מותרים כל הבריחים. בתחרויות ג'ו ג'יטסו ברזילאי מותרות כל החניקות וכל הבריחים פרט לבריח קרסול מסובב, מפאת הנזק שהוא גורם. בתחרויות MMA מותרים כל הבריחים וכל החניקות.

לבן מדגים הפלה מסוג אובי-אוטושי הלקוחה מג'ודו
  • ריתוקים ועמדות שליטה הן טכניקות שמטרתן משתנה מאומנות לאומנות. ריתוק הוא הצמדה של שכמות היריב לקרקע בצורה כזו שהוא אינו מסוגל להזיז את פלג גופו העליון. באמנויות לחימה מסוימות, כגון ג'ודו והאבקות הריתוק עצמו מסיים את הקרב בניצחון הצד המרתק, בעוד שבאחרות, כגון ג'ו ג'יטסו ברזילאי ו-MMA הריתוק הוא רק אמצעי להשגת הכנעה. עמדות שליטה הן עמדות בהן המתמודד שולט פיזית בתנועתו של יריבו. ישנן מספר עמדות כאלה שהמרכזיות ביניהן הן המאונט והגארד. מטרתן של עמדות אלה משתנה מעמדה לעמדה. ברוב העמדות המטרה היא ליצור הזדמנויות התקפיות מצד אחד (הזדמנויות לבריחים וחניקות) והגנה על המתמודד השולט מטכניקות דומות מהצד השני.
  • החלצויות (Escapes) הן תמרונים שנועדו להוציא מתמודד ממצב מסוכן או נחות. לדוגמה מתמודד אשר נתפס בשליטה צידית ינסה להחלץ ולעבור לגארד - מצב פחות מסוכן עבורו.
  • הפיכות או "סוויפּים" (sweep) משמשים מתמודד להפוך את מאזן השליטה. לדוגמה מתמודד שתפס את יריבו בגארד, יוכל להפוך את יריבו ולהיות מעליו במאונט.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

החשיבות שהגרפלינג תופס באמנויות לחימה וענפים ספורטיבים שונים, משתנה ממקרה למקרה. ענפים מסוימים כמו האבקות, ג'ו ג'יטסו ברזילאי, סומו וג'ודו הם ענפי גראפלינג "טהורים", מכיוון שאסור להשתמש בהם בטכניקות שאינם גראפלינג. רוב אמנויות הלחימה כוללות בתוכן סוג כל שהוא של גראפלינג. מעט אומניות לחימה אינן כוללות גראפלינג, לדוגמה אגרוף וקיקבוקס. רוב אמנויות הלחימה שאינן כוללות גרפלינג מתמקדות בטכניקות סטרייקינג, הכוללות אגרופים ובעיטות. באותם ענפי ספורט אשר אינם כוללים גראפלינג מתחרים ישתמשו בדרך כלל בקלינצ' בזמן עייפות או כאב, אם כי במקרים אלה אמור השופט להפריד בין המתמודדים ולהזהיר אחד או את שניהם, לדוגמה תחרויות איגרוף, קיקבוקס, טאקוונדו וכו'. בעוד שבמואי טאי השופט יפריד קלינצ' רק לאחר זמן מה. לטכניקות גראפלינג והתגוננות חשיבות בתורות הגנה עצמית ובקרב רשויות החוק. טכניקות הגראפלינג הנפוצות ביותר להגנה עצמית הן ההחלצויות וההכנעות הבסיסיות, כגון בריחים וחניקות. הגראפלינג נכנס לתודעת הספורטאים ואמני הלחימה בעיקר בעקבות תחרויות ה-UFC, בהן ניצח רויס גרייסי בשלוש מתוך ארבע האליפויות הראשונות על ידי הכנעת יריבים גדולים וחזקים ממנו באמצעות שימוש מושכל בטכניקות גראפלינג.

סגנונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מספר ענפי ספורט וסגנונות גראפלינג בעולם ובכל מדינה. סגנונות מסוימים כמו ג'ודו, סמבו, ג'ו ג'יטסו ברזילאי והאבקות ספורטיבית זכו לתפוצה עולמית. ג'ודו, האבקות חופשית והאבקות יוונית רומית הם ענפי ספורט אולימפים ולג'ו ג'יטסו ברזילאי וסמבו יש אליפויות עולם ותחרויות ספורטיביות שונות משלהם. עוד אמנויות לחימה המתמקדות בגראפלינג הם אייקידו והפקידו.

חלוקה נוספת בין הסגנונות היא באמצעות הלבוש – הגי. הגי הוא הלבוש המסורתי בג'ו ג'וטסו היפני ובג'ודו. הגי מורכב משני חלקים, חלק עליון שהוא ג'קט עבה בצבע לבן, כחול או שחור, עשוי כותנה אשר נרכס על ידי חגורה המסמלת את דרגת האמן, וחלק תחתון - מכנסי כותנה בצבע דומה. ענפי הגראפלינג שאינם מתהדרים בלבוש הטקסי הנ"ל נקראים נו- גי לעומת אלה המתהדרים בלבוש הנ"ל המכונים גי. בג'ו ג'יטסו הברזילאי קיים מאבק מתמשך בנוגע להגדרת הלבוש. לסוג הלבוש נודעת חשיבות ניכרת מכיוון שבענפי הגי, הלבוש משמש לאחיזה לצורך הטלות שונות, בריחים ואפילו חניקות תוך שימוש בבגד להפעלת לחץ. תומכי הגי טוענים שהגי יוצר תחרות שהיא יותר ריאליסטית להגנה עצמית, מכיוון שגם במקרה של קרב אמיתי יש להניח שהתוקף יהיה לבוש, וניתן יהיה להשתמש בלבושו במהלך הקרב. ובנוסף טוענים המחייבים שהגי מבטל פאקטורים לא ספורטיבים מסוימים כגון לחות והחלקה. תומכי הנו-גי טוענים כי בתחרות ספורטיבית על המתחרה להסתמך רק על גופו, ולא על לבושו או לבוש יריבו, לכן הם מעדיפים גראפלינג במכנס קצר או מכנס וחולצה צמודה. הלבוש בגי הוא חובה בתחרויות ג'ודו, סמבו וברוב תחרויות הג'ו ג'יטסו ברזילאי. שימוש בלבוש לטכניקות הכנעה אסור ברוב ענפי ההאבקות ביניהן הענפים האולימפיים.

תחרויות גראפלינג ספורטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שלושה ענפי גראפלינג המוכרים כמקצועות אולימפיים: ג'ודו, האבקות יוונית-רומית, והאבקות חופשית. בנוסף, ישנן גם מספר תחרויות גראפלינג לא אולימפיות כגון:

  • FILA grappling- פילה הוא ארגון גראפלינג ספורטיבי צרפתי המממן את אליפות פילה לגראפלינג הכנעות. התחרות היא במבנה טורניר כשההכנעה מהווה ניצחון אוטומטי והניקוד הוא שיטת הכרעה מישנית. באליפות פילה שני חטיבות, גי ונו-גי.
  • אליפות הג'ו ג'יטסו הברזילאי העולמית, הידועה גם כ"המונדיאל" ("עולם" בפורטוגזית) היא אליפות הגי היוקרתית ביותר. בתחרות זו המשתתפים מחויבים ללבוש גי מלא, וחוקיה דומים לשל שאר תחרויות הגראפלינג בהן הניצחון מוכרע על ידי הנכעה או ניקוד בהיעדר הכנעה. האליפות מחזיקה גם בחטיבת נו גי, אבל זו נחשבת לפחות יוקרתית מאבו דאבי. בשנים הראשונות התקיימו התחרויות בריו דה ז'ניירו, אך בשנים האחרונות התקיימו בלונג ביץ', קליפורניה. המנצח במספר הרב ביותר של ניצחונות באליפות זו הוא רוג'ר גרייסי ממשפחת גרייסי שניצח עשר פעמים. מרסלו גרסיה, המנצח במספר הרב ביותר באליפות אבו דאבי, ניצח חמש פעמים במונדיאל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גראפלינג בוויקישיתוף