סמבו (אמנות לחימה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמבו
самбо
Sambo Foto 1.jpg
ארץ מקור Flag of the Soviet Union.svg ברית המועצות
שנת יסוד 1938
סגנון גראפלינג
התפתחה מ- ג'ודו, ג'ו ג'וטסו, קראטה, האבקות עממית
אמנים מפורסמים פדור אמליאננקו, רון טריפ, סקוט סונון, אנדריי אורלובסקי, ולדימיר פוטין
ספורט אולימפי לא.

סמבורוסית: самбо, נקרא גם סומבו) אמנות לחימה מודרנית, ספורט קרבי ושיטה להגנה עצמית שפותחה בברית המועצות והוצגה כספורט רשמי על ידי ועדת הספורט הלאומית של ברית המועצות ב-1938, על ידי אנטולי חרלמפייב.

מקור השם בראשי תיבות של САМооборона Без Оружия (סמואובורונה בז אורוז'יה) ופירושו הגנה עצמית ללא נשק. שורשי הסמבו באים מהג'ודו ומהיאבקות כפרית של הכפרים באזור.

הסמבו יוסד על ידי וסילי אושפצ'קוב וויקטור ספירידונוב, שניהם המציאו דרכים שונות לסמבו בעוד שויקטור המציא את הדרך הרכה יותר המבוססת על האייקידו. נהוג לחשוב שאנטולי חרלמפייב היה אב הסמבו אך אנטולי, תלמיד של ויקטור, המציא את הגרסה הספורטיבית של הסמבו.

סגנונות הסמבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף על פי שבתחילה הסמבו נוסד כסגנון יחיד כיום ישנם 4 סגנונות:

  1. סמבו ספורטיבי- סגנון של הסמבו שדומה לג'ודו והיאבקות חובבנית אך בשינויים מזעריים בחוקים ובלבוש. לדוגמה, בסמבו מותר לעשות בריחים על הרגליים ואסור לחנוק לעומת זאת בג'ודו מותר לחנוק אך אסור לעשות בריחים על הרגליים.
  2. סמבו להגנה עצמית-סגנון של הסמבו שדומה לג'יו ג'יטסו ולאייקידו הכולל את כל המרכיבים של הגנה עצמית כגון: הגנה נגד תקיפה באגרופים ובעיטות. רבים מחשיבים זאת לחלק מהסמבו הקרבי.
  3. סמבו קרבי-יועד לספצנאז וזו הגרסה הראשונה של הסמבו. בהמשך הגרסה הפכה להיות חלק מאימוני החובה של רשויות החוק כמו המשטרה ושאר הכוחות של צבא רוסיה. השיטה מכילה טכניקות תקיפה מהירות ויעילות שנועדו לגרום נזק מרבי ואף מוות. בנוסף גם הגנה ללא נשק והגנה נגד יריב המצויד בנשק. שיטה זו מסוכנת מאוד אך גרסאות שלה כמו הסמבו להגנה עצמית מלומדות בבתי ספר להגנה עצמית או בבתי ספר לאמנויות לחימה.
  4. סמבו בסגנון חופשי-גרסה המיוחדת לסמבו הנלמד בארצות הברית שיטה זו הוקמה על ידי ארגון הסמבו האמריקאי והיא כוללת חניקות ושאר פעולות קרקע של הסמבו הקרבי אך איננה מאשרת תקיפה כמו בסמבו הקרבי אלא רק כמו הסמבו הספורטבי.
האקדמיה העולמית לסמבו בקסטובו

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתפתחות המוקדמת של הסמבו הייתה ניסיון עצמאי ליצור אמנות הלחימה המשלבת את הג'ודו והג'ו ג'יטסו עם סגנונות היאבקות מקומיים על ידי וסילי אושפצ'קוב וויקטור ספירידונוב. אושפצ'קוב באותה תקופה אימן קארטה וג'ודו בצבא האדום. הוא היה בין המערביים הראשונים שהתאמנו בג'ודו וקיבל את החגורה השחורה השנייה (מתוך חמש, באותה תקופה) ישירות מג'יגורו קאנו. ספירידונוב הגיע מרקע של אמנויות לחימה רוסיות עממיות והביע עניין מופגן בשיטות גראפלינג מזרחיות, כגון סומו, ג'ודו וג'ו ג'יטסו, אם כי מעולם לא התאמן רשמית באומנויות אלה. גישתו בנוגע ללחימה, שהעדיפה תנועה נכונה על פני כוח, נבעה חלקית מפציעתו על ידי כידון רובה בזמן מלחמת רוסיה-יפן אשר השאירה את ידו בעייתית במקצת. אושפצ'קוב וספירידונוב לא עבדו יחדיו אלא יצרו כל אחד סגנון לחימה נפרד משלו. המיזוג בין שני השיטות המקבילות נוצר על ידי מתאמנים ותלמידים אשר התאמנו בשתי השיטות, ובין כותלי הצבא האדום. כיום הסמבו נלמד גם כהגנה עצמית וגם כאמנות לחימה צבאית על ידי: משטרת הפדרציה הרוסית, אומו"ן (יחידה משטרתית מיוחדת), משמר הגבול הרוסי, שירות הביטחון הפדרלי, שירות האבטחה הפדרלי של רוסיה, צבא רוסיה והספצנאז.

תלבושת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמבו התלבושת המקובלת היא גי יפני בדומה לגי הנהוג בג'ודו אך בצבע אדום או כחול ומכנס קצר. למתחרים נעליים מיוחדות לאימוני סמבו והן נקראות "סמבובקי". החגורה בסמבו, בניגוד לאמנויות הלחימה היפניות, איננה מסמלת דרגה כלשהי אלא נועדה אך ורק לסימון.

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1918 לנין הקים את היחידה הראשית לאימון צבאי על מנת לאמן את הצבא האדום. למשימת אימון הצבא האדום בקרב פנים על פנים נבחר קלימנט וורושילוב שבהמשך הקים את הנ.ק.ו.ד. בעיר דינמו. ב-1923 החלו וסילי וויקטור, באופן בלתי תלוי, לעבוד על פיתוח שיטה לשיפור קרבות פנים מול פנים של הצבא האדום, שילוב הטכניקות יחדיו נעשה בעזרת אנטולי חרלמפייב שגם הוא נסע סביב העולם ולמד אמנויות לחימה מגוונות. חרלמפייב מכונה בדרך כלל ה"אבא" של הסמבו מפני שהיה היחיד בעל קשרים פוליטיים ויכל להעביר את הסמבו לאגודה הממונה על ספורט בברית המועצות, עד להכרזה ב-1938 על הסמבו כספורט הקרבי הרשמי של ברית המועצות. ויקטור אחרי זה פיתח את השיטה הרכה לחיילים שנפצעו בקרב ולסוכנים חשאיים וזאת עקב פציעתו במלחמה.

באולימפיאדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מוסקבה בקיץ 1980 נערכה הדגמה של סמבו וגם מועדוני נוער של סמבו הופיעו בטקס הפתיחה, אך סמבו מעולם לא הוכר כספורט אולימפי או כספורט לצורכי הדגמה בלבד.

היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון פיל"א FILA הארגון הבינלאומי להיאבקות הכריז על סמבו כל כסגנון השלישי בעולם להיאבקות ב-1968- זאת לפני שהוקם הארגון הבינלאומי של סמבו FIAS ב-1985. ב-1993 הופרד ארגון FIAS ל-2 אחד FIAS המערבי תחת שליטה של ארצות הברית ומערב אירופה אל מול FIAS המזרחי בשליטת רוסיה ב-2005 FIAS מערב התאחדו עם FILA וFIAS מזרח חזרה לשם FIAS. כיום שני הארגונים מנהלים תחרויות באזוריהם לצד תחרויות בינלאומיות.

סמבו בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיטת הלחימה של הדמות מארי הכחולה/מארי ריאן (Blue Mary/Mary Ryan) מסדרת משחקי "מלך הלוחמים" (King of Fighters) מבוססת על סמבו.
  • שיטת הלחימה של סרגיי דראגונוב מסדרת המשחקים טקן מבוססת על הווריאציה הצבאית של הסמבו.
  • ביימן וליאון מסדרת המשחקים מת או חי (Dead or Alive) גם הם מבוססים על ווריאציה של הסמבו קרבי.
  • הדמות מיכאיל באקונין מסדרת הטלוויזיה אבודים נראית משתמשת בסמבו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחר[עריכת קוד מקור | עריכה]