ג'יט קון דו
 | |
|
הסמל של ג'יט קון דו. הסמל מבטא את עיקרון אמנויות הלחימה ואת הפילוסופיה הסיניות של היין יאנג, משמעות הכיתוב בסינית: "תשתמש באי דרך – כדרך שלנו" ו"להיות בלי גבול – זה הגבול שלנו". החצים מייצגים את האינטראקציה האינסופית בין יאנג והיין. ידוע גם כ: JKD, ג'ון פאן ג'יט קון דו. | |
| ארץ מקור |
 ארצות הברית |
|---|---|
| תאריך ייסוד | ברוס לי הדגים את השיטה פעם ראשונה בפני קהל בשנת 1967. |
| מייסד | ברוס לי |
| סגנון | הגנה עצמית, לחימת רחוב. |
| התפתחה מ | ווינג צ'ון קונג פו, איגרוף מערבי, סייף ועוד. |
ג'יט קון דו (בסינית: 截拳道, ביוטפנג: Zit6 Kyun4 Dou6, בפין-יין: Jiéquándào, מבוטא ג'יט קוּן דוֹאוּ בקנטונזית, וג'יט צ'וּאן דַאוֹ במנדרינית; בתרגום חופשי: "דרך האגרוף המסכל") היא אמנות לחימה אותה פיתח וייסד אמן הלחימה והשחקן ברוס לי.
ג'יט קון דו נועד להתמודדות בצורה טבעית במצבי אמת ברחוב ובמלחמה בטרור; נגד יריב אחד או מספר יריבים, באמצעות בריחים, חניקות, תפיסות ובמצבי כריעה ושכיבה.
בדומה לאמנויות לחימה אחרות, אמנות לחימה זו טוענת להקניית ביטחון עצמי, שליטה עצמית פיזית מנטלית, יציבות נפשית ופיזית, כבוד והערכה לזולת, חוכמה, יכולת הסתגלות ואלתור.
רקע והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייחודה של מערכת זו היא הדינמיות של גורמיה. ברוס לי פיתח את המערכת על בסיס לימודיו מגיל צעיר בהונג קונג אצל הגרנד מאסטר ייפ מאן בסגנון ווינג צ'ון קונג פו. ברוס לי המשיך לפתח את המערכת עד מותו, תוך שהסיר מהלכי לחימה שנראו לו מיותרים והוסיף חדשים שנראו לו יעילים יותר. השיטה מאמינה שהלוחם צריך להשתמש במעט מאמץ תוך הסבת מירב הנזק ליריב. השפעות נוספות הגיעו מאיגרוף מערבי, סיף, ועוד.
ברוס לי הדגים את השיטה פעם ראשונה בפני קהל בשנת 1967. לאחר מותו השיטה פוצלה לשתי אסכולות: אחת נשארה נאמנה לטכניקות אותן פיתוח ברוס לי עד מותו, והאסכולה השנייה המשיכה לפתח את האומנות על בסיס עקרונותיו של ברוס לי, תוך כדי הוספת מספר סגנונות לחימה ביניהם אלמנטים מסבאט, מואי טאי, ארניס (אסקרימה/קאלי) וג'ו ג'יטסו ברזילאי.
בין תלמידיו המקוריים של ברוס לי נמנו: טד וונג, דן אינוסנטו, טקי קימורה, ועוד. לאחר מותו של ברוס לי המשיך כל אחד בדרכו בעולם הלחימה; לדוגמה: טד וונג המשיך להעביר וללמד כפי שהוא למד והתאמן אצל ברוס לי, בתי ספר לג'יט קון דו על פי דרכו מפוזרים בעיקר בארצות הברית ואף מחוצה לו בעולם (ישנו מאסטר אחד בארץ, שהוא מייצג את השיטה בישראל). דן אינוסנטו מפעיל אקדמיה לאמנויות לחימה בקליפורניה וממשיך לפתח את הידע שהועבר לו מברוס לי. טקי קימורה לימד את בנו אנדי קימורה, לפי מה שלמד מברוס לי ללא שום שינוי או תוספות.
ג'וזף קאולס, שהיה תלמיד אצל ברוס לי לתקופה קצרה יחסית, פיתח שיטה המבוססת על מה שהספיק ללמוד אצל ברוס לי בתוספת מוטיבים רבים משיטות אחרות וקרא לה "וו-ווי גונג-פו" – שם המתייחס למושג הדאואיסטי וו-ווי שברוס לי העריך במיוחד, והרבה להתייחס אליו.
גישתו של סי ג'ו ברוס לי בעניין אמנויות לחימה וספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשך חייו כתב ברוס לי הערות שונות בענייני אמנויות לחימה. לאחר מותו קיבצה אשתו את הערותיו בספר, בשם “The Tao Of Jeet Kune Do” (הדאו של האגרוף המיירט). הספר דן בפילוסופיה קרבית ומציג תובנות שונות בעניינים טכניים (יתרונות וחסרונות של סוגי אגרופים, בעיטות, בריחים שונים ועוד).
בראיונות ובמאמרים שהופיעו בכתבי עת ברוס לי ביטא התנשאות כלפי אמנויות לחימה יפניות, במיוחד כלפי הקראטה, וביטא את העדפתו לוו-שו, שם כללי לאמנויות הלחימה הסיניות. על אף יחס זה, ברוס לי קיים יחסים ידידותיים עם מאמנים משיטות יפניות שונות, וכן הוא בעצמו תרגל אמריקן קנפו, שיטת קרטה מודרנית שפותחה בארצות הברית.
ברוס לי רכש את מיומנותו בכלי הנשק היפני נונצ'קו מדן אינוסנטו שהפך לתלמידו עם הזמן.
מאמן הג'ו ג'וטסו המפורסם וואלי ג'יי נהג לספר שברוס לי למד תחתיו. אולם, במהלך חייו ברוס לי מעולם לא הזכיר זאת. ג'ין פו מארק מורה לשיטת גמל שלמה דרומי טען כי ברוס לי נהג לתרגל את אומנותו (גמל שלמה הדרומי). טענות מעין אלו שנויים במחלוקת, שברוס לי מיעט לפרט את מקורן של כל הטכניקות או ממי הוא למד אותם.
עקרונות הג'יט קון דו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטוב ביותר מאמנויות לחימה שונות - סי ג'ו ברוס לי האמין בשילוב של הטוב ביותר מאמנויות לחימה שונות, וכן הוא היה מפורסם באמירתו שמור את מה שטוב וזרוק את מה שחסר תועלת, בהתכוונו לכך שעל המתאמן באומנותו (ג'יט קון דו) להתאמן רק בשיטות ובתנועות שיש בהן תועלת ישירה מבחינה קרבית (ברוס לי לא אהב לראות אמנויות לחימה בהסתכלות בריאותית).
- סנטר ליין (ג'ואן סיאן) - זהו אחד העקרונות החשובים ביותר בג'יט קון דו, כל תנועה, כל מהלך וכל דבר אחר שמבצעים בג'יט קון דו (למעט מקרים בודדים), נעשה במרכז אמצע הגוף. הסנטר ליין (בתרגום חופשי "קו אמצע") הוא קו אמצע הגוף של הלוחם.
- דקדוק, חדות, כוח ומהירות - כשלומדים תנועה, צריך להתאמן עליה בסדר מסוים כך שבסופו של דבר נוכל להגיע לתנועה המושלמת עם כוח, דיוק, מהירות, יציבות וכל אלה מתבצעים על ידי המכניקה של הגוף, וכך מגיעים לתנועה מושלמת.
- להיות עצמך - בג'יט קון דו כתפיסה בכלל ובאימונים בפרט שוללים את הרעיון של להיות מישהו ולחקות מישהו, הגישה היא להיות עצמך, להיות מצוין על ידי פיתוח של יכולות עצמיות ושליטה על הגוף כגון: להרפות גם פיזית וגם מנטלית (זה לא קל), זה מתחיל באימונים ובסופו של דבר זה עם כל דבר בחיים.
- עקרונות שונים - ברוס לי קטלג מאפיינים מסוימים של אמנויות לחימה מסורתיות כ"חסרי תועלת", בלי קשר לאדם שמתרגל אותם. הוא פסל כל שימוש בתבניות (型)[1] כאמצעי תרגול, וטען שזה מקבע את המתרגל ולא מאפשר לפתח זרימה יעילה בקרב. בהיותו ילד ונער הוא עצמו תרגל תבניות מאומנויות שלמד.
ברוס לי לא המציא אמנות לחימה, אלא פיתח שיטה לשילוב אמנויות לחימה. על עיקרון זה עמד בעצמו במהלך חייו כמאסטר ובאימוניו כאמן לחימה, ולכן הוא לא רצה להראות כממציא או כמייסד, גם את התרגיל ואן אינץ' פאנץ' לא הוא המציא. התרגיל מבוצע במיומנות של "כוח מתפרץ" ואינו טכניקה בפני עצמה. מיומנות זו ניתן וכדאי במקרים מסוימים להלביש על תנועות אחרות.
סמל הג'יט קון דו[עריכת קוד מקור | עריכה]
סמל אמנות הלחימה "ג'יט קון דו" הוא צורת היין יאנג בצבעי אדום צהוב בתוספת שני חיצים בצדדיו וכיתוב מסביב. הסמל נוצר על ידי סי-ג'ו ברוס לי.
הסמל מבטא את עיקרון אמנויות הלחימה ואת הפילוסופיה הסינית של יין יאנג, החצים מבטאים את השיתוף, המיזוג והסנכרון בין הדברים ההופכיים כדוגמת הרך והקשה, הטוב והרע וכן הלאה.
משמעות הכיתוב המופיע מסביב לסמל:
- "תשתמש באי דרך – כדרך שלנו". הביטוי מבטא את אחד מעקרונות הג'יט קון דו, שהלוחם שואף לפעול בצורה כזו שפעולותיו יהיו חופשיות ויבטאו את האופי שלו בצורה מושלמת - בכל מקום, בכל מצב ובכל גיל.
- "להיות בלי גבול – זה הגבול שלנו" - הביטוי הזה מבטא את אחד מעקרונות הג'יט קון דו. הדרך של הלוחם היא, שאין לו חוקים והגבלות בקרב. התוצאה של הבלי גבול הזה קיימת אך ורק כאשר אנו פועלים לפי הקווים המנחים; ההגדרות, העקרונות והגדרים, ורק על פיהם אנו פועלים ועל ידי כך מגיעים לתוצאה מושלמת.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Assli, Salem, Jeet Kune Do 'Toutes les techniques de Bruce Lee' Publisher = Editions Chiron/year 2002 / location= ISBN 2-7027-0693-2
- Balicki, Ron; Steve Gold (2001), Jeet Kune Do: The Principles of a Complete Fighter, HNL Publishing, ISBN 0-9531766-3-0
- Beasley, Jerry (2001), The Jeet Kune Do Experience: Understanding Bruce Lee's Ultimate Martial Art, Paladin Press, ISBN 978-1-58160-131-2
- Bishop, James (2004), Bruce Lee: Dynamic Becoming, Dallas: Promethean Press, ISBN 0-9734054-0-6
- Cheng, David (2004), Jeet Kune Do Basics, Tuttle Publishing, ISBN 0-8048-3542-X
- Davis, Lamar (2001), Jun Fan/Jeet Kune Do: Scientific Streetfighting, HNL Publishing, ISBN 978-0-9531766-1-8
- Heath, Adam (2011), Mixed Martial Arts' Most Wanted: The Top 10 Book of Crazy Combat, Great Grappling, and Sick Submissions, Potomac Books Inc., ISBN 978-1597975490
- Hochheim, W. Hoch (בינואר 1995), "The Maze of Jeet Kune Do", Black Belt Magazine, Rainbow Publications, Inc., vol. 33, no. 1
{{citation}}: (עזרה) - Kent, Tackett, Chris, Tim (1989), Jun Fan Jeet Kune Do: The Textbook, Action Pursuit Group, ISBN 0-86568-131-7
- Lee, Bruce (1975), Tao of Jeet Kune Do, Ohara Publications, ISBN 978-0-89750-048-7
- Lee, Bruce (1978), Bruce Lee's Fighting Method, Ohara Publications, Inc., ISBN 0-89750-062-8
- Little, John (1996), The Warrior Within: The Philosophies of Bruce Lee to Better Understand the World Around You and Achieve a Rewarding Life, McGraw-Hill, ISBN 0-8092-3194-8
- Little, John (1997), Jeet Kune Do: Bruce Lee's Commentaries on the Martial Way, Tuttle Publishing, ISBN 0-8048-3132-7
- Little, John (2001), Bruce Lee: Artist of Life, Tuttle Publishing, ISBN 0-8048-3263-3
- Little, John (2002), Striking Thoughts: Bruce Lee's Wisdom for Daily Living, Tuttle Publishing, ISBN 0-8048-3471-7
- Seaman, Kevin (1999), Jun Fan Gung Fu Seeking The Path of Jeet Kune Do, S.l.: Health 'N' Life, ISBN 0-9531766-2-2
- Thomas, Bruce (1994), Bruce Lee: Fighting Spirit, Berkeley, California: Frog, Ltd., ISBN 1-883319-25-0
- Yılmaz, Yüksel (2000), Dövüş Sanatlarının Temel İlkeleri, İstanbul, Turkey: Beyaz Yayınları, ISBN 975-8261-87-8
- Yılmaz, Yüksel (2008), Jeet Kune Do'nun Felsefesi, İstanbul, Turkey: Yalın Yayıncılık, ISBN 978-9944-313-67-4
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המרכז לאומנויות לחימה - ג'יט קון דו- אתר האינטרנט הרשמי של ג'יט קון דו ישראל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
