גשר המיתרים (ירושלים)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים. |
| גשר המיתרים/גשר הכניסה לעיר | |
|---|---|
| מיקום | ירושלים |
| שנת ההקמה | 2010 |
| מתכנן | סנטיאגו קלטרווה |
| עלות ההקמה | רבע מיליארד שקלים |
| שימוש | הרכבת הקלה בירושלים, הולכי רגל |
| אורך | 380 מטר |
| גובה | 119 מטרים וגובה השיא של המיתרים 150 מטר |
| חומרים | פלדת אל-חלד, זכוכית |
| מבנה | |
גשר המיתרים הידוע גם כגשר הכניסה לעיר וגשר קלטרווה הינו גשר תלוי אשר נבנה בכניסה לירושלים בימים אלו כחלק מפרויקט הרכבת הקלה שעתידה לפעול בעיר החל משנת 2010.
את הגשר תיכנן האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטרווה. הגשר מיועד לרכבת הקלה, והוא מקשר בין שדרות הרצל ורחוב יפו. אורך המיסעה 380 מטרים, משקלו 4500 טונות ואורך הכבלים התלויים יותר מ-150 מטר. גשר המיתרים בנוי כך שבמרכזו יעמוד תורן נטוי ומעוקל העשוי מפלדת אל-חלד שיתנשא לגובה של יותר מ- 119 מטרים וממנו יימתחו 66 מיתרים לבסיס הגשר, כך שכל עומס משקלו של הגשר יוטל עליהם, ללא עמודי תמיכה כלשהם. בנוסף לרכבת הקלה, יתאפשר על הגשר גם מעבר של הולכי רגל. עלות בניית הגשר היא כרבע מיליארד שקלים.
תומכיו של הגשר, ביניהם, מהנדס העיר באותה תקופה, אורי שטרית, טענו כי גשר מיוחד זה יהווה סמל נוסף לעיר. לדבריהם, בגלל האזור הרגיש מבחינה תחבורתית לא ניתן לבנות באזור גשר עמודים רגיל מעל הצומת ולא מנהרה מתחתיו - בגלל מעבר כביש בגין מתחת לצומת.
מנגד, מתנגדי הכביש טענו שהוא יקר מדי, נטע זר ומונומנט מיותר בכניסה לעיר, במיוחד בהתחשב בעובדה כי רבי קומות, לטענתם, יסתירו אותו בעתיד. בנוסף טענו המתנגדים כי הגשר נבנה קרוב מדי לבתי הרחוב ותיתכן קרינה אלקטרו-מגנטית מן הרכבת הקלה. מנגד מציינים התומכים בגשר שמעולם לא הוכח באופן חד-משמעי שהקרינה האלקטרו-מגנטית מזיקה, וכי הגשר המתוכנן עומד בתקנים בינלאומיים ויוצב במרחק המומלץ מבתי מגורים.
הגשר צפוי להיחנך ב25 ביוני 2008, והוא צפוי להיקרא על שמו של המיליארד האמריקאי ג'ון גנדל, אשר תרם לעיריית ירושלים כעשרה מיליון דולרים, עבור התחזוקה השוטפת של גשר המיתרים.
[עריכה] גלריית תמונות
|
הגשר בתחילת 2008 |
|||

