הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
מצב בנייה	פתוח לנוסעים
אזור	ירושלים
שנת התחלה	2006
שנת סיום	2011
עלות	3 מיליארד שקלים
חברת בנייה	סיטי פס, מוריה
מידע נוסף	אורך - 13.8 ק"מ,; 23 תחנות.

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקו האדום הוא הקו הראשון מבין שמונת קוי מערך הרכבת הקלה בירושלים. הוא עובר במסלול שבין פסגת זאב בצפון ועד הר הרצל בדרום דרך רחוב יפו שבמרכז העיר. אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר והוא כולל 23 תחנות.

הקו נפתח לציבור ב-19 באוגוסט 2011.

[עריכה] מימון הקו

הקו האדום נבנה וממומן בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT) שקובעת כי הזכיין יממן ויבנה את הקו ויהנה מן הרווחים לתקופה של 30 שנה אשר לאחריהם הוא יחזיר את הזיכיון ויעביר את האחריות על תפעול הקו בחזרה למדינה. עקב העלויות הגבוהות של הקו, המדינה העניקה לחברה הזוכה, חברת סיטי פס מענק הקמה והתחייבות לכמות נוסעים שנתית ובנוסף עיריית ירושלים התחייבה לפינוי התוואי מתשתיות מפריעות והקמת מערכים מזינים (כמו קווי אוטובוס והקו הכחול) לכל אורך התוואי. את מחיר הנסיעה תקבע הממשלה ותעדכנו בהתאם למדד ולמצב המשק, אך לחברת סיטי פס מובטחות תשואות נאות. מתנגדי הקו הצביעו על כך שחברת סיטי פס קיבלה מענק גדול של 1.4 מיליארד שקל. בנוסף, קבוצת סיטי פס לא נאלצה להשקיע הון עצמי והמימון כולו ניתן על ידי בנקים ישראלים כשהמדינה ערבה להלוואות ענק אלו.

[עריכה] מסלול הקו

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים

לדיפו

אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר. הוא מתחיל בפסגת זאב, עובר ברחוב יקותיאל אדם, ממשיך בדרך שועפאת, דרך בר לב, רחוב הצנחנים, דרך כיכר צה"ל, לכל אורך רחוב יפו החותך את מרכז העיר, עובר דרך התחנה המרכזית של ירושלים וממשיך עד הר הרצל. בשלב שני ייתכן שהקו יוארך עד שכונת נווה יעקב בצפון ועד בית החולים הדסה עין כרם בדרום.

[עריכה] התחנות

בקו האדום 23 תחנות - כולן מעל האדמה. המרחק בין התחנות נע בין 100 ל-500 מטרים (התחנות המודגשות מוגדרות כתחנות עיקריות^{[דרושה הבהרה]}):

1.פסגת זאב עד שועפאט דרום	2.שדרות חיים בר לב	3.רחוב יפו	4.שדרות הרצל
חיל האוויר, (פסגת זאב) סיירת דוכיפת, (פסגת זאב) קריית חינוך, (פסגת זאב) יקותיאל אדם, (פסגת זאב) בית חנינא מרכז שועפאט א-סהל, (שועפאט)	גבעת המבתר, (צומת הגבעה הצרפתית) גבעת התחמושת שמעון הצדיק, (בין שייח' ג'ראח למעלות דפנה) שבטי ישראל שער שכם	העירייה יפו - מרכז, (מפגש הרחובות יפו וקינג ג'ורג') ה"דוידק'ה" מחנה יהודה הטורים התחנה המרכזית	קריית משה החלוץ, (בית הכרם) כיכר דניה, (בית הכרם) יפה נוף הר הרצל

[עריכה] תדירות הפעלת הקו

קו הרכבת פועל החל מ־5:30 בבוקר ועד חצות. בשלב ראשון, תדירות הקו היא כל 12 דקות, ובשלב שני התדירות תהייה בין 4-5 דקות בשעות השיא לבין 8-12 דקות בשאר היום. הקו לא פועל בשבתות ובחגים, אך פועל במוצ"ש.

[עריכה] גשר המיתרים - גשר קלטרווה

ערך מורחב – גשר המיתרים

כחלק מתוכנית הקו האדום, נאלצו המתכננים למצוא פתרון למעבר התוואי בין רחוב יפו ושדרות שז"ר לשדרות הרצל בצומת הכניסה לירושלים. לבסוף הוחלט ואושר, לאחר התנגדויות רבות של תושבי האזור, על בניית גשר מיתרים שעוצב על ידי סנטיאגו קלטרווה הידוע בעיצוב גשרים בכל רחבי העולם (גשר הולכי-רגל דומה, אך קטן יותר, שתוכנן על-ידו, הוקם בפתח-תקווה). התקשורת מכנה את הגשר לעתים קרובות "גשר קלאטרווה" ואילו פרסומים רשמיים של העיריה מכנים אותו "גשר הכניסה לעיר" או "גשר המיתרים". במרכז גשר המיתרים עומד עמוד פלדה מעוקם שמתנשא לגובה של מעל ל־130 מטרים וממנו נמתחים המיתרים הנושאים את הגשר.

[עריכה] השפעת הקו האדום על פני העיר

גשר הרכבת החדש בצפון העיר

כחלק מתוכנית בניית הקו האדום עברה ירושלים שיפוצים ושדרוגי תשתיות בכל העיר. במסגרת שיפוץ רחובות העיר, רחוב יפו, הרחוב המרכזי בירושלים, בו עברו בעבר למעלה מ-280 אוטובוסים מדי שעה, עבר שיפוץ כללי וחלקים נרחבים ממנו הפכו למדרחוב. המדרחוב מתחבר למדרחוב בן יהודה במרכז העיר ומאפשר גישה רגלית מן העיר העתיקה למדרחוב מרכז העיר ללא חציית כבישים.

בנוסף, תשתיות רבות לאורך התוואי ובסביבתו הוחלפו והרחובות שופצו כולל בניית מספר מדרחובים והרחבת מדרכות. בין השאר כיכר צה"ל הונמכה כך שהרכבת הקלה תוכל לעבור בתחומה. תושבי ירושלים חוו את חווית החלפת התשתיות בחפירות חוזרות ונשנות בכל רחבי העיר בעבודות שנמשכו לאורך מספר שנים בשעות היום ובשעות הלילה. עלות החלפת התשתיות עד 2011 נאמדת בכ-1.5 מיליארד שקלים (פי 20 מהערכת העלויות כפי שחושבו ואושרו על ידי הגורמים המקצועיים בתחילתו של הפרויקט)^[^{דרוש מקור}^].