הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
כיכר צה"ל
מאפיינים כלליים
מיקום ירושלים
מידע על ההקמה
עלות 3 מיליארד שקלים
חברת בנייה סיטי פס, מוריה
תאריך התחלה 2006
תאריך סיום 2011
צפי לסיום פתוח לנוסעים
מידע נוסף אורך - 13.8 ק"מ,
23 תחנות.
מפת הקו האדום
גשר הרכבת החדש בצפון העיר

הקו האדום הוא הקו הראשון מבין שמונת קוי מערך הרכבת הקלה בירושלים. הוא עובר במסלול שבין פסגת זאב בצפון ועד הר הרצל בדרום דרך רחוב יפו שבמרכז העיר. אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר והוא כולל 23 תחנות.

הקו נפתח לציבור ב-19 באוגוסט 2011.

מימון הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו האדום נבנה וממומן בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT) שקובעת כי הזכיין יממן ויבנה את הקו ויהנה מן הרווחים לתקופה של 30 שנה אשר לאחריהם הוא יחזיר את הזיכיון ויעביר את האחריות על תפעול הקו בחזרה למדינה. עקב העלויות הגבוהות של הקו, המדינה העניקה לחברה הזוכה, חברת סיטי פס מענק הקמה והתחייבות לכמות נוסעים שנתית ובנוסף עיריית ירושלים התחייבה לפינוי התוואי מתשתיות מפריעות והקמת מערכים מזינים (כמו קווי אוטובוס והקו הכחול) לכל אורך התוואי. את מחיר הנסיעה תקבע הממשלה ותעדכנו בהתאם למדד ולמצב המשק, אך לחברת סיטי פס מובטחות תשואות נאות. מתנגדי הקו הצביעו על כך שחברת סיטי פס קיבלה מענק גדול של 1.4 מיליארד שקל. בנוסף, קבוצת סיטי פס לא נאלצה להשקיע הון עצמי והמימון כולו ניתן על ידי בנקים ישראלים כשהמדינה ערבה להלוואות ענק אלו.

מסלול הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של הקו האדום הוא 13.8 קילומטר. הוא מתחיל בפסגת זאב, עובר ברחוב יקותיאל אדם, ממשיך בדרך שועפאט, דרך בר לב, רחוב הצנחנים, דרך כיכר צה"ל, לכל אורך רחוב יפו החותך את מרכז העיר, עובר דרך התחנה המרכזית של ירושלים וממשיך עד הר הרצל. בשלב שני ייתכן שהקו יוארך עד שכונת נווה יעקב בצפון ועד בית החולים הדסה עין כרם בדרום.

ביולי 2014 הפסיקה הרכבת לפעול באופן זמני בשכונות פסגת זאב, בית חנינא ושועפאט, בשל נזקים שנגרמו לתשתית הרכבת במהלך הפגנות אלימות שנערכו בירושלים בעקבות רצח מוחמד אבו ח'דיר. הנזקים שנגרמו לתשתיות הוערכו בעשרות מיליוני שקלים‏[1]. בשל כך תנועת הרכבות מסתיימת בתחנת גבעת המבתר.

התחנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקו האדום 23 תחנות - כולן מעל האדמה. המרחק בין התחנות נע בין 100 ל-500 מטרים (התחנות המודגשות מוגדרות כתחנות עיקריות[דרושה הבהרה]):

1.פסגת זאב עד שועפאט דרום 2.שדרות חיים בר לב 3.רחוב יפו 4.שדרות הרצל

תדירות הפעלת הקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו הרכבת פועל החל מ־5:30 בבוקר ועד חצות. בשלב ראשון, תדירות הקו היא כל 12 דקות, ובשלב שני התדירות תהייה בין 4-5 דקות בשעות השיא לבין 8-12 דקות בשאר היום. הקו לא פועל בשבתות ובחגים, אך פועל במוצ"ש.

גשר המיתרים - גשר קלטרווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גשר המיתרים

כחלק מתוכנית הקו האדום, נאלצו המתכננים למצוא פתרון למעבר התוואי בין רחוב יפו ושדרות שז"ר לשדרות הרצל בצומת הכניסה לירושלים. לבסוף הוחלט ואושר, לאחר התנגדויות רבות של תושבי האזור, על בניית גשר מיתרים שעוצב על ידי סנטיאגו קלטרווה הידוע בעיצוב גשרים בכל רחבי העולם (גשר הולכי-רגל דומה, אך קטן יותר, שתוכנן על-ידו, הוקם בפתח-תקווה). התקשורת מכנה את הגשר לעתים קרובות "גשר קלאטרווה" ואילו פרסומים רשמיים של העירייה מכנים אותו "גשר הכניסה לעיר" או "גשר המיתרים". במרכז גשר המיתרים עומד עמוד פלדה מעוקם שמתנשא לגובה של מעל ל־130 מטרים וממנו נמתחים המיתרים הנושאים את הגשר.

השפעת הקו האדום על פני העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו האדום של הרכבת הקלה בירושלים
Urban head station
חיל האוויר
Urban stop on track
סיירת דוכיפת
Urban stop on track
פסגת זאב מרכז
Urban stop on track
יקותיאל אדם
Unknown route-map component "uAKRZo"
דרך עוזי נרקיס
Urban stop on track
בית חנינא
Urban stop on track
מרכז שועפאט
Urban stop on track
א-סהל
Unknown route-map component "uABZgl+l"
לדיפו
Urban station on track
גבעת המבתר
Urban station on track
גבעת התחמושת
Urban stop on track
שמעון הצדיק
Urban station on track
שבטי ישראל
Urban station on track
שער שכם
Urban station on track
העירייה
Urban stop on track
יפו מרכז
Unknown route-map component "uKRZt"
רח' המלך ג'ורג'
Urban stop on track
כיכר הדוידקה
Urban stop on track
שוק מחנה יהודה
Urban stop on track
הטורים
Bus station Unknown route-map component "uINT"
התחנה המרכזית
Unknown route-map component "uBRÜCKE1"
גשר המיתרים
Urban stop on track
קריית משה
Urban stop on track
החלוץ
Urban stop on track
כיכר דניה
Urban station on track
יפה נוף
Urban End station
הר הרצל

כחלק מתוכנית בניית הקו האדום עברה ירושלים שיפוצים ושדרוגי תשתיות בכל העיר. במסגרת שיפוץ רחובות העיר, רחוב יפו, הרחוב המרכזי בירושלים, בו עברו בעבר למעלה מ-280 אוטובוסים מדי שעה, עבר שיפוץ כללי וחלקים נרחבים ממנו הפכו למדרחוב. המדרחוב מתחבר למדרחוב בן יהודה במרכז העיר ומאפשר גישה רגלית מן העיר העתיקה למדרחוב מרכז העיר ללא חציית כבישים.

בנוסף, תשתיות רבות לאורך התוואי ובסביבתו הוחלפו והרחובות שופצו כולל בניית מספר מדרחובים והרחבת מדרכות. בין השאר כיכר צה"ל הונמכה כך שהרכבת הקלה תוכל לעבור בתחומה. תושבי ירושלים חוו את חווית החלפת התשתיות בחפירות חוזרות ונשנות בכל רחבי העיר בעבודות שנמשכו לאורך מספר שנים בשעות היום ובשעות הלילה. עלות החלפת התשתיות עד 2011 נאמדת בכ-1.5 מיליארד שקלים (פי 20 מהערכת העלויות כפי שחושבו ואושרו על ידי הגורמים המקצועיים בתחילתו של הפרויקט)[דרוש מקור]

הארכת הקו האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכה צפונית לנוה יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2009, אישרה הוועדה המחוזית את התוכנית להארכת הקו משדרות משה דיין בפסגת זאב עד לשכונת נווה יעקב. מדובר בהארכת המסלול ב-2.7 ק"מ והקמת ארבע תחנות חדשות.‏[2]

הארכה דרומית להדסה עין כרם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2013, אושרה התוכנית להארכת קו הרכבת הקלה בירושלים עד בית חולים הדסה עין כרם. הקטע הנוסף שאושר יתחיל מתחנת הר הרצל וימשיך לאורך שכונות בית וגן, קריית יובל, קריית מנחם, מושב אורה, בית הספר לרפואה ועד למרכז הרפואי הדסה עין כרם ויכלול חמש תחנות חדשות.‏[3]

אורכו של הקו יעמוד על 22.5 קילומטרים לאחר הארכתו המלאה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ידידיה בן אור, ‏הרס רב וכתובות נאצה בתוואי הרכבת הקלה, באתר ערוץ 7, 6 ביולי 2014
  2. ^ יקותיאל צפרי, הנה באה הרכבת - לנווה יעקב, באתר mynet‏, 29 במרץ 2009
  3. ^ ניר בן-טובים, הרכבת הקלה בירושלים - עד עין כרם, באתר וואלה!, 27 ביוני 2013
רכבת קלה (Citadis 302) מתוצרת אלסטום בדפו
Magnify-clip.png
רכבת קלה (Citadis 302) מתוצרת אלסטום בדפו