דוד פאפו

**הרב דוד פאפו**
לידה	1848; כ"ג באייר ה'תר"ח; קושטא, טורקיה
פטירה	1927 (בגיל 79 בערך); כ"ב בניסן תרפ"ז
מקום קבורה	הר הזיתים, ירושלים
מקום פעילות	ירושלים, בורסה (טורקיה), ביטולה (מקדוניה), בגדאד (עיראק) וטריפולי (לוב)
תקופת הפעילות	?–1927
תחומי עיסוק	רבנות ודיינות
תפקידים נוספים	מנהל בית החולים משגב לדך

הרב דוד פאפו (כ"ג באייר ה'תר"ח, 26 במאי 1848 - כ"ב בניסן תרפ"ז, 24 באפריל 1927) היה הרב הראשי של בורסה שבטורקיה וביטולה שבמקדוניה, חכם באשי של טריפולי שבלוב ובגדאד שבעיראק, ממנהלי בית החולים משגב לדך בירושלים, אב בית דין וחבר ועד העדה הספרדית בעיר.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקושטא ב-26 במאי 1848 (כ"ג באייר ה'תר"ח) לשלמה ולסולטנה פאפו. בגיל שבע עלה עם הוריו לארץ ישראל. אביו, שהיה היה סוחר עשיר דאג לחינוך בנו, ובצעירותו הכניסו להתחנך בישיבות העיר לצד הרבנים יצחק אשכנזי, יעקב מאיר ומרדכי ישראל. בסיום לימודיו הוסמך להוראה על ידי רבני העדה הספרדית בירושלים, ונישא למזל. תחילה התפרנס מעזבון אביו, אך בשל שרפה שהתרחשה בעיר עלה כל רכושו באש, ומקור מחייתו העיקרי אבד.

בשנת 1893 (ה'תרנ"ג) עבר להתגורר בטריפולי, שם מונה לשמש כחכם באשי במשך כשנתיים. בסיום כהונתו בטריפולי עבר להתגורר בבורסה, שם מונה בפירמן רשמי לכהן כרב הראשי ואב בית הדין של בורסה למשך שבע שנים, וקיבל מהסולטאן העות'מאני את אות מסדר המג'ידיה ממדרגה שלישית.

בשנת 1902 (ה'תרס"א) מונה לשמש כרבה הראשי של ביטולה שבמקדוניה למשך כשנתיים. בסיום כהונתו עבר להתגורר בבגדאד, שם מונה לשמש כחכם באשי למשך שבע שנים, וקיבל מהסולטאן הטורקי אות כבוד ממדרגה ראשונה בשם "מג'ידיה". במהלך שנות כהונתו בבגדאד הביא לבניית תלמוד תורה גדול שכלל גם מטבח ליתומים ולנזקקים.

בשל חשד מצד הממשל כי הסית את הציבור בבגדאד לטובת נזים פאשה, מושל פלך שהודח, פוטר הרב פאפו ממשרתו והועמד למשפט מצד הממשל הטורקי. לפני המשפט נדר כי אם יצא ממנו זכאי יעלה לירושלים. ואכן, לאחר שזוכה במשפט^[1] עזב את בגדאד והחל במסע לירושלים. בדרך עצר בחלב שבסוריה, והשתכן במשך יממה בביתו של הרב חזקיה שבתי. למחרת יצאו ללוות אותו בדרכו לרכבת הנוסעת לביירות שבלבנון כל נכבדי העיר, בהם הרב מאיר נחמד^[2]. מביירות יצא בהפלגה לישראל, ולירושלים הגיע בחודש ספטמבר 1911 (ה'תרע"א)^[3]. עם הגיעו לירושלים מונה לשמש כחבר משרד הרבנות, ולאחר מכן כאב בית הדין של העדה הספרדית. בהמשך שימש כממלא מקום הרב משה יהודה פרנקו במועצת הפלך ונמנה עם מנהלי בית החולים משגב לדך.

בחודש ינואר 1912 נבחר לשמש כחבר בוועד העדה הספרדית בירושלים, לצד הרבנים אברהם ביג'אג'ו, יוסף מרדכי הלוי, חנניה גבריאל, רפאל שלמה לניאדו ויוסף שאול אלישר^[4], ובחודש מאי 1913 התפטר מתפקיד בוועד^[5].

ביום כ"ב בניסן תרפ"ז, בהיותו כבן 79, נפטר הרב פאפו בירושלים^[6].

חתנו היה הרב בן ציון פיזאנטי.

ספרו "פני דוד"
מצבתו בהר הזיתים
הרב פאפו (חמישי מימין) עם רבני עיראק

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פני דוד (ירושלים תרפ"ד) - שו"ת.
בני מאיר (ירושלים תרע"ד) - דרשות. בספר זה כמה דרשות שנשא בבגדאד; ביניהן: הספד לרב יוסף חיים (תרס"ט) ; הספד לראש רבני קושטא, הרב משה הלוי (תר"ע); דרשה שנשא עם כניסתו לרבנות בגדאד (מדף מח ע"ג עד דף נא ע"ב)^[7].

חכם דוד פאפו כתב גם רעיונות רבים אותם נהג לשמור מקופלים כניירות יחידים בתוך שק. הוא הנציח את שני בניו בהקדמות לספריו: את בנו, מאיר, שמת בצעירות במהלך שהות המשפחה בבל, ואת בנו שלמה, שגויס לצבא העות'מאני במלחמת העולם הראשונה ועקבותיו לא נודעו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה דוד גאון, "דוד ב"ר שלמה פאפו", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 535–536, באתר היברובוקס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא דוד פאפו בוויקישיתוף

דוד פאפו, באתר "החכם היומי"

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ הרב פאפו זכאי בדינו, החרות ירושלים, 30 במאי 1911
^ החרות ירושלים, 4 באוקטובר 1911
^ החרות ירושלים, 6 באוקטובר 1911
^ מענייני העדה, החרות ירושלים, 31 בינואר 1912
^ התפטרות, החרות ירושלים, 3 במאי 1913
^ הרב דוד פאפו ז"ל, הארץ, 27 באפריל 1927, עמ' 4
^ היצירה ההלכתית של חכמי בבל (עיראק) בעת החדשה

[1] הרב פאפו זכאי בדינו, החרות ירושלים, 30 במאי 1911

[2] החרות ירושלים, 4 באוקטובר 1911

[3] החרות ירושלים, 6 באוקטובר 1911

[4] מענייני העדה, החרות ירושלים, 31 בינואר 1912

[5] התפטרות, החרות ירושלים, 3 במאי 1913

[6] הרב דוד פאפו ז"ל, הארץ, 27 באפריל 1927, עמ' 4

[7] היצירה ההלכתית של חכמי בבל (עיראק) בעת החדשה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

חכמי הבאשי בבגדאד
המאה ה-19	הרב רפאל קצין (1849-1852) • הרב עובדיה אברהם הלוי (1852-1876) • הרב ששון שמוחה (1876-1879) • הרב אלישע דנגור (1879-1884) • הרב אברהם הלל (1884) • הרב אלישע דנגור (1884-1886) • הרב אברהם הלל (1886-1889) • הרב אלישע דנגור (1889-1893) • הרב יצחק מג'לד (1893-1905)
המאה ה-20	הרב משה ראובן צדקה (1905) • הרב דוד פאפו (1906-1911) • הרב אברהם הלל (1911-1915) • הרב ירוחם נסים אלישר (1915-1918) • הרב משה חיים שמאש (1918-1923) • הרב עזרא דנגור (1923-1928) • הרב ששון כדורי (1928-1930) • הרב אברהם אצלאן יהודה (1930-1932)