הדחליל (קומיקס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדחליל
Gotham Underground 2.jpg
הדחליל, כפי שהוא מופיע על עטיפת החוברת Gotham Underground #2 מינואר 2008. אמנות מאת ג'ים קלפיורה.
מוציא לאור DC Comics
הופעה ראשונה World's Finest Comics #3
(ספטמבר 1941)
יוצרים ביל פינגר
בוב קיין
נתונים
שם אמיתי ג'ונתן קריין
סטטוס פעיל
חבר/ה לשעבר ב מגויס חיל סינסטרו
ליגת אי-צדק
החברה הסודית של נבלי-העל
כנופיית אי-צדק
כינויים בולטים שרוקן, חיית ההפחדה (Scarebeast)
קרובי משפחה
בולטים
קארן קריין (אם)
כוחות בולטים ללא כוחות על

הדחלילאנגלית: Scarecrow) הוא דמות בדיונית של נבל-על המופיעה בחוברות הקומיקס באטמן ביקום DC Comics. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת World's Finest Comics #3 מספטמבר 1941, ונוצרה על ידי הכותב ביל פינגר והמאייר בוב קיין.

הדחליל הוא האלטר אגו של פרופסור ג'ונתן קריין, פסיכיאטר לשעבר שמשתמש במגוון רחב של סמים וטקטיקות פסיכולוגיות כדי לחקור את הפחדים והפוביות העמוקות ביותר של יריביו. הדחליל נחשב לאחד מאויביו המסוכנים ביותר של באטמן, על אף שהופיע פעמיים בלבד בתור הזהב של הקומיקס. הדמות בסופו של דבר חודשה בתור הכסף של הקומיקס על ידי הכותב גרדנר פוקס והמאייר שלדון מולדוף בחוברת Batman #189 מפברואר 1967 ומאז נהפכה לאויב קבוע של באטמן. דמותו של הדחליל הופיעה מאז במגוון מדיות נוספות מלבד הקומיקס, ביניהם בסרטי קולנוע, משחקי מחשב וסדרות אנימציה.

דמותו של הדחליל מדורגת במקום 58 ברשימת מאה נבלי-העל הגדולים של כל הזמנים, לפי אתר IGN[1]. את דמותו בסרטי הלייב אקשן "באטמן מתחיל", "האביר האפל" ו"עלייתו של האביר האפל" גילם השחקן קיליאן מרפי.

היסטוריה פרסומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהופעתו הראשונה, בחוברת World's Finest Comics #3, הדחליל הוא דוקטור ג'ונתן קריין, פרופסור לפסיכולוגיה ומומחה בפסיכולוגיה של הפחד, שפנה לפשע לאחר שפוטר בגלל מראהו והתנהגותו המוזרה. המודוס אופרנדי שלו הוא אימוץ אישיותו של הדחליל, בו השתמש בכדיי לאיים על קורבנותיו שיעשו את רצונו. בסופו של דבר הוא מנוצח על ידי באטמן ועוזרו רובין ונשלח לכלא של גות'אם סיטי בחוברת Detective Comics #73. הדחליל נמלט מהכלא, אך שב להופיע בקומיקס רק בשנת 1967, בחוברת Batman #189.

מגיליון 189 ואילך, דמותו של הדחליל הפכה לקבועה בסיפורי באטמן והצטרפה לשורותיה של ליגת אי-צדק. בעקבות אירועי המשבר בעולמות האינסופיים משנת 1986, מקורה של הדמות נחקר בהרחבה בגיליון השנתי Batman Annual #19 ובמיני סדרה "באטמן/דחליל: שנה ראשונה". לפי סיפור המקור, לקריין יש פחד מעטלפים והוא אובססיבי כלפי פחד ונקמה לאחר שסבל מבריונות בתקופת ילדותו וגיל ההתבגרות עקב מראהו הגבוה, הרזה והרפוי והתנהגותו החנונית (במיוחד הדמיון הרב לאיכבוד קריין מתוך ספרו של וושינגטון אירווינג, "האגדה על סליפי הולו"). האובססיה של קריין כלפי פחד גורמת לו להפוך לפסיכיאטר, ולפנות לחיי פשע כאשר הוא לוקח משרה בבית חולים לחולי נפש ארקהם אסיילום ומבצע ניסויים של יצירת פחד על מטופליו.

הדחליל מופיע במיני סדרות כדוגמת "באטמן: נפילתו של אביר" וסדרת כותרי Shadow of the Bat ("צילו של העטלף"). הדחליל מופיע לצידם של נבלים נוספים של באטמן בכותרי Gotham Underground ("העולם התחתון של גות'אם") שבסופו הדחליל מוכה ונקשר על ידי טוביאס ווייל כסימן לכל הנבלים באשר הם, שהם אינם מוזמנים לגות'אם סיטי החדשה, לפי חזונו החדש של ווייל. במיני סדרה Battle for the Cowl ("באטמן: הקרב על הגלימה"), הדחליל מגויס על ידי המסיכה השחורה החדש כחלק מקבוצה של נבלים שמתכננים להשתלט על גות'אם סיטי. מחוץ לסיפורי באטמן וההמשכיות, הדחליל גם הופיע בתפקיד אורח בקומיקס סאנדמן והופיע גם בשלושה קרוס-אוברים: "המשפט על גות'אם סיטי", "באטמן/דרדוויל: המלך של ניו יורק" ו"מארוול נגד די.סי". גרסה אחרת של הדמות הופיעה בחברת הצדק של אמריקה בסיפור The Liberty Files.

כוחות ויכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדחליל משתמש במגוון רחב של רעלנים וסמים שגורמים לקורבנותיו להזות את הפוביות הנוראיות ביותר שלהם. הוא לובש את מסכת הדחליל בשביל להגביר את אפקט הפחד של ההלוצינוגנים וגם בשביל להימנע מהרעלה עצמית. על אף שמראהו הפיזי אינו מאיים, הדחליל יודע להלחם היטב על ידי טכניקה שנקראת "ריקוד אלים" שמבוסס על שיטת העגור של הקונג פו וכן את שיטת אגרוף שיכור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

DC קומיקס
כותבים ומאיירים: אד בניסג'ף ג'ונסאית'ן ואן סקייברמארק ויידג'ף לואבג'ף למיראלן מורפרנק מילרג'רי סיגלגייל סימון