ספיידרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספיידרמן
Spider-Man50.jpg
ספיידרמן, כפי שהופיע על עטיפת החוברת The Amazing Spider-Man vol. 2 #50 מאפריל 2003, אמנות מאת ג'יי סקוט קמפבל.
מוציא לאור מארוול קומיקס
הופעה ראשונה #15 Amazing Fantasy
(אוגוסט 1962)
יוצרים סטן לי
ג'ק קירבי
נתונים
שם אמיתי פיטר פארקר
סטטוס פעיל
חבר/ה ב האוונג'רס
חבר/ה לשעבר ב Future Foundation, האוונג'רס החדשים, הדפנדרס הסודיים, האוונג'רס הסודיים, ארבעת המפחידים, ארבעת המופלאים החדשים, העוצמתיים, הדיילי-ביוגל, פרונט ליין, ברוקלין-אוונג'רס, דיילי גלוב
כינויים בולטים ספיידי, זוחל הקירות, ראש-קור, איש העכביש, דוקטור אוקטופוס, קפטן יוניברס, מארוול רעול הפנים, ספיידרמן השכונתי החביב, דרדוויל, פרודיג'י, הברדס הירוק, לטאת-העכביש, וולברין, ספיידר-האלק, פיטר האלמר, סקרלט ספיידר, דאסק, ספיידרמן המדהים
קרובי משפחה
בולטים
ריצ'רד ומרי פארקר (הורים, מתים)
בנג'מין פארקר (דוד, מת)
מיי פארקר (דודה)
בן ריילי (שיבוט מת)
קיין (שיבוט)
מרי ג'יין ווטסון-פארקר (אשה לשעבר)
כוחות בולטים כוחות, מהירות וזריזות על, סיבולת וגמישות מוגברים, יכולת להידבק לקירות וקפיצה למרחקים, יריית קורי עכביש משתי ידיו ויכולת ריפוי מוגברת, תפישה על-חושית ("חוש העכביש").

ספיידרמןאנגלית: Spider-Man, בעברית: איש העכביש) הוא דמות בדיונית של גיבור-על המופיעה בחוברות הקומיקס ביקום מארוול קומיקס. הדמות הופיעה לראשונה בחוברת #15 Amazing Fantasy מאוגוסט 1962, ונוצרה על ידי הכותב סטן לי והמאייר ג'ק קירבי.

ספיידרמן הוא האלטר אגו של פיטר פארקר, צלם במערכת העיתון "הדיילי ביוגל" אשר נעקץ על ידי עכביש רדיואקטיבי והופך לגיבור העל ספיידרמן. הוא משתמש בכישוריו כדי להגן על העיר, ולהלחם במגוון רחב של אויבים שרוצים לפגוע בספיידרמן או אפילו בפיטר פארקר עצמו. מאז הופעתו הראשונה, ספיידרמן הפך לאחד מגיבורי-העל המפורסמים בעולם והמצליח ביותר מבחינה מסחרית. כדמות הדגל וכדמותג של חברת מארוול קומיקס, ספיידרמן הופיע בשלל מדיות נוספות, בהן סדרות אנימציה, סדרות טלוויזיה וסדרת סרטי קולנוע.

דמותו של ספיידרמן מדורגת במקום החמישי ברשימת 50 דמויות הקומיקס הגדולות של כל הזמנים לפי מגזין אמפייר[1] ובמקום השלישי ברשימת מאה גיבורי העל הגדולים, לפי אתר IGN[2].

היסטוריה פרסומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד ונטוורת', "העכביש", כפי שהופיע במגזיני הפאלפ של שנות ה-30.

תור הכסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – תור הכסף של הקומיקס

ספיידרמן הוא יצירתו המוכרת ביותר של סטן לי, שעם ההצלחה של הקומיקס ארבעת המופלאים חיפש רעיון לגיבור על חדש. לי ציין שהדרישה לגיבור הייתה בעקבות גל בקשות של צעירים לחוברות קומיקס. כמו כן, הוא ציין שההשראה הגדולה ביותר ליצירת הדמות הייתה זו של גיבור הספרות הזולה "העכביש", שאמנם היה לוחם צדק, אך לא היו לו כוחות על. נוסף על כך, הרעיון בא לו בהשראת זבוב שטיפס על חלונו, ולי החליט לקרוא לדמותו "ספיידרמן - איש העכביש", כיוון שהאמין שהשם ישמע מאיים.

אחד הדברים החשובים בעיניו של לי היה לחדש בכל דמות/סיפור שהוא יוצר. בסיפורו של ספיידרמן החידוש הוא בעצם היותו בחור רגיל, עם קשיים יומיומיים בעבודה ובחברה. המוציא לאור של חוברות הקומיקס בזמנו, מרטין גודמן, דחה את הרעיון בטענה שאיש לא יתעניין בקריאת סיפור שכותרתו היא "איש העכביש", אך הסכים לנסות את הגיבור בהרצה האחרונה של גיליון Amazing Fantasy, החמש עשרה במספר, שיצא באוגוסט 1962. ואכן, ספיידרמן הופיע לראשונה בגיליון זה וגרם לנסיקת מכירות החוברת. בעקבות ההצלחה החליטה מארוול להשיק את עלילות ספיידרמן כחוברת נפרדת, "The Amazing Spider-Man #1".

עד מהרה, הדמות הפכה לאייקון תרבותי. סקר שנערך בשנת 1965 במגזין אסקווייר בין קמפוסים במכללות הראה שספיידרמן והענק הירוק נכללו בין גיבורי התרבות המשפיעים ביותר בתקופה זו, לצד בוב דילן וארנסטו צ'ה גווארה[3]. בעקבות עזיבתו של דיטקו בחוברת מספר 38, ג'ון רומיטה האב נטל את מושכות עבודת האיור למשך השנים הבאות. בשנת 1968, רומיטה אייר גם את הרומן הגרפי The Spectacular Spider-Man, שנועד לקהל קוראים בוגר יותר אך החזיק מעמד כשני גיליונות בלבד. ללא כל קשר, הרומן הגרפי היה לסדרת הספין-אוף הראשונה בתולדות כותרי הקומיקס של ספיידרמן, נוסף לחוברות שנתיות שהחלו בפרסום בשנת 1964.

תור הארד והעידן המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – תור הארד של הקומיקס, העידן המודרני של הקומיקס

בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, קשת סיפור בכותרי ספיידרמן הובילה לשינוי קוד הקומיקס, שעד לאותה עת אסר על הצגתם של סיפורים העוסקים בשימוש בסמים. אולם, בשנת 1970, מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארצות הברית בתקופת כהונתו של ריצ'רד ניקסון ביקשה מסטן לי לפרסם מסר נגד השימוש בסמים באחד מכותרי החברה המצליחים. לי בחר את חוברות The Amazing Spider-Man #96-98 (מאי-יולי 1971), שבו חברו של פארקר, הארי אוסבורן, נעשה תלותי בכדורי מרץ. כאשר ספיידרמן נלחם בגובלין הירוק (נורמן אוסבורן, אביו של הארי), ספיידרמן מביס את הגובלין הירוק בכך שהוא מגלה לו על בעיית הסמים של הארי. למרות המסר החברתי שבסיפור, הרשות לקוד הקומיקס סירבה לתת את אישורה לפרסום החוברת, אך הסיפור פורסם בכל זאת וזכה להצלחה מסחרית שהובילה לשינוי של קוד הקומיקס.

בשנת 1972, סדרה שנייה של חוברות החלה בכותרי ספיידרמן - Marvel Team-Up, שבה ספיידרמן צוות לגיבורי ונבלי-על שונים. בשנת 1976, סדרת The Spectacular Spider-Man החלה לרוץ במקביל לסדרה הראשית. סדרה שלישית החלה בהרצה בשנת 1985, Web of Spider-Man והחליפה את Marvel Team-Up. בשנת 1990 החלה הרצה רביעית של סדרת חוברות בכתיבתו של טוד מקפרלן, שמכרה למעלה משלושה מיליון עותקים - סכום שיא לתקופה זו. במשך שנות ה-90 החלו בהרצה גם מספר סדרות ספין-אוף של ספיידרמן, והכותר הראשי (The Amazing Spider-Man) סיים את הרצתו הראשונה בנובמבר 1998 עם חוברת מספר 441, והחל בכרך שני בינואר 1999, כאשר בדצמבר 2003 סדרת הכותרים חזרה למיספורה המקורי (חוברת מספר 500).

עד לסוף 2007, ספיידרמן הופיע בחוברות האוונג'רס החדשים, "משפחת ספיידרמן", וכן במיני סדרות שונות בהמשכיות המרכזית של יקום מארוול, כמו גם בסדרת יקום מקביל בשם The Amazing Spider-Girl, וסדרת חוברות אולטימייט מארוול Ultimate Spider-Man. כאשר הסדרה הראשית הגיעה לחוברת מספר 545 (דצמבר 2007), חברת מארוול ביטלה את סדרות הספין-אוף ובמקום זאת פירסמה את הסדרה הראשית כשלוש פעמים בחודש, החל מחוברות מספר 546-549 (ינואר 2008) ועד לנובמבר 2010. או אז, דפי הקומיקס הורחבו מ-27 עמודים ל-30 ופורסמו פעמיים בחודש החל מחוברות מספר 648-649. בשנה שלאחר מכן, מארוול החלה בפרסומו של הכותר Avenging Spider-Man כסדרת בת בנוסף לסדרת הדגל הראשית.

נכון לדצמבר 2012 וכחלק מהאיתחול המחודש של חברת מארוול, סדרת הדגל The Amazing Spider-Man הסתיימה בחוברת מספר 700, שבה תואר כיצד אויבו המושבע של ספיידרמן דוקטור אוקטופוס החליף בין גופותיהם והשאיר את פיטר פארקר למות בגופו הגוסס. החל מינואר 2013 החלה להתפרסם סדרת דגל חדשה בשם The Superior Spider-Man בכיכובו של דוקטור אוקטופוס כספיידרמן החדש. סדרה זו הסתיימה באפריל 2014, כאשר סדרת הדגל The Amazing Spider-Man המשיכה בהרצתה המחודשת, ופיטר פארקר הוחזר לחיים.

ביוגרפיה בדיונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריכת החוברת Amazing Fantasy #15, אמנות מאת סטיב דיטקו וג'ק קירבי

פיטר פארקר נולד לריצ'רד ומרי פארקר, סוכני CIA שגויסו לסוכנות S.H.I.E.L.D (סוכנות בדיונית ביקום מארוול שמטפלת בעניינים על-טבעיים). משימתם האחרונה הייתה חדירה כסוכנים כפולים לארגון של אלברט מליק, שלקח על עצמו את זהות הגולגולת האדומה בהיעדרו של הנבל המקורי. מליק גילה את תוכניתם, ויזם תוכנית חירום שתוצאותיה הובילו למותם של הזוג פארקר.

לאחר מות הוריו, פארקר התינוק נשלח לבית דודיו, מיי ובן פארקר, שהתגוררו בשכונה ברובע קווינס בניו יורק. בעוד שפיטר היה אהוב על הזוג המזדקן, הוא לא זכה לפופולריות בקרב בני גילו וגדל עם הזמן להיות נער בודד וביישן. בהיותו נער חכם באופן יוצא דופן, פיטר התעניין בלימודיו ובלימודי המדעים בפרט, יותר מבכל סוג של פעילות חברתית. בין תחביביו היו צילום וערכת הכימיה הביתית שלו. לעתים קרובות הוא שימש מושא ללעג התלמידים המקובלים ממנו, ביניהם פלאש תומפסון, הספורטאי המצטיין של בית הספר, שלעתיד יהיה המעריץ הגדול ביותר של ספיידרמן וחבר טוב של פיטר.

באחד מן הימים, כאשר פיטר נכח בתערוכת מדע, הוא ננשך על ידי עכביש רדיואקטיבי. נשיכה זו העניקה לפיטר כוחות על, מהירות וזריזות, כמו גם תפישה על-חושית ואפשרות לזחול על קירות כעכביש. בנוסף לכוחות הפיזיים, פיטר נעזר במוחו הגאוני כדי ליצור מגוון פטנטים המאפשרים לו לירות "קורי עכביש" דביקים מפרק כף ידו.

או אז, פיטר עיצב לעצמו תלבושת ואימץ את הזהות של ספיידרמן כדי להרוויח כסף כבדרן. כבר בהופעת הבכורה שלו כמתאבק מקצועי, פיטר רכש לעצמו סוכן והחל לעשות הופעות טלוויזיה רווחיות רבות. לילה אחד, אחרי מופע, ספיידרמן סירב לעזור לעצור גנב, מכיוון שהעדיף לתת למשטרה לטפל בו מאשר הוא עצמו. מאוחר יותר נהרג דודו האהוב בן על ידי אותו פושע. כשהבין שהייתה לו הזדמנות למנוע את רצח דודו, ספיידרמן החל להקדיש את חייו ללחימה באי הצדק, כשמאחוריו עומד המוטו של דודו - "עם כוח גדול באה אחריות גדולה".

עם מותו של בן, פארקר ודודתו נואשים למצוא פרנסה. פארקר מקבל עבודה כצלם במערכת העיתון "הדיילי ביוגל", ומוכר את תמונותיו כספיידרמן לעורך העיתון ג'יי ג'ונה ג'יימסון, אשר שונא מאוד את ספיידרמן, ומנסה להכפיש אותו בכל דרך אפשרית. ספיידרמן מנסה בכל פעם לעשות את הדבר הנכון, אך נתפס כחשוד וכעבריין בעיני גורמים רבים, ביניהם ג'יימסון. הוא מתקבל לאוניברסיטה, שם הוא פוגש בחברו הטוב הארי אוסבורן ובחברתו הראשונה גוון סטייסי. בהמשך, דודתו מכירה לו את מרי ג'יין ווטסון.

למרות שיש לו כוחות-על, פיטר אינו יכול לפתור בעזרתם את בעיותיו האישיות. במקום זאת, כוחותיו מסבכים ללא הרף את מערכות היחסים שלו, את לימודיו, את עבודתו ב"דיילי ביוגל" ולאחרונה גם כמורה בבית ספר תיכון. היחסים שלו עם דודה מיי, שותפיו לעבודה וחבריו הטובים ביותר תמיד נפגעו מחייו הסודיים כגיבור-על. חברתו הראשונה, גוון סטייסי, נהרגה בידי הגובלין הירוק, שהתגלה כאביו של הארי אוסבורן, חברו הטוב. אף על פי שמצבים אלו דחקו אותו לפינה וגרמו לו לקשיים רבים, הוא תמיד המשיך להיות ספיידרמן בגלל אותן מילים שאמר לו דודו בן כשהיה צעיר - מילים שהפכו לחלק מאמונתו. מוסר השכל זה ממשיך לשרת כמוקד חשוב בסיפורי ספיידרמן.

מוות וחזרה לחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר האויב הגדול ביותר של ספיידרמן דוקטור אוקטופוס מגלה שהוא גוסס, הוא מחליף גופות עם פיטר פארקר, שמת בתוך גופו המזדקן של אוקטביוס. אולם, פארקר עדיין קיים בתוך תודעתו של אוקטביוס, אך מתגלה כי אישיות חבויה זו היא למעשה זיכרונות שאותם אוקטביוס ספג מפיטר פארקר האמיתי.

אוקטביוס מטהר את עצמו מזיכרונות אלו כדי לשלוט לגמרי בגופו של פארקר, אך כאשר הסימביוט החייזרי של ונום משתלט עליו והוא אינו יכול להשתחרר ממנו, מתגלה שתודעתו של פארקר עדיין קיימת, והיא משחררת אותו מאחיזתו של הסימביוט. כל אותה עת, אף אחד אינו יודע שספיידרמן הוא למעשה אוטו אוקטביוס, שממשיך להיות ספיידרמן כרגיל אפילו שהוא מעורר חשדות אצל קרוביו לפעמים.

בסופו של דבר, אוקטביוס כספיידרמן הוכנע בידי אויביו הרבים והגיע למסקנה כי הוא נכשל כספיידרמן הנעלה. תודעתו של פיטר פארקר צצה מחדש וגורמת לו להציל ילדה קטנה, ובשל כך אוקטביוס הסכים להקריב את עצמו כדי להחזיר לחיים את פארקר.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספיידרמן - דמויות

לספיידרמן מספר רב של דמויות משנה שמככבים יחד עימו בקומיקסים ומהווים נדבך חשוב בסיפורים השונים שנעשו על הדמות במרוצת השנים. בני בריתו של פיטר פארקר כוללים את דודתו מיי, אלמנתו של בן פרקר, המשמשת רבות כבת ערובה לאויביו של ספיידרמן היודעים את זהותו; מרי ג'יין ווטסון, מושא אהבתו של פיטר בעבר ואף אשתו בנקודה מסוימת; הארי אוסבורן, חבר עבר של פיטר ויורשה של חברת אוסקורפ העוסקת בטכנולוגיה צבאית; חברתו המיתולוגית גוון סטייסי, שנרצחה על ידי הגובלין הירוק; ליז אלן, תלמידה בכיתתו ומושא אהבתו לעתים, שמשמשת כחברתה טובה של מרי ג'יין בסדרות במארוול אייג' ובליין האולטימייט; פלאש תומפסון, שחקן פוטבול והבריון של התיכון; ד"ר קורט קונורס, מדען קטוע־יד העוסק במחקר גנטי; פלישיה הארדי, החתולה השחורה; בן ריילי וקיין, כפילים של פארקר; סטיל ספיידר (עכביש הברזל), ספיידרמן מסוג אחר היכול לירות קורים מברזל.

מבין אויביו הנודעים ביותר נמנים הגובלין הירוק, דוקטור אוקטופוס, הלטאה, איש החול, ונום, מיסטריו ואלקטרו.

כוחות ויכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב נשיכתו על ידי עכביש רדיואקטיבי, פיטר פארקר ניחן בכוחות-על רבים כגון חוזק על, זריזות ועמידות על, מהירות על (אך לא כמו פלאש של חברת DC קומיקס) וזינוק על, יכולת ריפוי מהירה מאוד, טיפוס על קירות ויכולת תפישה על-חושית ("חוש העכביש").

ספיידרמן מסוגל לטוות קורי עכביש גמישים ודביקים שחזקים פי עשרה מפלדה, וכן לעצב צורות שונות באמצעות הקורים (חוט להתנדנדות, רשתות, כדורי קורים וכיוצא בזה). בהתחלה ספיידרמן היה מפיק את הקורים באופן מלאכותי על ידי התקנת משגר קורים סינתטי על ידו שנטען בכימיקל שבמגע עם אוויר היה מתקשה לקורים חזקים. בהמשך (בעקבות שכתוב ההיסטוריה בסרט הראשון) פיתח ספיידרמן יכולת לטוות קורים טבעיים מבלוטות שגדלו בשורש כף ידו. כמו כן, ספיידרמן מנצל את ידיעותיו בכימיה כדי ליצור קורים סינתטיים שמאבנים אויבים, קורי אש ששורפים אויבים, קורים עם שום נגד ערפדים ועוד.

בהמשך סיפורי הקומיקס, עברו על כוחותיו של ספיידרמן שינויים רבים, כאשר ביניהם נמנים:

  • מחלת מוטציה הגורמת לשינוי צורתו לבעל שש גפיים, אפשרות יריקת חומצה ומוטציה מוגברת, שליפת טפרים מסוכנים.
  • הכלה זמנית של כוח הפניקס, כאשר בשילוב כוחותיו נהפך ל"ספיידר פניקס" שחזק מספיידרמן והפניקס גם יחד.
  • קבלת כוחו האוניברסלי של קפטן יוניברס באופן זמני, מה שהפך אותו לחזק כמו אל והגביר את יכולותיו לאין שיעור. חוש העכביש שלו היה כה רגיש עד כי היה מסוגל לקלוט כל רחש, קטן ככל שיהיה.
  • על גופו של ספיידרמן השתלט טפיל חייזרי ללא ידיעתו, שלמעשה הגביר את כוחותיו. מאוחר יותר, ספיידרמן הצליח להפטר מאחיזתו של הטפיל, וזה השתלט על גופם של אדי ברוק וקלטוס קסדי, שהפכו לונום ולקרנג', בהתאמה.
  • ספיידרמן עשה שימוש בחליפות טכנולוגיה מתקדמת כמו חליפה מבודדת אלקטרית (במלחמתו נגד אלקטרו), "ארמור ספיידר" (חליפת שריון), "אוקטו-ספיידר" (חליפה בעלת זרועות מתכתיות נוסח ד"ר אוקטופוס) וכן "איירון ספיידר" (חליפת שריון בצבעי אדום-זהב נוסח איירון מן בעלת שלוש זרועות עכביש ומכלול שיפורים טכנולוגיים תוצרת תעשיות סטארק).

איזכור במדיות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל של ספיידרמן בעיר הסרטים ראמוג'י שבהיידראבאד, הודו.

סדרות אנימציה וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספיידרמן הופיע לראשונה בטלוויזיה בשנת 1967, בסדרת אנימציה מבית ABC שרצה למשך שלוש שנים. לאחר מכן דמותו הופיעה בסדרת לייב אקשן בשם "ספיידרמן המדהים", שרצה למשך עונה אחת בין השנים 1978-1979 עקב בעיות תקציב. באותו הזמן יצאה ביפן סדרת אקשן שנשאה את השם "ספיידרמן" והופקה על ידי טואי אנימציה, אולם לא נכתבה בהשראת התסריט המקורי של סטן לי, כי אם על פי רעיונותיהם של היוצרים בחברה היפנית. הגיבור המרכזי לא היה חנון שסיים תיכון אלא רוכב אופנוע, והוא נאלץ להילחם נגד כנופיית חייזרים המנסה להשתלט על העולם. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הופיע ספיידרמן בשתי סדרות אנימציה נוספות - האחת בין השנים 1981-1982 והשנייה, שנקראת "ספיידרמן וחבריו המדהימים", ששודרה בין השנים 1981-1983 ובה הופיעו לצידו גם גיבורי העל כוכב אש ואייסמן מחבורת האקס-מן (סדרה זו דובבה בסוף שנות ה-80 לקלטות וידאו עם אברי גלעד בתפקיד הראשי).

לאורך שנות ה-90 של המאה ה-20 ושנות ה-2000 הופיע ספיידרמן בארבע סדרות:

סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל של ספיידרמן במוזיאון מאדאם טוסו, לונדון.
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ספיידרמן, ספיידרמן 2, ספיידרמן 3, ספיידרמן המופלא, ספיידרמן המופלא 2

בשנת 2000 החלו לצאת חוברות חדשות של ספיידרמן המבוססות בחלקן על החוברות הישנות, ושימשו בסיס לסרט הקולנוע שיצא בשנת 2002 מטעם אולפני קולומביה, בבימויו של סם ריימי ובכיכובם של טובי מגוויר כפיטר פארקר/ספיידרמן, קירסטן דאנסט כמרי ג'יין ווטסון, וילם דפו כנורמן אוסבורן/הגובלין הירוק, ג'יימס פרנקו כהארי אוסבורן, רוזמרי האריס כדודה מיי וקליף רוברטסון כבן פארקר. הסרט נחל הצלחה אדירה וגרף יותר מ־400 מיליון דולרים בארצות הברית ויותר מ־800 מיליון דולרים ברחבי העולם. בעקבות הצלחת הסרט הוחלט להפיק שני סרטים נוספים: "ספיידרמן 2" שיצא ב־30 ביוני 2004 בארצות הברית, ובו הופיע אלפרד מולינה כדוקטור אוקטופוס, ו"ספיידרמן 3" שיצא ב־3 במאי 2007, ובו הופיעו תומאס היידן צ'רץ כפלינט מרקו/סאנדמן, טופר גרייס כאדי ברוק/ונום וברייס דאלאס האוורד כגוון סטייסי.

ב-3 ביולי 2012 יצא לאקרנים איתחול מחודש של סרטי ספיידרמן, שנקרא "ספיידרמן המופלא". את דמותו של פיטר פארקר/ספיידרמן גילם אנדרו גארפילד, ועימו כיכבו אמה סטון כגוון סטייסי, מרטין שין כבן פארקר, סאלי פילד כמיי פארקר, דניס לירי כקפטן ג'ורג' סטייסי וריס איפנס כד"ר קורט קונורס (הלטאה). ב-2014 צפוי לצאת סרט המשך, "ספיידרמן המופלא 2".

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוברות ספיידרמן בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-80 יצאו חברות בשם קווין קומיקס שתרגמו קומקסים לעברית בין החוברת המתרוגמת תורגמו קומקסים של ספיידרמן ושל גבורי על אחרים

חנות הקומיקס הישראלית "קומיקאזה" פרסמה מדי חודש חוברת ספיידרמן בעברית שהיא בעצם תרגום של הסדרה Ultimate Spider-Man המתפרסמת כיום באנגלית. רק הסיפור הראשון בסדרה, הנמשך על 7 החוברות הראשונות, זכו לתרגום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארוול קומיקס
כותבים ומאיירים: בריאן מייקל בנדיססטן ליטוד מקפרלןג'ק קירביכריס קלרמונטאלכס רוס