דניאל ליבסקינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניאל ליבסקינד

דניאל לִיבֶּסְקִינְד (Daniel Libeskind; נולד ב-12 במאי 1946 בפולין) הוא אדריכל יהודי המזוהה עם זרם הדה-קונסטרוקטיביזם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר לודז' שבפולין ב-12 במאי 1946, בנם השני של דורה וחיים ליבסקין, שניהם יהודים פולנים, ניצולי השואה. בצעירותו למד ליבסקינד מוזיקה במולדתו פולין. בשנת 1957 עלה עם משפחתו לישראל, אך כעבור שלוש שנים עברה המשפחה לניו יורק. הוא למד מוזיקה בבית הספר 'קופר', והיה לנגן בתזמורת הפילהרמונית. לאחר מכן למד מתמטיקה, ורק בשנת 1965 החל את לימודי האדריכלות שלו ב"קופר", שם למד עד שנת 1970. בין השנים 1970–1972 למד היסטוריה ותאוריה של האדריכלות באוניברסיטת אסקס שבאנגליה. עבודת התזה שלו נקראה "חלל ודמיון". במשך תקופה קצרה בראשית שנת 1968 עבד כעוזרו של האדריכל הידוע ריצ'רד מאייר, וב-1972, שנתיים לאחר שסיים את לימודי האדריכלות שלו, החל לעבוד במכון לאדריכלות ולמבנים עירוניים על שם האדריכל פיטר אייזנמן בניו יורק, אך התפטר במהרה.

בהמשך הכיר את נינה, מי שעתידה להיות אשתו ושותפתו לעסקים, במחנה שקיימה תנועת "המשך" (תנועה יהודית חילונית סוציאלית) אשר נערך בצפון ניו יורק בשנת 1966. לזוג שלושה ילדים.

מאז חי ליבסקינד בין השאר בניו יורק, בטורונטו, במישיגן, באיטליה, בגרמניה ובלוס אנג'לס, וכן לימד באוניברסיטאות רבות ברחבי העולם – באוניברסיטת קנטאקי, באוניברסיטת ייל, באוניברסיטת פנסילבניה ובאוניברסיטת הרווארד וב-אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס). לליבסקינד משרדים בברלין (משנת 1990) ובקליפורניה.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 הקים יחד עם אשתו נינה סטודיו הקרוי על שמו, והיה לאדריכל העיצוב הראשי בו. בין הבניינים שתכנן: המוזיאון היהודי בברלין; ההרחבה של מוזיאון דנוור, ארצות הברית; תיאטרון הגראנד קאנאל (The Grand Canal Theatre) בדבלין; מוזיאון המלחמה האימפריאלי צפון ברציפי סלפורד, אנגליה; דמות קריסטל של מייקל לי צ'ין במוזיאון המלכותי באונטריו; בית פליקס נוסבאום שבאוסנבריק, גרמניה; והמוזיאון היהודי הדני שבקופנהגן, דנמרק. ב-30 באוקטובר 2005 נחנך באוניברסיטת בר-אילן מרכז כנסים בתכנונו של ליבסקינד. המבנה, הנקרא "מרכז וואהל", מחופה בפח בגוון מוזהב, והוא ניכר בקווי המתאר השבורים האופייניים לליבסקינד והוא המבנה היחיד הממוקם מחוץ לקמפוס המגודר באוניברסיטה.

בנוסף, כולל תיק העבודות של ליבסקינד מספר רב של בנייני מגורים. עבודותיו של ליבסקין הוצגו במוזיאונים גדולים ותערוכות מהמובילות בעולם, כולל המוזיאון לאמנות מודרנית, ארכיון הבאוהאוס, המכון לאמנות של שיקגו (Art Institute of Chicago), ומרכז פומפידו. ב-27 בפברואר 2003 זכה ליבסקינד בתחרות הבינלאומית לתכנון מחדש של מרכז הסחר העולמי במקום מגדלי התאומים אשר נחרבו בפיגועי 11 בספטמבר 2001. המבנה שתכנן ליבסקינד הוא מגדל החירות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]