האוניברסיטה למוזיקה ולאמנויות הבמה של פרנקפורט

האוניברסיטה למוזיקה ולאמנויות הבמה של פרנקפורט
	אין תמונה חופשית
אוניברסיטה ציבורית
תקופת הפעילות	1938–הווה (כ־86 שנים)
סטודנטים
	862 (נכון ל־2012)
מיקום
מדינה	גרמניה
קואורדינטות	50°07′12″N 8°40′34″E / 50.1201°N 8.6762°E
	www.hfmdk-frankfurt.info
	(למפת פרנקפורט רגילה) האוניברסיטה למוזיקה; ולאמנויות הבמה של פרנקפורט;

האוניברסיטה למוזיקה ולאמנויות הבמה של פרנקפורט (בגרמנית: Hochschule für Musik und Darstellende Kunst Frankfurt am Main) היא בית-ספר גבוה למוזיקה, תיאטרון ומחול בפרנקפורט והוא היחיד מסוגו במדינת הסה. הוא נוסד בשנת 1938.

כיום לומדים במוסד בסביבות 900 סטודנטים אצל כשישים וחמישה פרופסורים ועוד 320 אנשי צוות הוראה אחרים. תוכניות הלימודים כוללות ביצוע בכל כלי הנגינה ובקול, הוראת מוזיקה, הלחנה, ניצוח ומוזיקה כנסייתית. יש גם תוכניות בתיאטרון מוזיקלי, דרמה ומחול. האוניברסיטה מציעה לימודי דוקטורט במוזיקולוגיה וחינוך מוזיקלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרנקפורט קיים מוסד להוראת מוזיקה מאז 1878. קונסרבטוריון הוך שגשג ושמו נודע ברחבי העולם בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. הודות למורים כמו הפסנתרנית קלרה שומאן והמלחינים יואכים ראף, ברנרד זקלס ואנגלברט הומפרדינק, משך הקונסרבטוריון תלמידים מרחבי תבל, בהם המלחינים הנס פפיצנר, אדוארד מקדואל, פרסי גריינג'ר, פאול הינדמית וארנסט טוך, והמנצחים אוטו קלמפרר והנס רוזבאוד.

באפריל 1933, כשהמפלגה הנאצית עלתה לשלטון בגרמניה, פוטרו ממשרותיהם המנהל ברנרד זקלס, מאטיאס זייבר, ראש מחלקת הג'אז הראשונה בעולם, ועוד שנים-עשר חברים אחרים בצוות ההוראה, שהיו יהודים או זרים. בהמשך הורד קונסרבטוריון הוך לדרגת בית ספר למוזיקה (Musikschule des Dr Hoch's Konservatorium). ב-1938 נוסד "בית ספר הוך למוזיקה". ב-1940 היה שמו "בית ספר הוך הממלכתי למוזיקה - הקונסרבטוריון של ד"ר הוך", אבל ב-1942 הוסרה כותרת המשנה "הקונסרבטוריון של ד"ר הוך", והשם המלא היה מעתה "בית הספר הממלכתי הוך למוזיקה". בצוואתו קבע יוזף הוך, פטרון הקונסרבטוריון, שהשם "הקונסרבטוריון של ד"ר הוך" לא ישונה לעולם.^[1] ה"Hochschule" היה אפוא למוסד חדש ונבדל, שהתרחק מן הקונסרבטוריון המקורי.

בשלבי הסיום של מלחמת העולם השנייה, נסגרו שני המוסדות כאחד. אחרי המלחמה, נפתחו שניהם מחדש, ועכשיו הם פועלים יחדיו במערכת תלת-קומתית של ה"הוכשולה", קונסרבטוריון הוך ובית הספר למוזיקה. הלמוט ואלכה, שלימד עוגב בקונסרבטוריון הוך מ-1933 עד 1938, יזם את פתיחתו מחדש של ההוכשולה ב-1947.

בקיץ 1950 התמנה הכנר ולטר דוויסון, שלמד ולימד בקונסרבטוריון הוך, למנהל האמנותי של ההוכשולה ושל קונסרבטוריון הוך גם יחד. בתקופת כהונתו, חידשה, בהדרגה, מחלקת הביצוע את ההכשרה הכלית והווקאלית. בתקופה זו שלאחר המלחמה, עוד התנהלו הלימודים בבתים פרטיים ובבניין הקונסרבטוריון, שנחרב ועמד עדיין בתהליכי בנייה ושיפוץ (הבניין נהרס בהמשך). רק ב-1956 קיבל ההוכשולה בניין משלו, בית תחנת השידור של רדיו מדינה הסה, שנבנה ב-1933.

פיתוח ההוכשולה נמשל בשנות ה-50' וה-60' של המאה ה-20 וכללה הקמתו של בית ספר לאופרה ובית ספר למקהלת אופרה (1954 ו-1958), בית ספר לדרמה (1960) ובית ספר למחול |(1961). בשנות ה-60' החלו את פעולתם האולפן למוזיקה חדשה והאולפן למוזיקה עתיקה. בהמשך נפתחו מחלקות לג'אז ולמוזיקה פופולרית וב-1982 נפ0תחה המחלקה למוזיקולוגיה. משנת 1989 ניתנה להוכשולה הזכות להציע לימודים לתואר מוסמך בהורת מוזיקה ובמוזיקולוגיה.

בשנים 1990–1993 הסתיימה בנייתם של הבניין הראשי החדש ושל הספרייה. המכונים לביצוע אותנטי ולמוזיקה עכשווית נוסדו בשנת 2005.^[2]