האחים והאחיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האחים והאחיות
מוקד פעילות ישראל
תקופת הפעילות 1971–1983, 2002 – 2010
סוגה מוזיקה ישראלית
שירי משוררים
שירי ילדים
חברים
מוני ארנון
סוזי מילר
ורדה שגיא
נמרוד פז
חברים לשעבר
שפירית אברך (שפי)
פלטי יעקבי
שולי ארז (בריסקין)
שבי קציר
איציק כהן
רחל נדב
נעמי רותם
תמי גל
ויקי תבור
ישראלה קריבושי
יצחק צוקר (צוקי)
אילן טל
משה דניאל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האחים והאחיות היא להקה ישראלית אשר פעלה, בהרכבים שונים, משנת 1971 עד שנת 1983, וחזרה להתקיים בשנת 2002 עד 2010.

שני תחומי הזמר העיקרי איתם מזוהה הלהקה הם שירי ילדים ושירי משוררים עבריים, כגון זאב ז'בוטינסקי, נתן יונתן, נעמי שמר ויהודה עמיחי. עובדה זו הפכה את הלהקה לאחת מהלהקות האהובות על צעירים ומבוגרים כאחד במהלך שנות השבעים ואחריהן, ולבולטת בתחום הזמר העברי. הלהקה הוקמה ונוהלה על ידי גידי קורן, אשר הלחין מספר גדול מלהיטיה,ואיתן גפני אשר העניק לה את שמה וניהל אותה מתחילת הדרך .

חברי הלהקה לדורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הלהקה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הלהקה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך שנות פעילותה, שינתה הלהקה מספר פעמים את הרכבה[1]. הרכב הלהקה המקורי כלל את שפירית אברך (שפי), שולי ארז (כיום בריסקין), שבי קציר, ופלטי יעקבי אליהם הצטרפו איציק כהן ורחל נדב. שנה לאחר מכן פורק ההרכב ולקציר צורפו מוני ארנון, סוזי מילר ונעמי רותם (בוגרת להקת פיקוד צפון).

במהלך שנות השבעים שונה ההרכב פעמים רבות; ורדה שגיא החליפה את רותם (1974), תמי גל החליפה את מילר למשך תקופה (1975), ויקי תבור החליף את קציר (1975), ישראלה קריבושי החליפה את גל, ויצחק צוקר ("צוקי") החליף את תבור (שניהם בשנת 1978). שנה לפני פירוק הלהקה בשנת 1983, התחלף ההרכב עוד פעמיים: אילן טל החליף את ארנון, ומשה דניאל החליף את "צוקי".

למרות שינויי ההרכב הרבים, הוקפד שמספר חברי הלהקה לא יעלה על ארבעה, שני גברים ("אחים") ושתי נשים ("אחיות"), דבר שהוביל לכינוי "להקת אבבא הישראלית".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתחלה וההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה בשנת 1971 על ידי גידי קורן, אז סטודנט לרפואה. השם "האחים והאחיות" הוגה על ידי האמרגן איתן גפני, מתוך השפעה ישירה מהלהקה האמריקאית המצליחה האמהות והאבות (The Mamas & The Papas). תחילה נקראה הלהקה "סטודניק", אך היא לא זכתה להצלחה. לאחר תקופה בה לא זכה ההרכב להצלחה מיוחדת, הוחלפו כל חברי הלהקה פרט לשבי קציר, והלהקה החלה להביא סנוניות רבות של להיטים ראשונים (ביניהם "מעות קטנות"), אותם הפיק שלמה ארצי.

בשנת 1973 הקליטה הלהקה מספר שירים אשר עד היום מוכרים ומזוהים עימה, כמו שירו של זאב ז'בוטינסקי "עיר שלום" אשר הוקלט כחלק מתקליט שיריו ביוזמת מפלגת הליכוד החדשה ושירים של משוררים מוכרים. בין השירים, שיר של לאה גולדברג ("אהבה ראשונה"), שירו של יהודה עמיחי "אלוהים מרחם על ילדי הגן" (שזכה להצלחה גבוהה ועורר הדים בשל הטראומה ממלחמת יום הכיפורים מאותה שנה), וזאת בנוסף לשירים מקוריים של קורן.

בשנת 1974 הצטרפה ללהקה ורדה שגיא ובאותה שנה התקיים המפגש עם המשורר שמזוהה עם הלהקה יותר מכל, נתן יונתן. שיתוף הפעולה בין יונתן ללהקה הביא לתקליט שלם בשנת 1975 אשר מוקדש לשיריו, וביניהם כמה מהשירים המוכרים ביותר של הלהקה: שני אלונים, "כמו בלדה" ("אם זר קוצים כואב"), "על ענפי שיטה" המזוהה עם הסולנית ורדה שגיא, "שיר אהבה ישן" ("אניטה וחואן"), "אִם העולם", "חופים" ועוד.

במקביל לעבודת הלהקה בתחום השירה העברית, אשר יועדה בעיקר למבוגרים, החלה הלהקה בהקלטת תקליטים ומופעים לילדים. בשנת 1974 הקליטה יחד עם שלמה ארצי את התקליט "הטיול לארץ התווים" עם שירים שכתב קורן, ולאחר מכן הקליטה עוד שירי ילדים רבים, ביניהם "הרכבת", "שובי דובי", "זלמן יש לו מכנסיים"' ועוד. בנוסף הקליטה הלהקה תקליט לילדים ובו גרסאות בעברית לשירי להקת הביטלס, ביניהם "אובלדי אובלדה".

תחרויות זמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה ללהקות מצליחות אחרות בשנות השבעים והשמונים בישראל, השתתפה הלהקה במספר תחרויות זמר ידועות, ביניהן פסטיבל הזמר והפזמון של קול ישראל, ופסטיבל שירי ילדים, בו זכו להצלחה עם השיר "שובי דובי", אשר זכה במקום הראשון בפסטיבל 1976. ב-1977 הגיעו למקום השני בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "פתאום נפל עלי אביב". בפסטיבל הזמר והפזמון 1980 זכו במקום הראשון עם השיר "פזמון חוזר" שכתב והלחין גידי קורן ועיבד אלדד שרים.

הפירוק והאיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 עזב קורן, אז כבר דוקטור לרפואת ילדים, לקנדה, שם הוא חי עד 2016 כפרופסור לטוקסיקולוגיה. למרות הקושי כתוצאה מעזיבת מקים הלהקה ומנהלה, המשיכה הלהקה להתקיים ואף זכתה להצלחה יחסית, אך בכל זאת הוחלט לפרקה בשנת 1983, וחבריה פנו לקריירות סולו שונות. ארנון השתתף בקדם אירוויזיון 1985 בדואט עם שמשון לוי עם השיר "שוב אני לבד" והוציא את הלהיט "תמונה שבורה", שהפך לשיר הנושא של אלבומו הראשון (1989). במקביל המשיך ארנון לשמש כטכנאי קול בעשרות הקלטות של אלבומים בז'אנר המוזיקה המזרחית במהלך שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90.

סוזי מילר "חזרה" לעבוד בלימוד אנגלית והוציאה אלבום בעברית בשם "בדרך מערבה" (1989). ורדה שגיא העלתה תוכנית יחיד מצליחה בשם "דבר לא נגמר". ישראלה קריבושי הקליטה שירים כגון "אל הים" (1986) והשתתפה בקדם אירוויזיון 1987 עם השיר "ארוביקה" ופנתה מאוחר יותר לעסוק בעיצוב שמלות. שאר חברי ההרכב פנו לכיוונים שונים.

בשנת 2002 התאחדה הלהקה באופן חד פעמי לצורך צילומי סדרת הטלוויזיה של שרה'לה שרון. בתוכנית הופיעו ארנון, שגיא ומילר, לצד תבור אשר הוטס ממקום מגוריו בגרמניה במיוחד לצורך התוכנית.

התוכנית הובילה לתגובות נלהבות, ולקריאות רבות לאיחוד הלהקה, אשר נענתה בשמחה. מכיוון שרוב הגברים חברי הלהקה הידועים לא התגוררו בארץ, צורף חבר חדש (שכונה "האח הצעיר") ללהקה – נמרוד פז, אשר עבד עם ארנון במהלך שנות התשעים בלהקתו של ארנון "מוניטור" והחליף את מקומו של קורן.

הלהקה חזרה להופיע בעיבודים חדשים לשירים הישנים והמוכרים עד שנת 2010 . בנוסף לשירים אשר לא הופיעו ברפרטואר הלהקה בעבר: שירי אהוד מנור ועוזי חיטמן, ששניהם נפטרו זמן קצר לאחר שחזרה הלהקה להופיע, שירי סולו של חברי הלהקה (כולל השירים הידועים: תמונה שבורה של ארנון וסוזי סופרייז של שרה אמן (מתוך התוכנית ללימוד אנגלית "Neighbours",שרבים טועים לחשוב עד היום שהוא שייך למילר. שאכן ביצעה אותו בתוכנית קיץ ללימוד אנגלית בשם "Sing A Song", שהייתה מבוססת על פרקי התוכנית "Neighbours") והוא אמנם מזוהה עם מילר, אך הדמות עצמה גולמה במקור על ידי מישהי אחרת) ושירי קאונטרי באנגלית.

הלהקה השתתפה בהוצאת ספרו של נתן יונתן "לחיות בתוך השיר" (Within the Song to Live) ובו תרגומים לשיריו לאנגלית. בדיסק המצורף לספר שרה הלהקה את השירים "אם העולם" ו"כמו בלדה" באנגלית ובשנת 2008 הוציאה אלבום אוסף כפול ובו, בין השאר, גרסאות חדשות לשיריהם, ושיר חדש שהוקלט לאוסף אחרי "פסק זמן" ארוך, "חשבון האהבה", בו שגיא ומילר סולניות. הלהקה התפרקה סופית בשנת 2010.

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הרבות בהן פעלה הלהקה, שינוי ההרכבים הרב והעובדה כי פנו לילדים ולמבוגרים כאחד, כל אלה מקשים על ציון סגנון מוזיקלי אחד ללהקה. עם זאת, לאחים ולאחיות צליל ייחודי אשר מתאפיין בעיקר בהרמוניות הקוליות. כל חברי הלהקה שרים ומנגנים, וההרכב המכיל שני קולות גבריים ושני קולות נשיים יוצר קול יחסית ייחודי בזמר העברי.

מבחינת השפעה מוזיקלית, הייתה ידועה אהבת חברי הלהקה למוזיקת קאונטרי, והם דאגו לשלב סגנון זה בשיריהם ובהופעות. כמו כן נחשבה הלהקה כלהקת אמצע הדרך בעיקר בשירי המשוררים שהקליטה, ולייחודית יחסית בתחום שירי הילדים, אשר לרוב לא מאופיינים בהרמוניות קוליות. הכינוי "אבבא הישראלית" לא הולם לרוב את סגנונה המוזיקלי של הלהקה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חתולים בצמרת - 1972 / שרים: מוני ארנון, שבי קציר, סוזי מילר, נעמי רותם
  • ספינת השלום - 1973 / שרים: מוני ארנון, שבי קציר, סוזי מילר, נעמי רותם
  • האחים והאחיות 1973–1974 - 1974 / שרים: מוני ארנון, שבי קציר, סוזי מילר, נעמי רותם
  • הספינה המזמרת - 1974 / שרים: מוני ארנון, שבי קציר, סוזי מילר, נעמי רותם
  • המיטה המעופפת, פו הדב מחפש את הציר הצפוני - 1974 / שרים: מוני ארנון
  • חופים - משירי נתן יונתן - 1975 / שרים: מוני ארנון, שבי קציר, סוזי מילר, ורדה שגיא
  • טיול לארץ התווים - 1975 (1986,1980, 2011) / שרים: מוני ארנון, שבי קציר, סוזי מילר, ורדה שגיא
  • דמבו - הפילון המעופף - 1975 / שרים: מוני ארנון, ורדה שגיא
  • עליסה בארץ הפלאות - 1975 / שרים: מוני ארנון, ורדה שגיא
  • ידידי מכיתה אלף - 1976 / שרים: מוני ארנון, ויקי תבור, ורדה שגיא, תמי גל
  • ספינת המנגינות האבודות - 1976 / שרים: מוני ארנון, ויקי תבור, ורדה שגיא, תמי גל
  • אהבה של שני אנשים - 1977 (2005) / שרים: מוני ארנון, ויקי תבור, ורדה שגיא, תמי גל
  • החיפושיות - 1977 (2006) / שרים: מוני ארנון, ויקי תבור, ורדה שגיא, תמי גל
  • עלילות שובי דובי - 1977 (2005) / שרים: מוני ארנון, ויקי תבור, ורדה שגיא, ישראלה קריבושי
  • ברבאבא - 1978 / שרים: מוני ארנון, יצחק צוקר, ורדה שגיא, ישראלה קריבושי
  • היפהפייה והיחפן - 1978 / שרים: מוני ארנון, יצחק צוקר, ורדה שגיא, ישראלה קריבושי
  • בכל מקום - שירי משוררים - 1979 / שרים: מוני ארנון, יצחק צוקר, ורדה שגיא, ישראלה קריבושי
  • חברי הדרקון אליוט - 1979 / שרים: מוני ארנון, יצחק צוקר, ורדה שגיא, ישראלה קריבושי
  • הרפתקאות ברנארד וביאנקה - 1979 / שרים: מוני ארנון, יצחק צוקר, ורדה שגיא, ישראלה קריבושי
  • זלמן יש לו מכנסיים - 1980 (2005) / שרים: מוני ארנון, יצחק צוקר, ורדה שגיא, ישראלה קריבושי
  • שירי חג לילדים - 1980 / שרים: מוני ארנון, ויקי תבור, ורדה שגיא, תמי גל
  • במרחק שתי תקוות - שירי יהודה עמיחי - 1982 / שרים: אילן טל, משה דניאל, ורדה שגיא, ישראלה קריבושי
  • בן לוקח בת - 1982 / שרים: אילן טל, משה דניאל, ורדה שגיא, ישראלה קריבושי
  • על ענפי שיטה - שירים שנשארים - 1982 / שרים: אילן טל, משה דניאל, ורדה שגיא, ישראלה קריבושי
  • עלילות שובי דובי - 1985 (2005)

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיטב שירי הילדים - אוסף - 1979 / שרים: מוני ארנון, יצחק צוקר, ויקי תבור, ורדה שגיא, ישראלה קריבושי, תמי גל
  • שירים עד כאן - עשר שנים - אוסף - 1982 / שרים: מוני ארנון, יצחק צוקר, ויקי תבור, שבי קציר, ישראלה קריבושי, ורדה שגיא, תמי גל, סוזי מילר, נעמי רותם
  • המבחר - 1995
  • ברל'ה צא החוצה - אוסף - 1996
  • לחיות בתוך השיר - אוסף - 2005
  • אם זר קוצים כואב - המיטב - 2008

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]