האחים והאחיות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האחים והאחיות
מקור ישראל
שנות פעילות 19711983
2003—היום
סוגה מוזיקה ישראלית
שירי משוררים
שירי ילדים
האתר הרשמי של האחים והאחיות
חברים
מוני ארנון
ורדה שגיא (הדרי)
סוזי מילר
נמרוד פז
חברים לשעבר
רחל נדב, שפירית אברך (שפי), פלטי יעקבי, שולי ארז (בריסקין), איציק כהן, שבי קציר, נעמי רותם, תמי גל

האחים והאחיות היא להקה ישראלית אשר פעלה, בהרכבים שונים, משנת 1971 עד שנת 1983, וחזרה להתקיים בשנת 2003.

שני תחומי הזמר העיקרי איתם מזוהה הלהקה הם שירי ילדים ושירי משוררים עבריים, כגון זאב ז'בוטינסקי, נתן יונתן, נעמי שמר ויהודה עמיחי. עובדה זו הפכה את הלהקה לאחת מהלהקות האהובות על צעירים ומבוגרים כאחד במהלך שנות השבעים ואחריהן, ולבולטת בתחום הזמר עברי. הלהקה הוקמה ונוהלה על ידי גידי קורן, אשר הלחין מספר גדול מלהיטיה.

חברי הלהקה לדורותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הלהקה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הלהקה בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך שנות פעילותה, שינתה הלהקה מספר פעמים את הרכבה. הרכב הלהקה המקורי כלל את שפירית אברך (שפי), שולי ארז (כיום בריסקין), שבי קציר, ופלטי יעקבי אליהם הצטרף איציק כהן. שנה לאחר מכן פורק ההרכב ולקציר צורפו מוני ארנון, סוזי מילר ונעמי רותם (בוגרת להקת פיקוד צפון).

במהלך שנות השבעים שונה ההרכב פעמים רבות; ורדה שגיא (הדרי) החליפה את רותם (1974), תמי גל החליפה את מילר (1975), ויקי תבור החליף את קציר (1975), ישראלה קריבושה החליפה את גל, ויצחק צוקר ("צוקי") החליף את תבור (שניהם בשנת 1978). שנה לפני פירוק הלהקה בשנת 1983, התחלף ההרכב עוד פעמיים: אילן טל החליף את ארנון, ומשה דניאל החליף את "צוקי".

למרות שינויי ההרכב הרבים, הוקפד כי מספר חברי הלהקה לא יעלה על ארבעה, שני בנים ("אחים") ושתי בנות ("אחיות"), דבר אשר הוביל לכינוי "להקת אבבא הישראלית".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתחלה וההצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלהקה הוקמה בשנת 1971 על ידי גידי קורן, אז סטודנט לרפואה. השם "האחים והאחיות" הוגה על ידי האמרגן איתן גפני, מתוך השפעה ישירה מהלהקה האמריקאית המצליחה האמהות והאבות (The Mamas & The Papas). תחילה נקראה הלהקה "סטודניק", אך היא לא זכתה להצלחה. לאחר תקופה בה לא זכה ההרכב להצלחה מיוחדת, הוחלפו כל חברי הלהקה פרט לשבי קציר, והלהקה החלה להביא סנוניות רבות של להיטים ראשונים (ביניהם "מעות קטנות"), אותם הפיק שלמה ארצי.

בשנת 1973 הקליטה הלהקה מספר שירים אשר עד היום מוכרים ומזוהים עימה, כמו שירו של זאב ז'בוטינסקי "עיר שלום" אשר הוקלט כחלק מתקליט שיריו ביוזמת מפלגת הליכוד החדשה ושירים של משוררים מוכרים. בין השירים, שירו של יהודה עמיחי "אלוהים מרחם על ילדי הגן" בביצוע הלהקה זכה להצלחה גבוהה בשל הטראומה ממלחמת יום הכיפורים מאותה שנה (ובאותה תקופה גם קרה מקרה מוזר ללהקה, כשהשיר גם נפסל לשידור בגלל שמילותיו מתארות את המצב הכי קשה במלחמה ובעיקר בגלל תיאור בני האדם המבוגרים יותר כחלשים ועלובים; עד היום יש הכותבים דברים נגד השיר), ולאה גולדברג ("אהבה ראשונה"), וזאת בנוסף לשירים מקוריים של קורן.

באותה שנה התקיים המפגש עם המשורר שמזוהה עם הלהקה יותר מכל, נתן יונתן. שיתוף הפעולה בין יונתן ללהקה הביא לתקליט שלם בשנת 1975 אשר מוקדש לשיריו, וביניהם כמה מהשירים המוכרים ביותר של הלהקה: "כמו בלדה" ("אם זר קוצים כואב"), "שיר אהבה ישן" ("אניטה וחואן"), "אִם העולם", "חופים" ועוד.

במקביל לעבודת הלהקה בתחום השירה העברית, אשר יועדה בעיקר למבוגרים, החלה הלהקה בהקלטת תקליטים ומופעים לילדים. בשנת 1974 הקליטה יחד עם שלמה ארצי את התקליט "הטיול לארץ התווים" עם שירים שכתב קורן, ולאחר מכן הקליטה עוד שירי ילדים רבים, ביניהם "הרכבת", "שובי דובי", "זלמן יש לו מכנסיים"' ועוד. בנוסף הקליטה הלהקה תקליט לילדים ובו גרסאות בעברית לשירי להקת הביטלס, ביניהם "אובלדי אובלדה".

תחרויות זמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה ללהקות מצליחות אחרות בשנות השבעים והשמונים בישראל, השתתפה הלהקה במספר תחרויות זמר ידועות, ביניהן פסטיבל הזמר והפזמון של קול ישראל, ופסטיבל שירי ילדים, בו זכו להצלחה עם השיר "שובי דובי", אשר זכה במקום הראשון בפסטיבל 1976. ב-1977 הגיעו למקום השני בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "פתאום נפל עלי אביב".

כתוצאה מזכייה במקום הראשון בפסטיבל הזמר והפזמון בשנת 1980, הייתה אמורה הלהקה לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון עם השיר "פזמון חוזר", אך התחרות האירופאית התקיימה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, דבר אשר מנע את נציגותה של ישראל בתחרות באותה שנה. זו הפעם הראשונה שישראל נמנעת מהשתתפות באירוויזיון בשל קביעת המועד ליום אבל (מקרה דומה קרה בפעם השנייה בשנת 1984, כאשר אילנית זכתה במקום הראשון בקדם אירוויזיון עם השיר "בללייקה", אך התחרות נועדה להתקיים באותו יום אבל).

הפירוק והאיחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1982 עזב קורן, אז כבר דוקטור לרפואת ילדים, לקנדה, שם הוא חי עד היום כפרופסור לטוקסיקולוגיה. למרות הקושי כתוצאה מעזיבת מקים הלהקה ומנהלה, המשיכה הלהקה להתקיים ואף זכתה להצלחה יחסית, אך בכל זאת הוחלט לפרקה בשנת 1983, וחבריה פנו לקריירות סולו שונות. ארנון השתתף בקדם אירוויזיון 1985 בדואט עם שמשון לוי עם השיר "שוב אני לבד" והוציא את הלהיט "תמונה שבורה", שהפך לשם אלבומו הראשון (1989). מילר "חזרה" לעבוד בלימוד אנגלית והוציאה אלבום בעברית בשם "בדרך מערבה" (1989). שגיא העלתה תוכנית יחיד מצליחה בשם "דבר לא נגמר". קריבושי הקליטה שירים כגון "אל הים" (1986) והשתתפה בקדם אירוויזיון 1987 עם השיר "ארוביקה" ופנתה מאוחר יותר לעסוק בעיצוב שמלות, והשאר פנו לכיוונים אחרים שונים.

בשנת 2003 אוחדה הלהקה באופן חד פעמי לצורך צילומי סדרת הטלוויזיה של שרה'לה שרון. בתוכנית הופיעו ארנון, שגיא ומילר, לצד תבור אשר הוטס ממקום מגוריו בגרמניה במיוחד לצורך התוכנית.

התוכנית הובילה לתגובות נלהבות, ולקריאות רבות לאיחוד הלהקה, אשר נענתה בשמחה. מכיוון שרוב הגברים חברי הלהקה הידועים לא התגוררו בארץ, צורף חבר חדש (שכונה "האח הצעיר") ללהקה – נמרוד פז, אשר עבד עם ארנון במהלך שנות התשעים בלהקתו של ארנון "מוניטור" והחליף את מקומו של קורן. כן גם צורפה לשם "האחות הצעירה" והשחקנית רונה בקרמן (על אף שבדף המידע עליה באתר הלהקה אין שום התייחסות לפעילות איתה).

הלהקה חזרה להופיע בעיבודים חדשים לשירים הישנים והמוכרים, בנוסף לשירים אשר לא הופיעו ברפרטואר הלהקה בעבר: שירי אהוד מנור ועוזי חיטמן, ששניהם נפטרו זמן קצר לאחר שחזרה הלהקה להופיע, שירי סולו של חברי הלהקה (כולל השירים הידועים: תמונה שבורה של ארנון וסוזי סופרייז של שרה אמן שרבים טועים לחשוב עד היום שהוא שייך למילר. הוא אמנם מזוהה עם מילר, אך הדמות עצמה היא מישהי אחרת) ושירי קאנטרי באנגלית.

(הלהקה השתתפה בהוצאת ספרו של נתן יונתן "לחיות בתוך השיר" (Within the Song to Live) ובו תרגומים לשיריו לאנגלית. בדיסק המצורף לספר שרה הלהקה את השירים "אם העולם" ו"כמו בלדה" באנגלית. כיום הלהקה ממשיכה להופיע, ובשנת 2008 הוציאה אלבום אוסף כפול ובו, בין השאר, גרסאות חדשות לשיריהם, ושיר חדש שהוקלט לאוסף אחרי "פסק זמן" ארוך, "חשבון האהבה", בו שגיא ומילר סולניות.

סגנון מוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הרבות בהן פעלה הלהקה, שינוי ההרכבים הרב והעובדה כי פנו לילדים ולמבוגרים כאחד, כל אלה מקשים על ציון סגנון מוזיקלי אחד ללהקה. יחד עם זאת, לאחים ולאחיות צליל ייחודי אשר מתאפיין בעיקר בהרמוניות הקוליות. כל חברי הלהקה שרים ומנגנים, וההרכב המכיל שני קולות גבריים ושני קולות נשיים יוצר קול יחסית ייחודי בזמר העברי.

מבחינת השפעה מוזיקלית, ידועה אהבת חברי הלהקה למוזיקת קאנטרי, והם דואגים לשלב סגנון זה בשיריהם ובהופעות. כמו כן נחשבה הלהקה כלהקת אמצע הדרך בעיקר בשירי המשוררים שהקליטה, ולייחודית יחסית בתחום שירי הילדים, אשר לרוב לא מאופיינים בהרמוניות קוליות. הכינוי "אבבא הישראלית" לא הולם לרוב את סגנונה המוזיקלי של הלהקה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "האחים והאחיות 1973-1974" – 1974
  • "חופים - שירי נתן יונתן" – 1975
  • "אהבה של שני אנשים" – 1977 (גרסת תקליטור – 2005)
  • "בכל מקום - שירי משוררים" – 1980
  • "במרחק שתי תקוות - שירי יהודה עמיחי" – 1982
  • "שירים עד כאן - עשר שנים" – 1982
  • "על ענפי שיטה - שירים שנשארים" – 1982
  • "המבחר" – 1994
  • "לחיות בתוך השיר" – 2005
  • "אם זר קוצים כואב - המיטב" – 2008

שירי ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הספינה המזמרת" – 1974
  • "הטיול לארץ התוים" – 1975 (גרסת תקליטור – 2004)
  • "היפהפייה והיחפן" – 1974
  • "ידידי מכיתה אלף" – 1976
  • "ספינת המנגינות האבודות" – 1976
  • "דמבו הפילון המעופף" – 1975
  • "החיפושיות" - 1977 (גרסת תקליטור – 2006)
  • "מיטב שירי הילדים" – 1977
  • "חתולים בצמרת" – 1977
  • "שובי דובי" - 1977 (גרסת תקליטור – 2005)
  • "ברבא אבא" – 1978
  • "זלמן יש לו מכנסיים" – 1979
  • "ד"ר דוליטל" – 1980
  • "בנלוקחבת" – 1982
  • "חברי הדרקון אליוט"
  • "הרפתקאות ברנארד וביאנקה"
  • "שירי חג לילדים"
  • "29 שירים עליזים לילדים"
  • "ברל'ה צא החוצה" – 1996

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]