הבלגריאד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עטיפת חייל הנבואה, הספר הפותח את הסדרה

הבלגריאד (The Belgariad) היא סדרת ספרי פנטזיה אפית בת חמישה ספרים, שנכתבה על ידי סופר הפנטזיה האמריקאי דייוויד אדינגס. לסדרה יש סדרת המשך בשם המלוריאן. בנוסף, קיימים עוד שלושה ספרים המהווים מעין רקע היסטורי לעולם הבלגריאד, קורות בלגראת הקוסם, קורות פולגרה הקוסמת והקודקס הריבאני.

עלילת הסדרה מתמקדת בחייו של גאריון, נער חווה פשוט, התבגרותו ומסעו ברחבי ארצות המערב, בצילו של התעוררותו של טוראק, האל האפל, מתרדמתו. מוטיב מרכזי בסדרה, כפי שמשתקף בשמות הספרים השונים הוא משחק שחמט קוסמי בין שני גורלות מנוגדים (מעין דואליזם מופשט), כאשר הדמויות בספרים, בני אדם פשוטים, גיבורים, קוסמים ואפילו אלים, משמשים ככלי המשחק שלהם.

ספרי הסדרה הם:

  1. חייל הנבואה (1982)
  2. מלכת הכישוף (1982)
  3. קורבן הקוסם (1983)
  4. טירת הכישוף (1984)
  5. סוף משחק המכשפים (1985)

ביקורות בקרב קהילת קוראי הפנטזיה הישראלית נשמעה נגד מתרגמי הסדרה לעברית[דרוש מקור] כיוון שהתרגום המילולי של כותרות הספרים נטל מהן את ההשוואה לכלי שחמט. לפי ביקורת התרגום הנכון של הספר השלישי היה צריך להיות "גאמביט הקוסם" (כך נקראת ההקרבה בשחמט). ושל הספר הרביעי, "צריח הכישוף".

ריבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריבא היא ממלכה דמיונית עליה מולך גאריון, הממלכה היא אי עליו יש רק עיר אחת, ריבא, שהיא גם הנמל היחיד באי. חוץ מהמפרץ שלחופו שוכנת העיר, חופי האי הם מצוקים טרשיים ותלולים, ומכאן שהנמל הוא הכניסה היחידה לאי. העיר עצמה שוכנת על מדרון תלול לכיוון המפרץ. בראש המדרון עומדת מצודה המשמשת כארמונו של מלך ריבא. העיר עצמה בנויה שורות שורות וכל הבתים הפונים למפרץ מצוידים בחרכי ירי במקום בחלונות. האקלים באי גשום ומושלג רוב השנה, והסופות המשתוללות בים המערבי דוחות את רוב המבקרים בתקופת החורף.

לעיר מתחם מסחר בעל חשיבות גדולה למדי במסחר הבינלאומי, והיא מייצאת את תפוקת האי לשאר הממלכות. באי מייצרים בעיקר כלי זכוכית, מוצרי צמר, ומגפיים. האי סוחר בעיקר עם האימפריה הטולנדרנית, דרזניה, חרק וסנדריה.

צבא ריבא הוא צבא רגלים שמתמחה בלוחמה זעירה ומצור, כמו גם בלוחמה בשטח בנוי. הצי הריבאני הוא גדול למדי ושני בכוחו רק לצי הלוחם של חרק, ממלכתם של אנשי הצפון.

הריבאנים הם עם רציני ואחראי ברובו, נאמנים לארצם ולמלכם. הם ידועים בלבושם האפור, שהוא למעשה גלימה עליונה בצבע אפור מצמר גס, שהוא בלתי ניתן לצביעה.

דגל הממלכה הוא בצבעי כחול ולבן ועליו חרב, המסמלת את חרבו של המלך הריבאני, שאליה מחובר כדורו של אלדור, העצם החזק ביותר ביקום.

בלגאריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלגאריון (או גאריון) הוא מלך ריבא, אדון המערב, קוטל האלים, בעלה של צ'נדרה, אדון הים המערבי, בעל כדורו של אלדור וילד האור. גאריון נולד בכפר בממלכה סנדריה, לאבא ריבאני ששמו גראן, ואמא אלגרית ששמה אילדרה. שעות ספורות לאחר לידתו, מתנקש גרולים בשם חמדאר בחייהם, ולולא התערבותו ברגע האחרון של בלגארת הקוסם, היה גאריון התינוק נופל לרחמיו של חמדאר ,שהיה מאלץ אותו לקחת את האבן ומביא אותו לידיו של קטוצ'יק, שהיה נותן את האבן לטוראק.

גאריון גדל בחוות פאלדור תחת השגחתה של פולגרה, (בתו של בלגארת), אותה הוא מכנה דודה פול, בשל העובדה שהוא אינו מודע לזהותה האמיתית ובשל קשרי המשפחה המרוחקים שלהם.

בחוות פאלדור גאריון מתידד עם נער זריז וחד לשון בשם דורון ועם נער אחר, ממוצא ארנדי, בשם ראנדורינג. שלושת החברים מיודדים עם זוברט, נערה בת גילם. גאריון מבלה את ימיו בין חובותיו כנער חווה לבין משחקיו עם חבריו, וככל שהוא מתבגר, מצטמצם זמן העבודה והמשחק לטובת שהיה באסם הגדול עם זוברט היפה.

מלבד הצורך, המרחף בשולי תודעתו כל הזמן, מעיר הערות ומדבר עם גאריון, ילדותו של גאריון עוברת עליו באופן רגיל למדי, עד ללילה סוער אחד בו מגיע מספר הסיפורים הזקן אותו מכנה גאריון בשם מר זאב, יחד עם דודה פול וגאריון, הם יוצאים מחוות פאלדור. דורניק, הנפח של החווה, מתלווה אל השלושה כאשר הם בורחים באישון הלילה.

במרחק מה מהחווה הם פוגשים שני אנשים. האחד, אלורני מחרק ששמו ברק. והשני, אדם נמוך בעל פני סמור המכונה משי, למרות שמו האמיתי, הנסיך חלדאר. לאחר מסע ממושך, מגיעה החבורה לבירת סנדריה, סנדאר שם הם פוגשים בשליטים האלורנים ובמלך סנדריה.

בהמשך הסיפור מתאספת חבורה, הכוללת את גאריון, פולגרה, בלגאראת, דורניק, הנסיף חלדאר (משי, ראו למעלה),ברק (ראו למעלה), הטאר-אלורני ונסיך האלגרים,ארנדי אסטוריאני צעיר ושמו ללדורין, ארנדי מימברטי ושמו מנדורלן, בן אולגו בנקרא רלג, ושפחה מארגית יפיפה הנקראת טייבה-אותה הצילה החבורה ממכלאות העבדים בראק קתול, וילד ממוצא לא ידוע אשר בני החבורה מכנים "שליח" או "ארנד". יחדיו, מרכיבים האנשים את החבורה המתאורת בקוד מרין, המתאר את נבואת האור (הקול בראשו של גאריון, מאחר שהוא ילד האור).

בספר החמישי והאחרון בסדרת הבלגריאד: "סוף משחק המכשפים". גאריון (בלגאריון - כפי שנקרא על ידי האל אלדור) נלחם בקרב חרבות נגד טוראק - האל הרשע שרוצה לגנוב את האבן של אלדור(או "קטרג יסקא") ומביס אותו. לפני הקרב, הורג שליחו של טוראק-זדאר את דורניק, ולאחר הקרב פולגרה פונה אל האלים בתחינה להחזיר אותו לחיים. האלים מסכימים למנות את גאריון להחיות אותו כיוון שעליהם נאסר לעשות זאת, אך דורשים מפול, כתנאי, שכוחה יהיה שווה ערך לכוחו של דורניק לאחר שיחזור לחיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]