הוא הלך בשדות (סרט)
 | |
| עטיפת ה-DVD של הסרט | |
| מבוסס על | הוא הלך בשדות מאת משה שמיר |
|---|---|
| בימוי | יוסף מילוא |
| הופק בידי | יעקב שטיינר |
| תסריט | משה שמיר |
| עריכה | נירה עמרי |
| שחקנים ראשיים | אסי דיין, איריס יוטבת, חנה עדן, יוסף מילוא, שמואל עצמון, יעקב בן-סירא, אלי כהן, שרגא פרידמן, יוסי גרבר, אורי לוי, גבי עמרני, יהודה ברקן, ראובן בר יותם, גדעון זינגר, קובי רכט, סנדרה שדה |
| מוזיקה | סשה ארגוב |
| צילום | ג'יימס אלן |
| מדינה |
 ישראל |
| הקרנת בכורה | 1967 |
| משך הקרנה | 93 דקות |
| שפת הסרט | עברית |
| דף הסרט ב־IMDb | |
הוא הלך בשדות הוא סרט קולנוע ישראלי שצולם בשחור לבן, שיצא לאקרנים בשנת 1967. הסרט מבוסס על רומן בעל אותו שם מאת משה שמיר. הסרט מכר 324,000 כרטיסים בישראל.[1]
הסרט מתאר את חייו של אורי כהנא (אסי דיין), הפלמ"חניק, ואת אהבתו הגדולה למיקה (איריס יוטבת), נערה עולה, עד למותו הטראגי בשדה הקרב. אורי הוא צבר יליד הארץ, קיבוצניק, הילד הראשון של קיבוץ "גת העמקים", בן 19. אורי הוא בעל ביטחון עצמי, וחש מחויבות עמוקה לארצו, למשפחתו, ולחבריו, אולם מעל לכל, הוא מחויב למשימות הצבאיות שהוטלו עליו. בניגוד לאורי, יליד הארץ, שבא "מכאן", מיקה, בת זוגו, היא עולה חדשה מפולין, פליטה חסרת כל, שבאה "משם" (השואה שאינה נזכרת בסרט במפורש), והגיעה על מנת להיקלט בקיבוץ. הסרט מגולל את סיפור אהבתם של השניים, כאשר ברקע סיפורו של הקיבוץ.
בתרבות הפופולרית דמותו של אורי נתפסת כדמותו של הצבר המיתולוגי. נורית גרץ[2] וחוקרים נוספים טוענים כי בראשית הסרט ניתן למצוא בדמותו מאפיינים אינדיבידואליסטים, אך בחלקו השני אורי "חוזר בתשובה" לאומית והופך למייצג הצבר הציוני במיטבו. ליאת שטייר-לבני[3] טוענת כי למעשה הסרט מפרק את דמותו הקולנועית של הצבר המיתולוגי. התרבות הישראלית נתפסה בסממנים חיצונים של הדמות הקולנועית ובקווי העלילה הכלליים, אך, למעשה, אורי הקולנועי איננו מתאר שילוב מוצלח של עובד אדמה ולוחם אמיץ, כי אם את שיברו - גבר מבולבל, בעל סממנים ילדותיים, שבור ואובד דרך, שנכשל בכל נתיב אליו הוא פונה.
הסרט זכה לביקורות פושרות (מילוא לא שב לביים קולנוע לאחר-מכן), אך הצליח קופתית.
פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]
את פסקול הסרט הלחין סשה ארגוב ועיבד ולדימיר קוסמה. הפסקול יצא כתקליט אינסטרומנטלי ברובו ב-1967[4]. באותה שנה נכתבו מילים ועיבודים חדשים לשתיים מהנעימות שנכללו בו, והופק תקליט שכלל את שיר הנושא (בביצוע עירית סנדנר) ושני שירים שנכתבו לפי מנגינות מהפסקול המקורי: "החולמים אחר השמש" (למילים של יורם טהרלב בביצוע אביבה בנו), ו"שיר הכרם" (למילים של יעקב שבתאי בביצוע ליאור ייני).[5]. "החולמים אחר השמש" זכה בהמשך לביצועים רבים נוספים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נורית גרץ, סיפור מהסרטים - סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע, האוניברסיטה הפתוחה, 1993, פרק 2 - "כבר לא אותם שדות: הוא הלך בשדות", עמ' 63 - 94
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הוא הלך בשדות", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"הוא הלך בשדות", באתר AllMovie (באנגלית)
"הוא הלך בשדות", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "הוא הלך בשדות", באתר ספר הקולנוע הישראלי
- "הוא הלך בשדות", באתר אידיבי
"הוא הלך בשדות", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "הוא הלך בשדות", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- זאב רב-נוף, בצורת בשדות, דבר, 29 בדצמבר 1967 המשך
- ליאת שטייר-לבני, דמות הצבר המיתולוגי בסרט "הוא הלך בשדות": קריאה מחודשת, כיוונים חדשים 15, תשס"ז 2007, עמ' 290 - 304, באתר ההסתדרות הציונית העולמית
- ג'אד נאמן, "שדות הבדיון הדומיננטי", באתר Jstor.
הקרנת הבכורה של הסרט הישראלי ״הוא הלך בשדות״, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1967
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 217.
- ^ נורית גרץ, פרק 2 - "כבר לא אותם שדות: הוא הלך בשדות", סיפור מהסרטים - סיפורת ישראלית ועיבודיה לקולנוע, האוניברסיטה הפתוחה, 1993, עמ' 63 - 94
- ^ ליאת שטייר-לבני, דמות הצבר המיתולוגי בסרט "הוא הלך בשדות" – קריאה מחודשת, כיוונים, עמ' 290-304
- ^ הלך בשדות, פסקול הסרט, באתר סטריאו ומונו
- ^ הוא הלך בשדות, פזמונים לפי פסקול הסרט, באתר סטריאו ומונו
