יוסף מילוא

יוסף מילוא, 1946

יוסף ("פפו") מילוא (פסובסקי) (29 במאי 1916 – 2 בפברואר 1997) היה שחקן תיאטרון ובמאי תיאטרון ישראלי, ממייסדי התיאטרון הקאמרי. חתן פרס ישראל לתיאטרון.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מילוא נולד ב-1916 בעיר פראג שבאוסטריה (לאחר המלחמה בירת צ'כוסלובקיה) בשם יוסף פסובסקי, בנם של חיה לבית צקנדורף וגבריאל ריכרד פסובסקי, מהנדס (נשיא אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל).‏ בשנת 1920 עלה לארץ ישראל עם הוריו. בשנת 1934 סיים את לימודיו בגימנסיה הרצליה בתל אביב. נישא לימימה, בתה של שושנה פרסיץ.

את ראשית צעדיו על הבמה עשה בלהקה דרמתית של ה"מכבי" בחיפה. מאוחר יותר, שימש קריין-יחיד ועורך אמנותי ב"להקת העץ" של ד"ר פ' לוי. ב"להקת העץ" הכיר זה מקרוב בעיות של בימוי, היגוי וקריינות. הוא השתתף ב"המטאטא" במשך כשנתיים ובשנת 1944 ייסד ביחד עם אחרים, בהם אשתו ימימה מילוא, להקת תיאטרון שהפכה לימים להיות התיאטרון הקאמרי.

היה במאי יחיד כמעט של תיאטרון הקאמרי במשך חמש השנים הראשונות להקמתו. משכך, ביים מחצית מחזותיו, עשרים וחמישה במספר.

בשנות החמישים שימש כבמאי אורח ב"שאושפילהאוס" בציריך, בו ביים את "מותו של סוכן" של ארתור מילר ואת "ז'אן ד'ארק".

ב-1961 ייסד את תיאטרון חיפה. בשנת 1967 ביים את סרטו היחיד "הוא הלך בשדות" על פי סיפור מאת משה שמיר.

בשנת 1968 זכה בפרס ישראל על פועלו בתחום התיאטרון.

בשנת 1981 התאלמן מאשתו ימימה. יוסף מילוא נפטר בשנת 1997, בגיל 81. הניח את בתו היחידה, אורנה מילוא, ציירת, ונכדה, ימימה.

הנצחתו

התיאטרון הקאמרי מחלק פרס שנתי לזכרו, המוענק לבמאי המצטיין. החל מינואר 2009 האולם הגדול של תיאטרון הקאמרי נקרא על שמו. זהו אולם התיאטרון השני בישראל שקרוי על שמו של מילוא. קדם לו האולם הגדול של תיאטרון חיפה.

הצגות שביים בתיאטרון הקאמרי

• הטרגדיה הפלורנטינית, מאת אוסקר ויילד, תרגמה ימימה מילוא (פסובסקי), הוצג בתיאטרון הקאמרי בשנת 1944.
• בוקר בגן העיר, מאת סרפין וז'קים קוינטרו, כנ"ל.
• המאהב, מאת מרטין סירה, תרגם יאיר בורלא, כנ'ל.
• שלום בית, מאת ג'ורג' קורטלין, תרגם נתן אלתרמן, כנ'ל.
• אלוף בצלות ואלוף שום, מאת חיים נחמן ביאליק, הוצג בשנת 1945.
• משרתם של שני אדונים, מאת קרלו גולדוני, תרגם וביים יוסף מילוא, 1945.
• העולם בו אנו חיים, מאת קרל צ'אפק, תרגם וביים יוסף מילוא, 1945.
• אויב העם, מאת הנריק איבסן, תרגם פסח גינזבורג, ביים יוסף מילוא בקאמרי, 1951.
• טרטיף, מאת מולייר, תרגם חיים חפר, ביים יוסף מילוא, בקאמרי, 1950.
• הם יגיעו מחר, מאת נתן שחם, ביים יוסף מילוא בקאמרי, 1950.
• רות יקירתי, מאת נורמן קרסנה, תרגם בנימין תמוז, ביים מילוא בקאמרי, 1949.
• אהבתה של יובל אור, מאת ס. י. שיונג, תרגם נתן אלתרמן, ביים מילוא בקאמרי, 1952.
• למי תקעה החצוצרה, מאת יוסף קסלרינג, תרגם יאיר בורלא, ביים מילוא בקאמרי, 1952.
• ז'אן דארק, מאת ברנרד שאו, תרגם יעקב אורלנד, ביים מילוא בקאמרי, 1952.
• תעלולי נאסר א-דין, ביים מילוא בקאמרי, 1953.
• חשבון חדש, מאת נתן שחם, ביים מילוא בקאמרי, 1954.
• הנפש הטובה מסצ'ואן, מאת ברטולד ברכט, תרגמה לאה גולדברג, ביים מילוא בקאמרי, 1955.
• כובע הקש האיטלקי, מאת א. לאביש, תרגם נתן אלתרמן, ביים מילוא בקאמרי, 1956.
• הוא הלך בשדות, מאת משה שמיר, חידוש ההצגה, ביים מילוא בקאמרי, 1956.
• מאז ועד היום ,(במסגרת להקת מערכונים)
• חתונת הדמים
• הן לא תקחהו עמך
• נערת הפקר
• הספר מסביליה
• המפקח בא (על פי רביזור מאת ניקולאי גוגול)

הצגות שביים בתיאטרון הבימה

• ביקור הגברת הזקנה, מאת פרידריך דירנמט, תרגם חיים גורי, ביים מילוא בהבימה, 1959.
• אופרה בגרוש, מאת ברטולד ברכט, תרגם אברהם שלונסקי, ביים מילוא בהבימה, 1960.
• תעלולי נישואין, מאת יהודה סומו, ביים ועיבד מילוא, הבימה, 1979.
• צוואתו של כלב
• מות דנטון

הצגות שביים בתיאטרון חיפה

• אילוף הסוררת
• ראשומון
• אנדורה
• הלילה לאיש
• מעגל הגיר הקווקזי, מאת ברטולד ברכט,
• הפשפש
• אמא קוראז', מאת ברטולד ברכט,
• חלום ליל קיץ
• משרתם של שני אדונים, מאת קרלו גולדוני,
• אנטיגונה
• ימים של זהב
• ריצ'רד השלישי
• הוא הלך בשדות (1966), מאת משה שמיר,
• שלוש אחיות, מאת צ'כוב,
• מארה סאד
• תעלולי נישואין, מאת יהודה סומו,
• נישואי פיגארו
• חתונת הדמים, מאת פדריקו גרסיה לורקה,
• גלילאו גלילאיי (1979) מאת ברטולד ברכט,

הצגות שביים בתיאטרון הילדים ונוער של אורנה פורת

• תעלולי סקפן - של מולייר

ספרים ומחזות שכתב עיבד וערך

• ‫מות דנטון, מחזה מאת גיאורג ביכנר, עיבד ותרגם יוסף מילוא, תל אביב, שנות הששים.
• מחברות החשק, קומדיה המבוססת על סיפורי-עגבים עבריים מימי הביניים ומן הרנסאנס, המחזה דן אלמגור ויוסף מילוא, שירים - דן אלמגור, בימות, תל אביב, תשל'א 1971.
• תעלולי נישואין, על-פי המחזה העברי הראשון "צחות בדיחותא דקידושין" מאת יהודה סומו איש מנטובה, מהתלה בשני חלקים, מעובדת, משוכתבת ומבויימת בידי יוסף מילוא, התיאטרון העירוני חיפה, שנות השמונים.

לקריאה נוספת

‫* בנימין תמוז (עורך), ספר התיאטרון הקאמרי בחג העשור: 1944–1954, תל אביב: דפוס הארץ, תשט"ו.

• יוסף מילוא, 'התיאטרון - מקומו ומיקומו בחברה הישראלית', מגוון: לשאלות מדינה וחברה 17 (תשל"ז 1977).
• דורית ירושלמי, 'יוסף מילוא: התשוקה לעונג, תיאטרון 1, 3 (תש"ס), 90–97.
• ליאת שטיר-לבני, 'דמות הצבר המיתולוגי בסרט "הוא הלך בשדות": קריאה מחודשת', כיוונים חדשים 15 (תשס"ז 2007).

קישורים חיצוניים

• יוסף מילוא, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• דוד תדהר (עורך), "יוסף מלוא (פסובסקי)", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2196
• ד. דיוקנאי, ראשים בישראל: יוסף מילוא, מעריב, 18 בפברואר 1955
• אברהם שאנן, יוסף מילוא והאוואנגרדיזם, דבר, 15 בפברואר 1963, המשך
• אהרן דולב, אורח נטה ללון ... בקאמרי, מעריב, 8 בפברואר 1963
• אליהו מרקוביץ, חצי יובל ל"מהפכת הילדים": חיפה חוגגת את 25 שנות הבמאות של יוסף מילוא, מעריב, 5 ביולי 1963
• חוה נובק, כל העולם במה: השוחה נגד הזרם, דבר, 7 בינואר 1965
• אריאלה ראובני, "כאשר יורד המסך – נשארים רק הזכרונות": שיחה עם יוסף מילוא, דבר, 30 באפריל 1968
• משה נתן, יוסף מילוא: ההרפתקן של התיאטרון הישראלי, דבר, 7 באוגוסט 1964
• יוסף לפיד, מדברים עליהם השבוע: פפו הולך בשדה קוצים, מעריב, 8 בספטמבר 1967
• רחל אורן, הוא הלך בשדות, דבר, 8 בדצמבר 1967, המשך
• יורם קניוק, צחות בדיחותא דפפו (תיאטרון עירוני חיפה), דבר, 10 בנובמבר 1968
• נילי פרידלנדר, מלים של מילוא, מעריב, 30 באוקטובר 1969
• מרב יודילוביץ', אולם הקאמרי ייקרא ע"ש יוסף מילוא, באתר ynet‏, 16 ביולי 2008
• כרטיס הקבר של יוסף מילוא באתר הר הזיתים