הו צ'י מין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק במנהיג צפון וייטנאם לשעבר הו צ'י מין. אם התכוונתם לעיר, ראו הו צ'י מין סיטי.

הו צ'י מין

הו צ'י מין (בוייטנאמית: Hồ Chí Minh, להאזנה (מידע · עזרה), 19 במאי 1890 – 3 בספטמבר 1969) מייסד ומנהיג צפון וייטנאם. נקרא כיום בוייטנאם בתואר העממי "אבי האומה".

נולד כנגויין סינג קונג (Nguyễn Sinh Cung) בכפר קימילין במרכז וייטנאם. אביו היה פקיד ממשלתי שהתפטר במחאה על השלטון הצרפתי במדינה, והפך למורה נודד בכפרים. אביו היה מלומד קונפוציאני וברוח זו גדל. ב-1911 הוא קיבל עבודה כטבח בספינה צרפתית, ואחר כך עבד בלונדון ובפאריס. בפאריס היה ממייסדי המפלגה הקומוניסטית הצרפתית. כאשר הנשיא האמריקני וודרו וילסון הגיע לועידת השלום בורסאי, ניסה לשווא לעניין אותו בזכות ההגדרה העצמית של העם הוייטנאמי.

לאחר מכן הוא שהה בברית המועצות ומשם נשלח לסין ומדינות נוספות באסיה. ב1929 ייסד בהונג קונג את המפלגה הקומוניסטית הוייטנאמית. ב-1931 הוא נאסר על ידי השלטון הבריטי במושבה, שוחרר ב-1933, ושב לברית המועצות. ב-1938 חזר לסין כיועץ לכוחות הקומוניסטיים. ב1941, כאשר וייטנאם נכבשה בידי האימפריה היפנית חזר לארצו, וייסד שם את תנועת הוייט מין שנלחמה כנגד הכובש היפני ומשתפי הפעולה הצרפתים שלהם מטעם ממשלת צרפת של וישי. באותה תקופה קיבל במחתרת את שמו הו צ'י מין שפרושו "מביא האור".

עם כניעת יפן ב-1945 הקים הוייט מין את הרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם, והו צ'י מין נבחר לנשיאה ב-2 במאי 1946. אולם הצרפתים סירבו להכיר בעצמאות וייטנאם, והוייט מין הפנה את מאבקו נגד צרפת, מאבק אכזרי שנמשך עד 1954 בו נלחם הצבא הווייטנאמי בעיקשות עד להבסת צבא צרפת. אחרי ניצחון הוייט מין בקרב דיין ביין פו צרפת ויתרה על השלטון בהודו-סין הצרפתית (שכללה גם את קמבודיה ולאוס). אבל ועידת ז'נבה של 1954 שהתכנסה לפתור את המצב בהודו-סין הצרפתית ובקוריאה, החליטה על "חלוקה זמנית" של וייטנאם לשתי מדינות, כאשר החלק הצפוני יהיה בשליטת הוויאט-מין בראשות הו צ'י מין.

הו צ'י מין החל לפעול לביסוס השלטון הסוציאליסטי בצפון, אולם מעולם לא ויתר על חלום איחוד וייטנאם. אחרי 1954 החלה הארץ להגרר למלחמה נוספת. המלחמה שבה נלחמה דרום ווייטנאם במחתרת הקומוניסטית בדרום – הוייטקונג, אולם לאחר מכן צפון וייטנאם הייתה מעורבת ישירות במלחמה. בשלב זה הו צ'י מין היה פחות ופחות מעורב ישירות בקבלת ההחלטות, ושימש יותר כדמות סמלית, ושדירבנה את העם להמשיך להלחם על אחדות ווייטנאם. הוא היה ידוע בכינוי "הדוד הו".

הו צ'י מין נפטר בשנת 1969, לפני שהספיק לראות את חלומו לאיחוד וייטנאם תחת שלטון קומוניסטי מתגשם. הוא ציווה שעם מותו יישרפו את גופתו, ואפרה ייקבר בראש שלוש גבעות בוייטנאם. אולם צוואתו הופרה, ולאחר מותו גופתו נחנטה והיא מוצגת במאוזוליאום בהאנוי, בדומה למאוזוליאום של לנין במוסקבה. עם ניצחון צפון וייטנאם במלחמה, נקראה שמה של בירת הדרום, סייגון על שמו (Thành Phố Hồ Chí Minh)