אבי האומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה של ישראל.
אוטו פון ביסמרק, אבי האומה של גרמניה.
מהטמה גנדי, אבי האומה של הודו
ג'וזפה גריבלדי, אבי האומה של איטליה.

אבי האומה הוא מושג שבו משתמשים במדינות רבות לתיאור דמות מנהיג שנחשב כמייסד האומה בדמותה המודרנית. ברוב המקרים הוא גם דמות מפתח בהיסטוריית האומה כגיבור והשראה לפטריוטיות. דמותו בדרך כלל מונצחת על שטרות, על בולים ובשמות רחובות. במדינות מסוימות מגיע הדבר עד כדי פולחן אישיות. המינוח המודרני "אבי האומה" בא על בסיס המינוח הקדום יותר לתיאור האב הראשון של קבוצה אתנית מובדלת הנושאת או משמרת את שמו בזיכרונם הקולקטיבי. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הוא אברהם אבי האומה העברית המוזכר בתנ"ך ובכתבי דתות שונות.

לא כל "אבות האומה" מחזיקים בתואר לעולמים, בעיקר כאשר מחקר כלשהו מגלה שהם לא היו כפי שהצטיירו בתודעה. לדוגמה, בזמן שלטונו של יוסיף סטלין בברית המועצות הוא נחשב על ידי מיליוני אזרחים סובייטים כדמות אב וכאבי האומה. ההערצה והכבוד אליו היו כה עזים עד כדי כך שלאחר מותו החל גל התאבדויות של אזרחים שהאמינו באמת ובתמים שחיים ללא סטלין אינם אפשריים. לאחר מספר שנים התגלה היקף הדיכוי שהנהיג ורצח האזרחים בהוראתו, והדבר הוביל לגינויו על ידי ממשיך דרכו ניקיטה חרושצ'וב ולהעברת גופתו מהמאוזוליאום של לנין שם הונחה לצד קודמו בתפקיד ומייסד ברית המועצות ולדימיר לנין.

דוגמה נוספת היא אמון דה ואלירה, אשר כיהן שלוש פעמים כראש ממשלת אירלנד. אירים רבים ראו בו את "אבי האומה", אך הערכה מחודשת של מעשיו הביאה לכך שמאז שנות ה-80 עברו להתמקד במנהיגים אחרים, כמו מייקל קולינס.

שימוש רשמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אבי האומה" (Guófù, 國父) הוא תוארו הרשמי של סון יאט-סן בסין.

חוקת אפגניסטן מ-2003, שנחקקה תחת הנשיא חמיד קרזאי, העניקה את התואר "אבי האומה" למלך אפגניסטן לשעבר מוחמד זהיר שאה.

"אבות האומה" ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומה שם
אוגנדה מילטון אובוטה
אוזבקיסטן טימור לנג
אוסטרליה אדמונד ברטון
אורוגוואי חוסה חרוואסיו ארטיגס
איחוד האמירויות הערביות זאיד בן סולטאן אאל נהיאן
איטליה ג'וזפה גריבלדי
אינדונזיה אחמד סוקרנו
איסלנד יון סיגורסון
אירלנד מייקל קולינס או אמון דה ואלירה
איראן כורש הגדול
אל סלוודור חוסה מתיאס דלגדו
אלבניה סקנדרבג
אלג'יריה אחמד בן-בלה
אנטיגואה וברבודה וור קורנוול בירד
אפגניסטן מוחמד זהיר שאה
ארגנטינה חוזה דה סן מרטין
ארצות הברית ג'ורג' וושינגטון
בהאמה לינדן פינדלינג
בוליביה, קולומביה, אקוודור,
פנמה, פרו, ונצואלה
סימון בוליבר
בוטסואנה סרטסה קחאמה
בורונדי לואי רוואגסורה
בורמה אונג סן
בנגלדש מוג'יבור רחמן
ברבדוס ארול בארו
ברזיל פדרו הראשון, חוזה בוניפאקיו
ברית המועצות ולדימיר לנין
גאנה קוואמה נקרומה
גינאה אחמד סקו טורה
גמביה דוואדה ג'ווארה
גרמניה אוטו פון ביסמרק
דרום אפריקה נלסון מנדלה
האיטי ז'אן-ז'אק דסלין
הודו מהטמה גנדי
הולנד וילם השתקן
הונגריה לאיוש קושוט
הונדורס פרצ'יסקו מורזאן
הפיליפינים חוזה ריזאל
הרפובליקה הדומיניקנית חואן פבלו דוארטה
הרפובליקה המרכז אפריקאית ברתלמי בוגנדה
הרפובליקה העממית של סין סון יאט-סן
הרפובליקה הסינית
וייטנאם הו צ'י מין
חוף השנהב פליקס הופואה-בואני
טורקיה מוסטפא כמאל אטאטורק
טנזניה ג'וליוס נייררה
ישראל בנימין זאב הרצל
לאוס פצארת'
לסוטו מושואשו הראשון
מאוריטניה מוכתר אולד דדה
מאוריציוס סיווסגור רמגולס
מונגוליה ג'ינג'ס חאן
מונטנגרו פיליפ וויאנוביץ'
מזרח טימור שאננה גוסמאו
מלזיה עבדול רחמן
מלטה מנואל דימש
מצרים סעד זע'לול
מקסיקו מיגל הידאלגו
מרוקו מוחמד החמישי
ניגריה נאמדי אזיקיווה
נמיביה סם נוג'ומה
סהרה המערבית אל וואלי מוסטפא סייד
סודאן איסמעיל אל-אזהרי
סיירה לאון מילטון מרגאי
סינגפור לי קואן יו
סנגל לאופולד סדאר סנגור
סנט וינסנט והגרנדינים ג'יימס מיצ'ל
סנט לוסיה ג'ון קומפטון
סקוטלנד דונלד דיואר
סרביה קרדורדה פטרוביץ', דובריצ'ה קוסיץ'
סרי לנקה דון סטפן סנאנאיקה
ערב הסעודית אבן סעוד
פולין יוזף פילסודסקי
פורטוגל אלפונסו הראשון מפורטוגל
פיג'י קמיססה מרה
הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת
פקיסטן מוחמד עלי ג'ינה
צ'ילה ברנרדו או'היגינס, חוזה מיגל קררה
צ'כוסלובקיה,
צ'כיה
תומאס מסריק
קובה קרלוס מנואל דה סספדס, חוסה מארטי
קוריאה הצפונית קים איל סונג
קמבודיה נורודום סיהאנוק
קנדה ג'ון א. מקדונלד
קניה ג'ומו קניאטה
קרואטיה אנטה סטרצ'ביץ'
רוסיה פיוטר הגדול
שבדיה גוסטב ואסה
תוניסיה חביב בורגיבה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]