האנוי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האנוי (בוייטנאמית: Hà Nội; בסינית: 河内), שמספר התושבים המשוער שלה הוא 3,398,889 (נכון ל-2007). היא בירת וייטנאם, והייתה בירת צפון וייטנאם משנת 1954 ועד ל-1976. העיר ממוקמת בגדה המערבית של הנהר האדום (נהר). תוצרי מפעליה של העיר כוללים מכונות, דיקטים, טקסטיל, כימקלים ומלאכת יד.
האנוי הפכה לבירת וייטנאם במאה השביעית לספירה. השם הסיני של העיר היה דונג קין, הפך לטונקין והיה מושפע מהאירופאים לאזור כולו. האנוי נכבשה על ידי צרפת בשנת 1873 והועברה לשליטתם למשך עשר שנים. מאוחר יותר האנוי הפכה לבירת הודו-סין הצרפתית לאחר שנת 1887.
העיר נכבשה על ידי היפנים ב-1940, ושוחררה ב-1945, כאשר היא הפכה מושבתה של הממשלה הוייטנאמית. בין השנים 1946 ל-1954 העיר הפכה לגורם לחימה עיקרי בין צרפת לכוחות המחתרת הקומוניסטית הוייטנאמית "וייט מין". שהחל משנה זאת הפכה לבירתה העצמאית של צפון וייטנאם.
במהלך מלחמת וייטנאם אמצעי התחבורה של העיר שובשו עקב הפצצות של גשרים ומסילות-ברזל, שהיו מתוקנים מיידית. עם סיום המלחמה, האנוי הפכה להיות בירת וייטנאם לאחר שצפון ודרום וייטנאם התאחדו ב-2 ביולי 1976.
בעיר שוכנת האוניברסיטה הלאומית של וייטנאם (לשעבר: אוניברסיטת האנוי), מצבת הקבורה של הו צ'י מין, המוזיאון הלאומי ההיסטורי, מוזיאון המהפכה, ומספר אנדרטאות היסטוריות. המוזיאון הלאומי לאומנויות יפות אף הוא שוכן בהאנוי.
יש לציין את בירתה לשעבר של דרום וייטנאם, סייגון שלאחר שנת 1976 (שנת איחודם של צפון ודרום וייטנאם) שונה שמה להו צ'י מין סיטי. כיום הו צ'י מין סיטי היא העיר הגדולה ביותר בוייטנאם.
