הגיית העברית

הגיית העברית עברה שינויים רבים במהלך אלפי שנות קיומה.

בתקופת הביניים של העברית התקיימו דרכי הגייה אחדות שלה:

• הגייה ספרדית, שהתקיימה אצל יהודי עדות המזרח.
• הגייה אשכנזית, שהתקיימה אצל יהודי אשכנז.
• הגייה תימנית, שהתקיימה אצל יהודי תימן.

הגיות אלה לא שימשו לדיבור עברי, משום שזה לא היה קיים כמעט בימי הביניים, אלא בעיקר לצרכים ליטורגיים ובמהלך לימוד תורה.

במאה ה-19, מחדשי השפה העברית שאפו לאמץ את ההגייה היהודית-הספרדית, בייחוד זו שהייתה נהוגה בקהילה הספרדית של ירושלים. זאת משום היוקרה שממנה נהנתה הקהילה הספרדית של ירושלים באותם זמנים, ומשום שהגייתה הייתה קרובה למדי להגייה שמשתקפת בניקוד הטברני של המקרא. אלא שמרבית מחדשי השפה העברית ותומכיהם היו יהודים אשכנזים ממזרח אירופה, וההגייה העברית שהכירו הייתה שונה מאוד. על אף המאמץ להקנות לדיבור העברי החדש הגייה ספרדית, השפעת ההגייה האשכנזית, והמבטא של שפת יידיש ניכר היטב בעברית המודרנית.

הגיית העיצורים בעברית

הגיית העיצורים בעברית המודרנית בהתאם להשפעות שספגה ובהשוואה לעברית הטברנית והעתיקה:

• בהשפעת ההגייה האשכנזית והמבטא של שפת יידיש, נעלמו אצל חלק מילידי ישראל העיצורים הלועיים חי"ת ועי"ן, שהיו קיימים בעברית הטברנית והעתיקה ולכן עי"ן נהגית לעתים כאל"ף או שאינה נהגית כלל, וחי"ת נהגית לעתים ככ"ף רפה. העיצור רי"ש בביצועו המכתשי (כלומר תוך הרטטת חוד הלשון) נעלם כמעט לגמרי בקרב ילידי הארץ, ובמקומו מקובל היגוי הרי"ש בווילון (החיך הרך) או בענבל, כפי שנהוג ביידיש ובקריאה האשכנזית של התנ"ך. קשה לדעת מה היה היגוי הרי"ש בעברית הטברנית, אולם משערים כי בעברית העתיקה היא נהגתה, כמו בערבית כיום, כעיצור מכתשי. בהתאם להגייה האשכנזית ולמרבית דוברי ההגייה הספרדית, ההעיצורים הנחציים ט"ת, צד"י וקו"ף נעלמו לגמרי בעברית המודרנית כך שטי"ת נהגית כת"ו, קו"ף נהגית ככ"ף דגושה וצד"י נהגית כ"תְס". האות ו"ו נהגית כחוכך שפתי שיני v, והגיית w שהייתה בעבר עבור עיצור זה קיימת כיום רק במילים שאולות.

• בהשפעת ההגייה הספרדית, קיימת בעברית המודרנית הבחנה בין דגוש לרפה לגבי העיצורים בי"ת, כ"ף, פ"ה, זאת לעומת העברית הטברנית שבה הבחנה זו מתקיימת באמצעות דגש קל לגבי העיצורים גימ"ל, דל"ת, ת"ו בנוסף לעיצורים בי"ת, כ"ף, פ"ה, וכל אלה לעומת העברית העתיקה שבה על פי רוב ההשערות לא קיימת הבחנה כלל בין דגוש לרפה ולכל עיצורים אלו הייתה רק הגייה אחת. בהגייה האשכנזית הייתה הבחנה גם בין ת"ו דגושה לת"ו רפה, הבחנה שלא קיימת בעברית המודרנית.
• בעברית המודרנית נשמרת ההבחנה העתיקה בין שי"ן ימנית לשי"ן שמאלית. שי"ן שמאלית נהגית בדיוק כמו סמ"ך, תופעה שמקורה, כנראה, בעברית המשנאית.
• בהשפעת שפות אירופיות ובמידה פחותה גם בהשפעת הניבים של השפה הערבית נוספו לעברית המודרנית עיצורים שלא קיימים בעברית הטברנית והעתיקה: ʒ כמו העיצור האחרון במילה 'קילומטראז', dʒ כמו העיצור הראשון במילה 'ג'מבו', ts' עבור האות צד"י. השניים הראשונים מופיעים בעברית המודרנית רק במילים שאולות.

הגיית העיצורים בעברית
האלפבית העברי		הגיית העיצורים בעברית המודרנית		הגיית העיצורים בעברית הטברנית		הגיית העיצורים בעברית העתיקה
שם האות	סימון גראפי	תעתיק IPA	ערך פונטי	תעתיק IPA	ערך פונטי	תעתיק IPA	ערך פונטי
אל"ף	א	ʔ	סדקי, פוצץ, אטום	ʔ	סדקי, פוצץ, אטום	ʔ	סדקי, פוצץ, אטום
בי"ת	ב	b	דו שפתי, פוצץ, קולי	b	דו שפתי, פוצץ, קולי	b	דו שפתי, פוצץ, קולי
		v	שפתי שיני, חוכך, קולי	v	שפתי שיני, חוכך, קולי
גימ"ל	ג	g	וילוני, פוצץ, קולי	g	וילוני, פוצץ, קולי	g	וילוני, פוצץ, קולי
				ɣ	וילוני, חוכך, קולי
ג'ימ"ל	ג'	ʤ	בתר-מכתשי, מחוכך, קולי	לא קיים		לא קיים
דל"ת	ד	d	מכתשי, סותם, קולי	d	מכתשי, סותם, קולי	d	מכתשי, סותם, קולי
				ð	שיני, חוכך, קולי
ד'ל"ת	ד'	ð	שיני, חוכך, קולי	לא קיים		לא קיים
ה"א	ה	h	סדקי, חוכך, אטום	h	סדקי, חוכך, אטום	h	סדקי, חוכך, אטום
ו"ו	ו	v	שפתי-שיני, חוכך, קולי	v	שפתי-שיני, חוכך, קולי	w	וילוני שפתי, מקורב
זי"ן	ז	z	מכתשי, חוכך, קולי	z	מכתשי, חוכך, קולי	z	מכתשי, חוכך, קולי
						ʣ	מכתשי, מחוכך, קולי
ז'י"ן	ז'	ʒ	בתר-מכתשי, חוכך, קולי	לא קיים		לא קיים
חי"ת	ח	χ	ענבלי, חוכך, אטום	ħ	לועי, חוכך, אטום	ħ	לועי, חוכך, אטום
						x	וילוני, חוכך, אטום
טי"ת	ט	t	מכתשי, סותם, אטום	tˤ	מכתשי מלועלע, פוצץ, אטום	tʼ	מכתשי, פוצץ, מסודק
יו"ד	י	j	חכי, מקורב, קולי	j	חכי, מקורב, קולי	j	חכי, מקורב, קולי
כ"ף	כ	k	וילוני, פוצץ, אטום	k	וילוני, פוצץ, אטום	k	וילוני, פוצץ, אטום
		χ	ענבלי, חוכך, אטום	x	וילוני, חוכך, אטום
למ"ד	ל	l	מכתשי, נזיל צדי, קולי	l	מכתשי, נזיל צדי, קולי	l	מכתשי, נזיל צדי, קולי
מ"ם	מ	m	דו שפתי, אפי, קולי	m	דו שפתי, אפי, קולי	m	דו שפתי, אפי, קולי
נו"ן	נ	n	מכתשי, אפי, אטום	n	מכתשי, אפי, אטום	n	מכתשי, אפי, אטום
סמ"ך	ס	s	מכתשי, חוכך, אטום	s	מכתשי, חוכך, אטום	s	מכתשי, חוכך, אטום
עי"ן	ע	ʔ	סדקי, פוצץ, אטום	ʕ	לועי, חוכך, קולי	ʕ	לועי, חוכך, קולי
		ʕ	לועי, חוכך, קולי			ɣ	וילוני, חוכך, קולי
פ"ה	פ	p	דו שפתי, פוצץ, אטום	p	דו שפתי, פוצץ, אטום	p	דו שפתי, פוצץ, אטום
		f	שפתי שיני, חוכך, אטום	f	שפתי שיני, חוכך, אטום
צד"י	צ	ʦ	מכתשי, מחוכך, אטום	sˤ	מכתשי מלועלע, חוכך, אטום	ʧʼ	בתר-מכתשי, מחוכך, מסודק
						ʦʼ	מכתשי, מחוכך, מסודק
						tɬʼ	מכתשי, מחוכך צדי, מסודק
צ'ד"י	צ'	ʧ	בתר-מכתשי, מחוכך, אטום	לא קיים		לא קיים
קו"ף	ק	k	וילוני, פוצץ, אטום	q	ענבלי, פוצץ, אטום	kʼ	וילוני, פוצץ, מסודק
						q	ענבלי, פוצץ, אטום
רי"ש	ר	ʁ̞	ענבלי, מקורב	ʀ	ענבלי, רוטט	r	מכתשי, רוטט
שׁי"ן	שׁ	ʃ	בתר-מכתשי, חוכך, אטום	ʃ	בתר-מכתשי, חוכך, אטום	ʃ	בתר-מכתשי, חוכך, אטום
שׂי"ן	שׂ	s	מכתשי , חוכך, אטום	s	מכתשי , חוכך, אטום	ɬ	מכתשי, חוכך צדי, אטום
ת"ו	ת	t	מכתשי, סותם, אטום	t	מכתשי, סותם, אטום	t	מכתשי, סותם, אטום
				θ	שיני, חוכך, אטום
ת'"ו	ת'	θ	שיני, חוכך, אטום	לא קיים		לא קיים

הגיית התנועות בעברית

התנועות בעברית ביתר דיוק. כך לדוגמה a היא מרכזית ולא קדמית

בעברית ישראלית קיימות חמש תנועות:

תנועות (מימין לנקודה הלבנה תנועה מעוגלת, ומשמאל לה בלתי מעוגלת)
	קדמיות	כמעט קדמיות	מרכזיות	כמעט אחוריות	אחוריות
סגורות	i •		•		• u
כמעט סגורות		•
חצי סגורות	e •		•		• o
אמצעיות
חצי פתוחות	•		•		•
כמעט פתוחות	•
פתוחות	a •				•

הגיית התנועות בעברית המודרנית בהתאם להשפעות שספגה ובהשוואה לעברית הטברנית והעתיקה:

• התנועות בעברית המודרנית נהגות על פי ההגייה הספרדית ולכן אין בה הבחנה בין תנועות ארוכות לקצרות. יש עדויות לכך שבעברית הקדומה הייתה הבחנה באורך התנועות, אולם הבחנה זו נעלמה. בעבר הייתה מקובלת הדעה שהניקוד הטברני מסמן הבחנה באורך התנועות, אולם כיום מרבית החוקרים סבורים שהניקוד הטברני אינו מבחין בין תנועות ארוכות לקצרות, וכי הבחנה זו נעלמה בשלב מוקדם יותר של העברית.
• בעברית המודרנית, בשל השפעת ההגייה בספרדית, יש לסימן הקמץ שתי וריאציות הגייה שונות, בהברה סגורה בלתי מוטעמת הקמץ נהגה כתנועת o ומכונה "קמץ קטן" או "קומץ", בשאר המקומות הוא נהגה כתנועת a ומכונה "קמץ גדול". הבחנה זאת אינה קיימת בניקוד הטברני ולפיכך מניחים כי בעברית הטברנית נהגה קמץ כתנועת o פתוחה מוארכת. אשכנזים ותימנים לא נהגו להבחין בין קמץ גדול לקמץ קטן, והגו את שניהם כתנועת o.
• בהגייה האשכנזית היו מקובלים דיפתונגים, שלא היו מקובלים בהגייה הספרדית, ונעלמו ברובם מהעברית המודרנית. כך, למשל, המילה "מוֹסֵר" נהגתה בקרב האשכנזים "מוֹיְסֵר". שריד לדיפתונגים האלה אפשר עדיין לשמוע במילים כגון "כיצד", "היכן" בעברית מודרנית, שבהן האות יו"ד נשמעת היטב.
• הטעם של המילה הוא על-פי ההגייה הספרדית המתאימה ברוב המקרים לטעם המסומן בניקוד הטברני. יוצאים מכלל הם שמות של חגים כגון חנוכה, פורים, שמות פרטיים מסורתיים או מילים שאולות משפות אירופיות אחרות כגון "אוניברסיטה", "טלפון". יוצאי דופן אלה שימרו את הטעם האשכנזי אצל רוב הדוברים. בנוסף ליוצאי דופן אלה, התפתחו בעברית מודרנית שינויים בטעם של צורות מסוימות: צורות פועל כמו הלכתם, אכלתם וכדומה נהגות במלעיל ולא במלרע מתוך אנלוגיה לצורות הלכתי, הלכת וכולי. מילים כגון: כובע, ארבע, אצבע נהגות במלעיל במקום במלרע מתוך אנלוגיה למילים כגון: כורח, שובע.

הגיית התנועות בעברית
האלפבית העברי		הגיית התנועות בעברית המודרנית		הגיית התנועות בעברית הטברנית
שם האות	סימון גראפי	תעתיק IPA	ערך פונטי	תעתיק IPA	ערך פונטי
שווא נח	ְ	אין תנועה/לעתים נדירות: e	אין תנועה או לעתים נדירות: תנועה קדמית חצי סגורה בלתי מעוגלת	אין תנועה	אין תנועה
שווא נע	ְ	אין תנועה/e	אין תנועה/תנועה קדמית חצי סגורה בלתי מעוגלת	ə	אין תנועה או אולי תנועה מרכזית אמצעית
חטף סגול	ֱ	e	תנועה קדמית חצי סגורה בלתי מעוגלת	ɛ	תנועה קדמית חצי פתוחה בלתי מעוגלת
חטף פתח	ֲ	a	תנועה אחורית פתוחה בלתי מעוגלת	a	תנועה אחורית פתוחה בלתי מעוגלת
חטף קמץ	ֳ	o	תנועה אחורית חצי סגורה מעוגלת	ɔ	תנועה אחורית חצי פתוחה מעוגלת
חיריק	ִ	i	תנועה קדמית סגורה בלתי מעוגלת	i	תנועה קדמית סגורה בלתי מעוגלת
חיריק מלא	יִ	i	תנועה קדמית סגורה בלתי מעוגלת	:i	תנועה קדמית סגורה בלתי מעוגלת מוארכת
צירה	ֵ	e	תנועה קדמית חצי סגורה בלתי מעוגלת	e	תנועה קדמית חצי סגורה בלתי מעוגלת
צירה מלא	יֵ	e	תנועה קדמית חצי סגורה בלתי מעוגלת	:e	תנועה קדמית חצי סגורה בלתי מעוגלת מוארכת
סגול	ֶ	e	תנועה קדמית חצי סגורה בלתי מעוגלת	:ɛ	תנועה קדמית חצי פתוחה בלתי מעוגלת מוארכת
פתח	ַ	a	תנועה אחורית פתוחה בלתי מעוגלת	:a	תנועה אחורית פתוחה בלתי מעוגלת מוארכת
קמץ	ָ	o	תנועה אחורית חצי סגורה מעוגלת	:ɔ	תנועה אחורית חצי פתוחה מעוגלת מוארכת
		a	תנועה אחורית פתוחה בלתי מעוגלת
חולם	ׂ	o	תנועה אחורית חצי סגורה מעוגלת	o	תנועה אחורית חצי סגורה מעוגלת
חולם מלא	וֹ	o	תנועה אחורית חצי סגורה מעוגלת	:o	תנועה אחורית חצי סגורה מעוגלת מוארכת
קובוץ	ֻ	u	תנועה אחורית סגורה מעוגלת	u	תנועה אחורית סגורה מעוגלת
שורוק	וּ	u	תנועה אחורית סגורה מעוגלת	:u	תנועה אחורית סגורה מעוגלת מוארכת

ראו גם

• הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הגייה תימנית
• רשימת עיצורים, רשימת תנועות
• אלפבית פונטי בינלאומי (IPA)
• אלפבית עברי
• פונטיקה, פונולוגיה, פונמה
• ניקוד
• כתיב עברי
• חוק פיליפי

לקריאה נוספת

• שפת אמת • שפתי כהן - מבטא לשון הקודש כהלכה, בנציון הכהן, ירושלים תשמ"ז. (הספר דן בשורשי המבטא של העדות השונות, ומנסה להתחקות אחר ההגייה שנהגתה בפי חז"ל. זהו אינו שפת אמת של האדמו"ר מגור)