הלינה אולומוצקי

הלינה אולומוצקי
Halina Ołomucka

לידה	24 בנובמבר 1921 ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	2007 (בגיל 85 בערך) אשקלון, ישראל
שם לידה	Halina Ołomucka
מקום לימודים	האקדמיה לאמנויות החזותיות בלודז'
תחום יצירה	ציור

הלינה אולומוצקי (24 בנובמבר 1921 – 2007; בפולנית: Halina Ołomucka – הלינה אולומוצקה) הייתה אמנית ישראלית, ניצולת שואה, ילידת פולין. ציוריה, המהווים תיעוד ייחודי של החיים בגטו ובמחנה הריכוז, מוצגים במוזיאונים רבים בעולם.

חייה

הלינה אולומצקי נולדה לבית אולשבסקי, משפחה יהודית חילונית בוורשה, שם למדה בבית ספר דובר יידיש. אביה נפטר בצעירותה.

תקופת השואה

בגיל 18, עם הכיבוש הגרמני ב-1939, הלינה גורשה עם אמה, אחיה ואחותה לגטו ורשה, שם הצטרפה לפלוגת מחתרת שהבריחה אוכל לתוך הגטו. זה התאפשר לה כיוון שעבדה מחוץ לגטו, וכך גם הצליחה להבריח את העבודות שלה לחבר של המשפחה ששמר עליהן.

מגטו ורשה גורשו אולומוצקי ואמה, מרגריטה, למחנה מיידנק במאי 1943. שם, אמה של אולומצקי נספתה בתאי הגזים, מיד לאחר הגעתם. שבוע לאחר מכן, אולומצקי ניצלה ברגע האחרון כאשר הצליחה לברוח מהסלקציות. בצריף הנשים אליו הגיעה, התבקשה על ידי ה"בלוקאלטסטה" לרשום ססמאות על הקירות, ומשמצאה עבודתה חן בעיניה, התבקשה גם לעטר את קירות הצריף בציורים צבעוניים. חומרי ציור ניתנו לה מטעם הנהלת המחנה. בחלקם השתמשה לרישומים וציורים שעשתה במחתרת, בהם תיארה אסירות שהיו עמה.

אולומוצקי הועברה למחנה אושוויץ בירקנאו (Birkenau) ביולי של 1943, שם ניתן לה מספר האסיר 48652, והיא עבדה בכפייה בבית החרושת "אוניון". בזכות כישרון הציור שלה הצליחה לקבל מזון משופר מעט יותר ולשרוד. היא ציירה עבור גרמנים מסגל המחנה. היא התנדבה לצבוע מחדש את השלט המוכר של אושוויץ שאומר "העבודה משחררת" וכך הצליחה להמשיך לחיות ואף לצייר. על כך אמרה: "שלט הנושא את האמרה 'העבודה משחררת' (Arbeit macht frei), שנשטף בגשם, היה שעון על קיר. התנדבתי לצבוע מחדש את השלט. יכולתי לצייר בסודיות. עשיתי כך על מנת לשרוד. רציתי להגן על מה שהיה בתוכי." גם במחתרת הלינה השתמשה בציוד שלה לצייר דיוקנאות של האסירות שהיו איתה בבירקנאו.

ב-18 בינואר 1945 יצאה ל"צעדת המוות". היא הגיעה למחנה רוונסבריק שבגרמניה. משם הועברה למחנה Neustadt-Glewe,^{[דרוש תעתוק]} היא שוחררה במאי 1945 במֶקְלֶמְבּוּרג.

אחרי השואה

לאחר שחרורה ב-2 במאי 1945, הלינה הלכה לוורשה לחפש את בני משפחתה אך גילתה שאף אחד לא שרד. בוורשה, נישאה לבולסלאב אולומוצקי (Bolesław Olomucki), ועברה איתו לגור בלודז'. בין השנים 1947–1951 למדה באקדמיה לאמנויות החזותיות בלודז' ( the Higher School of Plastic Arts in Łódź). אחד המורים שלה היה הצייר ותיאורטיקאי האמנות ולדיסלב סצ'מינסקי (Władysław Strzemiński). ב-1951, נולדה לה בת בשם מירוסלווה, או מרים. ב-1957 עברה משפחתה לפריז, ושם היא לימדה ילדים ומבוגרים ציור. בשנת 1967 קיבלה אותות הצטיינות וכבוד מטעם ממשלות צרפת ופולין. היא ביקרה בישראל לראשונה ב - 1968 וארבע שנים לאחר מכן, ב -1972, עלתה עם משפחתה וגרה בחולון. היא נפטרה באשקלון ב-2007.

אמנות

הלינה התחילה לתעד את חיי היהודים סביבה עוד לפני שהייתה בגטו, וגם בגטו, אמה דאגה שתמיד יהיו לה צבעי פסטל לצייר איתם. באושוויץ היא המשיכה לצייר ולתעד. היא ציירה רעב, כאב, שיגעון ויאוש. על שהותה באושוויץ סיפרה: "בזמן ששהיתי באושוויץ-בירקנאו, מישהו אמר לי: אם תזכי לעזוב את הגיהנום הזה, ציירי את הציורים שלך וספרי לעולם עלינו. אנו רוצים להישאר בין החיים, לפחות על הנייר."

אחרי המלחמה אולומוצקי קיבלה את יצירותיה בחזרה מחבר המשפחה ששמר עליהן לכל אורך המלחמה. בשנים 1945 - 1947 ציירה אולומוצקי יצירות רבות המתעדות את חוויותיה משנות השואה. בשנות השישים הציגה בתערוכות רבות בפריז ובלונדון. יצירותיה מתקופת השואה וכאלה שנעשו בעקבותיה נתרמו על ידיה לאוסף האמנות של "בית לוחמי הגטאות", ולאוסף של יד ושם בו נמצאות 36 מיצירותיה.

ראו גם

• גלריית העבודות של הלינה אולומוצקי באתר יד ושם

לקריאה נוספת

• .Miriam Novitch, Lucy Dawidowicz, Tom L. Freudenheim, Spiritual Resistance. Art from Concentration Camps, 1940-1945, Union of American Hebrew Congregations, 1981, p. 17

קישורים חיצוניים

• אתר יד ושם
• אתר לוחמי הגטאות
• אתר מוזיאון אושוויץ בירקנאו