סימון אסירים במחנות ריכוז נאציים
אסירים במחנות ריכוז נאציים, באזורי הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה, סומנו בעיקר באמצעות תגים של משולשי בד צבעוניים, שנתפרו על חולצת האסיר ומכנסיו[1].
בין מחנות הריכוז השונים לא שררה אחידות בשיטת סימון האסירים ובשלהי מלחמת העולם השנייה פחת השימוש בסימון, שהפך יותר ויותר אקראי, ללא קשר הכרחי למאפייניו האישיים של האסיר.
תוכן עניינים |
שיטת הקידוד [עריכה]
צורת המשולש לסימון אסירים נבחרה על פי צורת משולש האזהרה הנפוץ בתמרורי דרכים. התגיות הנפוצות ביותר היו:
- משולש אדום לאסירים פוליטיים - חברי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, חברי איגודים מקצועיים, קומוניסטים, בונים חופשיים, אנרכיסטים (חלק מהאנרכיסטים סומנו במשולש שחור כ"א-סוציאליים").
- משולש ירוק לפושעים מועדים (גרמנית: Berufsverbrecher, ר"ת BV) (ולעתים אף לקאפו) כך סומנו רוצחים, גנבים, שודדים, רמאים, וכדומה.
- משולש כחול ל"מהגרים": כל אלה שעזבו את גרמניה לאחר עליית הנאצים מסיבות פוליטיות ושבו לאחר זמן מה. כולם היו חשודים כמרגלים וחתרנים, וב-1935 ניתנו הוראות להכניסם ל"מחנות חינוך", מהם שוחררו לפי החלטת הגסטאפו. גם לאחר מכן, הם היו נתונים בסכנת מעצר מחדש.[1][2]
- משולש סגול ל"פרשני המקרא" (גרמנית: Bibelforscher) אשר כונו לעתים בלעג "הליצנים של מעלה" (גרמנית: Himmelskomiker) אנשים שמטעמי מצפון התנגדו לשירות צבאי, בהם עדי יהוה.
- משולש ורוד להומוסקסואלים ולפושעי מין.
- משולש שחור לאסירים "א-סוציאליים", בהם צוענים, שבשלב מאוחר יותר ענדו משולש חום, מפגרים, אלכוהוליסטים, חסרי בית, קבצנים, משתמטים מעבודה, זונות וחלק מן האנרכיסטים.
- משולש חום לצוענים (לאחר שהופסק תיוגם במשולש שחור).
- כמו כן, היה נהוג לציין בפס דק מעל המשולש אסירים חוזרים - כאלה ששבו למחנה לתקופת מאסר נוספת לאחר שנעצרו שוב או ששהו במחנה אחר.[3]
- קטגוריה קטנה של אסירים הייתה "Sonderaktion Wehrmacht": אלה היו חיילי ורמאכט בעייתיים שנשלחו למחנה זקסנהאוזן. היו 800 אסירים כאלה בסך הכל, ו-70 מהם מתו במחנה. הם סומנו במשולש אדום הפוך.[4][5]
יהודים סומנו בשני משולשים, המונחים זה על גבי זה, היוצרים צורת מגן דוד. המשולש התחתון, שקודקודו פונה מעלה היה צהוב לסימון יהודי, ואילו המשולש העליון שקודקודו מטה, סימן את אופי האסיר כמפורט ברשימת צבעי המשולשים. סימונים אלה ליהודים היו נהוגים במחנה הריכוז אושוויץ עד ל-30 ביוני 1944. החל מ-1 ביולי 1944 סומנו האסירים היהודים באופן זהה לזה של האסירים שאינם יהודים אלה שנוסף להם פס צהוב במקביל לצלע העליונה של המשולש.
חלק מן האסירים נשאו גם אות לטינית גדולה במרכז המשולש לסימון השתייכותם הלאומית. כך, האות B סימנה בלגים, F - צרפתים, N - הולנדים (בגרמנית: Niederländer) I - איטלקים, P - פולנים, S - ספרדים, T - צ'כים (בגרמנית: Tschechen), U - הונגרים (בגרמנית: Ungarn). לאסירים בפלוגת עונשין נוסף עיגול מתחת למשולש.
סימון אסירים במחנות הריכוז
| פוליטי | פלילי | מהגר |
פרשן מקרא | הומוסקסואל | א-סוציאלי | צועני | |
| משולש רגיל |  |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
| אסירים חוזרים |  |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
| חבר פלוגת עונשין |  |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
| יהודי |  |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
| סימונים מיוחדים |  מחלל גזע (יהודי בקשר עם ארית) |
 מחללת גזע (ארית בקשר עם יהודי) |
 ברחן |
 מספר אסיר |
 דוגמה למדי אסיר (מלמעלה למטה): מס' אסיר, פס אסיר חוזר (פלילי), משולש אסיר (פלילי-יהודי), חבר פלוגת עונשין, ברחן |
||
 אסיר פוליטי פולני: "פ" על משולש אדום |
 אסיר פוליטי צ'כי: "ט" על משולש אדום |
 חייל ורמאכט שנאסר: משולש אדום הפוך |
 אסיר מיוחד (מיוחס): סרט זרוע חום |
||||
סימון אסירים במחנה הריכוז אושוויץ [עריכה]
במחנה הריכוז אושוויץ נוספה על שיטת סימון האסירים באמצעות משולשי בד צבעוניים על הבגד, אף שיטת סימון ייחודית בקעקוע מספר האסיר על גופו [6]. שיטה זו לא יושמה במחנות ריכוז אחרים. לאסירים שנמצאו כשירים לעבודה (להבדיל מאלה שנשלחו מיידית להשמדה), ניתן מספר אסיר אשר נרקם על חולצת האסיר ואף קועקע על גופו. קעקוע מספרי אסיר החל באושוויץ בסתיו 1941. תחילה נעשה שימוש בתבנית שבה סודרו מחטים באורך של כסנטימטר בצורת המספר, לאחר מכן הייתה התבנית מוצמדת במכה לחלק השמאלי העליון בחזה האסיר ומיד לאחר הסרתה היה דיו נמרח אל תוך החורים המדממים. הראשונים להיות מקועקעים היו אלפי שבויי מלחמה סובייטים.
בחודש מרץ 1942 החלו אסירים במחנה אושוויץ II (בירקנאו) להיות מסומנים במספר אסיר מקועקע. הקעקוע בדיו כחול בוצע בידי אסירים מיומנים כחלק מתהליך הקליטה של האסיר. מספר האסיר קועקע על חלקה הפנימי או החיצוני של האמה[7]. משמאל למספר האסיר הייחודי קועקעה אות, או אותיות לטיניות, אשר שימשה לזיהוי סדרות של אסירים. כך האותיות AU (קיצור של Auschwitz) שימשו לזיהוי שבויי מלחמה סובייטים, האות Z לצוענים (גרמנית: Zigeuner). אסירים יהודים סומנו לרוב במשולש משמאל למספר.
החל מאביב 1943 כל האסירים במחנה הריכוז אושוויץ קועקעו, הן אלה שהגיעו לאחר מועד זה ואף אסירים ותיקים שהיו כבר במקום אותה עת. יוצאי הדופן היחידים, אשר לא זכו לקעקוע מספר אסיר, היו אסירים בעלי אזרחות גרמנית לא יהודים ואסירים שהגיעו למקום לצורך "חינוך מחדש", או "חינוך לעבודה" והוחזקו במחנה נפרד.
החל מ-13 במאי 1944 החלו אסירים יהודים גברים מקבלים מספרי אסיר בסדרות A ולאחריה B (במקום המשולש שהיה נהוג עד אותה עת). נשים החלו מקבלות מספרים בסדרות אלה ב-16 במאי 1944. סדרה A לגברים ניתנה בסדר רץ עד למספר 20,000, אולם עקב טעות, נשים קיבלו מספרי אסיר בסדרה זו עד למספר 25,378. עם סיום סדרה A, החלו האסירים מקבלים מספרים בסדרה B. הכוונה המקורית הייתה להמשיך ולסמן אסירים בסדרות רציפות לפי סדר האותיות הלטיני, 20,000 אסירים בכל סדרה, שחרור המחנה ב-27 בינואר 1945 ותבוסת גרמניה שיבשו תוכנית זו.
ראו גם [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Klaus Drobisch,Günther Wieland. System der NS-Konzentrationslager: 1933-1939. Akademie Verlag, 1993. ISBN 9783050008233. עמ' 200.
- ^ Wolfgang Benz,Barbara Distel. Der Ort des Terrors. C.H. Beck, 2005. ISBN 9783406529603. עמ' 95-96.
- ^ Eike Lossin. Katholische Geistliche in nationalsozialistischen Konzentrationslagern. Königshausen & Neumann, 2010. ISBN 9783826044137. עמ' 41.
- ^ בנץ, דיסטל. עמ' 33.
- ^ Benefizveranstaltung für die Errichtung eines Gedenksteins für Deserteure und andere Opfer der NS-Militärjustiz im KZ Sachsenhausen.
- ^ Tattoos and Numbers: The System of Identifying Prisoners at Auschwitz
- ^ The Evolution of Tattooing in the Auschwitz Concentration Camp Complex
