הנהר התת-קרקעי פוארטו פרינססה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 10°10′N 118°55′E / 10.167°N 118.917°E / 10.167; 118.917

הפארק הטבעי הנהר התת-קרקעי פוארטו פרינססה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Caves entranceexit.jpg
Upclose caves.jpg
מבט מרחוק ומקרוב על הכניסה למערה
מדינה Flag of the Philippines.svg הפיליפינים
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1999, לפי קריטריונים 7, 10
(למפת הפיליפינים רגילה)

הנהר התת-קרקעי פוארטו פרינססה (אנגלית: Puerto Princesa Subterranean River Natural Park) הוא פארק השוכן במרחק 50 קילומטרים צפונית לעיר פוארטו פרינססה באי פאלוואן שבפיליפינים. האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ב-1999. ובשנת 2011, לאחר תהליך בחירה שנמשך ארבע שנים, נבחר הנהר לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.

אקלים וגאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו העיקרי של הפארק משתרע על פני שטח של 5,753 הקטאר. החלק הימי משתרע על פני 292 הקטאר. בתוך גבולות הפארק ניתן לצפות במגוון תצורות נוף הכוללות מישורים, הינטרלנד, ופסגות הרים. רכס סנט פול השוכן בפארק הוא חלק מרצף של פסגות אבן גיר המשתרעות על ציר צפון-דרום לאורך האי פאלאוואן. הרכסים הקארסטיים מהווים למעלה מ-90% משטחו של הפארק.

נהר תת-קרקעי באורך 8.2 קילומטרים זורם דרך המערות, ולאחר מכן נשפך אל ים סין הדרומי במפרץ סנט פול. במערה יש מספר חללים גדולים שממדיהם עשויים להגיע עד לרוחב של 120 מטרים ולגובה של 60 מטרים, ומספר רב של נטיפים וזקיפים. החלק הנמוך של הנהר נתון להשפעת הגאות והשפל.

כמות המשקעים השנתית הממוצעת במקום נעה בין 2,000 ל-3,000 מילימטרים, והטמפרטורה הממוצעת היא 27 מעלות צלזיוס.

החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה לנהר התת-קרקעי

הפלורה של האתר כוללת שמונה מתוך 13 תצורות היער הנפוצות באזור הטרופי של אסיה, ובהם יער הררי ויער מנגרובים. החוקרים זיהו למעלה מ-800 מיני צמחים מ-300 סוגים ו-100 משפחות. הפלורה של פאלאוואן נבדלת מיתר הפלורה של הפליפינים בכך שהיא מהווה עדות לתקופה שבה האי היה מחובר לבורנאו באמצעות גשר יבשתי. היערות מתחלקים לשלושה סוגים: יערות שפלה, יערות קארסט ויערות אבן גיר. יער השפלה משתייך מבחינה אקולוגית ליער הלח פאלאוואן, וידוע בשל כך שהפלורה שלו נחשבת לאחת העשירות ביותר בכל אסיה. גובה חופת העצים עשוי להגיע עד ל-35 מטרים. יער הקארסט משתרע על פני שליש משטח הפארק, אך אפיפיטים וליתופיטים קיימים רק בנקודות מבודדות. יערות החוף משתרעים על פני שטח של ארבעה הקטארים בלבד, וניתן למצוא גם אזורי מנגרובים, יערות טחביים, סוואנות, ושוניות אלמוגים.

הפאונה של הפארק מגוונת, בעיקר בחולייתנים, וכוללת 30 מיני יונקים, 18 מיני זוחלים, 10 מיני דו-חיים, 41 מיני פרפרים, 62 מיני דגים של שוניות ו-91 מיני עופות, מתוכם 15 המינים האנדמיים לפאלאוואן. בין מיני העופות הנפוצים ניתן למנות את התוכי Tanygnathus lucionensis, הזרזיר Gracula religiosa, והקלאוני Anthracoceros marchei (קלאו לבן-זנב).

מקוק סרטנים הוא הפרימט היחיד באזור, ומינים נוספים שניתן למצוא הם חזיר מזוקן, בינטורונג, הבואש Mydaus marchei והדרבן Hystrix pumilus.

שמונה מתוך 18 מיני הזוחלים שבפארק הם אנדמיים. המינים הנפוצים כוללים את נחש הפיתון Phython reticulatus, והלטאה Bronchocoela cristatella. פאונת הדו-חיים כוללת עשרה מינים, ובאזורי החוף של הפארק גדלים תחש המשכן וצב ים ירוק.

במערה ובחללים הגדולים שדרכם זורם נהר הפוארטו פרינססה יש אוכלוסיות גדולות של סיסיים ושמונה מינים של עטלפים.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1997 ביקרו בפארק כ-40,000 תיירים, והממשל המקומי האחראי על הפארק מעודד תיירות אקולוגית. כעבור שש שנים נחנך מרכז מבקרים, הכולל מוזיאון אתנוגרפי לשימור תרבותם של תושבי האזור המקוריים, וגן בוטני שבו גדלים מגוון מינים מקומיים. הנהלת הפארק מקיימת סיורים באמצעות סירות לתוך יערות המנגרובים, ועד לעומק של כ-4 קילומטרים לתוך המערה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל הפיליפינים
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בפיליפינים

כנסיות הבארוק של הפיליפיניםהעיר ההיסטורית ויגאןטרסות האורז של הקורדילרה הפיליפיניתהנהר התת-קרקעי פוארטו פרינססההפארק הימי שונית טובטאהה * הר המיגיטאן