צב ים ירוק

צב ים ירוק
מצב שימור
מצב שימור: סכנת הכחדה (EN)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
קבוצה:	סאורופסידה
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	צבים
משפחה:	צבי ים
סוג:	צב ים ירוק
שם מדעי
Chelonia mydas
תחום תפוצה
כחול - תחום תפוצה נקודות אדומות - מרכזי הטלה עיקריים נקודות צהובות - מרכזי הטלה משניים

צב ים ירוק (שם מדעי: Chelonia mydas) הוא מין של צב יחיד בסוגו (Chelonia) הנפוץ בימים באזורים טרופיים וסובטרופים ולו שתי אוכלסיות נפרדות באוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס השקט. צב הים הירוק מצוי גם בחופי ישראל. שמו ניתן לו בגלל השומן הירוק הנמצא מתחת לשריון העליון.

מראהו של צב הים הירוק כמו המראה הטיפוסי של צבי ים אחרים. גופו פחוס, צווארו קצר ולו זרועות דמויות משוט המתאימות היטב לשחייה. בשונה מצב ים קרני, אפו קצר מאוד. אורך גופו כ-1.4 מטרים, ומשקלו כ-110-190 קילוגרמים.

הבוגרים חיים בלגונות וניזונים בעיקר מאצות ועשבי ים, אך גם מדגים ומרכיכות. בדומה לצבי ים אחרים הם נודדים מרחקים ארוכים בין החופים שבהם הם מטילים את הביצים לבין אתרי התזונה שלהם. מספר הביצים בכל תטולה נע בין 140 ל-200. אורך חייו של צב ים ירוק בטבע יכול להגיע ל-80 שנים.

כמו צב הים החום גם צב זה נמצא בסכנת הכחדה. במדינות רבות הוא חיה מוגנת ופגיעה בו או איסוף שלו אסורה.

סכנות ואיומיים על אוכלוסיית צבי הים בישראל

לצבי הים ישנם מספר טורפים טבעיים: סרטני חולות, מיני עופות ימיים (כגון השקנאי), כרישים ויצורים ימיים אחרים. שועלים גם חומסים את קניהם של צבי הים וטורפים את הביצים. השועלים אינם טורפים טבעיים של הצבים שכן הם לא היו מצויים בחוף הים בעבר, אך הגיעו לשם בעקבות האדם.

האויב הגדול ביותר של צבי הים היום הוא בני האדם. רוב הפגיעות של צבי ים בארץ קורות באופן לא מכוון. צבי הים ניצודו בעבר, ובשנות ה-30 של המאה ה-20, בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, היו צדים בכל שנה כ-2000 צבים ירוקים ברצועת החוף של הארץ. צבי הים נתפסים בטעות ברשתות דיג ובקרסים, מסתבכים ואוכלים אשפה שנמצאת בים ובחוף, נפגעים מכלי שיט מהירים כגון סירות מנוע ואופנועי ים, וסובלים מפגיעה קשה באתרי ההטלה שלהם.

אתרי ההטלה הם חופים חוליים עם גישה נוחה מהים, לאורך כל רצועת החוף של ישראל. בנייה של מרינות ושוברי גלים לאורך החוף פוגעת בהסעת החולות צפונה וכך נוצר חוסר איזון בפיזור החול על החופים ורצועת החוף הולכת ומצטמצמת באזורים שבהם צבות מטילות. חופים רבים מופרעים בעונת ההטלה (הקיץ) ע"י מסיבות, לינות לא מוסדרות בחופים, אורות ומדורות. האורות המגיעים מכבישים קרובים לים, מסעדות ואפילו מדורות על החוף מבלבלים את האבקועים שזה עתה בקעו מהביצה ומחפשים את האור המופץ מהגלים כדי למצוא את דרכם אל הים. נסיעה פרועה על החופים עלולה לפגוע בצבים ובקניהם וגם יוצרת קוליסים (חריצים) בחול שהצבים הצעירים נופלים אליהם ולא יכולים לצאת מהם. בנייה אינטנסיבית ופיתוח מואץ של החופים גרם לפגיעה קשה בחופי ההטלה.

מאמצי השימור של צבי הים בישראל

רשות הטבע והגנים היא הגוף הממשלתי האחראי על שמירת הטבע בארץ ומתוקף כך מחויבת להגן על צבי הים. לשם כך רשות הטבע והגנים הקימה בשנת 1999 מרכז ארצי להצלת צבי ים, לשם מובאים צבי ים פצועים ופגועים לטיפול ושיקום והמטרה היא להשיב אותם חזרה אל הים. הכרזה על חופים כשמורות טבע וגנים לאומיים מאפשרת להגן על החוף לאורך זמן מבנייה על החוף, לינה בחוף בעונת ההטלה וכו'. במרכז ההצלה לצבי ים ישנו גם גרעין רבייה לצב הים הירוק שנמצא בסכנת הכחדה חמורה בים התיכון.

הטלות של צבי ים ירוק בחופי ישראל‏

שנה	1986	1987	1988	1991	1994	1995	1997	1998	1999	2000	2001	2002	2003	2004	2005	2006	2007	2008	2009
מספר קנים	3	1	2	1	8	1	2	14	8	8	3	12	7	14	8	21	3	16	18

קישורים חיצוניים

• המרכז הארצי להצלת צבי ים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבי ים ירוק

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא בעלי חיים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.